דבר היום – פרק 24: שבעת הסריסים – על סריסי מלך פרס

 במגילת אסתר נזכרים שבעה סריסים, שסייעו למלך פרס להחליף את ושתי.
על סריסים אלה, ומשמעות אפשרית לשמם – בפרק חגיגי לפורים.
בנוסף בונוס מיוחד: שלושה סריסים נוספים על חשבון הבית.
האזנה נעימה 🙂

הורדה

  קריאת הפרק:

מגילת אסתר פותחת בתיאור משתה אחשורוש: וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ–שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה.  ב בַּיָּמִים, הָהֵם–כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, אֲשֶׁר, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.  ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו:  חֵיל פָּרַס וּמָדַי, הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת–לְפָנָיו.  ד בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ; יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם.  ה וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן מִשְׁתֶּה–שִׁבְעַת יָמִים:  בַּחֲצַר, גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ.  ו חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן, עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף, וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ; מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, עַל רִצְפַת בַּהַט-וָשֵׁשׁ–וְדַר וְסֹחָרֶת.  ז וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב, וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים; וְיֵין מַלְכוּת רָב, כְּיַד הַמֶּלֶךְ.  ח וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס(אסתר א' 1 – 8).

במקביל למשתה אחשורוש גם ושתי ערכה משתה משלה. ביום השביעי חלה תפנית בעלילה: בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן–אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.  יא לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ–בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.  יב וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ (אסתר א' 10 – 12).

חז"ל דרשו כי דרישת אחשורוש, שושתי תבוא 'בכתר מלכות' משמעה שהיא תבוא רק בכתר מלכות…: אמר רבא יום השביעי שבת היה שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות. אבל אומות העולם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות. וכן בסעודתו של אותו רשע (אחשורוש הכוונה) הללו אומרים: מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות. אמר להם אחשורוש כלי שאני משתמש בו (כלומר ושתי) אינו לא מדיי ולא פרסי אלא כשדיי (כלומר בבלי. לפי מדרש אחר ושתי היא בתו של נבוכדנאצר מלך בבל. ונמשייך) רצונכם לראותה? אמרו לו הן ובלבד שתהא ערומה (בבלי מגילה יב ע"ב).

אבל עיקר עניניו בקטע נאה זה מתמקד בסריסי המלך.

המילה 'סריס' במקרא משמעה פקיד או שר בחצר המלך. כך למשל: וְיוֹסֵף, הוּרַד מִצְרָיְמָה; וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה (בראשית ל"ט 1).

לפוטיפר כידוע היתה אשה, שניסתה לפתות את יוסף. יש שסברו כי היותו סריס, במובן המודרני גרם לאשת פוטיפר לרצות את יוסף, אבל סתם תאווה לעלם הצעיר, היא שהניעה את אשת פוטיפר. 'רב טבחים' אגב, הוא התליין הראשי, ולא השף הראשי. הגם שיש כמה טבחים בני ימנו, שיכולים להמית אנשים רבים במחי בישול אחד…

הטבח הוא זה שטובח את החיות במטבח. ואם זה מזכיר לכם 'בית מטבחיים' אז אתם צודקים.

המילה סריס גזורה מאכדית ša reši – של הראש. דהיינו של המלך. כלומר משרת בכיר או שומר ראש. רוב ההיקריות של הסריסים במקרא- אין משמעם סריס במובנו המודרני. כלומר גבר נטול אשכים. רק בתקופה הפרסית החל מנהג סירוס הגברים לתפוס תאוצה. וסריס זכה למשמעותו המודרנית. הסיבה הראשונית לסירוס היא שלא יעלו להם רעיונות מיותרים של משפחה וילדים, ואז מחויבותם לאדון תהיה פחותה. לאחר מכן, הם הפכו לשומרי ההרמון. כך שגם אם הם רוצים, הם לא יכולים. והם לא רוצים.

מעניין לציין, כי תופעת לואי של הסירוס היא הפסקת צמיחת שיער הפנים, בגלל העדר הטסטוסטרון המיוצר באשכים, וגם הפסקת נשירת השיער מהראש!

שמות שבעת סריסי המלך הם: מְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס. הגם שחלק משמות אלו משובש קמעא, ברור כי לכולם יש אטימולוגיה פרסית.

מְהוּמָןככל הנראה שם אירני עתיק: Mahu-manah. ופירושו 'אל הירח נמצא במחשבתו' או 'דעתו כשל אל הירח. אחרים מפרשים את השם על סמך אחד ממלאכי דת זרתוסטרא:  vahu – manah כלומר 'מחשבה טובה'. הנה בחור שחושב חיובי.

בִּזְּתָא – יש הסבורים (ללא תימוכין) כי משמעות השם הוא 'מתנה כפולה'. הרכיב data משמעו 'נתינה' או 'הענקה'. חז"ל (באסתר רבה) דרשו את שמו: בוז ביתיה. ביזה את ביתו.

חַרְבוֹנָא – אפשר שמדובר ב- chara – pavan בפרסית עתיקה. כלומר 'רועה חמורים'. אחרים סבורים כי מדובר ב-kairva, שמשמעו קירח ו- nsr שמשעו 'אדם'. כלומר 'איש קרח' חז"ל דרשו 'אחריב ביתה' – אחריב ביתו.

בִּגְתָא – שם תיאופורי המכיל את המילה 'אל' baga ו- data. האל נתן. אלנתן או נתנאל.

אֲבַגְתָא – בגתא בתוספת א'. אין הסבר אחר. חז"ל דרשו את הצמד החביב הזה כבוז ובזבוז'. שיהיה. אגב, בחור בשם אגבתה (agabata) היה אחד ממקורבי אחשורוש, שטבע בקרב סלאמיס.

זֵתַר  – מהמילה jetri שמשעה 'מנצח' או 'כובש'. בחור רציני.

כַּרְכַּס – שם הנזכר באוסטה (כתבי הקודש של דת זרתוסטרא, עליה דברנו זה מכבר) – kahrkasa – שמשמעו עיט.

אמנם הבטחתי שבעה סריסים, אבל אני אוהב לפנק אתכם כידוע, אז הנה עוד שלושה על חשבון הבית: אַחַר, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ, חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–זָכַר אֶת-וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר-עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר-נִגְזַר עָלֶיהָ.  ב וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי-הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו:  יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, טוֹבוֹת מַרְאֶה.  ג וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים, בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל-בֵּית הַנָּשִׁים, אֶל-יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים; וְנָתוֹן, תַּמְרֻקֵיהֶן (אסתר ב' 1 – 3).

הֵגֶא  בהמשך הוא נזכר בשם הֵגָי, וזו כנראה הצורה המקורית. כפי הנראה מדובר ב hugav, שמשמעו 'בעלי חיים יפים'. אצל הרודוטוס נזכר אחד מסריסי אחשורוש בשם הֵיגיאס.

והנה שני הסריסים המפורסמים מכל: בַּיָּמִים הָהֵם, וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר-הַמֶּלֶךְ; קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי-סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ (אסתר ב' 21).

בגתן ותרש. הנאהבים והנעימים. בחייהם ובמותם לא נפרדו.

בִּגְתָן  – בהמשך הוא נזכר בשם בִּגְתָנָא –  משמעו בן בתגא.

תֶרֶשׁ – מפרסית עתיקה: tarša. 'צמאון, שאיפה, רצון'. ויש המפרשים על בסיס אותה מילה, אבל בסנסקריט – 'תאוה'.