צבא ישראל נלחם נגד ארם
באזור רמות גלעד.
מלחמה ארוכה ומתישה.
בשורות הצבא הייתה מורת רוח.
נער נביאים הגיע אל המחנה.
הוא ביקש מיהוא לבוא איתו לבד לחדר.
שם הוא משח את יהוא שר הצבא כמלך,
והטיל עליו משימה אחת:
"וְהִכִּיתָה--אֶת-בֵּית אַחְאָב, אֲדֹנֶיךָ".
'יהוא היקר, עליך להכחיד את בית אחאב.
שיהיה לך בהצלחה'.
הנער ברח, וחברי יהוא תהו לפשר הענין.
יהוא גילה להם את המשימה.
חיל המצב ברמות גלעד דווקא אהב את זה.
"וַיְמַהֲרוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ,
וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו, אֶל-גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת;
וַיִּתְקְעוּ, בַּשּׁוֹפָר, וַיֹּאמְרוּ, 'מָלַךְ יֵהוּא'".
זהו. המרד פרץ.
אין כבר דרך חזרה.
יהוא הבין את חשיבות בטחון השדה:
"וַיֹּאמֶר יֵהוּא, אִם-יֵשׁ נַפְשְׁכֶם (אתם תומכים בי)
אַל-יֵצֵא פָלִיט מִן-הָעִיר,
לָלֶכֶת לגיד (לְהַגִּיד) בְּיִזְרְעֶאל".
'חברים, הצלחת המרד תלויה בחשאיות.
שאיש לא יודיע למלך, כן?
תודה לכם'.
הלוא אם יורם בן אחאב מלך ישראל
ידע על המרד
הוא יערך בהתאם,
וסיכויי הצלחת המרד ירדו מאוד.
יהוא הבין שרכיב הזמן הוא חיוני.
אז הוא יצא מיד אל המלך.
הצלחת המרד תלויה במות המלך.
אם יהוא לא יצליח להרוג את המלך
עלולה להתפתח מלחמת אזרחים
(כמו בין דוד לאבשלום).
ומי יודע מי ינצח במלחמה הזו?
יהוא בבעיה כפולה.
דהרה מהירה (גורם הזמן הוא חיוני כזכור)
של יהוא ועוזריו מעלה אבק.
מישהו בעיר עלול לראות את האבק הרב
להרים גבה, ולבטל את גורם ההפתעה.
ישנה עוד בעיה.
המלך שוכב פצוע בעיר יזרעאל.
(לא רחוק מעפולה של ימנו).
ביזרעאל יש חומה.
חומה ששומרת על המלך.
וגם חיל המצב בעיר הוא מנאמני המלך.
מה עושים?
צריך להגיע מהר וגם
להוציא את המלך החוצה.
אבל איך?
ליהוא היו בערך 70 ק"מ של רכיבה
כדי לחשוב על הפתרון.
"וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל,
וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת (האבק של) יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר,
'שִׁפְעַת (אבק) אֲנִי רֹאֶה'".
התגנבות שקטה כבר לא תהיה פה.
אבל יהוא הפך את החסרון ליתרון.
הוא עורר את סקרנות המלך.
"וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם (מלך ישראל):
'קַח רַכָּב וּשְׁלַח לִקְרָאתָם וְיֹאמַר הֲשָׁלוֹם?'
וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר:
'כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם?'
וַיֹּאמֶר יֵהוּא: 'מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם?
סֹב אֶל-אַחֲרָי!'
וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר,
'בָּא-הַמַּלְאָךְ עַד-הֵם
וְלֹא-שָׁב'".
המלך שלח שליח שיברר מה פשר
הקבוצה הדוהרת המתקרבת לעיר.
השליח דהר אל יהוא ותהה למהות הענין.
יהוא השתיק אותו בגסות וציווה עליו לרכב מאחוריו.
הצופה על המגדל דיווח שהשליח הגיע
אליהם. וזהו. נעלמו עקבותיו.
סקרנות המלך גברה:
"וַיִּשְׁלַח, רֹכֵב סוּס שֵׁנִי, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם,
וַיֹּאמֶר: 'כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם'.
וַיֹּאמֶר יֵהוּא: 'מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם?
סֹב אֶל-אַחֲרָי!'
וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר: 'בָּא עַד-אֲלֵיהֶם
וְלֹא-שָׁב.
וְהַמִּנְהָג, כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי-
-כִּי בְשִׁגָּעוֹן, יִנְהָג'".
שידור חוזר של הפעם הקודמת.
המלך הסקרן החליט לבדוק בעצמו.
"וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל
וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה
אִישׁ בְּרִכְבּוֹ, וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא,
וַיִּמְצָאֻהוּ, בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי".
התנהגותו המוזרה של הרוכב האלמוני
הוציאה את יהורם המלך מהעיר.
שם, בחלקת נבות היזרעאלי
(מידה כנגד מידה כמובן)
יהורם מלך ישראל
ואחזיה מלך יהודה (בן דודו שהיה בביקור)
הופתעו לגלות את יהוא.
יורם פנה אל יהוא בנימוס.
אך זה הגיב בקללה נמרצת.
יהורם הבין שהוא נפל בפח.
הוא ניסה להזהיר את בן דודו:
"וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו, וַיָּנֹס;
וַיֹּאמֶר אֶל-אֲחַזְיָהוּ: 'מִרְמָה אֲחַזְיָה!'"
לא שזה עזר ליורם עצמו:
"וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת,
וַיַּךְ (הכה) אֶת-יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו,
וַיֵּצֵא הַחֵצִי, מִלִּבּוֹ; וַיִּכְרַע, בְּרִכְבּוֹ".
יהוא ירה ביורם מטווח כה קצר,
עד שהחץ נכנס בגב ויצא, דרך הלב, מלפנים.
מקרה קלאסי בו
'הסקרנות הרגה את החתול'.
או המלך במקרה זה...
הלקח מסיפור זה ברור.
ניצול התנהגות צפויה יכול להיטיב עמנו.
ואתם, האם אתם יודעים לנצל התנהגות צפויה של אחרים?
האם אתם מודעים לכך שאתם צפויים?
האם אתם נזהרים שלא להיות צפויים יתר על המידה?
רוב בני האדם מתנהגים באופן צפוי למדי.
סקרנות היא תכונה אופיינית למין האנושי.
משכך היא תכונה צפויה.
התנהגות צפויה יכולה לשרת את מטרותינו.
היא יכולה לשרת מטרות של אחרים.
אם נכיר את ההתנהגות הצפויה של לקוחות, קולגות
ושאר האנשים עמם אנו במגע
נוכל להשתמש בידע הזה לתועלתנו.
חשוב מכך, אם נכיר את ההתנהגות הצפויה שלנו
נקטין את הסיכוי שאחרים ינצלו את הידע הזה לרעה.
(בתמונה: שלט בתל יזרעאל המספר את סיפור יהוא).
אשמח לשיתופים והמלצה על הדיוורים שלי 🙂
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?
והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!
)למנויי האתר יש הנחה בסיורים!!!)
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
