הרן, אבי לוט מת בחרן.
אז אברם חשוך הילדים
לקח את לוט תחת חסותו.
לוט היה עם אברם.
אברם ירד מצרימה בשל הרעב.
הוא ירד עם שרי אשתו
ועם לוט אחיינו.
לאחר עלילות והרפתקאות
הם חזרו ארצה.
"וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל-
עַד-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה,
בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי".
ממצרים לנגב, ומשם למה שיהיה בעתיד
'ארץ בנימין'.
אברם תואר כ:
"כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב".
הבחור מסודר בחיים.
לוט תואר כבעל:
"צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים".
גם הסתדר בחיים.
וכמו שקורה לא פעם:
"וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו:
כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב,
וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.
וַיְהִי-רִיב,
בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם,
וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט".
האינטרסים של שניהם התנגשו.
זו בעיה.
הדוד והאחיין (שהוא כמו בן)
רבים על רכוש.
לא לענין.
אברם זהה את הבעיה:
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט:
'אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ,
וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:
כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ'".
'שומע לוט,
לא מתאים הריב הזה.
אנחנו אחים.
מה? שאנחנו נריב בגלל כסף?
אנחנו?'.
ויש לו הצעה ברורה:
"הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ,
הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:
אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה,
וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה".
'הארץ גדולה.
אם תלך צפונה (שמאל)
אני אלך דרומה (ימין).
ולהיפך. מה דעתך?'.
לוט הביט סביב.
לאן כדאי לו ללכת?
והנה המקום הרצוי.
"וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן,
כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה,
אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה,
כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,
בֹּאֲכָה צֹעַר.
וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט,
אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן".
לוט ראה את כיכר הירדן
ולא ממש התלבט.
(העובדה שנזכרת 'כיכר הירדן',
ושהירדן נשפך לים המלח מצפון
גורמת לכמה חוקרים לחפש
את סדום מצפון לים המלח.
ולא מדרום כמקובל).
וכך היה:
"וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו".
הלקח מסיפור זה ברור:
לפעמים פרידה היא הדבר הנכון.
ואתם האם אתם מבינים שלפעמים חובה להיפרד?
החיים מזמנים לנו חיבורים שונים ומשונים.
חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות.
לא פעם הקשר דועך מאליו.
במקרים אחרים אנו יודעים לבד
מתי וממי להיפרד.
אבל ישנם מקרים בהם ההבנה הזו
אינה ברורה מאליה.
בעיקר כשמעורב שיקול רגשי בענין.
(בן משפחה חבר קרוב וכיו"ב).
לעיתים הפרידה היא המהלך הנכון.
לשני הצדדים.
אם נשכיל להבין את הצורך בפרידה,
ליזום אותה, ולא להיגרר
(קל לכתוב קשה לבצע)
נחסוך זמן ומשאבים יקרים,
אותם נוכל להשקיע בדברים אחרים.
(בתמונה: פרידה).
