Skip to content

למה שבקתני – פרק 14 קריאה

Become a Patron!

האזנה

אילן: שלום דני גה דיגר, צדיק יסוד עולם.

דני: שלום אילן דה קייב מן. מורה הנבוכים, משנה התורה, אוצר החכמה!

אילן: ישתבח שמו. מה שלומך?

דני: בסדר גמור? ואתה?

אילן: מעולה! על מה נדבר היום?

דני: היום נדבר על "ההיג'רה" בגרסת הנצרות.. ישו עובר דירה.

אילן: לרגע הדאגת אותי.. שהפודקסט הפך להיות על האיסלאם..

דני: אז בינתיים לא.. אבל אתה יודע מה.. יכול להיות גם מרתק..

אילן: בהחלט. אבל בא נתמקד. דברנו על נצרת, על הצהרות ישו בבית הכנסת של הישוב, הנופלות על עיניים ערלות, הנסיון להמיתו, והתוצאה – המעבר של ישו לכפר נחום.

דני: היום קוראים לזה רילוקשיין..

אילן: אכן, אבל רגע, איפה זה בכלל כפר נחום..

דני: צודק, מודה שלפני שהתעמקתי בתחום, גם אני לא ידעתי על אתר זה. אז קודם כל כשאתה יוצא מטבריה לכיוון קרית שמונה, מתישהוא מתחילות עליות עם הרבה פיתולים.. מוכר?

אילן: או קי.

דני: אז בדיוק לפני תחילת הפיתולים תפנה ימינה בכביש שמוביל אותך לכיוון הגולן, ואחרי 10 דקות נסיעה בצד ימין נמצא האתר.

אילן: או קי, מתערב איתך שרוב הישראלים בחיים לא היו שם..

דני: סביר, וחבל, כי מסתבר שבכפר נחום התגלה גם בית הכנסת הגדול והמעוטר ביותר שאי פעם התגלה בארץ-ישראל.

אילן: וולא? דוקא באתר קדוש לנוצרים נמצא בית כנסת עתיק ומאד מרשים?

דני: בהחלט לא צפוי, ולי אישית לקח שנים להציע הסבר לוגי איך זה קרה, ולאחרונה יצא גם מאמר המציע לראשונה הסבר דומה. מסתבר שכיוונתי לדעת גדולים.

אילן: נו, אז למה  באמת?

דני: רגע אנחנו רצים קדימה. בא קודם נבין מהביוגרפיות הרשמיות של ישו, מה שמכונה "הבשורות", למה ישו מתישב דוקא שם.

אילן: אכן התכוונתי לשאול את זה!. הרי עם ישו רוצה להפיץ תורה חדשה, הייתי מצפה ממנו לפעול באזור יותר אורבני. ציפורי למשל, או מגדל, או טבריה. אלו היו המרכזים העירונים באותם ימים.

דני: אז באמת אין לנו תשובה ברורה לשאלה הזו, אבל העובדה שישו בחר דוקא להתישב בכפר דייגים קטן, מלמדת לדעתי שהוא נמנע בכוונה מאזורים עירוניים מידי, כי בעיר יש גם משטרה, נציגות של השלטון, שעלולה לאסור אותו.

לכפר נחום יש עוד יתרון, שהיא על צומת דרכים, ליד מקום מעבר הירדן. מכפר נחום ניתן לעלות לגולן, להגיע לערי ה"דקפוליס".

אילן:  אולי נזכיר למאזינים מה היא ה"דקפוליס".

דני: אכן. בשנת 63 לפנה"ס גנאיוס פומפיאוס מגנוס מתייצב בשערי ירושלים ומודיע ליהודים ולשלטון החשמונאי שלהם שנוצר כעת "מזרח תיכון חדש"

אילן: שזה מה אומר?

דני: זה אומר שמעתה נתיני היהודים, אתם חלק מהאימפריה הרומית.

אילן: וזה מה אומר?

