אילן: שלום צדיק!
דני: שלום גם לך, ושלום ל"קוסם"!
אילן: אייל ברקוביץ פה?
דני: לא...קוסם אחר...
אילן: ישו פה??
דני: בליבנו כן...אבל לצערי נבצר ממנו להגיע פיסית...בכל אופן הפרק היום יתמקד במעלליו של ישו בכפר נחום. ואילן, אתה לא תאמין אלו נסים ונפלאות ישו חולל שם.
אילן: או קי! בא נצלול ישר לנושא! אז מה קרה בכפר נחום לפי הברית החדשה?
דני: הקורות בכפר נחום מופיעות בעיקר בשלוש הביוגרפיות המכונות ה"סינופטיות", קרי הנקראות יחדיו: מתי, מרקוס ולוקס. יוחנן, כדרכו של יוחנן, שונה מאד, והוא די מעלים את כפר נחום. מבחינתו ישו היה "בגליל" ובירושלים.
אילן: ואו. אבל בא רגע נזכיר למאזינים מי הם המקורות הללו, ומה זה סינופטי.
דני: אז כאמור לשחזור חייו של ישו אנו צריכים להשוות בן ארבע גרסאות שהוגדרו ע"י הנצרות שוות וקדושות. הן לא מכונות "יומנים" או "ביוגרפיות" אלא "בשורות" וכל אחת מכונה על שם מי שכנראה כתב אותה – מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.
אילן: שמות מענינים. שניים יהודים ושניים לא?
דני: מתי / מתתיהו ויוחנן הם בהחלט שמות יהודים, אבל גם השניים האחרים. ההנחה היא שמרקוס הוא שיבוש יווני/ לטיני של השם מרדכי, ואני מזכיר לך גיבור ישראל במלחמת העצמאות, גנרל יהודי אמריקאי שייעץ לבן-גוריון, ומת בנסיבות טראגיות בקרבות על הציר לירושלים –
אילן: דויד. מיקי. - מרקוס.
דני: בדיוק. ולוקס הוא אכן שם לטיני, שמשמעותו "אור" , LUX, אבל אנחנו מכירים יהודי אחר בשם "לוקס" שהיה ממנהיגי "מרד התפוצות" בקיריני בימי טראיאנוס.
אילן: אוקי, ודיברנו על כך שלכל ביוגרף מאפיניים משלו.
דני: בדיוק. מתי אוהב לשלב ציטוטים מהתנ"ך המוכיחים לדעתו, שישו הוא אכן הגשמת הנבואות של ישעיהו ירמיהו ואחרים.
אילן: נושא אהוב עלי במיוחד..
דני: שמנו לב...מרקוס מעביר הרושם שהוא ממהר, ומתעד הכול בקצרה,
אילן: אז בטוח ישראלי...ממהר לגמור ולרוץ לספר לחבר'ה..
דני: אילן – אתה חסר תקנה...
אילן: מסכים..
דני: לוקס מנסה לעשות סדר כרונולוגי ולוגי ברצף הארועים,
אילן: ה"היסטוריון", ה"דויטרמניסט".
דני: אכן, וויוחנן – ליוחנן יש נאראטיב משלו, יחודי מכל שאר הגרסאות.
אילן: אכן, ומה פירוש המילה "סינופטים"?
דני: מהמילה היוונית "סונ-אופסיס" – לראות יחדיו. כמו "סונ-אגוגי" – לשבת יחדיו, ההשראה למילה באנגלית "סינגוגה"; "סונ-ביוסיס" – חיים משותפים, המקור למילה "סימביוזה"; או "סינרגיה" – שילוב של שתי אנרגיות.
אילן: שזה מה שקורה כאן!
דני: בדיוק. השילוב של האנרגיה של שנינו יוצר פודקסט קוסמי!
אילן: או קי אוקי. אז אני מבין שאנחנו הולכים בעיקר לדון בעדויות מהגרסאות הסינופטיות.
