גדעון הכה את מדין,
צלח ריב עם אנשי אפרים
והיה מוכן למרדף הגדול.
המרדף אחרי זבח וצלמונע מלכי מדין.
כשהם יהיו אצלו
אז ורק אז – העסק נגמר.
שניה לפני זה – לא!
את המדינים בעמק יזרעאל הוא הכה ב-300 איש.
המרדף אחרי המוני מדין
בוצע בעזרת כל העם.
למרדף הממוקד אחרי מלכי מדין
שוב צריך את מתי המעט הנבחרים.
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן, הַיַּרְדֵּנָה;
עֹבֵר הוּא, וּשְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ,
עֲיֵפִים, וְרֹדְפִים".
אנשי גדעון לא ישנו כבר 24 שעות,
הם מלאי מוטיבציה
אבל גם מוטיבציה צריכה אוכל.
מה עושים?
גדעון הגיע לאזור העיר סוכות
(תל דיר עלא שבעבר הירדן).
"וַיֹּאמֶר, לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת:
'תְּנוּ-נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם, לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי:
כִּי-עֲיֵפִים הֵם.
וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, מַלְכֵי מִדְיָן'".
'חברים, החבר'ה שלי עייפים ורבעים.
אנא תנו לנו לחם,
אנחנו באמצע מרדף חשוב
תודה מראש'.
אנשי סוכות פחות התחברו לבקשת גדעון:
'וַיֹּאמֶר, שָׂרֵי סֻכּוֹת:
'הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה, בְּיָדֶךָ?
כִּי-נִתֵּן לִצְבָאֲךָ, לָחֶם'.
'יאללה יאללה. למה מי אתה?
כבר תפסת אותם שאתה דורש מאיתנו אוכל?
עוף, עוף מפה!'
גדעון לא התבלבל:
"וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן:
'לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע, בְּיָדִי:
וְדַשְׁתִּי, אֶת-בְּשַׂרְכֶם,
אֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר, וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים".
'אין בעיה.
תקבלו טיפול חדש.
מתנה ממני.
דיקור סיני בקוצי המדבר – עלי!'
בעיר הבאה הסיפור חזר על עצמו:
"וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל,
וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת;
וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל,
כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת".
העתק – הדבק.
גם פה גדעון לא התבלבל:
"וַיֹּאמֶר גַּם-לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל, לֵאמֹר:
'בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם, אֶתֹּץ אֶת-הַמִּגְדָּל הַזֶּה'".
'אין בעיה.
תקבלו נוף חדש.
מתנה ממני.
המגדל יעבור פינוי ללא בינוי – עלי!'
גדעון רדף אחרי זבח וצלמונע.
רדף ולכד אותם.
עכשיו הוא בדרך חזרה.
מנצח אבל רעב.
ובעיקר זועם.
ומי צץ לפתע מולו?
מישהו מסוכות!
"וַיִּלְכָּד-נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכּוֹת,
וַיִּשְׁאָלֵהוּ; וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת-שָׂרֵי סֻכּוֹת,
וְאֶת-זְקֵנֶיהָ--שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אִישׁ".
לגדעון אין חשבון פתוח עם אנשי סוכות,
אלא רק עם מנהיגי העיר.
הנער שנלכד רשם את שמות המנהיגים.
אלה שיעברו תיכף אקופונקטורה לא עדינה.
בכל זאת, טיפול לא זול.
רק נבחרים זוכים לעבור אותו...
"וַיָּבֹא, אֶל-אַנְשֵׁי סֻכּוֹת, וַיֹּאמֶר:
'הִנֵּה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע:
אֲשֶׁר חֵרַפְתֶּם אוֹתִי לֵאמֹר,
הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ?
כִּי נִתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הַיְּעֵפִים, לָחֶם?
וַיִּקַּח אֶת-זִקְנֵי הָעִיר, וְאֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר
וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים; וַיֹּדַע בָּהֶם, אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת".
גדעון הבטיח.
ולכן גדעון יקיים.
בעיר הבאה הסיפור חזר על עצמו.
העתק – הדבק.
"וְאֶת-מִגְדַּל פְּנוּאֵל, נָתָץ; וַיַּהֲרֹג, אֶת-אַנְשֵׁי הָעִיר".
מהר, חזק ובאופן אלגנטי.
הלקח מסיפור זה ברור.
מי שמאיים – צריך לממש.
ואתם, האם אתם יודעים לממש איומים?
רובנו לא אוהבים לאיים.
רובנו מעדיף שהכל יסתדר ללא איום.
אבל לפעמים אין ברירה אלא לאיים.
בעיקר כשאינטרס חשוב שלנו נמצא בסכנה.
המנעות מאיום כשצריך – זו טעות.
איום שלא מתממש – זו טעות חמורה פי כמה.
מי שמאיים ולא מממש – חושף את חולשתו.
הצד השני מזהה את החולשה. תמיד.
איום הוא כמו שמורת ההדק ברובה.
לא מכניסים אצבע לשמורת ההדק
– אלא אם מתכוונים לירות.
לא מאיימים – אלא אם מוכנים לממש.
לפעמים די בעצם האיום כדי שנשיג את מטרתנו.
במקרה זה הכל בסדר.
אבל לפעמים צריך לממש.
אך החיים אינם שחור ולבן,
הנסיבות והתנאים בזמן האיום יכולים להשתנות עד המימוש.
לפעמים דווקא המימוש, לאור שינוי הנסיבות
יסב לנו נזק גדול יותר מאשר אי מימושו.
לכן לפני שמאיימים צריך לחשוב היטב על האיום,
איך לממש אותו, אם נגיע למצב הזה,
ובעיקר להבין את המחיר שנשלם על מימוש / אי מימוש האיום.
אף אחד לא הבטיח לנו חיים פשוטים...
(בתמונה: ברקן סורי
מאת by Ester Inbar, available from https://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST., Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=728382 ).
אנא שתפו והמליצו על הדיוורים שלי. תודה.
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם!
והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!
)למנויי האתר יש הנחה בסיורים!!!)
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