דני: מבחינה תרבותית ודתית הרומים דוקא לא כפו עצמם על האוכלוסיה היהודית. הרומים התירו ליהודים להמשיך לדבר בשפתם, ולהמשיך ולקיים את פולחנם, וזה דרש בגרות מהרומים, כי העת העתיקה (כמו היום הייתי אומר.. לפחות במזרח התיכון..) מתאפינת בפאנאטיות דתית. ומבחינת הרומים הדת היהודית מוזרה ביותר – יש רק אל אחד, איןן לא כל צורה, הם חותכים את הבולבול לילדיהם, הם לא אוכלים בייקון, והכי חמור –

אילן: מה? מה יותר חמור מהימנעות מבייקון??

דני: הם נחים יום בשבוע!.

אילן: וזה כל כך רע?

דני: אתה צריך להבין. כל האימפריום הרומי קיים בשביל סיבה אחת – שליטה על כמה שיותר עמים, ומיסוי שלהם. עכשיו אם יהודים לא עובדים 4-5 ימים בחודש, זו ירידה משמעות בתפוקה ובהכנסה שניתן למסות! וזו הסיבה המרכזית שהרומים פה – שליטה ומיסוי.

אילן: נו, והם הסכימו שהיהודים ינוחו פעם בשבוע.

דני: מסתבר שכן! הם אפילו הסכימו שלא לכפות על היהודים פסלים של קיסריהם. אוגוסטוס הבין שזה לא משהו אישי. היהודים פשוט לא מוכנים לפסלים שהם, מתוך אמונה חזקה בדיבר השני.

אילן: אוקי, אז איך כל זה קשור ל"דקפוליס".

דני: או.. אז פומפיאוס מבין שיש לו פה "עם עקשן" בנושאים מסוימים, אבל מנגד יש גם אוכלוסיה פאגאנית, הלניסטית, היותר קרובה לתרבות הרומית, והוא מחליט לתמוך בהם, וכך נוצרת ברית של עשר ערים פאגאניות.

אילן: "דקה פוליס".

דני: בדיוק. ברית מדינית תרבותית של עשר ערים עם זיקה פרו רומית חזקה, ובהם רומא תתמוך. רובם המוחלט של הערים הללו כיום בתחומי הממלכה ההאשמית של ירדן, אבל אחת מהן קרובה להיכן שגדלתי – בית שאן, שאת שמה הרומים משנים ל"ניסה סקיתופוליס".

אילן: או קי אלו עוד ערים היו חברות ב"דקפוליס"?

דני: אז יש עוד עיר וחצי שכיום בתחומי מדינת ישראל. האחת היא על צוק נישא בגולן – היפוס סוסיתא, ובעונת החפירות האחרונה באתר נחשפה שם כנסיית חמישית (!) מהתקופה הביזנטית, ובכנסייה זו לראשונה התגלו עיטורים הקשורים לאחד הניסים של ישו "נס ריבוי הלחם והדגים", עוד נדבר על זה.

אילן: או קי, ומה החצי?

דני: היתה עוד עיר חברה ב"דקפוליס" בשם גדרה, שכיום בתחומי ירדן ומכונה בערבית "אום קייס", אבל מתחם המרחצאות של העיר, מה שמכונה "חמת גדר" נמצא בתחומי שליטת ישראל, והוא נחפר ע"י מורי ורבי זצ"ל (חפרתי איתו בעין גדי) , פרופסור יזהר הירשפלד. אגב אתה יודע למה היום לא ניתן להגיע מגדרה לחמת גדר?

אילן: למה?

דני: מחמת הגדר.. (רעש של שטגדם..)

אילן: שנון שנון.. אז מה הם שאר הערים?

דני: או אני לא זוכר את כולן, אבל שתיים מהן ערי בירה כיום – רבת עמון, שכונתה אז פילדלפיה, היא כיום בירת הממלכה ההאשמית של ירדן, ודמשק, בירת המדינה האוכלת את יושביה סוריה. שאר הערים כולם כיום בתחומי ירדן - גרסה, המכונה כיום ג'רש, ששרידיה מרהיבים!, יש את פלה, הנמצאת מול קיבוץ כפר רופין.. ויש עוד.

