Skip to content

למה שבקתני? – פרק 16: קריאה

Become a Patron!

האזנה

אילן: דני הצדיק דה דיגר. מה שלומך?

דני: אילן "קייב מן"  איש המערות המביא ישועות. אני בסדר. מה איתך?

אילן: מצוין מצוין.

דני: אני רק רוצה להסביר למאזינים מאיפה הביטוי החדש שלך, שכן אתה מדריך מוסמך ב"מערת אבשלום" בחודשים האחרונים, אבל זאת במקביל לקורס מורי הדרך שאתה סוף סוף עושה! איך הולך?

אילן:  הולך מצוין. קודם כל בכל הסיורים הארכיאולוגים אני הולך בתל. קורס מרתק ומדהים. עד היום חייתי בסרט. עכשיו יש גם כתוביות. בשער הגיא למשל אני רואה גם את המשוריינים אבל גם את קימוט השכבות של הקשת הסורית. העולם סביבי הרבה יותר מעניין.

והמערה – מקום מעניין בצורה בלתי רגילה. אני מעורב קצת גם בצד המדעי, שאני לא ממש מכיר אז זה מלהיב אותי עוד יותר.

אבל לא באנו לדבר עלי, וגם לא עליך... אנחנו פה לדבר על ישו!

דני: כמובן! אנחנו פה בשליחות.... ממש כמו ה"בלוז ברדרס" – were on a mission from god....

אילן: בדיוק. ופעם שעברה שוחחנו על כפר נחום והניסים והנפלאות שישו חולל בכפר נחום. היום נדבר על האתר עצמו.

דני: מעולה. אז קודם כל איך אנחנו יודעים איפה האתר?

אילן: נו זה פשוט לא, פותחים מפה או שמים הכתובת בוויז או גוגל מפס לא?

דני: יפה, אבל איך תוכנות הניווט למיניהן ידעו לכוון לשם?

אילן: בתור אחד שיודע הכל, אז שאלו אותך, לא?

דני: מבריק אתה.... אבל זו שאלה רצינית.... האם אנחנו באמת יודעים איפה כפר נחום? איך אנחנו בכלל יודעים מיקומם של אתרים עתיקים? אתה זוכר הספר של יוחנן אהרוני על גיאוגרפיה היסטורית? אני חושב שלמדנו אותו בשנה א...

אילן: זוכר גם זוכר. גיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל. היה לי פרק על זיהוי אתרים מקראיים. בוא תרחיב מעט.

דני: אז זיהוי של מקום עתיק נשען על השתמרות השם ע"י המקומיים... במקרה הזה הערבים... וזה מאד תלוי אם האתר ניטש או לא... ירושלים, יפו, עכו, נצרת, אין ספק על מיקומם כי הם היו מיושבים ברצף מאז ימי בית שני. אבל יש לא מעט אתרים שלא שפר גורלם, כולל כפר נחום שלנו... כפר נחום מצוינת בכתבי מה צליינים בתקופה הביזנטית, ומוזכרת עוד פעם או פעמיים בכתבי צליינים צלבנים, אבל אחר כך אילן האתר ניטש, ומיקומו פשוט נשכח!

אילן:  רגע! אתר מפתח בנצרות שקע כך אל תהום הנשיה? לא יאמן...

דני: כמובן שהוא לא היחיד. פטרה התגלתה מחדש רק ב1812... מצדה התגלתה רק ב1838... גמלא התגלתה רק ב1968!. כולם אתרים מתועדים בפירוט במקורות מהתקופה הקלאסית, במיוחד יוספוס, אבל אחרי הכיבוש המוסלמי הארץ מתרוקנת. אתרים רבים ניטשים, ומיקומם נשכח, כולל כפר נחום שלנו!. צליינים שבאו לפה במאה ה15 וה16 הולכו לעתלית ונאמר להם ששם כפר נחום,

אילן: שזה בכלל לחוף הים התיכון! אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה ואין ים כנרת או ים תיכון בברית החדשה.

דני: בדיוק. ובראשית המאה 19 עדויות שהציגו את חירבת מיניה ככפר נחום העתיקה.

אילן: הארמון מוסלמי מהתקופה האומאית טיפה דרומה מאתר המבויל הארצי?