דני: אכן. שנתחיל עם מתי?
אילן: יקריא כבודו.
דני: בשמחה.: וַיֵּצֵא מִנְּצֶרֶת וַיָּבֹא וַיֵּשֵׁב בִּכְפַר־נַחוּם אֲשֶׁר עַל־שְׁפַת הַיָּם בִּגְבוּל זְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי׃
הנה כבר מתי חייב להתייחס לברית הישנה. הרי במאה הראשונה איש כבר לא מתייחס לחלוקת השבטים בימי התנ"ך. למה הוא חייב להוסיף את זה?
אילן: באמת למה?
דני: כמובן בשביל להראות כביכול שאפילו הבחירה בכפר נחום היא הגשמת נוסחאות מהברית הישנה.
אילן: כפר נחום מוזכרת בתנ"ך שלנו?
דני: לא. היא בקושי מוזכרת אצל יוספוס. ומתי מודע לבעיה, אבל הוא מוצא ציטוט יפה מישעיהו שניתן להשתמש בו, ולכן הוא כותב: .: וַיֵּצֵא מִנְּצֶרֶת וַיָּבֹא וַיֵּשֵׁב בִּכְפַר־נַחוּם אֲשֶׁר עַל־שְׁפַת הַיָּם בִּגְבוּל זְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי׃ - 14 לְמַלֹאת הַנֶּאֱמָר עַל־פִּי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר׃ 15' אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְלִיל הַגּוֹיִם' 16' הָעָם הָהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל ישְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם׃ (מתי ד' 13 - 16).
אילן: או. זהו אכן ציטוט מהמקרא, מישעיהו חביבנו, בנבואת תוכחה נגד פקח בן רמליהו ורצין מלך ארם. אבל מתי משמיט שתי מילים "והאחרון הכביד"...שוב עדות לגרסאות שונות?
דני: לדעתי לא. לדעתי הפעם מתי השמיט את שתי המילים הללו כי הן יוצרות בלבול. אבל ללא המילים הללו השימוש בפסקה הזו מישעיהו מתיישב יחסית טוב. שים לב:
"ארצה זבולון" - נחלת זבולון היתה אזור נצרת והגליל התחתון.
"ארצה נפתלי" – "נחלת נפתלי היתה צפון הכינרת, כולל כפר נחום, ועד קרית שמונה של היום.
"דרך הים" – דרך הים, המכונה גם "ויה מאריס", חיברה את מצרים עם מסופוטמיה/ עיראק של היום דרך דמשק, והיא עברה דרך אזור נצרת (בשולי הר תבור), ובהמשך היתה צריכה לחצות את הירדן, כדי להגיע לדמשק, ובהמשך לפרת. חציית הירדן היתה מוגבלת ואפשרית רק בשלוש מקומות – או מצפון לתחילתו – אזור בניאס; או בצואר הבקבוק שבין ביצות החולה לירדן ההררי, מה שמכונה כיום "גשר בנות יעקב", או באזור השפך הירדן לכינרת – איפה שכפר נחום נמצאת!
אילן: מגניב. הגם שלא בטוח כלל ש'דרך הים אצל ישעיהו, היא דרך הים הויה מאריס. אבל למה לקלקל את הרעיון של מתי עם עובדות?
דני: נמשיך "עבר הירדן" מתיחס ל"דקה פוליס" עליה דיברנו בהקלטה הקודמת.
אילן: ברית עשר הערים הפאגאניות, רובן בתחומי ירדן של היום.
דני: בדיוק. ו"גליל גוים" הוא ביטוי המרמז, שבימי ישעיהו, כמו היום רוב הגליל לא היה באמת ישראלי.
אילן: ואז הפסוק הבא בישעיהו בא בול למתי - הָעָם הָהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל ישְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם׃
דני: אכן. בישעיהו המשמעות מעט סתומה. מי בדיוק יושיע את העם ההולך בחושך מול האיום הארמי. בשביל הנוצרים, האור הגדול הוא כמובן ישו, שאכן פעל הן בגליל, הן בעבר הירדן, הן בתחומי נחלת זבולון, והן בתחומי נחלת נפתלי.
