Skip to content

למה שבקתני? – פרק 12: קריאה

Become a Patron!

אילן: שלום דני גה דיגר, צדיק יסוד עולם.

דני: שלום אילן דה טיצ'ר. הצדיק הל"ז! אבל צריך לשנות לך את השם, לא?

אילן: למה?

דני: דה קייב – מן. איש המערות. הרי התחלת לעבוד במערת הנטיפים.

אילן: אמת. אני כבר לא מלמד במכללה, אלא מדריך במערת הנטיפים.

דני: ובינתיים גם התחלת ללמוד בקורס מורי דרך. סחתין!

אילן: אמת. קורס מרתק ומדהים. אמנם זו המתכונת המקוצרת, אבל גם כך זהו קורס מעשיר ברמות. אז מה שלומך?

דני: בסדר גמור? ואתה?

אילן: הרבה זמן לא נפגשנו!

דני: מודה.. שיא העונה בתיירות.. אתה יודע..

אילן: העיקר הפרנסה!. מעולה! ולפני שנעבור לפרק אני רוצה לחדד נקודה. המאזינה הותיקה והמסורה נילי אבקסיס, שהיא במקרה גם בתי.

דני: הבת של קסנדרה?

אילן בדיוק. ואני מזכיר שיש לך מניות מסוימות בהיכרות שלי עם קסנדרה, ובעקיפין גם בהיווצרותה של נילי.

דני: ואתה לא היחיד אגב.. גם הראל.. בן של חברים טובים שלנו זה פרי שיחת מוטיבציה שלי עם האמא לשכנע את בעלה להתעבר. יצא ילד מ ת ו ק!

אילן: אז אתה גם יועץ פריון?

דני: אם לא אל פריון אז לפחות יועץ פריון לא? אבל נדמה לי שהשיחה הזו כבר מידרדרת..

אילן: מסכים!.  בכל אופן, נילי, ביתי היקרה, בעלת השרשים ההבלגיים. מהצד הפלמי  הסבה את תשומת לבי שהחרוב נקרא בהולנדית Johanes Brood boom שמשמעו: עץ הלחם של יוחנן.

דני: נכון, וגם בגרמנית השם הוא Johannisbrotbaum, יעני העץ ממנו חי יוחנן. הסיבה היא שלאירופאים היה קשה להבין איך יוחנן יכל לחיות על חגבים, ונדמה לי שדיברנו על זה. הטענה היא שהמילה "חגב"  נכתבה במקור בעברית בשיבוש, ובעצם האות ג נוצר מחיבור ר עם ו, משמע המילה המקורית היתה "חרוב", ואכן חרוב יותר נפוץ בספר המדבר הישראלי מאשר חגבים. לא דיברנו על זה כבר?

אילן: כן. אבל תזכורת. אז לאחר שסגרנו את הפינה הזו, על מה נדבר היום?

דני: היום נדבר ישו לאחר הטבילה והמפגש עם השטן. ימח שמו; וחזרתו לנצרת, שם הוא מציג לראשונה את הטענה שהוא הוא, הוא המשיח בן דוד.

אילן:  או קי, דיברנו קצת על נצרת במאה הראשונה, "עיר חמשת החושות", מה קרה שם? במילים אחרות מדוע הוא עבר לכפר נחום?

דני: אז בא נתחיל בלהשוות בן ארבעת הביוגרפיות. בוא נראה מה מספרים לנו ה"בשורות".

אילן: מה הם מספרים באמת?

דני: דבר מאוד מעניין הוא, ששניים מארבעת הביוגרפיות, מתי ומרקוס מתעלמים מפרשת ההתנגדות לישו בעירו!

מתי רק מצהיר וַיֵּצֵא מִנְּצֶרֶת וַיָּבֹא וַיֵּשֵׁב בִּכְפַר־נַחוּם ,ומרקוס אפילו את זה לא טורח להזכיר. מנגד שניהם אומרים שהמעבר היה לאחר שיוחנן המטביל הוסגר.

אילן: רגע, ישו הוטבל, יוחנן הוצא להורג. וישו במקום לחזור הביתה אל המגרש הביתי ואל הקהל האוהד, רץ ישר לכנרת. משהו פה לא מסתדר לי.

דני: אכן ידידי היטבת להבחין בדקויות. את החסר מספק לנו לוקס. ההיסטוריון.

אילן: כמו התורה? שדבריה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר?

דני: אתה אמרת!

אילן: אשרי העניים שיבואו למלכות שמיים, לא?

