Skip to content

זה לא מצליח, צריך לשנות – פילגש בגבעה

בעיר גבעה שבנחלת בנימין התחולל אונס.

אונס אכזרי בסופו מתה הנאנסת.

בעלה של הנאנסת רצה נקמה!

הוא לבד לא יכול להתמודד עם עיר שלמה.

צריך לגייס את שבטי ישראל!

אבל איך? כיצד לגרום להם לפעול

עבור פשע שלא נוגע להם?

גם כך יש להם מספיק פשעים משל עצמם?

"וַיָּבֹא אֶל-בֵּיתוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת

וַיַּחֲזֵק בְּפִילַגְשׁוֹ (בשלב הזה מדובר בגוויה),

וַיְנַתְּחֶהָ לַעֲצָמֶיהָ, לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים;

וַיְשַׁלְּחֶהָ, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל".

פתרון פשוט ומצמרר.

הוא ביתר אותה לשנים עשר חלקים.

כל שבט קיבל חלק אחר.

אנשי השבטים לא היו רגילים

לקבל חלקי גופה בדואר.

המעשה המזוויע, ויש יאמרו ציני

פעל את פעולתו.

"וְהָיָה כָל-הָרֹאֶה, וְאָמַר:

'לֹא-נִהְיְתָה וְלֹא-נִרְאֲתָה כָּזֹאת!

לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

עַד הַיּוֹם הַזֶּה!!!'"

אנשי ישראל התכנסו בעיר מצפה

על מנת לטכס עצה.

הכינוס היה קצר ותכליתי.

בסופו נדרשו בני בנימין

להסגיר את העבריינים.

בני בנימין סירבו בכל תוקף.

אין ברירה – מלחמה!

בני ישראל מנו ארבע מאות אלף איש.

בני בנימין מנו עשרים וששה אלף + אנשי גבעה.

(המספרים אינם ריאליים ומופרזים.

אך המספר המקראי העביר מסר.

אין עניינו בדיוק היסטורי).

הסיכויים נטו בחדות לרעת בני בנימין.

אבל כמו שכולם יודעים 'סיכוי' זה דבר אחד.

מימושו הוא דבר שונה לחלוטין.

"וַיֵּצְאוּ בְנֵי-בִנְיָמִן, מִן-הַגִּבְעָה;

וַיַּשְׁחִיתוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא,

שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ--אָרְצָה".

תבוסה לבני ישראל.

קשה אבל דבקות במשימה היא דבר חשוב.

למחרת ניסו שוב:

"וַיֵּצֵא בִנְיָמִן לִקְרָאתָם מִן-הַגִּבְעָה, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי,

וַיַּשְׁחִיתוּ בִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

עוֹד שְׁמֹנַת עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, אָרְצָה: 

כָּל-אֵלֶּה, שֹׁלְפֵי חָרֶב".

תבוסה מחפירה לבני ישראל.

אחוז האבידות עומד על עשרה אחוזים!!!

מספר אסטרונומי.

"וַיַּעֲלוּ כָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל-הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית-אֵל,

וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי יְהוָה,

וַיָּצוּמוּ בַיּוֹם-הַהוּא, עַד-הָעָרֶב;

וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים, לִפְנֵי יְהוָה".

זה לא מצליח. צריך לשנות.

חייבים לעשות משהו! אבל מה?

פונים לאלהים.

אלהים הבטיח שמחר בני ישראל ינצחו.

מעודדים מהבטחה זו

בני ישראל חשבו על דרך ארצית להכניע את המערכה.

"וַיָּשֶׂם יִשְׂרָאֵל אֹרְבִים, אֶל-הַגִּבְעָה סָבִיב".

קודם כל להשכיב מארבים סביב לעיר.

"וַיַּעֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל... וַיַּעַרְכוּ אֶל-הַגִּבְעָה, כְּפַעַם בְּפָעַם. 

