Skip to content

מעשה סמלי – הושע וגומר

הושע בן בארי ניבא על ממלכת ישראל.

עמוס ניבא על ממלכת ישראל בגדולתה.

הושע ניבא מעט אחרי עמוס.

ממלכת ישראל כבר החלה לשקוע

למאבקים פנימיים ותככים.

מאבקים שיסתיימו בחורבן הממלכה.

העם היה נגוע בעבודת אלילים.

לא פעם יחסי ישראל – ה'

דומו ליחסי בעל ואשה.

ולכן, כשהעם (האשה)

עובד אלילים אחרים

היא 'בוגדת' בבעלה.

מצב זה הרגיז את ה'.

הוא ביקש מהושע לעשות מעשה סמלי.

מעשה שיסמל את בגידת העם בה'

(= בגידת האשה בבעלה).

ומה יסמל יותר מכל את הבגידה?

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הוֹשֵׁעַ:

לֵךְ קַח-לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים.

כִּי-זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ, מֵאַחֲרֵי יְהוָה".

העם עובד אלילים?

'האשה' זנתה תחת בעלה?

אין בעיה.

'הושע היקר,

קבל משימה חריגה.

לך התחתן עם זונה.

הילדים שלך יהיו שופטים!

אבל שופטי כדורגל...'

לא ברור האם הושע התקומם,

תהה, או שקיבל את הדין בשלווה.

"וַיֵּלֶךְ, וַיִּקַּח, אֶת-גֹּמֶר, בַּת-דִּבְלָיִם.

וַתַּהַר וַתֵּלֶד-לוֹ, בֵּן".

הם התחתנו ונולד הילד הראשון.

הזדמנות מצוינת להעברת המסר.

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו:

'קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל: 

כִּי-עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל

עַל-בֵּית יֵהוּא,

וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל".

'הושע מזל טוב!

קרא לו 'יזרעאל' על שם

הבלגן שיהוא עשה בעיר יזרעאל.

כי עוד מעט אחריב את ישראל'.

נולד עוד ילד.

ילדה במקרה זה.

הזדמנות להפוך גם אותה

ללוח מודעות מהלך.

"וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בַּת,

וַיֹּאמֶר לוֹ: 'קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה: 

כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד,

אֲרַחֵם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל".

'יופי. נולדה בת.

קרא לה "לא רוחמה".

כי אין רחמים!'

והנה השלישי הפציע.

"וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן.

 וַיֹּאמֶר: 'קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי: 

כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי,

וְאָנֹכִי לֹא-אֶהְיֶה לָכֶם'".

'כל הכבוד.

שלושה זה יפה.

קרא לו "לא עמי".

כי אתם לא העם שלי'.

סוף הסיפור ידוע.

שנים מעטות לאחר מכן

חרבה ממלכת ישראל.

הלקח מסיפור זה ברור:

מסר חשוב מחייב המחשה יוצאת דופן!

 

ואתם, האם אתם מבנים את חשיבות ההמחשה?

האם אתם יודעים להמחיש בצורה יוצאת דופן?

 

במהלך חיינו אנו צריכים

להעביר מסרים שונים.

רובם הם פשוטים

(אני רעב, אני עייף, אני משועמם).

אבל יש והמסרים שלנו

מתחרים במסרים אחרים.

במקרה זה המחשת המסר

יכולה להועיל בקליטתו.

יש והמסר שלנו ממש חשוב

(בעיננו, כן?).

במקרה כזה המחשה טובה יכולה

להיות ההבדל בין מסר

שנקלט היטב ומשיג את מטרתו,

לבין מסר שחולף מבלי להשפיע.

המחשה טובה היא ההבדל בין מסר יעיל

לבין 'עוד מאותו הדבר'.

האל היה צריך להעביר מסר

באמצעות הושע.

הושע 'תרם את גופו למדע'.

המסר עבר.

למרבה הצער הוא לא נקלט כראוי.

הממלכה חרבה.

(בתמונה: הושע וגומר. איור מתוך כתב יד של התנ"ך בצרפתית. 1372).

By Anonymous - http://collecties.meermanno.nl/handschriften/showillu?id=10499, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=99641796).

נגישות
How can I help you?