אילן: יצא לו טוב למתי!
דני: בהחלט. ואתה נשמע כה משוכנע, שאולי בסוף גם אתה תראה את האור?
אילן: רק אם תקפיד לשלם את חשבון החשמל.
דני: טוב, אז בוא ניגש אל מעשיו של ישו בכפר נחום. מעשיו שגורמים עד היום להמוני צליינים להגיע לשם.
אילן: מה כתוב במתי?
דני: מִן־הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לִקְרֹא קָרוֹא וְאָמוֹר שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא׃
הנה המונח המרכזי בתורתו של ישו – "מלכות שמים", מונח חביב במיוחד על מתי. מונח שבסוף יביא להוצאתו להורג. לוקס ומרקוס משתמשים במונח מקביל "מלכות אלוהים".
אילן: אבל מדובר במושג חדש? הרי מבחינת כל יהודי דתי הוא חי תחת עולה של מלכות שמים! מונח המופיע כבר משנה!
דני: צודק, ואני לא תאולוג גדול להסביר איך המונח התפתח בכל דת, אבל תזכור אותו ביום המשפט של ישו.
אילן: או קי, נמשיך לקרוא?
דני: כבודו ממשיך - 18 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכוֹ עַל־יַד יָם־הַגָּלִיל (הלא היא הכנרת) וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פֶטְרוֹס וְאַנְדְּרַי אָחִיו מַשְׁלִיכִים מְצוֹדָה בַּיָּם כִּי דַיָּגִים הֵם׃ 19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אַחֲרָי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיְּגֵי אֲנָשִׁים׃
מונח ידוע בנצרות – "מדייגי דגים לדייגי אנשים", ואחת הסיבות שדג הוא סמל נוצרי. בהמשך הוא גם מגייס את יעקב בן זבדי, יוחנן אחיו, ובסוף נספרים 12 תלמידים "בכירים" של ישו, מה שמכונה "12 השליחים".
אילן: אבל הבכיר שבהם הוא פטרוס כן?
דני: אכן, אבל עוד לא הגענו לבחירתו כבחיר השליחים, ולמה...חכה...
אילן: או קי, אז אחרי שהלהיב ובחר 12 תלמידים בכירים, מה הלאה?
דני: טוב, אין כמו כמה ניסים להראות את יכולותיך האלוהיות...וזה הדבר הבא שהוא עושה בגרסת מרקוס - וַיְּמַהֵר לָבוֹא בַשַּׁבָּת לְבֵית הַכְּנֵסֶת וַיְּלַמֵּד׃ 22 וַיִּשְׁתּוֹמֲמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ כִּי־הָיָה מְלַמְּדָם כְּאִישׁ שִׁלְטוֹן וְלֹא כַּסֹּפְרִים׃ 23 וְאִישׁ הָיָה שָׁם בְּבֵית הַכְּנֵסֶת שֶׁלָּהֶם אֲשֶׁר־רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ וַיִּזְעַק לֵאמֹר׃ 24 אֲהָהּ מָה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי לְהַאֲבִידֵנוּ בָאתָ יְדַעְתִּיךָ מִי אַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים׃ 25 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֵאָלֵם וְצֵא מִמֶּנּוּ׃ 26 וַיִּסְחָבֵהוּ רוּחַ הַטֻּמְאָה וַיִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ׃ 27 וַיִּבָּהֲלוּ כֻלָּם וַיִשְׁאֲלוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ לֵאמֹר מַה־זֹּאת מַה־הִיא הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אַף־לְרוּחוֹת הַטֻּמְאָה מְצַוֶּה הוּא בִּגְבוּרָה וְהֵנָּה שֹׁמְעוֹת לוֹ׃ (מרקוס א' 21 - 27).
