Skip to content

פרק 108 – דברי הימים: איזה מהם. יש ארבעה! – על ארתחשסתא מלך פרס

Become a Patron!

שיחה עם חברתי ועמיתתי ד"ר תמר עילם גינדין על מלכי פרס הקרויים ארתחשסתא.

הורדה

קריאה (השיחה גלשה מעבר לטקסט הנאמר אך הוא משקף את רוח הדברים):

קטע קריאה: רְחוּם בְּעֵל-טְעֵם, וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא, כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה, עַל-יְרוּשְׁלֶם--לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא, כְּנֵמָא (עז' ד'  8).

פתיחה... שלום שלום.

מיהו ארתחשסתא בשבילך?

זה שהרים תרומה לבית המקדש. אם אין קמח אין תורה. והוא נתן את הקמח.

לפני שנצלול לדיון על ארתחשסתא ובית המקדש, כמה מילים על נסיון ההנתקשות בו.

הידיעה על הנסיון לרצוח את אַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’ מופיעה אצל שלושה מחברים: קטסיאס, דיודורוס ויוסטינוס. נסיון הרצח של אַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’ הוא המשך ישיר של ההתנקשות באֲחַשְׁוֵרוֹשׁ א’ עליה דברנו בפעם שעברה. .

בין המקורות שוררת הסכמה כי ארטבנוס (רוצח אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ), ניסה להמית את אַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’.

לפי קטסיאס ארטבנוס חשק בכס ושיתף את מֶגַאבִּיזוס. לפי קטסיאס מגאביזוס רגז על אשתו (בת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁׁא’ ואחות אַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’) בשל חשד לניאוף, שלבסוף חשף את הסוד: אך הלה קשר נגדו, ובחר כחבר לקשר את מֶגַאבִּיזוס... אך מֶגַאבִּיזוס חשף הכל (פרסיקה 30).

דיודורס הוסיף כי בני ארטבנוס סייעו בידו בנסיון לרצוח את אַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’: "לאחר מכן ניסה ארטבנוס לתפוס את הכס... כשארטבנוס ראה את תכניתו מצליחה, הוא קרא לבניו לצידו, וקרא שזה זמנו לזכות במלוכה" (דיודורוס XI 69).

לפי יוסטינוס, היה זה בקבסוס (ויש הסבורים כי מדובר בגרסה אחרת של אותו שם, תוך סדרה של חילופי עיצורים בכאותיות בומ"ס, ז' וס' וכו') שגילה לאַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’ את האמת על מות אביו, והזהירו מפני תכניות ארטבנוס. אַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’ פעל בעורמה על מנת לנטרל את ארטבנוס: "(בקבסוס) חשף את הענין לאַרְתַּחְשַׁסְתְּא. והראה לו... כיצד אחיו נרצח באשמת שוא של רצח אב, ולבסוף, איך הקשר כוון נגדו... אַרְתַּחְשַׁסְתְּא חשש מפני מספרם של בני ארטבנוס, נתן פקודה ליחידות הצבא להיות מוכנות וחמושות ביום הבא, כביכול על מנת לבדוק את כוחן... ארטבנוס, לפיכך, הציג עצמו עטוי שריון בין שאר החיילים" (יוסיטינוס III 1).

בסופו של דבר ההתנקשות כשלה וארטבנוס נהרג: אַרְתַּחְשַׁסְתְּא נפגע קל, ולא קשה ע"י המכה (של ארטבנוס), והוא (אַרְתַּחְשַׁסְתְּא) אחז בארטבנוס הכהו והרגו" (דיודורוס XI 69).

ההתנקשות:

קטסיאס תאר בקצרה את מות ארטבנוס: "(לאחר שמֶגַאבִּיזוס חשף את חלקו משל אטבנוס בקשר) וארטפנוס נהרג (בחרב) בדרך בה עמד להרוג את אַרְתַּחְשַׁסְתְּא..." (פרסיקה 30).

דיודורוס: "הוא (ארטבנוס) הכה את אַרְתַּחְשַׁסְתְּא בחרב... (אַרְתַּחְשַׁסְתְּא) אחז בארטבנוס, והכה אותו מכה חזקה שהרגה אותו" (דיודורוס XI 69).

