Skip to content

דחיינות ובכיינות לא קונים בשום חנות – התירוצים שמנעו את הקמת בית המקדש השני

לאחר הצהרת כורש עם ישראל היה באופוריה.

הנה הנה מתקרבת הגאולה מותר לחזור ולבנות את בית המקדש!

כורש נתפס כמכשיר בידי אלהים לקומם את עמו.

כורש נקרא בספר ישעיהו 'משיח'. לא פחות (!).

אבל למציאות (או אלה ששבו לירושלים) יש תכניות משלה כידוע.

שבי ציון נתקלו בעוני, מצוקה ושכנים לא נחמדים...

התכניות המרשימות לחידוש המקדש בירושלים נותרו על הנייר.

ה' שגרם לכורש לפרסם את 'הצהרת כורש' (כך לפי התפיסה המקראית)

חיכה בסבלנות שעמו האהוב יבנה את המקדש לכבודו.

אבל לעם יש תירוצים: לֹא עֶת-בֹּא עֶת-בֵּית יְהוָה לְהִבָּנוֹת.

המצב הכלכלי קשה, עוני רב, מצוקה והזנחה

וכל אדם טרוד בעניניו.

הנביא חגי לא אהב את מה שהוא ראה:

הַעֵת לָכֶם אַתֶּם, לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים--וְהַבַּיִת הַזֶּה (בית המקדש), חָרֵב?

מה זה? איש איש בביתו ובית המקדש חרב?

יש נסיבות מקלות. לכאורה.

הנה תיאור המצוקה הכלכלית של העם:

זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט,

אָכוֹל וְאֵין-לְשָׂבְעָה

שָׁתוֹ וְאֵין-לְשָׁכְרָה,

לָבוֹשׁ, וְאֵין-לְחֹם לוֹ;

וְהַמִּשְׂתַּכֵּר--מִשְׂתַּכֵּר, אֶל-צְרוֹר נָקוּב (הכסף נעלם דרך חורים בכיס).

חגי לא רק הצביע על הבעיה (המקדש חרב), אלא הציע פתרון:

עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ, וּבְנוּ הַבָּיִת; וְאֶרְצֶה-בּוֹ ואכבד (וְאֶכָּבְדָה), אָמַר יְהוָה

הוא לא אמר באופן כללי: 'חבר'ה לכו לבנות מקדש'.

אלא הסביר במדויק מה צריך לעשות, הניע אותם לפעולה:

לעלות להר, להביא עצים, ובעזרתם לבנות את המקדש.

לאחר מכן האל כבר יכבד את המקדש.

חגי הבין את נפש העם, וידע מה תהיה טענתם:

לֹא עֶת-בֹּא עֶת-בֵּית יְהוָה לְהִבָּנוֹת.

מדוע? כי המצב הכלכלי קשה.

העם טען בלהט, שבגלל המצב הכלכלי הקשה

לא ניתן לבנות את בית ה'.

למי יש ראש לזה?

חגי אמר שזה ללא מדויק, בלשון המעטה:

יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר-הוּא חָרֵב, וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ

י עַל-כֵּן עֲלֵיכֶם, כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל (בצורת); וְהָאָרֶץ, כָּלְאָה יְבוּלָהּ.

יא וָאֶקְרָא חֹרֶב (יובש) עַל-הָאָרֶץ וְעַל-הֶהָרִים,

וְעַל-הַדָּגָן וְעַל-הַתִּירוֹשׁ וְעַל-הַיִּצְהָר, וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא, הָאֲדָמָה;

וְעַל-הָאָדָם, וְעַל-הַבְּהֵמָה, וְעַל, כָּל-יְגִיעַ כַּפָּיִם.

 

המקדש חרב בשל המצב הכלכלי? הפוך!

כיון שהמקדש חרב המצב הכלכלי גרוע!!!

אלהים לא אוהב שכל אחד גר בבית,

אבל הבית שלו עצמו חרב.

וכשאלהים כועס – הוא מביא בצורת!

אם תבנו את המקדש – המצב ישתנה.

העם הבין את הרמז:

וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה, בְּבֵית-יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם

הלקח מהסיפור הזה הוא ברור.

תירוצים יש תמיד והמון.

תירוצים הם החומר היחיד ביקום הנברא יש מאין ובעל אנרגיה בלתי מתכלה.

אנשי ירושלים ויהודה שכנעו את עצמם ש'זה לא הזמן'.

'עכשיו זה לא מתאים', 'הנסיבות לא מאפשרות',

'אי אפשר', 'זה קשה מאוד', 'המצב גרוע'.

ואתם - מה התירוצים שלכם?

כיצד אתם מסבירים לעצמכם את חוסר הפעולה?

מה עוצר אתכם להתקדם בחיים?

כשאתם מתרצים תירוצים ומסבירים 'מדוע לא'?

אל תצפו שהסביבה תדרבן ותתמוך בכם.

כשאתם נרתעים ממכשולים, שחלקם מדומיינים, וחלקם קטן ממה שאתה חושבים –

תשארו באותו מקום.

כשאתם מסבירים 'מדוע לא' אתם רצים,

במקרה הטוב, על מסלול ריצה.

משקיעים מאמץ רב אבל לא מתקדמים לשום מקום.

כשאתם מתבלבלים בין סיבה למסובב,

תמשיכו להסתובב סביב הזנב של עצמכם.

אל תתרצו – עשו!

רוצים תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור "מוחשי" ומעשי יותר?

רוצים להזמין סיורים מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?

רוצים להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?

כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם

ואתקשר אליכם בהקדם –

או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376

שלכם,

ד"ר אילן אבקסיס

סופר, היסטוריון ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.

 

נגישות