דני: נכון, מצפון לקיבוץ גינוסר. אבל לפחות האתר הזה כן נמצא על שפת הכינרת...

אילן: אז מי גילה את כפר נחום מחדש?

דני: או... הזכויות מגיעות לאיש עתיר זכויות באמת... החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון... תיאולוג, גיאוגרף, וסוג של ארכיאולוג, אף כי לא חפר בפועל בשום מקום... אבל הוא זה שזיהה למשל קשת בדרום מערב הר הבית כשריד של גשר ענק, ושריד זה מכונה עד היום?

אילן: קשת רובינסון!

דני: כמובן. קשת רובינסון היא רק אחת מהרבה תגליות שהוא מגלה במסע לאורכה ורוחבה של ארץ הקודש שהוא עורך ב1838, ובו הוא זיהה אתרים רבים מתקופת התנך וימי הברית החדשה. ההצלחה הזו נבעה בין השאר מהתעקשותו לא להיצמד לצירים המוכרים, וכך תיעד למשל את צפון מערב הכינרת, שאיש לפניו לא תיעד! זה היה אזור ביצתי, מוכה מלריה, ומסוכן. אבל הוא התעקש בשם המחקר להגיע לכל חורבה, ובצפון מערב הכינרת הוא נתקל בערבים הגרים על גבי חורבות של מבנה מרשים, והם קוראים למקום "תל אל אום". הוא מציע ש"אום" משמר את הסיפא של השם העתיקה "כפר נחום", וכך הוא גאל את האתר!

אילן: גואל ישראל! יהודע חנקין זה לחלשים.

דני: בדיוק. ובביקור חוזר לאתר ב1852 יורד לו האסימון שאולי השרידים של המבנה המרשים שבלב הכפר החרב הם של בית כנסת עתיק. ואז נכנסים לתמונה הקתולים, שרוכשים את רוב המתחם ב1894, ובשל בעיית שוד עתיקות וסתם אבנים, הם מכסים באופן מכוון את כל האתר!

אילן: מה שנקרא קונטרה חפירה.

דני: האמת שאין לנו מה שנלין. עד היום רשות העתיקות מבצעת עשרות חפירות הצלה, ובסופם הממצאים ברוב המקרים מפונים, או מכוסים שוב... להגנה עליהם... העיר הפלישתית עקרון למשל בסוף החפירות כוסתה לחלוטין להגנה על הממצאים...

אילן: האתר ליד קיבוץ רבדים?

דני: בדיוק. עכשיו בראשית המאה העשרים מגיעים לאתר שני חופרים גרמניים, קוהל ווצינגר, וחושפים את שרידי בית הכנסת, ומציעים שחזור כולל שלו. עבודתם נחשבת עד היום לאיכותית ואמינה ביותר, והלואי הלואי שהקתולים היו משחזרים כבר את בית הכנסת הזה! כי בדיעבד מדובר, תקשיב טוב אילן, בבית הכנסת המפואר ביותר מהעת העתיקה שהתגלה אי פעם!

אילן: דוקא בכפר נחום? אם נצרת היא עיר חמשת החושות אז כפר נחום זה עיר שלושת החושות. דווקא שם?

דני: אכן, וזה בהחלט מוזר, ואנחנו עוד נתייחס לזה בהמשך. וכבר ב1920 אליעזר בן יהודה חטף את הג'ננה על זה ש"משומדים"  הם בעלי הנכס של כפר נחום הכולל את בית הכנסת המפואר דנן. לפני כשנה במקרה נתקלתי בפרסום שלו "בדואר היום". הנה רק חלק מהמאמר:

ואולם הנוצרים הם שמו ליבם לתל זה, ולפני כשלושים שנה החליט אחד מכהני הפרנציסקנים לשים לו זאת למטרת כל חייו, לקנות המקום ולגלות את כפר נחום, שהוא נזכר פעמים אחדות בדברי הימים של ישו הנוצרי. ולא נתקררה דעתו של זה הכהן עד שעלה בידו לקנות את המקום מהבדווים בעליו, ויתישב שם בעצמו, ויתחיל לחפור ולפנות מעט מעט את העפר, עד שגילה מפולת של בנין מפואר, אחד אולי מהיותר מפוארים שהיו בארץ ישראל בזמן ההוא. בנין כול אבני לבן, בנוי במלאכת מעשי אמן, בטעם רב, עמודים רבים, כולם מפותחים פיתוחים מלאי יפי וחן.... וזה הבנין המפואר, שאין לו להתביש אפילו בפני הבנינים המפוארים שנתגלו ב"פורום" ברומא הוא – בית כנסת יהודי!

