בנו בכורו של סַנְחֵרִיב מלך אשור
אַשוּר נַדִין שוּמִי הומלך על נציבות בבל.
(אשור שוכנת בצפון עירק של ימנו.
בבל שוכנת במכרז עירק של ימנו).
הבבלים מרדו נגד האשורים,
ואַשוּר נַדִין שוּמִי הוסגר לידי צבא עילם.
(עילם שוכנת בדרום מזרח אירן של ימנו).
הוא נעלם מהמקורות ההיסטוריים,
וכפי הנראה הוצא להורג.
הבא בתור, בחור בעל השם החינני
אַרָד – מוּלִישוּ הפך ליורש העצר.
(הוא אַדְרַמֶּלֶךְ הנזכר בספר מלכים).
הכל היה בסדר, עד שאחת מנשות המלך
אשה ממוצא ארמי בשם נַקִיַה זַכֻּתֻ
(צירוף השם הארמי ותרגומו האכדי.
משמעותו: הנקיה, הזכה, הטהורה)
פעלה במרץ על מנת שבנה שלה
אֵסַרחַדֹּן יהיה יורש העצר.
(מזכיר את בת שבע ושלמה).
אֵסַרחַדֹּן אכן הפך ליורש העצר תחת
אַרָד – מוּלִישוּ לא ראה בעין יפה את ההדחה
(ממש כמו אֲדֹנִיָּה בן דוד).
הוא החליט לרצוח את אביו,
ובעזרת חוגי החצר שתמכו בו
ולהפוך למלך אשור.
זו הייתה התכנית הסודית.
אבל כדרכן של תכניות כאלה,
הזקוקות לאנשים רבים על מנת לממשן,
היא דלפה איכשהו.
לאחד מאנשי החצר נודע על הקשר המתרקם.
הוא אץ רץ לדווח למלך.
(מזכיר את מרדכי בגתן ותרש).
הוא פנה אל שניים משומרי הראש של המלך.
אחד בעל שם ארוך ואחד בעל שם קצר.
נַבּוּ שֻם אִשְכֻּן וצִלֻ.
הוא דיווח להם בהתרגשות
על המזימה לרצוח את המלך.
הם היו מופתעים וחרדים לשלום המלך.
הם מיהרו לקחת אותו אל המלך
כדי שידווח למלך באופן אישי.
שק הולבש על ראשו, והוא נלקח אל המלך.
השק נועד להגן על חייו.
האשורים האמינו שמפניו של מלך אשור,
נציג האל אשור עלי אדמות,
בוקעת קרינה קוסמית הקרויה
בִּרבִּרֻ או מֶלָמוּ.
(כמו משה שירד מהר סיני כשעור פניו קרן).
רק מקורבי המלך פיתחו עם הזמן
חסינות מני הקרינה.
(מה שמכונה במקרא 'רואי פני המלך').
פשוטי העם היו חשופים לנזקיה.
על כן השק חצץ בין הקרינה המסוכנת
לבין האדם הפשוט בעומדו מול המלך.
המודיע (ששמו אינו יודע) נלקח אל חדר הכס.
בחדר הכס נאמר לו:
'הנה המלך, אמור את דבריך'.
המודיע, כשהשק על ראשו אמר:
"בנך אַרָד – מוּלִישוּ יהרגך".
השק הוסר מעל ראשו
ומולו עמד לא אחר מאשר
אַרָד – מוּלִישוּ...
לזוועתו של המודיע
נַבּוּ שֻם אִשְכֻּן וצִלֻ
שומרי ראשו של המלך
היו חלק מהקשר נגד המלך.
אַרָד – מוּלִישוּ הבין שאם האיש הזה יודע
אז בטח יש עוד כמה וכמה שיודעים,
יודעים ולא בהכרח תומכים.
"אַרָד מוּ[לִישוּ] חקר אותו (את המודיע)
(ו)הם הרגו אותו ואת אחיו".
ואם החברים של המודיע יודעים
אז בטח עוד כמה אחרים יודעים.
ואחד מהם יצליח, בסופו של דבר,
להזהיר את המלך.
הסטטיסטיקה היא נגד אַרָד – מוּלִישוּ.
אַרָד – מוּלִישוּ החליט לפעול מהר.
הוא ניצל את שעת הכושר עת יורש העצר
אֵסַרחַדֹּן יצא לסייר במערב האימפריה,
ופעל.
הוא התנקש באביו, והקדים תרופה למכה.
בטרם סַנְחֵרִיב יפעל נגדו.
למרבה צערו הוא פעל מוקדם מידי.
אֵסַרחַדֹּן הספיק לחזור לבירה נינוה
ובמלחמת אזרחים קצרה
הוא ניצח את אחיו ועלה לכס.
הלקח מסיפור זה ברור.
תכניות חשובות דורשות בטחון שדה קפדני.
ואתם, האם אתם יודעים לשמור את המידע החשוב לכם חסוי?
האם אתם משתפים מידע לא נחוץ עם אנשים לא נחוצים?
החיים הם תחרות לפרקים.
תחרות עסקית, תחרות כלכלית תחרות אקדמית וכו'.
לא פעם יש לנו רעיון, מוצר, מיזם... שיכולים לשנות את
מצבנו בצורה ניכרת.
הצד השני גם שואף לשפר את מצבו בצורה ניכרת.
לפעמים מימוש הרעיון שלנו דורש שהצד השני לא ידע עליו
ולא ייערך מראש.
כאן נכנס בטחון המידע לתמונה.
חשוב להבין למי אנחנו מספרים מה?
על מי אנו סומכים לחלוטין ועל מי לא?
מי עלול להדליף (בשגגה או בזדון) ומי יסכור את פיו?
לא תמיד התשובה ברורה.
אנשים הופכים את עורם משלל סיבות.
שמירה על בטחון המידע (בעל פה, מסמכים פיזיים, ודיגיטל)
חיונית להגדלת סיכויי מימוש הרעיון שלנו.
(בתמונה סנחריב מלך אשור. בתבליט לכיש).
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?
והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!
(למנויי האתר יש הנחה בסיורים!!!)
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