וַיֵּצְאוּ בְנֵי-בִנְיָמִן לִקְרַאת הָעָם, הָנְתְּקוּ מִן-הָעִיר;

וַיָּחֵלּוּ לְהַכּוֹת מֵהָעָם חֲלָלִים כְּפַעַם בְּפַעַם...

וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי בִנְיָמִן, נִגָּפִים הֵם לְפָנֵינוּ כְּבָרִאשֹׁנָה;

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ, נָנוּסָה

וּנְתַקְּנוּהוּ, מִן-הָעִיר, אֶל-הַמְסִלּוֹת".

לאחר מכן עורכים התקפת סרק ומביימים נסיגה.

מטרת הנסיגה היא למשוך את בני בנימין למרדף,

להרחיקם מהעיר, ולפנות את השטח לאנשי המארבים.

והנה השלב השלישי:

"וְהָאֹרֵב הֵחִישׁוּ, וַיִּפְשְׁטוּ אֶל-הַגִּבְעָה;

וַיִּמְשֹׁךְ, הָאֹרֵב, וַיַּךְ אֶת-כָּל-הָעִיר, לְפִי-חָרֶב...

וְהַמַּשְׂאֵת, הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן-הָעִיר--עַמּוּד עָשָׁן;

וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו, וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל-הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה.

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הָפַךְ, וַיִּבָּהֵל אִישׁ בִּנְיָמִן: 

כִּי רָאָה, כִּי-נָגְעָה עָלָיו הָרָעָה".

האורב פשט על העיר הריקה והעלה אותה באש.

עמוד העשן היה סימן לבני ישראל "הנסוגים".

הם הפכו את פניהם ולכדו את בני בנימין בתווך.

תבוסה בני בנימין הייתה שלמה!

"וַיְהִי כָל-הַנֹּפְלִים מִבִּנְיָמִן,

עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ

שֹׁלֵף חֶרֶב--בַּיּוֹם הַהוּא...

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל-בְּנֵי בִנְיָמִן,

וַיַּכּוּם לְפִי-חֶרֶב, מֵעִיר מְתֹם עַד-בְּהֵמָה,

עַד כָּל-הַנִּמְצָא;

גַּם כָּל-הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת, שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ".

רק שש מאות איש ניצלו מהמלחמה.

הלקח מסיפור זה הוא ברור:

אם נכשלים שוב ושוב – צריך לשנות גישה.

 

ואתם האם את מבינים שכשלון חוזר ונשנה מחייב גישה שונה?

האם אתם מבינים ש'עוד מאותו הדבר' אינו הפתרון בכל מצב?

 

האדם הוא יצור של הרגלים ואזורי נוחות.

כך האבולוציה 'חינכה' אותנו.

כשאנו נתקלים בבעיה – ננסה לפתור אותה

בעזרת הכלים המוכרים לנו.

פעמים רבות זה מצליח.

אבל לא פעם – הכלים המוכרים לנו אינם יעילים.

הנטיה הטבעית היא להשתמש באותם כלים

אבל יותר.

יותר צעקות, יותר כסף, יותר אנטיביוטיקה, יותר...

(השלימו את החסר).

לפעמים ה'עוד מאותו דבר' מצליח.

אבל לפעמים – לא.

אנחנו עושים מה שאנחנו יודעים,

מה שאנחנו מבינים

מה שאנחנו טובים בו.

אבל לפעמים צריך לשנות גישה ודרך.

לנסות משהו חדש, 'מטורף', אחר.

נכון, אולי נכשל גם פה.

אבל עדיף להכשל תוך כדי חיפוש דרך חדשה

מאשר להכשל באותה דרך ישנה.

(בתמונה: הפילגש בפתח הבית. מאת גוסטב דורה).

אנא שתפו והמליצו על הדיוורים שלי. תודה.

צפו בסדרת הרשת החדשה שלי: חגבים

האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?

או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?

או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?

כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם!

 כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם

ואתקשר אליכם בהקדם –

או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376

שלכם,

ד"ר אילן אבקסיס

סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.

 

נגישות
How can I help you?