אילן: דיבוק צא? או כמו שהמתכנתים אומרים דיבוג צא?
דני: בדיוק. ישו הפליא בהוראת התורה בביתה כנסת וכולם התפעלו והשתוממו. הנה עוד עדות, שישו לא התכוון כלל ליסד דת חדשה. ובבית הכנסת בכפר נחום, עליו נרחיב את הדיבור באחד הפרקים הבאים, היה איש בו נכנסה רוח טומאה. רוח הטומאה קראה תיגר על ישו: מה לנו ולך ישוע הנצרי?' הוא הואשם שהוא בא לגרום לאבדון.
אילן: אבל ישו לא פראייר.
דני: אמת. הוא נזף ברוח הטומאה, והרוח עזבה את האיש האומלל. ישו התחיל את שרשרת מעשי הנס שלו. האנשים נבהלו ולא הבינו איך אדם גובר על רוח הטומאה.
אילן: אפשר להגדיר את רוח הטומאה כשד?
דני: אילן, אני לא בטוח שאני האיש הנכון לשאול את השאלה הזו...זה מבחינתי נושא קצת מביך...ישו לא פעם מגרש שדים מאנשים אחוזי שדים...מה שמכונה באנגלית EXCORCISM,
הברית החדשה מלאה בזה...ופה נעשה קצת שימוש ציני ב"אחוז השד", כי למה הוא "אחוז שד"? כי הוא מביע ביקורת על ישו!. אתה מבין? מי שלא מכיר בישו הוא "אחוז שד".
אילן: קצת מזכיר את אלה שמתחו ביקורת על הקומוניזם בברית המועצות. הם מצאו את עצמם בבית משוגעים. במקרה הטוב.
אבל אם אני קורא בין השורות יש פה רמז ראשוני לזרע הפירוד בין הנצרות ליהדות?
דני: איך אתה מבין את זה?
אילן: כי הם קראו למעשיו: תורה חדשה. לדעתי יש פה רמז ברור לברית החדשה. כלומר ישו פוסע בנתיב היהודי, אבל לאט לאט הוא מתחיל לסטות ממנו. הוא לא יצא מתחומי הנתיב, אבל פאולוס כבר יקח אזימוט חזק הצידה.
דני: בהחלט..
אילן: אתה יודע, כמו בירי מרגמות
דני: ונזכיר שהיית מ"מ מרגמות שנים רבות במילואים
אילן: אמת. אז כמו בירי מרגמות, שסטיה קטנה, אפילו של מעלה אחת בכינון - גורמת לפגז ליפול הרחק מהמטרה.
דני: בהחלט. והמטרה היא בהחלט מטרה חדשה – לשכנע את כל שישוע הוא הוא המשיח. הגדרת מעביר ביקורת כ"אחוז שד" ו"ריפויו" הוא בהחלט התחלה טובה, ומייד אחר כך מרקוס מתאר ישו מחולל עוד נס, הפעם נס רפואי. שאקרא?
אילן: בכבוד.
דני: 29 וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרַי עִם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן׃ 30 וְחוֹתֶנֶת שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה אֲחוּזַת הַקַּדָּחַת וַיְמַהֲרוּ וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו עָלֶיהָ׃ 31 וַיִּגַּשׁ וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַיְקִימֶהָ וַתִּרֶף מִמֶּנָּה הַקַּדַּחַת פִּתְאֹם, וַתְּשָׁרֶת אוֹתָם׃ (מרקוס א' 29 – 31).
אילן: ריפוי אינסטנט!
דני: בהחלט, וחכה, הוא עוד יחזור על זה כמה וכמה פעמים...
אילן: אגב דני, שים לב ליחסים הטובים בין שמעון יונא (שיכונה בהמשך פטרוס) לבין חמותו. אני בטוח שהוא מהוה דוגמה עבורך דני כשם שהוא מהוה דוגמה כפולה עבורי.