דני: כמעט. אבל אתה מצטט קטע מנאום ישו המפורסם שעוד לא הגענו אליו! הויסה.. slow down.. .. פרה פרה..

אילן: התכוונת לאמר "פרשה פרשה"..

דני: בדיוק צדיק. בכל אופן לוקס הוא כידוע "ההיסטוריון". הוא זה שמנסה לספר את חייו של ישו בצורה כרונולוגית, ולוגית. למה הוא בן דוד של יוחנן, למה נולד בבית לחם, וכעת הוא הוא נדרש להסביר למה הוא עוזב את ישוב מכורתו, נצרת.

אילן: אז בא נקרא מפי הגבורה:

דני: בכבוד. אני בפרק ד של לוקס -  וַיָּבֹא אֶל־נְצֶרֶת אֲשֶׁר גֻּדַּל־שָׁם וַיֵּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּקָם לִקְרֹא בַסֵּפֶר׃ 17 וַיֻּתַּן־לוֹ סֵפֶר יְשַׁעֲיָה הַנָּבִיא וַיִּפְתַּח אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה־כָתוּב בּוֹ׃ 18 רוּחַ אֲדֹנָי יֱהוֹה עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵׂר עֲנָוִים׃ 19 שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים לִקְרֹא שְׁנַת־רָצוֹן לַיְהוָֹה (לוקס ד' 16 – 19).

אילן: ואו!. זה מענין בכמה רמות. קודם כל אנחנו למדים שאפילו בישוב קטן נצרת יש בית כנסת, ויש בו לא רק ספר תורה, אלא אף של נביאים!, ואם אני מבין נכון ישו אפילו קורא את ההפטרה!.

דני: אכן! לדעתי זהו העדות הקדומה ביותר בהיסטוריה היהודית לקריאת הפטרה בבית כנסת!

אילן: אבל בתור נציג הברית הישנה אני חייב להעיר שהציטוט מישעיהו (ס"א 1 - 2) הוא לא מדויק! ישו מצטט "ולעורים פקח-קח, לשלח רצוצים חופשיים".

ובנוסח המסורה שלנו נכתב "ולאסורים פקח-קוח", זהו, בלי ה"לשלוח רצוצים חופשיים".

איך זה?

דני: טוב זה ממש לא המקום היחידי בו הציטוט מהתנך נעשה תוך כדי שיבוש. זו שאלה מרתקת אם השיבוש הוא מכוון, או שמא היו כמה גרסאות, כפי שלמדנו ממגילות ים המלח.

אילן: או אולי ישו במקור אילתר או ציטט מהזכרון?

דני: הכול אפשרי..

אילן: וכאיש המקרא אני חייב להוסיף שישו, או יותר נכון כותבי הבשורות המתעדים את ישו, אוהבים במיוחד לצטט את ישעיהו, ובמיוחד את ישעיהו השני..

דני: אז אולי באמת ננצל הבמה ותבהיר לי בקצרה מי הוא אותו ישעיהו השני?

אילן: בקצרה. ישעיהו בן אמוץ, המכונה הראשון חי בימי ממלכת יהודה בימי חזקיהו. ישעיהו השני, נטול שם אב, חי בתקופה הפרסית בימי שיבת ציון וניבא בבבל.

דני: אז אלו פרקים מיוחסים לראשון ואלו לשני?

אילן: בקצרה, כי זה נושא שלם. א – ל"ט: ישעיהו הראון. מ'- ס"ו: ישעהיו השני. ויש הגורעים חלק מהשני ומייחסים לישעיהו השלישי.

דני: ובמקריות מדהימה יושב לידי איש שיצר פודקסט מרתק על התנ"ך עצמו – אתה! "דברי הימים" שם הסידרה. כשם הספר האחרון בתנ"ך.

אילן: אמת. אם כי אני כיוונתי יותר ל'כרוניקה'. אבל יצא לי טוב מכל בחינה. ועדיין לא פיענחנו לשומעים מה הסידרה על ישו נקראת "למה שבקתני?"..

דני: נו זה בכוונה.. הפתרון יהיה רק לקראת סוף הסידרה.. שהמאזינים יהיו במתח.. גם בהדרכות אני אוהב להתחיל בשאלה שרק באמצע הסיור אני עונה עליה..

אילן: שובב אתה.. אז בא נענה לשאלה אחרת – גם בכפר קטן כנצרת היה בית כנסת במאה הראשונה לסה"נ? מה היה תפקידו אז?  הרי יהודי טוב שרוצה לשמח את האל עולה לירושלים ומקריב קרבן.. זו היהדות המקורית, כולל בימיו של ישו!