אילן: וכולם נהנו אם כך מחסות רומאית?

דני: בדיוק. אתה רואה את זה במיוחד בבית שאן ובגרסה, שלאחר דיכוי מרד בר-כוכבא הערים הללו נהנות מפריחה אורבאנית ותמיכה רומית מסיבית, אל נכון אתנן על הסיוע שנתנו לרומים בדיכוי מרידות היהודים. וזה מענין שלמרות האופי האנטי יהודי מסופר שישו במסעותיו הגיע גם לערים אלו, אם כי אף ביוגרפיה לא מציינת אלו ערים ספציפיות הוא ביקר. אבל הנצרות נאחזת בזה כעדות חשובה לכך שישו לא רק פעל לעשות נפשות בקרב "הצאן האובדת אשר לישראל", אלא בן הגוים, ועוד נדבר על זה. וכפר נחום נמצאת במיקום טוב גם כדי לסייר בגדה המזרחית של הכינרת, ולפעול בקרב הלא יהודים.

אילן: לוקיישן לוקיישן לוקיישן.. אז כפר נחום מתאימה לו בול?

דני: כן, אבל צריך לזכור שהוא גם התישב שם כי הוא מצא שם יחסית הרבה תומכים וחסידים. רמז לכך מופיע בהמשך הביוגרפיה של ישו, שהוא מקלל ישובים שכנים בשם כורזים ובית ציידא

אילן: מקלל? זה לא יפה?

דני: בהחלט, וכאשר הטקסט לא מחמיא לישו, דוקא אז יש לו אמינות גבוהה יותר. שהרי הכי קל היה להשמיט הטקסט בעריכת הביוגרפיה, אבל כנראה זו היתה אימרה שישו חזר עליה כמה פעמים, עד שעורכי הביוגרפיה שלו, הבשורות, חשו שחייבים לכלול גם את זה, ואגב הוא גם קילל את כפר נחום?

אילן: באמת?? בא נקרא את זה.

דני: בבקשה. מתי יא -

אוי לך כורזין אוי לך בית-צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא-כבר שבו בשק ואפר22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון מכם23 ואת כפר-נחום המרוממה עד-השמים עד-שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על-תלה עד-היום הזה:

זאת אומרת שגם בכפר נחום הוא לא ליקק דבש, והיו לו מתנגדים.

אילן: אני גם למד שאולי ישו צדיק, אבל לפעמים הוא חוטף את הג'ננה..

דני: בהחלט.. כבר בכנה, עליה דיברנו בהקלטה הקודמת, כאשר ישו משתתף בחתונה ובה לא היה יין, אימו דוחקת בו ש"יציל את המצב", והוא בארסיות מפתיעה מגיב לבקשתה: "מה לי ולך אישה? שעתי עדיין לא באה".

אילן: ככה מדברים על אמא??. מפתיע משהו..

דני: בהחלט, וגם פה, לדעתי מדובר במשפט אמיתי, לא נח, אבל אותנטי.

אילן: אוקי, אז סיכום עד פה – ישו יכול להיות לפעמים לא נחמד, וכפר נחום לא בהכרח קיבלה אותו בזרועות פתוחות.

דני: נכון, אבל כנראה היו לו שם מספיק תומכים, שהוא קובע את בסיסו בכפר נחום.

אילן: ואיך היה נראה כפר נחום במאה הראשונה לסה"נ?

דני: אז למזלנו, כארכיאולוגים, כפר נחום אמנם היתה מיושבת גם בהמשך, ועד הכיבוש המוסלמי, אבל כבר הצלבנים מתארים אותה כישוב חרב, ויותר מאוחר אפילו המיקום שלה נעלם (!).

אילן: עד כדי כך? אתר כה חשוב לנצרות פשוט נעלם??

דני: בדיוק. וצליינים שבאו לפה יותר מאוחר הולכו שולל על מיקום האתר. צליין אחד אף מתעד שהציגו לו את כפר נחום בעתלית!.