דני: בטח. ואולי באמת אנצל הזדמנות זו להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה ולקלס את חמתי, רליה ארדיטי, שיבורכו ידיה העיראקיות על המטעמים שהיא מכינה לי, לביתי ולזרעי כבר שנים. וכן על שלימדה את ביתה, הצדיקה, הרבנית רוית הרמן, לבשל בישולים ומטעמים כה טובים! אך נס הוא שאיני שמנמן עגלגל משנים של פיטום באורז אדום, מטבוחה, רולדת בשר, ושאר תאוות קולינריות!
אילן: אני רואה שחייך קשים לבלי נשוא..
דני: סבל יומיומי...לעמוד בפיתוים כה טעימים ועתירי קלוריות...
אילן: אכן. גם חתומי הקודמת וגם הנוכחית ידעו לבשל ממיטב המטעמים הבלגיים וההונגריים. אבל בניגוד אליך, כלב בן כלב, אני צריך לרוץ כל שבוע כמה עשרות קילומטרים ולהתעמל בנמרצות על מנת לנסות ולהשאר חתיך כמוך 😊
טוב בכל אופן השמועה על ריפוי החמות מתפשטת מהר, ועוד באותו ערב ישו מוכרז כ"סלב רפואי", פרה פיגורציה לרמב"ם אם תרצה. שנמשיך לקרוא?
דני: בכבוד. אני ממשיך באותו פרק במרקוס - וַיְהִי בָעֶרֶב כְּבוֹא הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים וְאֵת אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים׃ 33 וְכָל־הָעִיר נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו פֶּתַח הַבַּיִת׃ 34 וַיְּרַפֵּא רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ חוֹלִים חֳלָיִים שׁוֹנִים וַיְגָרֵשׁ שֵׁדִים הַרְבֵּה וְלֹא־נָתַן אֶת־הַשֵּׁדִים לְדַבֵּר כִּי יְדָעֻהוּ׃
35 וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר בְּעוֹד נָשֶׁף וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה וַיִּתְפַּלֵּל שָׁם׃ 36 וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ׃ 37 וַיִּמְצָאֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה כֻלָּם מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ׃ 38 וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְנֵלְכָה אֶל־עָרֵי הַפְּרָזוֹת הַקְּרֹבוֹת וְאֶקְרָא גַם־שָׁם כִּי בַעֲבוּר־זֹאת יָצָאתִי׃ 39 וַיְהִי קֹרֵא בִּכְנֵסִיּוֹתֵיהֶם בְּכָל־הַגָּלִיל וַיְגָרֶשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים׃ (מרקוס א' 32 – 39).
אילן: ממש כוכב רוק. כולם רצים אחריו.
דני: אכן. ישו כוכב עליון. הוא גירש שדים רבים. למעשה הוא סבב בערי הגליל וגירש שדים.
אילן: כמו בסרט 'מכסחי השדים'?
דני: אילן ידידי, 'מכסחי השדים' זה לחלשים. ישו הוא הדבר האמיתי 😊 ובהמשך הפרק הוא גם מרפא מצורע! - וַיָּבוֹא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיִכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיּאֹמֶר לוֹ אִם־תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֲרֵנִי׃ 41 וַיְרַחֵם עָלָיו יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּגַּע־בּוֹ וַיֹּאמַר רֹצֶה אָנֹכִי טְהָר׃ 42 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַצָּרַעַת סָרָה מִמֶּנּוּ וַיִּטְהָר׃ 43 וַיִּגְעַר־בּוֹ וַימַהֵר לְהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה׃ 44 וַיּאֹמֶר אֵלָיו רְאֵה אַל־תַּגִּיד לְאִישׁ דָּבָר וְלֵךְ הֵרָאֵה אֶל־הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב לְטָהֳרָתְךָ אֵת אֲשֶׁר־צִוָּה משֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם׃ (מרקוס א' 40 – 44).
