לאחר שנים רבות של שלטון אשורי
השתחררה ממלכת יהודה לזמן קצר.
למרבה הצער ימי החופש היו קצרים.
בטבע אין ריק כידוע.
את מקום האשורים תפסו המצרים
(לזמן קצר מאוד) ואחריהם הגיעו הבבלים.
ארץ יהודה חיה תחת הכיבוש הבבלי.
לא שהיה הבדל ממשי בין
הכיבוש הבבלי לאשורי.
אלה ואלה גבו מסים, כן?
ממלכת יהודה עניינה בקושי את בבל.
הפרס הגדול הוא מצרים.
הארץ הגדולה, העשירה והנוצצת.
צבא בבל וצבא מצרים ערכו קרב בסיני.
המפלה הבבלית הייתה איומה.
יהויקים מלך יהודה הסיק,
שבבל היא נמר של ניר – ומרד.
נבוכדנאצר הוכה בסיני
אבל ארץ יהודה היא לא אתגר ממשי.
לאחר זמן מה הוא עלה לכיוון ירושלים.
במהלך הדרך, בתזמון מושלם לכולם,
מלבד לו עצמו – יהויקים מת.
בנו יהויכין המשיך במרד.
"בָּעֵת הַהִיא--עלה (עָלוּ)
עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, יְרוּשָׁלִָם;
וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר.
וַיָּבֹא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל,
עַל-הָעִיר; וַעֲבָדָיו, צָרִים עָלֶיהָ".
אבל אחרי שלושה חודשים
הוא הבין מי הבריון החזק בשכונה:
"וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה, עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל,
הוּא וְאִמּוֹ, וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו;
וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל...
וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ-בָּבֶל גּוֹלָה, בָּבֶלָה".
ירושלים נכנעה, והמלך יהויכין גלה.
הבבלים לא החריבו את ירושלים.
ההיפך. הם מינו מלך חדש.
"וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶת-מַתַּנְיָה דֹדוֹ, תַּחְתָּיו;
וַיַּסֵּב אֶת-שְׁמוֹ, צִדְקִיָּהוּ".
דודו של יהויכין, אחי יהויקים,
בחור בשם מתניה הומלך.
באותה הזדמנות שונה שמו לצדקיהו.
מלך בבל הוציא כרטיס צהוב ליהודה.
היה פה מסר לעמי האזור –
'אל תמרדו בי!!!'
נבוכדנאצר היה רגוע.
המרד דוכא, מלך אוהד לבבל הומלך.
גזרת יהודה שקטה.
אז זהו, שלא.
"וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ, בְּמֶלֶךְ בָּבֶל".
צדקיהו היה מלך חלש והססן.
הוא נכנע ללחץ של שריו.
הוא סמך על העזרה המצרית ומרד.
נבוכדנאצר לא האמין לשמע אוזניו.
'מה? צדקיהו שאני המלכתי מרד?
צדקיהו שנשבע בה' שלא ימרוד מרד?
צדקיהו שחייב לי הכל מרד?
אני אראה לו מה זה!!!'.
לנבוכדנאצר ברור שזו קריאת תגר אדירה.
אם צדקיהו יצא בלא עונש
עמי האזור ימרדו גם כן.
חובה למחוץ את המרד.
אין זמן לחכות!!!
"וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ
(של צדקיהו. 588 לפה"ס)
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ
(מה שלימים יהיה י' בטבת)
בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל.
הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם,
וַיִּחַן עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב".
הדחיפות בה נבוכדנאצר פעל
עולה מתוך התאריך.
מלחמות מתחילות בד"כ באביב.
מזג האויר משתפר, וניתן לצעוד ללא בוץ.
היבולים מבשילים, וניתן לקיים את הצבא הפולש.
הימים מתארכים, וניתן להילחם שעות רבות.
כל השיקולים הצבאיים – מנהלתיים הללו
היו ידועים לנבוכדנאצר.
אבל השיקול הפוליטי - למחוץ את המרד ביהודה –
היה חשוב יותר.
י' בטבת יוצא סוף דצמבר – תחילת ינואר.
שיא החורף בירושלים.
ובירושלים יכול להיות מאוד קר.
מאוד מאוד.
זאת עוד, כדי להיות בירושלים בי' בטבת
על נבוכדנאצר לצאת מבבל באמצע - סוף תשרי.
ואם הצבא ילך ממש מהר - תחילת מרחשוון לכל היותר.
על כל המשמעויות של מסע צבאי בחורף.
צליחת נהר הפרת, גשם, בוץ, קשיי אספקה,
מציאת מספוא, קושי במציאת עצי הסקה.
לא פשוט בכלל.
למרות זאת, נבוכדנאצר היה נחוש בדעתו.
הוא ידכא את המרד ביהודה!
הוא יתן לצדקיהו כאפה מצלצלת כזו
שכל שליטי האזור ישמעו אותה
וילטפו את לחיים בדאגה.
הסוף ידוע.
לאחר מצור בן שנתיים וחצי
נכבשה ירושלים, בית המקדש הראשון חרב.
העם יצא לגלות בבל.
וצדקיהו?
בניו נשחטו לנגד עיניו, ולאחר מכן
עיניו נוקרו.
הלקח מסיפור זה ברור:
מצב חמור מחייב התעלמות מהכללים הרגילים.
ואתם האם אתם יודעים לזהות מצב חמור?
האם אתם מבינים שלפעמים צריך להתעלם מהכללים המקובלים?
החיים מלאים מצבים שונים ומשונים.
רובם מתנהלים תחת הכללים המקובלים.
אבל לעתים יש מצבים שהכללים הרגילים לא יעילים לגביהם.
למשל: נהג אמבולנס ינהג בניגוד לכללי התנועה.
השאלה היא מתי המצב מחייב סטיה מהכללים?
לפעמים הכללים הם כללים שלא קשה להפר.
כללי נימוס למשל.
כולנו פה ושם הפרנו כללי נימוס כאלה ואחרים.
אלו הם המקרים הקלים.
אבל לפעמים הכללים הם החוק.
ופה הדילמה היא אכזרית.
מה מצדיק הפרת חוק?
מה הנזק שייגרם מהפרת החוק?
מה הנזק שייגרם מאי הפרת החוק?
איך ניתן לדמיין תרחיש שלא קרה?
למרבה הצער – אין תשובה נכונה.
כל מקרה הוא ייחודי בנסיבותיו.
(בתמונה: מגדל בחומת ירושלים מימי חורבן הבית הראשון).
אנא שתפו והמליצו על הדיוורים שלי. תודה.
צפו בסדרת הרשת החדשה שלי: חגבים
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם!
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
