השאיפה לחירות ועצמאות
היא הסיפור המכונן שלנו.
סיפור יציאת מצרים,
היציאה מעבדות לחירות
מאפלה לאור גדול
הוא הסיפור בה"א הידיעה של התנ"ך.
סיפור יציאת מצרים
שזור בתנ"ך לאורכו ולרוחבו.
בחוק, בשירה, בנבואה, בסיפורת.
בכל מקום נמצא את עקבות יציאת מצרים.
התביעה להתנהגות מוסרית מהעם
נתמכה לא פעם בנימוק:
"וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם".
התרבות המערבית נשענת על שתי רגלים.
הרגל העברית והרגל היונית.
משכך, סיפור יציאת מצרים
הוא אחד הסיפורים המכוננים
של תרבות המערב.
נוסעי המייפלאואר
ראו בג'יימס הראשון את פרעה,
באוקיאנוס האטלנטי את ים סוף,
ובאמריקה הצפונית את הארץ המובטחת
(לא לחינם מקומות רבים
בארה"ב נקראים בשמות מקראיים).
קריאת משה לפרעה:
"שַׁלַּח אֶת-עַמִּי".
הייתה אחת הסיסמאות
במאבק נגד העבדת בארה"ב.
השיר המבוסס על הפסוק (שמות ה' 1)
מושר עד ימנו בכנסיות ברחבי ארה"ב.
גם אסירי ציון בבריה"מ
ראו עצמם כבני ישראל
ובמשטר הקומוניסטי את פרעה.
לא לשוא קריאתם הייתה
"שַׁלַּח אֶת-עַמִּי".
אפילו מפגיני כיכר תחריר במצרים (!)
זיכו את הנשיא מובראק בכינוי 'פרעה'.
חג עצמאות שמח!
