אבימלך רצח את אחיו.
הוא הפך למלך שכם.
הוא הסתכסך עם בעלי שכם.
בחור בשם געל בן עבד
קרא עליו תיגר.
במאבק בין אבימלך לגעל,
געל הובס וגורש משכם.
אבל לאבימלך ובעלי שכם היה חשבון פתוח.
"וַיְהִי, מִמָּחֳרָת (גירוש געל),
וַיֵּצֵא הָעָם, הַשָּׂדֶה;
וַיַּגִּדוּ, לַאֲבִימֶלֶךְ"
לא איש כאבימלך ימחל לבעלי שכם.
כשאבימלך זהה הזדמנות -הוא ידע מה לעשות:
"וַיִּקַּח אֶת-הָעָם, וַיֶּחֱצֵם לִשְׁלֹשָׁה רָאשִׁים,
וַיֶּאֱרֹב, בַּשָּׂדֶה;
וַיַּרְא, וְהִנֵּה הָעָם יֹצֵא מִן-הָעִיר,
וַיָּקָם עֲלֵיהֶם, וַיַּכֵּם".
אנשי שכם השאננים הוכו שוק על ירך.
אבימלך לא נעצר פה.
הוא היה נחוש להרוס את העיר.
למען יראו וייראו.
"וַאֲבִימֶלֶךְ, וְהָרָאשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ, פָּשְׁטוּ,
וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר;
וּשְׁנֵי הָרָאשִׁים, פָּשְׁטוּ עַל-כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה--וַיַּכּוּם.
וַאֲבִימֶלֶךְ נִלְחָם בָּעִיר, כֹּל הַיּוֹם הַהוּא,
וַיִּלְכֹּד אֶת-הָעִיר,
וְאֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בָּהּ הָרָג;
וַיִּתֹּץ, אֶת-הָעִיר, וַיִּזְרָעֶהָ, מֶלַח".
אבימלך ידע לנצל הצלחה.
אנשי שכם הוכו בחוץ?
זה הזמן לכבוש את העיר.
הוא כבש את העיר, הרס אותה,
וזרע מלח – כפעולת טיהור
(יש הסבורים כי מטרתו הייתה להפוך
את שכם לבלתי ראויה להתיישבות.
אבל שתי מערכות חורפיות
היו שוטפות את המלח בנקל).
הרס וחורבן.
אבל לא כל העיר נהרסה.
"וַיִּשְׁמְעוּ, כָּל-בַּעֲלֵי מִגְדַּל-שְׁכֶם;
וַיָּבֹאוּ אֶל-צְרִיחַ, בֵּית אֵל בְּרִית.
וַיֻּגַּד, לַאֲבִימֶלֶךְ:
כִּי הִתְקַבְּצוּ, כָּל-בַּעֲלֵי מִגְדַּל-שְׁכֶם".
נותר עוד מגדל עוז אחד.
בעלי שכם התבצרו בו.
אבימלך לא האמין למזלו הטוב.
כל אויביו מצויים במקום אחד.
הזדמנות פז להרוג את כולם.
עוגת הנקמה המתוקה תקבל עוד קומה.
אמנם לפשוט על העם בשדה
או לנצל הצלחה – זה משהו אחד.
וכיבוש יעד מבוצר כמגדל עוז –
הוא סיפור שונה לחלוטין.
אך לא איש מוכשר כאבימלך – יירתע.
"וַיַּעַל אֲבִימֶלֶךְ הַר-צַלְמוֹן,
הוּא וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ,
וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת-הַקַּרְדֻּמּוֹת בְּיָדוֹ
וַיִּכְרֹת שׂוֹכַת עֵצִים,
וַיִּשָּׂאֶהָ וַיָּשֶׂם עַל-שִׁכְמוֹ;
וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם אֲשֶׁר-עִמּוֹ:
'מָה רְאִיתֶם עָשִׂיתִי--מַהֲרוּ, עֲשׂוּ כָמוֹנִי!