בזה אין ספק. כל חכמי הנוצרים שכבר עסקו בזה וחקרו ודרשו ובדקו ובחנו, הכול מודים פה אחד שזה היה בית כנסת יהודי. יש עדויות רבות לזה שאין פה את המקום למנותם....

זה בית כנסת יהודי, כשיחזירו את הבנין לקדמותו – וזה לא קשה לעשותו, כי כמעט כל חלקי הבנין, ממסד ועד הטפחות נשמרו כמעט שלמים – יהיה זה בית כנסת היותר מפואר בבתי הכנסיות של היהודים...

אך זה בית הכנסת היהודי הוא – לא בידינו אלא בידי הכהנים הפרנציסקנים.

אין אנו חלילא מתרעמים על הכהנים הפרנציסקנים שרכשו להם את המקום הזה. אדרבה הם ראוים לשבח. הם עשו את מה שהיו צריכים לעשות. והכהן שהקדיש את כל חייו לזה הוא ראוי לכבוד גם מצידנו. אבל בודאי רגש של צער מכאיב, של חרפה לאומית אמתית... בחשבנו, כי זה הבנין המפואר, הבית הקדוש, שהיה ראוי להיות בידינו, והיה יכול להיות בידינו כמעט חינם, במחיר פרוטות אחרות, נהיה לנחלה לזולתנו רק מפני אותה חמדה שלנו, שאין לנו חוש עתיקות, שאין אנו חובבים עתיקותינו ואין אנו משתדלין לגלותן.

ועוד הרבה "תילים" בתל חום זה עומדים, ומחכים לקרדום החפירה, ועוד בוודאי הרבה והרבה דברים מפוארים בבית כנסת זה יגלה קרדום החפירה.

אך קרדום של מי?

זו היא השאלה.

א. בן-יהודה

אילן: מרתק! לא ידעתי שבן יהודה גם התענין בארכיאולוגיה?

דני: האמת גם אני לא... וחוץ מהשפה המליצית, שים לב שהוא עדיין מכנה המקום "תל חום"... כנראה שעדיין לא התקבל אז על דעת כולם ש"תל אל הום" הוא אכן כפר נחום. הכנסיה האוקטגונלית, שעוד נדבר עליה, תתגלה רק ב1921.

אילן: ואפרופו כינוים, מה זה "כהנים פרנציסקנים"? אתה יכול לפרט? חשבתי שמדובר בקתולים...

דני: טוב "כהן" הוא ביטוי ארכאי ל"כומר".

אילן: כנציג הברי הישנה אני יכול לומר לך שהמילה 'כומר' מופיעה שלוש פעמים.

דני: באמת. איפה?

אילן: בתיאור רפורמת יאשיהו. בהושע ובצפניה. ורק בצורת רבים: כמרים או כמריו. במקרא זהו כינוי גנאי לכהני עבודה זרה. העובדה שהיהודים כינו את כהני הדת המתחרה 'כמרים', שהוא שם גנאי כבר רומזת לך מה היהדות באמת חושבת על הנצרות. עובדי אלילים ותו לא.

