אוכל של תוכים – דניאל וחבריו

מלך בבל ציווה לאסוף אל חצרו ילדים.

לא סתם ילדים!

יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מאוּם

וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל-חָכְמָה,

וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע,

וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם, לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ;

וּלְלַמְּדָם סֵפֶר, וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים

ילדים חכמים (ויפים – מעולם לא הזיק)

שילמדו אכדית, וישתלבו במנהל המלכותי.

בין הילדים הגיעו דניאל וחבריו.

חנניה, מישאל ועזריה.

מלך בבל לקח את הענין ברצינות.

וַיְמַן (מינה) לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ,

מִפַּת-בַּג (מאכל) הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו,

וּלְגַדְּלָם, שָׁנִים שָׁלוֹשׁ;

וּמִקְצָתָם--יַעַמְדוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

הילדים נכנסו למעין פנימיה.

כלכלה מלאה על חשבון המלך.

שלוש שנים של לימודים.

ורק חלק קטן מהם ישתלבו במנהל המלכותי.

משרה נחשקת לכל הדעות.

קורס טיס גרסת בבל הקדומה.

רק הטובים ביותר יתקבלו למשרה הנחשקת.

אבל לדניאל וחבריו יש בעיה.

בעיה די רצינית.

לבעיה קוראים: פת-בג המלך

וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל-לִבּוֹ, אֲשֶׁר לֹא-יִתְגָּאַל (ייטמא)

בְּפַת-בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו;

וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים, אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל.

במילים פשוטות: מאכלי המלך לא כשרים.

איך דניאל וחבריו יאכלו אוכל לא כשר?

דניאל פנה אל הסריס האחראי.

(סריס הוא משרת, רק בשלב מאוחר יותר

המילה תקבל את משמעותה המודרנית).

'סריס יקר, האוכל שלכם טעים אבל הוא בעייתי עבורנו'.

הסריס בבעיה:

וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים, לְדָנִיֵּאל:

יָרֵא אֲנִי אֶת-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ,

אֲשֶׁר מִנָּה אֶת-מַאֲכַלְכֶם וְאֶת-מִשְׁתֵּיכֶם: 

אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת-פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים,

מִן-הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם,

וְחִיַּבְתֶּם אֶת-רֹאשִׁי, לַמֶּלֶךְ

'בעייתי עבורך? ומה איתי?!?!

המלך דאג למיטב המזון שיש.

הוא יראה שאתם לא אוכלים,

פניכם הזועפים יעידו שמשהו לא בסדר,

והוא יוריד לי את הראש!!!

בקשתך נדחתה.

הבא בתור'.

דניאל וחברין לא מוכנים לאכול מפת בג המלך.

אבל הם לא רוצים שיורידו לסריס את הראש.

מה עושים?

וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל, אֶל-הַמֶּלְצַר...  

נַס-נָא אֶת-עֲבָדֶיךָ, יָמִים עֲשָׂרָה;

וְיִתְּנוּ-לָנוּ מִן-הַזֵּרֹעִים, וְנֹאכְלָה--וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה

וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ, מַרְאֵינוּ, וּמַרְאֵה הַיְלָדִים,

הָאֹכְלִים אֵת פַּת-בַּג הַמֶּלֶךְ;

וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה, עֲשֵׂה עִם-עֲבָדֶיךָ

דניאל הציע למלצר הצעה.

הם יאכלו זרעונים וישתו מים.

ואחרי עשרה ימים יראו את מצבם.

הם אמנם יאכלו אוכל של תוכים,

אבל רק עשרה ימים.

די זמן לעקוב אחרי השינויים,

מבלי שמישהו ישים לב.

אם המצב ידרדר יגידו שהיו חולים 3 – 4 ימים,

ויחזרו לאכול הרגיל.

מה יש למלצר להפסיד?

באמת אין לו. רק להרוויח.

וַיִּשְׁמַע לָהֶם, לַדָּבָר הַזֶּה; וַיְנַסֵּם, יָמִים עֲשָׂרָה.

וּמִקְצָת, יָמִים עֲשָׂרָה, נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב, וּבְרִיאֵי בָּשָׂר: 

מִן-כָּל-הַיְלָדִים--הָאֹכְלִים, אֵת פַּת-בַּג הַמֶּלֶךְ. 

וַיְהִי הַמֶּלְצַר, נֹשֵׂא אֶת-פַּת-בָּגָם, וְיֵין, מִשְׁתֵּיהֶם;

וְנֹתֵן לָהֶם, זֵרְעֹנִים

הניסוי הצליח מעל למצופה.

אחרי עשרה ימים הם נראו טוב יותר

משאר הילדים שאכלו כרגיל.

לא סתם טוב יותר אלא בְּרִיאֵי בָּשָׂר

שמנמנים וחמודים.

מי שמחפש ראיות לטובת הטבעונות –

כבר בתנ"ך ניתן למצוא...

והמלצר גם הוא הרוויח.

את פת בג המלך ויינו הוא לקח לעצמו,

ולהם הוא נתן אוכל של תוכים.

עסקה מוצלחת מבחינתו.

וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם,

נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר וְחָכְמָה

אלהים אהב את הדבקות במצוות,

והעניק לילדים ידיעה, השכלה וחוכמה.

וּלְמִקְצָת, הַיָּמִים, אֲשֶׁר-אָמַר הַמֶּלֶךְ, לַהֲבִיאָם;

וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים, לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר

וַיְדַבֵּר אִתָּם, הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם,

כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; וַיַּעַמְדוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וְכֹל, דְּבַר חָכְמַת בִּינָה, אֲשֶׁר-בִּקֵּשׁ מֵהֶם, הַמֶּלֶךְ—

וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת (פי עשר),

עַל כָּל-הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים, אֲשֶׁר, בְּכָל-מַלְכוּתוֹ.

דניאל וחבריו עברו את המבחן בהצלחה מרובה.

הם עלו , לא רק על חבריהם ל'קורס הטיס',

אלא גם על היועצים הותיקים.

הלקח מסיפור זה הוא ברור:

שמירה על עקרון חיוני, גם במחיר אישי

היא הדבר הנכון בסופו של דבר.

 

ואתם האם אתם יודעים לשמור על עקרון חיוני,

גם כשנסיבות החיים לוחצות עלינו לותר?

האם אתם מוכנים לשלם מחירים עבור הערכים שלכם?

 

עקרונות וערכים הם כלי עזר יקרי ערך ורבי חשיבות בחיים.

שמירה עליהם גובה לעיתים מחיר לא פשוט.

אבל שמירה עליהם היא הדבר הנכון בסופו של דבר.

הרווח המיידי שבויתור על הערך,

מתגמד מול המחשבות ונקיפות המצפון אח"כ.

שמירה על ערכים ועקרונות

(איש איש וערכיו, איש איש ועקרונותיו)

תקדם אותנו בכל תחומי החיים.

בזוגיות, במשפחה, בלימודים, בעבודה, בקריירה והיכן לא?