וַיִּכְרְתוּ גַם-כָּל-הָעָם אִישׁ שׂוֹכֹה'.
אבימלך רצה לכרות עצים.
הוא ידע שדוגמה אישית
היא גורם מדרבן שאין שני לו.
הוא כרת עצים, וכל אנשיו אחריו.
וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל-הַצְּרִיחַ,
וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת-הַצְּרִיחַ, בָּאֵשׁ;
וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל-אַנְשֵׁי מִגְדַּל-שְׁכֶם,
כְּאֶלֶף--אִישׁ וְאִשָּׁה".
אבימלך לא התכוון לבזבז זמן יקר
על קרב מצור ממושך.
הוא ערם עצים סביב מגדל העוז.
הצית. התרחק.
ונתן לאש לעשות את השאר.
אויביו ומקורביהם עלו באש.
אם אבימלך חשב שבזה תם הענין –
אז הוא טעה.
אנשי תבץ הסמוכה מרדו.
"וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-תֵּבֵץ;
וַיִּחַן בְּתֵבֵץ, וַיִּלְכְּדָהּ.
וּמִגְדַּל-עֹז, הָיָה בְתוֹךְ-הָעִיר,
וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל-הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים
וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר, וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם;
וַיַּעֲלוּ, עַל-גַּג הַמִּגְדָּל".
תחושת דז'ה וו עזה תקפה את אבימלך.
'עוד פעם הם מתבצרים במגדל?
הם לא ראו מה קרה בשכם?
כמה דבילים הם יכולים להיות?'
"וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד-הַמִּגְדָּל, וַיִּלָּחֶם בּוֹ;
וַיִּגַּשׁ עַד-פֶּתַח הַמִּגְדָּל, לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ".
מה שעבד כל כך טוב בשכם
יעבוד גם פה.
מה כבר יכול להשתבש?
"וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת, פֶּלַח רֶכֶב-
-עַל-רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ;
וַתָּרִץ, אֶת-גֻּלְגָּלְתּוֹ".
אבימלך חטף אבן רכב
(האבן העליונה באבני הריחיים).
הוא נפצע קשה.
הוא התחנן בפני נושא כליו,
שיהרוג אותו.
בכל זאת, למות מידי אשה,
אין פדיחה גדולה מזו.
מקרה זה הפך למשל ושנינה.
גם כמה דורות אחריו המקרה היה מפורסם.
כשיואב דיווח לדוד על מו מות אוריה,
הוא הזכיר את אבימלך:
"מִי-הִכָּה אֶת-אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת?
(כינוי גנאי לירובעל. הוא גדעון)
הֲלוֹא-אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב
מֵעַל הַחוֹמָה וַיָּמָת בְּתֵבֵץ".
לא נעים.
הלקח מסיפור זה ברור.
כל הזמן לומדים אותנו.
אסור לקפוא על השמרים!
ואתם, האם אתם מבינים שאסור להיות צפויים מידי?
האם אתם מבינים שחובה להתחדש, להתפתח ולהתקדם?
לשגרה יש כח משיכה עצום.
שגרה אינה דבר רע כשלעצמו.
אבל לא פעם שגרה מאפשרת לאחרים
לחזות את צעדינו במדויק.
ועל בסיס מידע זה – לפעול.
נכון, לא תמיד זה קטלני כמו אבימלך,
שחזר על הטריק פעם שניה ואחרונה.
אם נהיה צפויים ושגרתיים כל הזמן,
לא נגיע רחוק.
חידוש, גיוון והתפתחות
(גם קטנים. לא תמיד צריך זיקוקי דינור)
הם המפתח להתקדמות.
(בתמונה: שקל חדש. המעבר משקל לשקל חדש היה אחד הגורמים שהרים תרומה לחילוץ ישראל מהמשבר הכלכלי האדיר בו הייתה נתונה).
אנא שתפו והמליצו על הדיוורים שלי. תודה.
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם!
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
