Skip to content

זנבות האודים העשנים – אחז מלך יהודה

 

אחז מלך יהודה היה בבעיה.

האימפריה האשורית המתעצמת

החלה להטיל את צלה על האזור.

בעזרת צבא שיש לו מדינה

ומלך מוכשר בשם תגלת פלאסר,

ממלכת אשור (כורדיסטן של ימנו)

החלה להתפשט מערבה.

הייתה תחושה של דז'ה וו.

100 שנה קודם לכן האשורים ניסו

לעשות את אותו הדבר.

אז קמה קואליציה של עמי האזור

ובלמה אותם.

מה שעבד פעם יעבוד שוב, לא?

שוב קמה קואליציה.

שוב בהנהגת ארם דמשק וישראל.

רצין מלך ארם ופקח מלך ישראל

ביקשו מאחז שיצטרף אליהם לקואליציה.

אחז מלך יהודה הבין שהתנאים השתנו.

הארמים הם אותם ארמים

אבל האשורים הרבה יותר חזקים.

הרבה יותר מאיימים. הרבה יותר קטלניים.

השאלה היא לא האם להיכנע לאשור,

אלא מתי לעשות זאת?

הוא סירב להצטרף למלחמה נגד אשור.

מלחמה חסרת תוחלת שסופה ידוע מראש.

שעבוד לאשור.

אז מוטב להשתעבד (להעלות מסים)

ולחסוך את המלחמה הזו.

רצין מארם ופקח מישראל לא אהבו את מה ששמעו.

אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם

וּפֶקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל,

יְרוּשָׁלִַם--לַמִּלְחָמָה; וַיָּצֻרוּ, עַל-אָחָז.

מה שלא הולך בנועם ילך בכח.

הייתה להם גם תכנית:

נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה, וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ;

וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ, אֵת בֶּן-טָבְאַל.

אחז לא רוצה להצטרף?

אין בעיה. נחליף אותו!

אחז בבעיה. מה יקרה קודם?

האשורים יגיעו או שירושלים תיכבש?

מה עושים?

אחז הבין שהוא לא יכול להתמודד עם ארם וישראל.

אז הוא ביקש עזרה.

וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים, אֶל-תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר

לֵאמֹר: 'עַבְדְּךָ וּבִנְךָ, אָנִי; עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי

מִכַּף מֶלֶךְ-אֲרָם, וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הַקּוֹמִים, עָלָי'.

וַיִּקַּח אָחָז אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב,

הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה, וּבְאֹצְרוֹת, בֵּית הַמֶּלֶךְ;

וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ-אַשּׁוּר, שֹׁחַד.

אם ממילא השעבוד האשורי הוא שאלה של זמן,

הרי אחז הרג שתי ציפורים באבן אחת.

גם נפטר ממלך ישראל ומלך ארם,

וגם מצטייר כמי שנכנע לאשור מרצונו "החופשי".

שיקול חשוב ביחסים בינו לבין האימפריה האדירה.

לא כולם אהבו את המהלך.

הסופר המקראי קרא לזה 'שוחד'.

מילה בעלת קשר מאוד שלילי.

ישעיהו הנביא זלזל בסכנה וקרא למלכים:

שְׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים, הָאֵלֶּה-

אבל אחז לא סמך על נסים אלא על מעשים.

תגלת פלאסר מלך אשור קלט את הראש של אחז.

גם הוא שמח להרוג שתי ציפורים במכה אחת.

גם להדגים את עוצמתו הצבאית מול ארם וישראל

למען יראו וייראו,

וגם לקבל מדינה כנועה ומשתפת פעולה.

וַיִּשְׁמַע אֵלָיו, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר

אֶל-דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ, וַיַּגְלֶהָ קִירָה; וְאֶת-רְצִין, הֵמִית.

כצעד ראשון האשורים דרסו את ארם דמשק.

רצין מלך ארם הוצא להורג.

בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל,

בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר,

וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה

וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד

וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה.

כצעד שני הוא כבש את ממלכת ישראל.

קיצץ בשטחיה, והגלה חלק מתושביה.

פקח מלך ישראל הפך לראש עיריית שומרון.

מיד לאחר מכן פקח נרצח על ידי הושע בן אלה.

ואחז? הוא דווקא נותר על כסאו ומת בכוחות עצמו.

הלקח מסיפור זה ברור:

אם יש בעיה שלא מצליחים להתמודד איתה –

פונים למיקור חוץ.

 

ואתם, האם אתם מזהים מתי הבעיה 'גדולה עליכם'?

האם אתם יודעים לפתור דברים במיקור חוץ?

 

לפעמים אנו נתקלים בבעיה גדולה.

בעיה שאיננו מצליחים לפתור,

או שהפתרון יעלה לנו במשאבים רבים (בעיקר זמן),

אותם נוכל להשקיע באפיקים מניבים יותר.

במקרה זה אחת הפעולות המומלצות היא

לפנות למיקור חוץ.

כשאנו מוציאים את מה ש'גדול עלינו' למיקור חוץ

אנחנו חוסכים ממון ובעיקר זמן (שלא חוזר).

אנו חוסכים משאבים שיניבו תוצאות טובות יותר

במקומות אחרים.

(בתמונה תגלת פלאסר הג'.

מאת לא ידוע - See below, נחלת הכלל, https:/commonswikimedia.org/w/indexphp?curid=15378403)

 

האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?

או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?

או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?

כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?

והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!

(למנויי האתר יש הנחה בסיורים!!!)

כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם

ואתקשר אליכם בהקדם –

או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376

שלכם, שלכם,

ד"ר אילן אבקסיס

סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.

נגישות