יוסטינוס תאר את מעשה העורמה של אַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’: המלך, בהעמידו פנים, ששריון גופו היה קצר מידי עבורו, הביע רצון שארטבנוס יתחלף עמו. וכשהוא הסיר את השריון, ו(היה) חסר הגנה דקר אותו בחרבו" (יוסיטינוס III 1).

תוצאות ההתנקשות:

לאחר רצח ארטבנוס נכון כסאו של אַרְתַּחְשַׁסְתְּא א’. יוסטינוס הוסיף כי אַרְתַּחְשַׁסְתְּא צווה לעצור את בני ארטבנוס.

ועתה נצלול לדיון על ארתחשסתא בספר עזרא. כזכור לכל, גולי יהודה ששבו מבבל ראו בעצמם את 'זרע הקודש'. אלה שיצאו לגלותף וטוהרו מחטאיהם בכור המצרף. אלה שלא גלו, וממילא לא היטהרו, לא נחשבו בעינהם כראויים להשתתף בבנים המקדש. מה שמכונה בספר עזרא 'תרי יהודה ובנימין'. פה מתחיל הקרע בין מה שיהפוך בעתיד ליהודים מצד אחד ולשומרונים מצד שני.

אלה שנדחו מבנין המקדש לא ישבו בחיבוק ידיים, ושלחו מכתב תלונה אל מלך פרס. וכך נכתב (בתרגום לעברית):

רְחוּם בַּעַל-פְּקֻדָּה וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר, כָּתְבוּ אִגֶּרֶת אַחַת עַל יְרוּשָׁלַיִם, לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ, כֵּן.

(ט) אֲזַי רְחוּם בַּעַל-פְּקֻדָּה וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וּשְׁאָר חַבְרֵיהֶם, הַדִּינִים וְהַפַּרְסִים, הַנִּטְפָּלִים, הַפַּרְסִים, הָאָרִיִּים, הַבַּבְלִים, הַשּׁוּשַׁנִּים, שֶׁהוּא הָעֵלָמִים.

(י) וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר הֶגְלָה אָסְנַפַּר הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד, וְהוֹשִׁיב אוֹתָם בְּקִרְיָה שֶׁל שֹׁמְרוֹן, וּשְׁאָר עֵבֶר הַנָּהָר, וְכָעֵת.

(יא) זֶה הֶעְתֵּק הָאִגֶּרֶת, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ: עֲבָדֶיךָ אִישׁ עֵבֶר הַנָּהָר, וְכָעֵת.

(יב) יָדוּעַ יְהִי לַמֶּלֶךְ, שֶׁהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עָלוּ מֵאִתְּךָ אֵלֵינוּ, בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם, הַקִּרְיָה הַמּוֹרֶדֶת וְהָרָעָה בּוֹנִים, וְהַחוֹמוֹת הִשְׁלִימוּ וְהַיְּסוֹדוֹת יְחַזֵּקוּ.

(יג) כָּעֵת, יָדוּעַ יְהִי לַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם קִרְיָה זוֹ תִּבָּנֶה וְהַחוֹמוֹת יֻשְׁלְמוּ, מַתָּת, מִנְחָה וּמַס לֹא יִתְּנוּ, וְלִבְסוֹף מְלָכִים תַּזִּיק.

(יד) כָּעֵת, כָּל-עֻמַּת שֶׁמֶּלַח הַהֵיכָל מָלַחְנוּ וְעֶרְוַת הַמֶּלֶךְ לֹא יָאֶה לָנוּ לִרְאוֹת, עַל זֹאת שָׁלַחְנוּ וְהוֹדַעְנוּ לַמֶּלֶךְ.

(טו) שֶׁיְּבַקֵּר בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ, וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְתֵדַע, שֶׁקִּרְיָה זוֹ קִרְיָה מוֹרֶדֶת, וּמַזֶּקֶת מְלָכִים וּמְדִינוֹת, וְאַלִּימוּת עוֹשִׂים בְּתוֹכָהּ מִימוֹת עוֹלָם; עַל זֶה קִרְיָה זוֹ הָחֳרָבָה.

(טז) מוֹדִיעִים אֲנַחְנוּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם קִרְיָה זוֹ תִּבָּנֶה וְהַחוֹמוֹת יֻשְׁלְמוּ, לְעֻמַּת זֶה חֵלֶק בְּעֵבֶר הַנָּהָר אֵין לָךְ.

