נחש מלך בני עמון מת.
דוד שלח משלחת ניחומים.
חברי המשלחת נחשדו בריגול.
זקנם גולח בחציו
ובגדיהם נחתכו עד ישבנם.
כך הם נשלחו בחזרה לירושלים.
דוד ראה בכך - CASUS BELLI
כלומר עילה למלחמה.
כמו תמיד היו עוד סיבות.
אבל דוד מצא את התירוץ המושלם.
זה לא באמת כוחות.
ממלכת דוד חזקה בהרבה מממלכת בני עמון.
מה יעשו העמונים?
וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן, כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד;
וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת-אֲרַם בֵּית-רְחוֹב
וְאֶת-אֲרַם צוֹבָא, עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי,
וְאֶת-מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ,
וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ.
הפתרון – שכירי חרב.
מלכי ארם ראו בדאגה את התעצמות דוד.
ממלכה ישראלית חזקה תאיים עליהם.
דמשק נמצאת בצומת המסחרי החשוב ביותר בעולם.
מפגש של 'דרך הים' (ממצרים לאנטוליה)
ו'דרך המלך' (מחצי האי ערב למסופוטמיה).
שליטה על הדרכים הללו משמעה מסי מעבר.
הרבה מסי מעבר.
הרבה מאוד מסי מעבר.
ממלכת ישראל שכנה בדיוק בין 'דרך הים' במערב
ל'דרך המלך במזרח'.
הושט היד וגע בם.
יותר גופים ששולטים על דרך המסחר –
העוגה נחלקת ליותר פרוסות...
העימות בין ישראל לבני עמון הגיע לארמים בזמן.
הנה ההזדמנות שלהם לעצור את דוד.
ועוד משלמים להם על זה.
יותר טוב מזה?
דוד הבין שזו לא תהיה מלחמת עונשין קצרה.
וַיִּשְׁמַע, דָּוִד; וַיִּשְׁלַח, אֶת-יוֹאָב,
וְאֵת כָּל-הַצָּבָא, הַגִּבֹּרִים
הוא שלח את יואב שר הצבא, את חיל השכירים (הגיבורים)
וגם את הצבא העממי (כל הצבא).
וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הַשָּׁעַר;
וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ-טוֹב וּמַעֲכָה, לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה
צבא ישראל ניגש לצור על רבת עמון.
העמונים יצאו מהעיר על מנת להלחם בשדה.
לקרב שדה יש יתרון ברור.
מתחילים בשש בבוקר ובשעה עשר כבר יודעים מי ניצח.
מי שחושב שהוא חזק - יעדיף קרב שדה.
מי שחושב שהוא חלש - יעדיף קרב מצור.
החומה והביצורים יפצו אותו על הנחיתות מול האויב.
יואב, שר הצבא, התכונן לקרב מצור.
להפתעתו הרבה הוא מצא את העמונים בפתח השער.
הפתעתו גדלה, כשהוא הבין שהארמים מחכים לו גם כן.
וַיַּרְא יוֹאָב, כִּי-הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה,
מִפָּנִים, וּמֵאָחוֹר;
העמונים מלפנים, הארמים מאחור
וצבא ישראל בין שתי הצבתות.
מה עושים?
וַיִּבְחַר, מִכֹּל בְּחוּרֵי בישראל (יִשְׂרָאֵל),
וַיַּעֲרֹךְ, לִקְרַאת אֲרָם.
וְאֵת, יֶתֶר הָעָם, נָתַן, בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו;
וַיַּעֲרֹךְ, לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן
יואב קבע סדר עדיפויות.
קודם הארמים החזקים.
הוא יטפל בהם בעזרת היחידות המובחרות (בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל).
אחרי זה העמונים החלשים.
אחיו אבישי יטפל בהם בעזרת שאר הצבא (יֶתֶר הָעָם).
וַיֹּאמֶר (יואב), אִם-תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי—
וְהָיִתָה לִּי, לִישׁוּעָה;
וְאִם-בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ,
וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ.
הרעיון פשוט.
כל אחד יטפל בבעיה שלו.
אבל, מי שיצטרך עזרה – השני יבוא לעזור לו.
התכנית עבדה כמו שעון.
וַיִּגַּשׁ יוֹאָב, וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, לַמִּלְחָמָה, בַּאֲרָם; וַיָּנֻסוּ, מִפָּנָיו.
וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ, כִּי-נָס אֲרָם, וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵי אֲבִישַׁי, וַיָּבֹאוּ הָעִיר.
יואב הכה את הארמים.
העמונים כבר הבינו את הרמז לבד וברחו לעיר המבוצרת.
הלקח מסיפור זה ברור.
כשיש בעיה גדולה ומפחידה – מפרקים אותה לבעיות משנה.
מטפלים בכל בעיה קטנה בנפרד או במקביל.
כך פותרים את הבעיה הגדולה.
ואתם האם אתם יודעים לזהות בעיה גדולה?
האם אתם יודעים לפרק אותה לבעיות משנה?
כשאנו ניצבים מול בעיה גדולה היא נראית, לעיתים, מפחידה.
היא נראית מאיימת ובלתי פתירה.
אבל הבנת הבעיה הגדולה, ופירוקה לבעיות משנה מקילה על הפתרון.
במקום לנסות לפצור משהו אימתני שהוא מעל לכוחותינו
אנחנו מתקדמים צעד אחרי צעד.
לא מטפסים על הר בקפיצה אחת
אלא בהמון צעדים קטנים.
פירוק בעיה גדולה לבעיות משנה קטנות
יכול לקדם אותנו בכל תחום בחיים.
בזוגיות, משפחה, לימודים, עבודה קריירה והיכן לא?
(בתמונה: מבט מאנדרטת הבקעה לגלעד, שם עברה דרך המלך).
רוצים תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור "מוחשי" ומעשי יותר?
רוצים להזמין סיורים מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
רוצים להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