דני: צודק בהחלט, וה"אורים ותומים" של שנינו לנושא בתי כנסת עתיקים, ותפקידם הוא מורנו ורבנו, פרופסור, ורב, ישראל לוין, שיזכה לחיים ארוכים.

אילן: אכן צדיק כפול, גם ארכיאולוג מדופלם, וגם רב עם כולם. סתם. הוא רב אמיתי במובן של גדול בתורה.

דני: אכן, ובין השאר פרופסור לוין לימד אותנו שתפקיד אחד של בית הכנסת לא השתנה לאורך הדורות – קריאת התורה.

דני:  והתאור בלוקס אף מלמד אותנו שהתורה עצמה גם אז היתה מגילה. אני מקריא: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּלַל אֶת־הַסֵּפֶר וַיְשִׁיבֵהוּ אֶל־הַחַזָּן וַיֵּשֶׁב וְעֵינֵי כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת נְשֻׂאוֹת אֵלָיו׃ (לוקס ד' 20).

דני: כמובן. מגילות ים המלח הוכיחו שהטכניקה לא השתנתה. למעשה אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו היא מגילת ישעיהו שלמה!. שנים היא היתה מוצגת במרכז "היכל הספר".

אילן: ואני חייב להוסיף שבימינו יש לכתיבה בצורת מגילה יש עדנה.

דני: באמת? איפה?

אילן: במסמכי וורד. אתה חייב לגלול עד למטה J

דני: נכון! אבל – שוב אנחנו סוטים.. אז איפה היינו.. ישו קורא נבואות של ישעיהו על משיח, גולל את המגילה, מחזיר אותה לגבאי, ומכריז: "הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם׃". אילן – הנה ההכרזה הראשונה. ישו חוזר לכפר מכורתו, ומצהיר, לראשונה, שהוא הוא המשיח עליו ניבא ישעיהו!. הצהרה כבדת משקל הייתי אומר!

אילן: נו, ואיך בני עירו מקבלים את הבשורה הזו?

דני: או, אז הטקסט לכאורה מצהיר על תגובה של התלהבות עצומה: וְכֻלָּם הֱעִידֻהוּ וְתָמְהוּ עַל־דִּבְרֵי חֵן הַיֹּצְאִים מִפִּיהוּ, אבל הפסוק הבא מייד אחריו מעיד כנראה יותר טוב את תגובת השומעים -  ביקורת -  וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא־זֶה הוּא בֶּן־יוֹסֵף

וביננו – כבוגר קיבוץ אני יכול להבין את הקהל באותו ארוע. הרי כולם מכירים את כולם, כולל הרכילות. הריונה המסתורי של אימו ודאי היה שיחת היום - לכמה ימים טובים. שלושים שנה שישו גדל וחי כבן-אנוש נורמטיבי לחלוטין, ופתאום בום, הוא מצהיר שהוא המשיח?

הרי שיחקנו גולות איתך כילד.. סטנגה בהפסקות.. איך אתה פתאום המשיח?..

אילן: אז איך הם באמת הגיבו?

דני: בא נאמר שהם לא עפו עליו, וזה בלשון המעטה.. או יותר נכון הם החליטו להעיף אותו.. ואני מקריא: וְכֹל אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת כְּשָׁמְעָם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּמָּלְאוּ חֵמָה׃ 29 וַיָּקוּמוּ וַיַּדִּיחוּ אוֹתוֹ אֶל־מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ עַד־גַּב הָהָר אֲשֶׁר נִבְנְתָה עִירָם עָלָיו לְמַעַן הַשְׁלִיכוֹ מָטָּה׃ (לוקס ד' 28 - 29).

אילן: עד כדי כך? לא קצת הגזימו? אז הוא הצהיר שהוא המשיח. ביג דיל! על זה משליכים אדם למותו?

דני: אז בא תנסה אתה להצהיר שאתה המשיח במאה שערים ונראה איך זה יגמר.. משיח זה לא צחוק, זו לא דחקה שמספרים בבית כנסת. זה המושיע האולטימטיבי! מאז ימי ישעיהו אנחנו מחכים לו! ויש רק אחד כזה! להצהיר שאתה הוא זה זו הכרזה כבדת משקל, וביהדות מי שאינו משיח אמת הוא משיח שקר, כמעט שטן, ויש להיפטר ממנו לאלתר!

