יפתח הגלעדי הכה את בני עמון.
תמורת נצחונו הוא נאלץ להקריב את בתו.
אבל תמיד יש כאלה שלא מרוצים.
וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם, וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה;
וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: 'מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי-עַמּוֹן,
וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ?'.
אנשי אפרים ממערב לירדן
ראו את תהילת יפתח ממזרח לירדן.
הם פשוט קינאו. ולא רק:
'בֵּיתְךָ, נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ!'.
יפתח לא נבהל ולא התבלבל:
וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, אֲלֵיהֶם:
'אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי-עַמּוֹן, מְאֹד;
וָאֶזְעַק אֶתְכֶם, וְלֹא-הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם'.
'חברים יקרים, כשאני הייתי עמוק בחרא
קראתי לכם לעזרה. לא טרחתם לבוא'.
'וָאֶרְאֶה כִּי-אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ,
וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי
וָאֶעְבְּרָה אֶל-בְּנֵי עַמּוֹן,
וַיִּתְּנֵם יְהוָה, בְּיָדִי'.
'לא הייתה לי ברירה.
יצאתי לקרב עם מה שיש.
ה' עזר לי וניצחתי'.
'וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי,
הַיּוֹם הַזֶּה--לְהִלָּחֶם בִּי?'.
'מאיפה נפלתם עלי עכשיו
עם השטויות שלכם?
לכו חפשו את החברים שלכם'.
הם לא הלכו לחפש את חבריהם.
אלא החליטו להילחם ביפתח
ולתבוע את עלבונם.
חשוב להבין דבר אחד.
נחלת אפרים שוכנת ממערב לירדן.
הם הלכו להילחם בגלעד.
בנחלת חצי המנשה.
ממזרח לירדן כאמור.
מה שכתבי הספורט היו מכנים:
'משחק חוץ'.
וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי גִלְעָד,
וַיִּלָּחֶם אֶת (עם)-אֶפְרָיִם;
וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת-אֶפְרַיִם.
יפתח, שהוכיח את מנהיגותו,
שהכה את צבא עמון,
לא התקשה מול האספסוף המשולהב
של בני אפרים.
יפתח אמנם לא היה בוגר מכללה צבאית,
אבל הוא ידע שעל מנת להשמיד
את כוחות האויב
יש לחסום את דרכי נסיגתם:
וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, לְאֶפְרָיִם.
אנשי אפרים שהובסו בקרב
רצו לחזור הביתה. כמקובל.
יפתח לא התכוון לוותר להם.
הוא תפס את מעברות הירדן וחיכה.
צריך להבין שהירדן הוא נהר זעיר.
זעיר יחסית לנילוס לפרת ולחידקל.
חציית המים בירדן היא משימה קלה ביותר.
הבעיה נעוצה בגדות הירדן שהן סבוכות ותלולות.
מי שכבר הגיע למים – חצה את הנהר בקלות.
אבל יש מקומות בודדים בהם ניתן להגיע למים בקלות.
מה שמכונה בתנ"ך 'מעברות הירדן'.
יש ליד יריחו, ויש ליד אדם.
גשר אלנבי וגשר דמיה של ימנו.
פליט מאפרים שרוצה לצלוח את הירדן
חייב הגיע למעברות הירדן.
שם יפתח חיכה.
זועם, עצבני ונוקם.
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם:
'אֶעֱבֹרָה', וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי-גִלְעָד:
'הַאֶפְרָתִי אַתָּה?' וַיֹּאמֶר 'לֹא!'.
אנשי אפרים ניסו להתחזות לעוברי אורח תמימים.
יפתח לא רצה לפגוע בעוברי אורח תמימים.
הוא רצה רק את אנשי אפרים.
איך הוא יבדיל בינהם?
וַיֹּאמְרוּ לוֹ: 'אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת'.
וַיֹּאמֶר 'סִבֹּלֶת', וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן.
לאנשי אפרים הייתה שי"ן שורקת.
משהו בין שי"ן לסמ"ך.
זו הייתה הדרך להבדיל בין אנשי אפרים
לבין האחרים.
יפתח שהכיר את המבטא הייחודי
של אנשי אפרים ישב וחיכה בסבלנות.
וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ, וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן.
מי שכשל במבחן הוצא להורג בו במקום.
מספר הנכשלים היה רב:
וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא, מֵאֶפְרַיִם, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָלֶף.
הלקח מסיפור זה ברור:
הכרת מאפיין ייחודי של היריב
מסייעת בניצול המאפיין לטובתנו.
ואתם, האם אתם יודעים מה מייחד את אלה מולכם?
הם אתם דואגים שאלה מולכם לא ינצלו את הייחוד שלכם?
להיות יחודי מועיל בחלק מהמקרים.
ייחודי במוניטין, בשירות או במוצר.
אבל לפעמים הייחוד הוא בעוכרינו.
נקודת תורפה אותה ניתן, בנסיבות מסוימות, לנצל נגדנו.
אם נשכיל להבין מה ייחודי אצל העומד מולנו
ונדע לרתום זאת לטובתנו,
ובה בשעה לבחון כיצד הייחוד שלנו
אינו מופנה נגדנו,
נתקדם בחיים.
בעבודה, בקריירה, בלימודים ובכל תחום כמעט.
(בתמונה: אתר הטבילה, בו ניתן לגשת למים בקלות).
אודה לשיתופים 😊