(יז) אֶת הַצַּו שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל רְחוּם בַּעַל-פְּקֻדָּה וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וּשְׁאָר חַבְרֵיהֶם, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן וּשְׁאָר עֵבֶר הַנָּהָר: שָׁלוֹם, וְכָעֵת.

(יח) הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֵלֵינוּ, מְפֹרָשׁ נִקְרְאָה לְפָנַי.

(יט) וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, וּבִקְּרוּ וּמָצְאוּ, שֶׁקִּרְיָה זוֹ מִימוֹת עוֹלָם עַל מְלָכִים מִתְנַשֵּׂאת, וּמֶרֶד וְאַלִּימוּת נַעֲשֶׂה בָּהּ.

(כ) וּמְלָכִים חֲזָקִים הָיוּ עַל יְרוּשָׁלַיִם, וְשׁוֹלְטִים בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, וּמַתָּת, מִנְחָה וּמַס נִתָּן לָהֶם.

(כא) כָּעֵת, שִׂימוּ צַו לְבַטֵּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וְקִרְיָה זוֹ לֹא תִּבָּנֶה, עַד מִמֶּנִּי צַו יוּשָׂם.

(כב) וּזְהִירִים הֱיוּ מֵעֲשׂוֹת מִשְׁגֶּה עַל זֶה, שֶׁמָּא יִרְבֶּה הַהֶפְסֵד לְהַזָּקַת מְלָכִים.

(כג) אֲזַי מִשֶּׁהֶעְתֵּק הָאִגֶּרֶת שֶׁל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ נִקְרָא לִפְנֵי רְחוּם וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וְחַבְרֵיהֶם, הָלְכוּ בִבְהִילוּת לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַיְּהוּדִים, וּבִטְּלוּ אוֹתָם בִּזְרוֹעַ וָחָיִל.

(כד) אֲזַי בָּטְלָה עֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה בְּטֵלָה עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.

סדר מלכי פרס הוא: כורש, כנבוזי דריוש הראשון, אחשורוש הראשון, ארתחשסתא הראשון (465 – 423), אחשורוש השני, דריוש השני (423 – 405), ארתחשסתא השני (405 – 385 לפה"ס), ארתחשסתא השלישי, ארתחשסתא הרביעי, ודריוש השלישי.

אז היו ארבעה ארחשסתא, והשאלה היא מי מבין הארבעה הוא זה שנזכר בספר עזרא?

את השלישי והרביעי ניתן לפסול על הסף, כי הם מאוחרים מידי. נותרנו עם האשון והשני. וזה קשור לשאלה נוספת: באיזה דריוש מדובר? הראשון או השני (השלישי הוא מאוחר מידי).

אם נדע על איזה ארתחשסתא מדובר, נדע אולי באיזה דריוש מדובר.

כיון שהקידום באקדמיה הוא לפי קילו הרי כל צירוף אפשרי הוצע על ידי חוקרים שנים, ופורסם במאמר כלשהו. דריוש א וארתחשסתא א'. או ב'. ארתחשסתא א' ודריוש ב'. דריוש ב' וארתחשסתא ב.

על מנת לסבך את המצב, הרי יש ארתחשסתא בימי שיבת ציון, ויש אחד בימי עזרא.

מי קדם למי? הגישה המסורתית. עזרא לפני נחמיה.

ההפוכים: בימי נחמיה נזכר אלישיב הכהן הגדול, ואצל עזרא אינו נזכר, אלא יהוחנן בן אלישיב. עזרא והנלווים אליו לא נטלו חלק במפעל האדיר של שיקום חומות ירושלים. אם כי עזרא נזכר בחנוכת החומה (הדבקה ספרותית?). נחמיה מצא עיר שוממה וחרבה. עזרא הגיעה לעיר גדולה ושוקקת. עזרא חיכה 13 שנה (לנחמיה) ע מנת לבצע את מפעל גירוש הנשים. מדוע הוא חיכה זמן כה רב? מדוע עזרא לא תופס מקום חשוב (ואולי הדבקה ספרותית) אצל נחמיה?

האם 'השנה השביעית לארתחשסתא' (הראשון) היא שיבוש שנה 37? וכך עזרא בא אחרי נחמיה. אולי מדובר בארתחשסתא השני? כלומר שנה 7 היא 398, ולא 458?

אולי מדובר בשיטות ספירה שונות? מי יודע. יש בעיה.

Accessibility