אילן: ועוד איך להיפטר ממנו, כאילו הוא השעיר לעזאזל שזורקים מראש צוק אל מותו שיקח את חטאי האומה..

דני: ואכן עכשיו שאתה מקביל את זה לשעיר לעזאזל אני מתחיל לחשוד שאולי הטקסט בכוונה תיאר את נסיון הריגתו כדומה להמתת שעיר לעזאזל! רעיון יפה!

אילן: אבל הוא ניצל כן?

דני: הפעם כן... ואני מקריא: אַךְ־הוּא עָבַר בְּתוֹכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ (לוקס ה' 30). ואכן מדרום לנצרת ישנה גבעה שחלקה העליון תלול ביותר, עם תצפית נהדרת על כל עמק יזרעאל, אבל אם מישהו נופל ממנה זו נפילה קטלנית. והגבעה הזו מכונה "הר הקפיצה".

אילן: רגע, רגע, רגע! למה 'הר הקפיצה'??. נאמר שהוא רק "עבר בתוכם".. משם ההר משתמע שלוקס תיעד את הבנג'י הראשון בהיסטוריה...

דני: אכן.. השם הוא רק כינוי, שיבוש של השם הערבי של המקום "ג'בל קפזה". ואגב השם הרשמי שלו הוא בכלל "הר קדומים".

אילן: למה?

דני: כי מסתבר שדוקא בשולי הר זה התגלו בשנות ה30 של המאה ה20 עדויות במערה לנוכחות פרה היסטורית של כמה הומו ספיאנס מלפני 100,000 שנה.. התנגשות גיאוגרפית של הדת עם מדע הייתי אומר.. אבל ההר הזה קדוש ביותר לנצרות, ומאזינים שיעשו חיפוש ביו טיוב "דני דה דיגר נצרת" יוכלו לראות אותי מציג את נצרת ממרומי הר הקפיצה להפקת טלוויזיה נוצרית מארה"ב, ולקראת ביקורו של ירום הודו האפיפיור בנדיקטוס ה16 בארץ הקודש ב-2008 הוקם תיאטרון ענק בצידו הצפוני של "הר הקפיצה" בו נשא האפיפיור דרשה בפני 40,000 איש (!).

אילן: קיסריה זה לחלשים בחיי. חתיכת סלב הבנדיקטוס הזה..

דני: היה.. הוא מהאפיפיור הבודדים בהיסטוריה הקתולית שהתפטר או יותר נכון פרש ממשרתו עוד בחייו..

אילן: וולא... מיצה את התפקיד?

דני: לדעתי הסיבה הרשמית היתה שאינו עומד בעומס, אבל לא יצא לי לשאול אותו..

אילן: מה נפגשת איתו? תיכף גם תגיד לי שהדרכת את האפיפיור?

דני: לא ממש, לא הסתדר לי עם הלוז.. אבל גיסי לחץ לו יד.. בעלה של אחותי הוא פרופסור לחקלאות, ולקראת ביקורו הוחלט במכון וולקני לכנות זן חדש של חיטה שפיתחו בשם "בנדיקטוס", ובעת הביקור גיסי הציג את הזן בפניו..

אילן: אני מבין שבותיקן מגישים בנדיקט אג עם לחם מחיטת בנדיקטוס?. רגע, אז וגיסך כעת קדוש רשמי?

דני: לקראת.. אבל הוא בודאות צדיק!

אילן: כמו כולנו! אבל נראה לי שזממנו תם..על מה נדבר בפרק הבא?

דני: בפרק הבא נתחיל לדבר על ראשית פעילותו של ישו בכנרת, ובתחנה הראשונה והמפורסמת מכל: "כפר נחום".

אילן: נשמע מעניין. אז קצת פרסומת? -

אז אני רוצה להזכיר לכם שדני הוא מורה דרך מוכר ומחונן, וגם מומלץ בחום. אם אתם רוצים להתפנק או לפנק אורחים חשובים מחו"ל וגם מהארץ בהדרכה אישית, פרטית, איכותית ומושקעת – דני הוא האיש.

דני: תודה. ובקרוב אחזיר לך בתאור דומה.

אילן: כן! לפני כמה חודשים.

דני: יאללה בהצלחה. ואילן הוא בעל ההסכת המדובר "דברי הימים", וכן מרצה בחסד עליו בחוגי בית ולארגונים. וכן כתב שני ספרים שוים, שאת שניהם קראתי. האתר שלך הסתדר כבר?

אילן: כן

דני: אז להתראות איש המערות.

אילן: להתראות צדיק!

 

נגישות