אילן: ואו...פה ישו ממש מראה את אלוהותו...במקרא צרעת היא עונש מאלהים, ורק אלהים יכול לרפא צרעת, כפי שארע למשל למרים.
דני: אם כי אלישע ריפא את נעמן שר צבא ארם מצרעתו.
אילן: אכן, אבל הוא פעל בשם האל. והנה מרקוס מספר לנו שגם ישו מסוגל לרפא צרעת!
דני: אכן ניסים ונפלאות! והמשך הפרק מביא בצורה ציורית איך מהר מאד כולם כולם רוצים לבוא לכפר נחום ולהרפא, שיקריא כבודו הפעם? –
אילן: בכבוד, והפעם מתרגום יותר מודרני של הברית החדשה -
1אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים בָּא שֵׁנִית אֶל כְּפַר נַחוּם. כְּשֶׁנּוֹדַע כִּי הוּא בַּבַּיִת 2נֶאֶסְפוּ רַבִּים עַד אֲשֶׁר לֹא הָיָה עוֹד מָקוֹם גַּם לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, וְהוּא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת דְּבָרוֹ. 3אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ מְשֻׁתָּק וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ. 4בִּגְלַל הֶהָמוֹן לֹא יָכְלוּ לְהַכְנִיסוֹ אֵלָיו וְלָכֵן פֵּרְקוּ אֶת הַגַּג מֵעַל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, וְדֶרֶךְ הַפֶּתַח שֶׁעָשׂוּ הוֹרִידוּ אֶת הָאֲלוּנְקָה עִם הַמְשֻׁתָּק הַשּׁוֹכֵב עָלֶיהָ. 5רָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם וְאָמַר אֶל הַמְשֻׁתָּק: "בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ." אני מדלג קצת – "הוא קם ומיד לקח את האלונקה ויצא לעיני כולם.
בהזדמנות נדבר על התרגומים השונים של הברית החדשה. קצת מוזר, למי שרגיל לקרוא את התנ"ך בשת המקור.
דני: אני אוהב את הסיפור הזה, כי הוא מדגים גם את הדלות של תושבי הכפר. הקירוי הוא כנראה אינו אלא כמה ענפים, שקל להסירם, למרות שבגרסת לוקס נאמר שהוסרו "רעפים", אבל לוקס בפרט הקטן הזה, לעניות דעתי, מראה שהוא יותר רחוק מהארועים מאשר מרק, כי בכפר נחום לא התגלו רעפים..
אילן: ומצאו באמת בית כזה בכפר נחום?
דני: חכה...נדבר על הארכיאולוגיה של האתר בהמשך...בא נשלים את כל הניסים שחוללו בבשורות..
אילן: והאמת ממה שאני רואה הרשימה ממש ארוכה...
דני: האמת צודק...אז אני אציג את עיקרי הארועים: ישו מרפא בעל יד יבשה בשבת; הוא מרפא אישה שהיתה זבת דם במשך 12 שנה; הוא מקים לתחיה את טליתה, ביתו בת ה12 של יאיר, ראש בית הכנסת; ולפי מתי ולוקס הוא גם מקים לתחיה את נער או עבד של קנטוריון.
אילן: שני דברים: אחת: זו אותה טליתא מהמוסד הירושלמי 'טליתא קומי'? זה לא בארמית 'נערה קומי'? ודבר שני: מה היו גם יחידות צבאיות בכפר נחום? מאיפה בא הקטע הזה??
דני: זהו, גם אותי זה הפתיע, ולדעתי העובדה שמרקוס לא מתאר את הסיפור הזה חשודה, ויתכן והיא הוספה רק על ידי מתי ולוקס כדי להציג ניסים גם בקרב רומים ואנשי צבא רומיים..
מגדיל לעשות לוקס שאף אומר שאנשי כפר נחום מבקשים מישו שיחולל הנס, כי "רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת, 5 מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת."
