דבר היום – פרק 27: זה עגל זה? על אתר הפר

אתר הפר הוא אתר פולחן מראשית תקופת ההתנחלות בצפון השומרון.

השם ניתן לאתר בשל פסלון פר קטן שהתגלה בו.

על האתר ועל הפסלון המרתק בפרק זה.

הורדת הפרק

זהו הפסלון המדובר:

פר

 

קריאת הפרק:

אתר הפר הוא אתר פולחני בצפון השומרון מתקופת ההתנחלות הישראלית בכנען. האתר זכה לכינוי בשל פסלון ברונזה קטן של פר.

אני ממליץ לכולם לגשת לדף הבית של האתר, לגלול למטה, ושם תראו תמונה של הפסלון המדובר. אין טוב ממראה עיניים.

סיפור מציאת הפסלון מדגים את האקראיות הרבה בתחום הארכיאולוגיה. את הסיפור שמעתי מפיו של חופר האתר פרופסור עמיחי מזר, עת הוא הרביץ בי תורה אי אז. בשנות ה70 של המאה שעברה, ניווטה קבוצת חיילים בצפון השומרון. בהגיעם לאחת הגבעות, נתקל אחד מהם בפסלון קטן קרוב לפני השטח. הוא לקח אותו עמו, והביאו לקיבוצו. קיבוץ שמיר. במאמר שפרופסור מזר פרסם, לא נזכר חייל אלא בחור בשם עופר ברושי, והניווטים הפכו לסיור. בספר של אדם זרטל על הר עיבל, בקטע המתייחס לאתר הפר,  שוב נזכר חייל. כך שאין סתירה. אלה ואלה דברי אלהים חיים.

הפסלון הוצג אחר כבוד בארון תצוגה כלשהו. באחד הימים נקלע עמיחי מזר לקיבוץ, ומן דהוא הסב את תשומת לבו לפסלון המעניין שיש להם. עמיחי מזר הבין מיד מה עיניו רואות. המפגש בין עמיחי מזר לפסלון הניב שתי תוצאות. הראשונה היא, שהפסל נלקח אחר כבוד אל מוזיאון ישראל, שם הוא שוכן עד היום, בארון תצוגה מוגן טיפה יותר…

התוצאה השניה והצפויה גם כן, היא שהאתר בו התגלה הפסלון נחפר על ידי עמיחי מזר. החפירה עצמה נמשכה שלושה ימים.

האתר עצמו נמצא על גבעה נישאה יחסית לסביבתה, ממנה נשקפים רכס מירון, התבור, הגלבוע, הכרמל והר טמון. נקודה חשובה, אם נזכור את חשיבות ראשי ההרים בפולחן הישראלי הקדום ובפולחן הכנעני. הגבעה שוכנת מצפון לעמק בזק (המכונה בערבית עמק זבאבדה), לא רחוק מג'נין.

האתר עצמו היה בשימוש זמן קצר יחסית, וננטש. לאחר הנטישה עבר האתר תהליכי בליה מאסיביים. בחפירה התגלה מתחם סגלגל, ושרידי קירות קטועים בגובה נדבך אחד או שניים.

בשל מצב השתמרות השרידים שחזור האתר הינו משוער. אפשר כי באתר עצמו עמד עץ קדוש (מה שמכונה במקרא 'אשרה'), אך 3000 שנה אחר כך – אין לדעת.

בנוסף התגלתה אבן גדולה יחסית, השוכבת על צדה הצר והארוך (כלומר לרוחב). אבן זו הייתה כנראה מצבה כלשהי. ברחבי הארץ התגלו מספר מקדשים ובהם מצבות, כשהידועים בהם הם המקדשים בחצור ובגזר. גם מהמקרא ידוע שלמצבות היה תפקיד פולחני: וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ (בראשית כ"ח 18).

על סמך הממצא הקרמי באתר תוארך האתר למאה ה12 לפני הספירה. כלומר ראשית ההתנחלות הישראלית בכנען. זאת ועוד, מדובר בממצא קרמי אופייני למתנחלים הישראלים. כלומר בוני האתר היו הישראלים הקדומים, ולא תושבי הערים הכנעניות.