אילן: ואו.. היה לו מורה דרך יצירתי..

דני: מסכים..

אילן: אז איך גילינו מחדש את כפר נחום?

דני: או.. הקרדיט מגיע לאחד החוקרים החשובים של ארץ ישראל, אדוארד רובינסון.

אילן: אותו רובינסון שהקשת ליד הכותל קרויה על שמו?

דני: בדיוק. אותו רובינסון הוא באמת היה חוקר אדיר. הוא זיהה עשרות אתרים עתיקים מתקופת המקרא וימי הברית החדשה, בעיקר בזכות העובדה שהתעקש לסקור אזורים שלמים, ולא להיצמד רק לצירים של אותם ימים, וכן בזכות תחקור האוכלוסיה המקומית על שם המקום. בשביל לסקור את צפון הכינרת הוא היה צריך לרדת מהציר העולה מטבריה לעמק החולה, להתבוסס באזור הביצתי, וכך, ב1838 הגיע לאתר בו הוא תיעד עתיקות של מבנה מפואר שהוא, ושהמקומיים מכנים המקום "תל אל-הום".

אילן: וזה כפר נחום?

דני: אז אפילו לרובינסון לקח זמן להבין את זה, כי המקום היה נראה כה חרב, אבל בביקור השני שלו במקום הוא הציע ששם המקום "תל אל-הום", משמר את סיומת השם העתיק בלטינית CAPERNAUM, ושרידי המבנה הם של בית כנסת עתיק. יותר מאוחר חוקרים בריטים בשם וילסון ווורן יסקרו האתר, ולאט לאט השמועה מתפשטת על האתר ושרידיו, ומתחיל שוד עתיקות במקום. ב1894 הפרנציסקנים, נציגי האפיפיור בארץ הקודש, ירכשו את מרכז המתחם, ויכסו אותו תחילה למניעת עתיקות, ובהמשך יתנו לשני חוקרים גרמנים, קוהל וווצינגר, לחשוף את רוב בית הכנסת.

אילן: קוהל ווצינגר?  השמות מוכרים לי..

דני: אכן, הם עשו באופו כללי מחקרים חשובים על בתי כנסת עתיקים בגליל בראשית המאה העשרים. הם גם חשפו את בית הכנסת של כורזים.

אילן: האתר המקולל בידי ישו?

דני: אכן.. ואני מודה שלקיללת ישו יש אפקט.. הן כורזים, הן כפר נחום, והן בית ציידא ניטשו ומיקומם נשתכח! לולא מחקר ארכיאולוגי לא היינו יודעים איפה כל שלושת האתרים הללו עד היום! יותר מזה – אנחנו עד היום לא יודעים בודאות היכן בית ציידא!.. ישנן שתי משלחות החופרות בשני אתרים שונים, וכל אחת טוענת שהיא חשפה את בית ציידא האמיתית..

אילן: שניים אוחזים..

דני: בדיוק, ואנחנו עוד נקדיש פרק לפרשיית בית ציידא..

אילן: כולי ציפיה! אז מדברייך אני מבין שבית הכנסת העתיק של כפר נחום נחשף במלואו. מה עוד התגלה שם?

דני: האמת אילן, אני מפנטז שאת התיאור של כפר נחום נקליט באתר עצמו! מה אתה אומר?

אילן: אני זורם עם הפנטזיות שלך!.. אבל אם כך, בא נשלים את התאורים של כפר נחום מהמקורות ההיסטורים. קודם כל מה אנחנו יודעים על כפר נחום חוץ מהברית החדשה?

דני: אז האמת שלא הרבה.. יש רק שני תאורים קצרים אצל פלביוס יוספוס. בסיפרו האוטוביוגרפי "חיי יוסף" הוא מתאר בפרק 72 כיצד נפצע במהלך רכיבת סוס באזור הביצות של שפך הירדן לכינרת, והוא נלקח לטיפול בכפר נחום.

אילן: אז בכפר נחום היתה גם קליניקה?