עכשיו, אני לא רוצה ללכלך, אבל לא נראה לי הגיוני בעליל שקנטוריון יתרום לטובת בית כנסת של ילידים כלשהם בפרובינקיה רומית שבא הוא מוצב..
אילן: נו, אז איך באמת אפשר להסביר את זה?
דני: אני הייתי מציע שתי אפשרויות:
א. שלוקס כותב את הבשורות בזמן שפטרוס ופאולוס עושים נפשות בקרב הרומים ברומא. הם חייבים לשפץ את הסיפור המקורי, כי בסיפור המקורי הנציב הרומי, פילטוס, הוא שורש כל רע. הוא התליין של ישו! הוא מביא למותו! צליבה היא עונש רומי, לא יהודי!
אז מה עושים? משפצים את סיפור המשפט ומציגים את פילטוס כנציב חדל אישים, הססן, המקבל את דעת הקהל, והקהל המקומי, היהודי, הוא שרוצה במותו של ישו! נורא!!! דורות של יהודים סבלו והומתו בשל הסילוף האנטישמי הנוראי הזה.
לדעתי מאותו מניע לוקס בוחר להציג את הקצין הרומי כמיטיב עם העם, גם בפרובינקיות, וכביכול תורם לטובת בית הכנסת. במיוחד בולט המשפט הלא סביר של הקנטוריון כאשר הוא שומע שישו ירפא את נערו – "איני ראוי שתבוא בצל קורתי". משפט זה נאמר על ידי כל קתולי במיסה! ואם נקרא את כל הפיסקה, זה ממש מריח כמו טקסט שנכתב כדי לשכנע אנשים המשרתים בצבא הרומי לקבל את ישו. אני מקריא –
אוֹתָהּ עֵת הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר מֵאָה אֶחָד חוֹלֶה וְנוֹטֶה לָמוּת, וְהָעֶבֶד הָיָה יָקָר לוֹ מְאֹד. 3 כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, שָׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא לְהַצִּיל אֶת עַבְדּוֹ. 4 בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד וְאָמְרוּ: "רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת, 5 מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת." 6 יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם, אַךְ כְּשֶׁהָיָה לֹא הַרְחֵק מִן הַבַּיִת שָׁלַח אֵלָיו שַׂר הַמֵּאָה אֶת יְדִידָיו לוֹמַר לוֹ, "אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ, כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. 7 מִשּׁוּם כָּךְ אַף לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ. אֲבָל אֱמֹר נָא מִלָּה וְנַעֲרִי יִתְרַפֵּא. 8 הֲרֵי גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, 'עֲשֵׂה זֹאת', הוּא עוֹשֶׂה." 9 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְפַּלֵּא עָלָיו. הוּא פָּנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו: "אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת." 10 הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא.
אילן: מרתק.
דני: בהחלט. ושים לב איך שמו של הקנטוריון אינו מוזכר. שהרי את זה היה ניתן לבדוק.
ואגב, לדעתי ניתן לדעתי להציע עוד הצעה שעושה את "תרומת" הקנטוריון להקמת בית הכנסת אפשרית – הקנטוריון הרומי הילווה כסף לילידים כדי שיקימו את בית הכנסת. אנחנו יודעים מארכיון בבתא שקצינים רומים היו מלווים ליהודים בעין-גדי כספים כדי לאפשר רכישת מטע או פיתוחו. באותם ימים אין בנקים. היחידים עם תזרים מזומנים גדול ומובטח הוא הקצונה והפקידות הגבוהה של הרומים. והקצינים ניצלו את זה, והילוו כספים, מן הסתם בריבית יפה, לילידים השונים. וכמובן, שאין דבר כזה לא להחזיר את ההלואה פיקס במועד...הרי המלווה הוא המשטרה המקומית..
אילן: הבנקאי הוא גם בית המשפט וגם ההוצאה לפועל...יפה.