הממצא המעניין באתר הוא צלמית הפר כאמור.

הצלמית היא באורך 17 ס"מ וחצי, רוחבה הוא 2 סנטימטר נקודה 4, וגובהה המירבי הוא 12 סנטימטר נקודה 4. הצלמית עצמה עוצבה תוך מאמץ רב לתאר את הפר באופן הקרוב ביותר למציאות. כולל נחיריים מתרחבים, אשכים בולטים, פרסות שטוחות (המאפשרות לצלמית לעמוד בכוחות עצמה) ועוד. נקודה מעניינת היא כי עיני העגל שקועות, והיה בהן מקום לאבנים יקרות כלשהן.

צלמית זאת היא חלק ממכלול צלמיות, די מצומצם אגב, מרחבי המזרח הקדום, המציג פרים ועגלים כסמלי אלוהות, או אפילו אלוהות עצמה.

פסלון הפר מעלה על הדעת מיד את עגלי ירבעם בן נבט ואת עגל הזהב. חוקרים רבים סבורים, כי ירבעם בן נבט השיב עטרה ליושנה בעת הקמת עגלי הזהב, וכי הסיפור בשמות ל"ב נכתב על מנת להשמיץ את עגלי ירבעם.

היות ומדובר באתר מתקופת התנחלות, מיד עולה על הדעת גדעון בן יואש, שבביתו היה פולחן דומה: וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה (אל גדעון) קַח אֶת- פַּר-הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ, וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים; וְהָרַסְתָּ, אֶת-מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ, וְאֶת-הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר-עָלָיו, תִּכְרֹת (שופטים ו' 25).

פולחן העגל הוא חלק מהפולחן הישראלי בימי בית ראשון. בעוד שבממלכת ישראל ניצב העגל, הרי בממלכת יהודה ניצב אחיו – הכרוב. ואין כרוב אלא שור מכונף. Kurubu באכדית.

קיים ויכוח עז, מה היה תפקיד העגלים בפולחן הישראלי? האם העגל נתפס כאל? האם הוא ייצג את האל השוכן במרומים? אולי הוא רק סימל אותו? האם הוא היה מושב האל?

נראה, כי באופן מעשי, תהא מטרת העגל אשר תהא, העגלים נעבדו כאלוהות עצמה. תופעה ידועה היא נדידת הקדושה מהמיוצג למייצג. כך עליה לרגל לקברי צדיקים (הקדושה נודדת מהאל לצדיק), שרידי האורז בטיש של החסידים, פולחן שיירי קדושים בנצרות. והדברים ידועים.

שאלה נכבדה היא: מי יצר את הפסל? האתר בו נמצא הפסל הוא אתר של ראשית ההתנחלות כאמור. מבנה פשוט וגס. גם הישובים סביב האתר מתקופת ההתנחלות לא מצטיינים במורכבות יתר. והנה בלב הפשטות ניצב לו פסלון ברמה גבוהה ביותר. האם המתנחלים הישראלים הם שיצרו את הפסל? או שמא הפסל הוא מתוצרת כנענית, ששמש גם את המתנחלים? במאמר מוסגר אציין שהכנענים והישראלים חד הם. ואזכיר רק, שאחד מייצוגי האל הכנעני 'אל' הוא שור. וכן שאחת מהחיות הנזכרות במעשי המרכבה היא שור או פני שור. בפרק עתידי על פולחן הבעל בישראל וייצוגי האל ארחיב בנושא

חשיבות גילוי האתר היא בהיותו דוגמא בודדת לאתר פולחן ישראלי מתקופת ההתנחלות. בתקפה זו, אתרי הפולחן היו קטנים, פשוטים, וחד תקופתיים.

אתר זה שופך אור הן על תהליך ההתנחלות הישראלית בכנען, והן על הפולחן הישראלי באותה עת. במקרא יש גינוי נרחב לפולחן העגלים. אך חשוב לזכור, כי עורכי המקרא הם אנשי יהודה, אוהדי הכרוב. ואך טבעי הדבר, כי הם גינו את פולחן העגל המתחרה לכרוב.