דוד חולל בעיות לשאול.
הוא נתפס כמורד במלכות.
מורד במלכות דינו מות.
לכן דוד עשה 'ויברח'.
הוא נדד אנה ואנה
וניסה להישאר בחיים.
שאול רדף אחריו
וניסה את ההיפך. להרוג אותו.
דוד נמלט אל אזור עדולם.
'המערב הפרוע' של ימי קדם.
אזור מיושב בדלילות
ורווי מערות וחללים.
(גם היום קל 'להיעלם' בחבל עדולם.
גם עם סלולרי).
אחרי נסיון הסגרה כושל של אנשי קעילה,
דוד הבין את הרמז והתרחק עוד יותר.
"וַיַּעַל דָּוִד, מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב, בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי".
מי יחפש אותו שם?
איזה אינטרס יש לשאול
לבוא לפה בחום הזה?
דוד לא העריך נכון את נחישות שאול.
"וַיַּגִּדוּ לוֹ (לשאול), לֵאמֹר,
'הִנֵּה דָוִד, בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי'.
וַיִּקַּח שָׁאוּל, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ
בָּחוּר--מִכָּל-יִשְׂרָאֵל;
וַיֵּלֶךְ, לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד וַאֲנָשָׁיו,
עַל-פְּנֵי, צוּרֵי הַיְּעֵלִים".
שאול ארגן צבא ע – נ – ק,
ויצא לרדוף אחרי דוד.
שום דבר לא יעצור את שאול.
לא המדבר, לא שבילי עזים
ולא צורי היעלים. שום דבר!
דוד ואנשיו ראו את הצבא.
היה ברור להם שהם היעד.
מה עושים?
מתחבאים במערה!
כך שאול לא יראה אותם.
בלי קשר, הביולוגיה עושה את שלה.
"וַיָּבֹא אֶל-גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל-הַדֶּרֶךְ,
וְשָׁם מְעָרָה,
וַיָּבֹא שָׁאוּל, לְהָסֵךְ אֶת-רַגְלָיו".
שאול נזקק לנקביו, ראה מערה,
לא היסס לרגע ונכנס.
אבל...
"וְדָוִד, וַאֲנָשָׁיו, בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה, יֹשְׁבִים".
בעיה. שאול במערה לבד (כך הוא חשב).
בירכתי המערה דוד ואנשי מתחבאים.
יש פה הזדמנות פז:
"וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו:
'הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר-אָמַר יְהוָה אֵלֶיךָ
'הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת-איביך (אֹיִבְךָ) בְּיָדֶךָ,
וְעָשִׂיתָ לּוֹ, כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ''".
'שומע דוד, הנה ההזדמנות!
בוא ניפטר ממנו.
הזדמנות שלא תחזור'.
דוד לא התרשם.
הוא ביצע פעולה סמלית:
"וַיָּקָם דָּוִד, וַיִּכְרֹת אֶת-כְּנַף-הַמְּעִיל
אֲשֶׁר-לְשָׁאוּל--בַּלָּט".
אנשי דוד לא האמינו למראה עינהם!
'מה? יש פה הזדמנות פז,
ודוד רק כרת את כנף המעיל?'.
התפתח ויכוח בין דוד לאנשיו.
הם להוטים להרוג את שאול.
הוא מנע מהם את ההרג.
דוד חתך את הויכוח באבחה אחת.
"וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת-אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים,
וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל-שָׁאוּל".
דוד הבין מה שאנשיו לא הבינו.
'חברים, אנחנו פה במערה.
סגורים. אין מוצא.
שאול לבד.
אפשר להרוג אותו.
קלי קלות.
ומה אז?
3000 איש מחכים בחוץ.
בסוף ישימו לב ששאול לא יצא.
אתם רוצים שצבא שאול יסתער אל תוך המערה?
שיזרוק לפידים פנימה?
שיחכה שנגווע ברעב?
אם יקרה לו משהו – כולנו מתים!!!'
כדי שדוד יחיה
שאול צריך לצאת מהמערה חי.
ההמשך ידוע.
שאול יצא והלך לדרכו.
במרחק בטוח דוד קרא לו,
הראה את כנף המעיל,
ושאול הבין שדוד יכול היה
אבל לא רצה להרוג אותו.
הלקח מסיפור זה ברור.
חשוב לשקול את השלכות המעשים. תמיד.
ואתם, האם אתם שוקלים את השלכות מעשיכם?
האם אתם שואלים את עצמכם 'ומה אז?'.
החיים מזמנים לנו הזדמנויות וסיכונים.
לא פעם ההזדמנות גדולה.
אך גם הסיכון הכרוך בה.
יש וההזדמנות משבשת את שיקול דעתנו,
ואז איננו שוקלים את ההשלכות כראוי.
תמיד כדאי לשקול את ההשלכות.
תמיד רצוי לשאול את השאלה:
'ומה אז?'.
אם נקפיד לשאול את השאלה הפשוטה הזו
(שאלה פשוטה. התשובה יכולה להיות מורכבת)
נמנע חלק מהמהלכים
שיתבררו כשגויים בדיעבד,
או שלפחות נהיה מודעים לתוצאות האפשריות.
(בתמונה: תל גורן. עין גדי המקראית).
אשמח לשיתופים והמלצה על הדיוורים שלי 🙂
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם!
והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!
)למנויי האתר יש הנחה בסיורים!!!)
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
