בני ישראל עשו הרע בעיני ה'.
ה' לא אהב את הענין. התוצאה:
וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-עֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב, עַל-יִשְׂרָאֵל
על חטא העבודה הזרה הם נענשו בשעבוד.
מואב שוכנת בעבר הירדן המזרחי.
מול החצי הדרומי של ים המלח.
הם הגיעו לעבר הירדן המערבי:
וַיַּךְ (הכה עגלון) אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיִּירְשׁוּ, אֶת-עִיר הַתְּמָרִים
עיר התמרים היא יריחו, ככל הנראה.
שם היה מקום חיל המצב המואבי.
השעבוד המואבי היה קשה.
וַיַּעַבְדוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
שמונה עשרה שנה של סבל.
מה עושים?
בני ישראל זעקו אל ה':
וַיָּקֶם יְהוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי.
הלקח נלמד, ומושיע נשלח.
אהוד בן גרא, בן ימיני.
כלומר משבט בנימין.
יריחו נכללה בנחלת בנימין.
ברור מדוע דווקא לשבט זה היה אינטרס לסלק את המשעבד.
על אהוד סופר דבר נוסף:
אִישׁ אִטֵּר יַד-יְמִינוֹ.
הוא שמאלי. ידו החזקה היא שמאל.
הסיפור המקראי קמצן בתיאורים.
פריט מידע כזה חשוב להתפתחות העלילה.
בן ימין משתמש ביד שמאל...
אהוד ניצל את עובדת היותו שמאלי עד תום.
וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב, וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת--גֹּמֶד אָרְכָּהּ;
וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו, עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ
קודם כל הוא הכין חרב פיפיות.
לחרב פיפיות יש שלושה יתרונות
לעומת חרב המגל הרגילה באותה עת.
בחרב המגל רק הצד החיצוני של החרב פעיל.
רק צד אחד 'אוכל' בשר.
חרב פיפיות היא חרב ישרה, בה שני צדי הלהב פעילים.
לחרב יש שתי פיות ש'אוכלים' בשר
(שתי פיות = פיפיות).
זהו היתרון הראשון.
חרב פיפיות היא ישרה, וניתן להסתירה תחת הבגדים.
אין חשש שבליטה מוזרה תבצבץ מתחת לבגד.
('אתה שמח לראות אותי או שיש לך חרב בכיס?').
זהו היתרון השני.
חרב מגל משמשת להכאה (כמו בביטוי 'ויכו לפי חרב').
בחרב פיפיות ניתן גם לדקור.
זהו היתרון השלישי.
בנוסף אהוד יצר חרב קצרה במיוחד.
אורכה הוא גומד.
מידה לא ידועה, אך ברור שזו מידה הקצרה מירך אדם.
עד כאן אין משמעות להיותו שמאלי.
כאן באה לידי ביטוי חכמת אהוד.
את החרב נושאים בצד הנגדי ליד החזקה.
לימני נוח יותר לשלוף חרב התלויה על שמאלו,
מאשר חרב על ימינו.
שומרי הראש חיפשו חרב בצד שמאל של אהוד.
אבל החרב הוחבאה בצד ימין...
וַיֹּאמֶר (אהוד), דְּבַר-סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ;
וַיֹּאמֶר (עגלון) הָס--וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו, כָּל-הָעֹמְדִים עָלָיו.
המלך הסקרן לשמוע את הסוד הרחיק את כולם.
עכשיו אהוד נמצא עם המלך
ללא שומרי ראשו.
וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו, וְהוּא-יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר-לוֹ לְבַדּוֹ,
וַיֹּאמֶר אֵהוּד, דְּבַר-אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ; וַיָּקָם, מֵעַל הַכִּסֵּא
אהוד פיתה את עגלון לקום לקראתו.
ואז ברגע בו עגלון הוא הפגיע ביותר
וַיִּשְׁלַח אֵהוּד, אֶת-יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַחֶרֶב,
מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ; וַיִּתְקָעֶהָ, בְּבִטְנוֹ
עגלון נרצח, ואהוד הנהיג את המרד נגד המואבים
והושיע את ישראל.
הלקח מסיפור זה ברור.
ניצול תכונה ייחודית יכול להוביל להצלחה.
ניצול כלי חדש יכול להוביל להצלחה.
שילוב הכלי והתכונה – יגבירו את סיכויי ההצלחה.
ואתם האם אתם יודעים מהי התכונה הייחודית שלכם?
האם אתם מנצלים כלים חדשים ולא שגרתיים?
האם אתם משלבים בין תכונות לכלים על מנת להפיק את המירב?
כשאנו משתמשים בתכונה ייחודית שלנו אנחנו יכולים ליצור הזדמנויות חדשות.
כשאנו משתמשים בכלים חדשים נוכל ליצור הזדמנויות חדשות.
כשאנו משלבים בין תכונה ייחודית לכלי חדש נוכל לנצל ביעילות את השילוב.
שילוב שיניב פירות בזוגיות, משפחה, עבודה, לימודים ובחיים בכלל.
(בתמונה: חרב טקסית מחרס. מוזיאון ישראל).
רוצים תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור "מוחשי" ומעשי יותר?
רוצים להזמין סיורים מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
רוצים להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