דני: אני חושב שכבר אמרתי, שלדידי האימפריה הרומית היתה המאפיה המאורגנת החזקה ביותר בתולדות המין האנושי, ותו לא...אבל אנחנו לא פה לדבר על האימפריה הרומית, אלא על ישו בכפר נחום...שנמשיך?
אילן: ימשיך הצדיק –
דני: יפה, אז בכפר נחום ישו מגייס 12 שליחים ומנחה אותם כיצד להפיץ את תורתו ("הבשורה"), וכיצד לגרש בשמו רוחות טמאות.
אילן: אז גירוש רוחות טמאות אינה תכונה בלעדית לישו?
דני: מסתבר שלא, הוא מאציל סמכויות בנושא הזה, ואני לא אשכח שהדרכתי קבוצה קטנה של נוצרים חזקים באמונתם, ובסמול טוק אחת מהן, בשיא הרצינות, הצהירה שמקצועה הוא גירוש שדים..
אילן: ואו, אז מה עשית עם זה?
דני: כלום, מה אני אעשה...אבל אולי אם תיפול פה התיירות אשקול הסבה מקצועית... אגב, בנסיון רציני להסביר את התופעה הזו, שבא נודה, אנחנו לא נתקלים בה בימינו ביום יום, עלה לי הרעיון שאולי אנשים בתקופה הרומית התחזו למשוגעים מסיבה אחת פשוטה..
אילן: והיא?
דני: פטור ממיסים...הרי הרומים התמחו במיסוי של האוכלוסיה וגבייתו בעריצות...אז אולי מי שהוכר כמשוגע היה פטור...לא יודע...זה רעיון שאני עוד צריך לבדוק..
אילן:מעניין, כי גם באימפריה העותומנית – משוגע הכפר היה פטור ממסים. או קי. אז סיימנו את קורות ישו בכפר נחום?
דני: בערך. ליד כפר נחום הוא נואם ("הדרשה על ההר"), ומכפר נחום הוא יוצא למסעות שונים. הוא גם מספר הרבה משלים, ואף שלא נאמר איפה, סביר שזה היה בכפר נחום: משל הזורע, משל החיטים והעשבים הרעים, משל גרגיר החרדל, משל השאור, משל האוצר הטמון בשדה, משל הסוחר המחפש מרגליות, משל הרשת המושלכת לים...ועוד.
אילן: ישו מושל המשלים...מרתק...אבל זמננו תם...על מה נדבר בפעם הבאה?
דני: בפעם הבאה על הנושא האהוב עלי – ארכיאולוגיה...נשווה את כל מה שנאמר בבשורות למה שהתגלה באתר כפר נחום...נראה מה הארכיאולוגיה תורמת להבנת הסיפורים, כמו גם התפתחות האתר והצליינות אליו בתקופה הביזנטית...נדבר על גילויו מחדש של האתר, והאופי שלו בימינו...
אילן: יש למה לחכות! אז לפני סיום אני אזכיר שדני הוא תותח על, או מרגמת על ברוח הפרק בתחום ההדרכות האישיות, המפנקות, המחכימות והמעשירות לכם או לאורחיכם מחו"ל וגם מהארץ.
דני: תודה. ואני אומר שאילן שגם כתב שני ספרים, הוא מרצה מחונן בתחומי המקרא והמזרח הקדום, המרצה במוסדות, ארגונים וחוגי בית. כמו כן תוכלו לקנות לו כוס קפה דיגיטלית באתר קו-פי, ולמוך בהסכת באופן קבוע באתר פטראון
אילן: תודה לאלה שכבר קנו לי קפה, זה היה טעים ומחמם, ותודה לתומכי הפטראון היקרים.
דני: ואיך קונים לך קפה או תומכים בפטראון?
אילן: שמתי קישורים לכל במקום בולט. אי אפשר לפספס.
דני: להתראות אילן.
אילן: להתראות דני