דני: טוב מהברית החדשה אנחנו למדים שמי צריך קליניקה? יש לך את ישו.. מרפא חולים, מגרש שדים.. חכה שנגיע לקטעים הללו.

אילן: מה לפי הברית החדשה קיימים שדים? וצריך לגרש אותם??

דני: חכה חכה.. בכל אופן זה ציון קצר אחד, ובספרו "תולדות מלחמות היהודים"  הוא מציין לאורך הכינרת גם מעיין בשם "כפר נחום".

אילן: או קי, וזהו?

דני: מהמאה הראשונה כן. יש לנו תאורים מהתקופה הביזנטית, הן יהודים והן נוצרים, המלמדים התפתחות המקום כאתר צליינות נוצרי, וגם על התבססות אוכלוסיה נוצרית במקום. במאה השלישית למשל יש לנו תאור של רבי איסי מקיסריה המקלל את הכפר נחום, ותאור בקהלת רבא כנראה מסביר למה - "חנניה בן אחי רבי יהושוע הלך לכפר נחום. עשו לו המינים דבר אחד והכניסוהו רכוב על חמור בשבת..".

אילן: מענין. זה מלמד שבכפר נחום אוכלוסיה מעורבת. יהודים ונוצרים או "מינים" כפי שהרבים אהבו לכנות אותם..

דני: בדיוק, וכשנקליט במקום, אנחנו נראה שהעדות הארכיאולוגית מראה את זה באופן מאלף!

אילן: או קי, אז מה עוד יש לנו במקורות היסטורים על האתר?

דני: יש לנו כמה תאורים של צליינים נוצרים המבקרים במקום במהלך התקופה הביזנטית, אבל את זה אני גם רוצה לשמור להקלטה באתר, כי מאד מענין להשוות את התאורים שלהם למה שהתגלה בשטח.

אילן: או הו.. אתה ממש חם על ההקלטה באתר..

דני: נשמע לי רעיון מגניב.. את זה עוד לא ניסינו..

אילן: אני תמיד בעד לנסות.. לגוון.. מקומות חדשים.. תנוחות חדשות..

דני: אילן.. אני חושב שהתבלבלת.. אנחנו מדברים על "מינים".. לא על "מין"..

אילן: אה.. סליחה..

דני: וחוץ מזה שנראה לי שכבר סליל ההקלטה נגמר.. ועוד השלמנו את המבוא לכפר נחום.. שנשלים את זה בהקלטה נפרדת?

אילן: אכן.. נראה לי שאין ברירה..

דני: אז זהו.. שאין לנו.. אולי באמת אנחנו צריכים גם אות סיום טובה? אבל אין לי רעיון איזה..

אילן: אתה יודע מה? אולי נשאל את המאזינים?

דני: רעיון מצוין! אז אם מישהו מהמאזינים מכיר נעימה קלאסית הולמת נשמח להצעות!. לפודקסט יש דף פייסבוק, ותרגישו חופשי להעלות רעיונות.

אילן: רעיון מצוין. אבל אני לא מוותר על קצת פרסומת..  אז אין שבחו של אדם בפניו, אבל אם אני לי חברי לי!

דני: לך על זה..

אילן: אז דני הוא תותח על בסיורים מודרכים, במיוחד בתחום ההדרכות האישיות, המפנקות, המחכימות והמעשירות לכם או לאורחיכם מחו"ל וגם מהארץ.

דני: תודה. ואני אומר שאילן שגם כתב שני ספרים, הוא מרצה מחונן בתחומי המקרא והמזרח הקדום, המרצה במוסדות, ארגונים וחוגי בית. כמו כן תוכלו לקנות לו כוס קפה דיגיטלית באתר קו-פי, ולתמוך בהסכת באופן קבוע באתר פטראון

אילן: תודה לאלה שכבר קנו לי קפה, זה היה טעים ומחמם, ותודה לתומכי הפטראון היקרים.

דני: ואיך קונים לך קפה או תומכים בפטראון?

אילן: שמתי קישורים לכל במקום בולט. אי אפשר לפספס.

דני: להתראות אילן.

אילן: להתראות דני

נגישות