דני: ואללה. מעניין. בכל אופן אבל "פרנציסקנים" הם קתולים חברי המיסדר הפרנציסקני, שזה אחד הגופים הנוצרים הפעילים ביותר בארץ הקודש. הוא מכונה ע"ש "פרנציסקוס מאסיזי" קדוש קתולי מהמאה ה13, שאף ביקר בארץ הקודש ב1218, וסניפיהם במזרח התיכון, ובמיוחד בישראל, פועלים במרץ בחפירת וחקירת אתרי קודש נוצרים, ויאמר לזכותם שהוא מקפידים על עבודה מדעית, קרי מיפוי השטח לפי "גריד" של ריבועים, חלוקה פנימית לפי "לוקוסים", ניתוח חרסים, חקירת גבהים, וכל מה שלמדנו בשנה א בארכיאולוגיה... הם גם מפרסמים בצורה שוטפת ופורה, הן בכתב עת שהם מוציאים, הן בדוחות חפירה מפורטים, והן בספרי עיון ומחקר מצוינים! רק מה – הם עוסקים רק במה שמענין אותם, קרי אתרי קודש נוצרים, וקצת ברית ישנה. פרהיסטוריה למשל לא תמצא ב"LIBBER ANNUS", כתב העת העיקרי שלהם. אבל חפירות כנסיית הבשורה, כנסית המולד, כפר נחום, כנה, ועוד אתרי קודש נוצרים רבים, הם חפירות של הפרנציסקנים. אפילו הרודיון, שלא ניזכרת בברית החדשה, אבל משקפת את הורדוס, טובח התינוקות בבית לחם לפי הברית החדשה, נחפר על ידיהם בנמרצות בשנות השישים, כשהאתר היה תחת שליטת הירדנים.

אילן: נשמע כמו ארגון שפועל עם הרבה להט מחקרי, תוך תחושת שליחות.

דני: ללא ספק. אבל ב1903 כנראה כיון שאין להם מספיק נסיון בחפירה, הם מאפשרים לשני ארכיאולוגים גרמנים, קוהל ווצינגר, לחפור את בית הכנסת, במסגרת מחקרם החלוצי והמקיף של בתי כנסת עתיקים בגליל, ורוב המידע שלנו על "בית הכנסת הלבן" מכפר נחום בא מהתקופה הזו.

אילן: "בית כנסת לבן"? מה זאת אומרת?

דני: אז מסתבר שבית הכנסת של כפר נחום העתיקה לא רק שנבנה בפאר רב, אלא גם באבני גיר לבנות מבהיקות, מה שגרם לו באמת להראות אלוהי בלב כפר נחום, כפר דייגים צנוע שכולו בנוי באבני בזלת מקומיות.

אילן: אבל אם אתה אומר שקיים "בית כנסת לבן", זה אומר שהיה שם בית כנסת נוסף בצבע אחר??

דני: או... פה זה מתחיל להיות מענין, ומראה כמה חשוב המדע הארכיאולוגי. קוהל ווצינגר חשפו באמת מבנה מרהיב, אמרתי לך – בית הכנסת העתיק המרשים ביותר שאי פעם התגלה בארץ הקודש, אלא שלהם היה ברור שסגנון העיטורים אינו אופיני לימי בית שני, אלא למאות שנים מאוחר יותר. הם קבעו על פי העיטורים שהוא מהמאה השלישית, ומחקרים חדשים יותר של סגנון העיטורים מאשר את זה. ופה נוצרת בעיה מהותית - אם מקובל על כולם ש"בית כנסת הלבן" מאוחר לימי ישו, אז איפה לעזאזל בית הכנסת מימיו של ישו? הרי זה מה שכולם מחפשים... איפה אותו בית הכנסת שלפי הבשורות ישו הטיף ונאם בו?, אותו בית הכנסת בו ריפא איש אחוז רוח טמאה?, אותו בית הכנסת שמומן ע"י קנטוריון רומי?

אילן: נו אז באמת איפה הוא? לא מצאו אותו?

דני: כן, מצאו אותו, אבל איפה?

אילן: נו איפה?

דני: אני שואל אותך... אם אתה היית קוהל, או ווצינגר, מה שיותר נח לך, איפה אתה היית מחפש?

אילן: לא יודע, אבל אולי באותו אזור?

דני: בדיוק! היית מחפש בדיוק באותו מקום, מתחת! ואכן קוהל ווצינגר שמו לב שמתחת ל"בית הכנסת הלבן" ישנו מסד של אבני בזלת, והקיר המערבי במיוחד לא נמצא על אותו תואי, מה שנקרא alignment. בפאתו הצפונית הוא בדיוק מתחת למבנה "הלבן", אך בפאתו הדרומית הוא סוטה מערבה בכ20 סנטים. עכשיו יתכן וזו טעות ביצוע מול תכנון, אבל יתכן שזה מעיד על מבנה קדום יותר, הקבור מתחת ל"בית הכנסת הלבן", וזה מה שהפרנציסקנים רצו לברר בשנות ה60, ולצורך כך הם עשו 25 חתכים מתחת לריצפת "בית הכנסת הלבן", ובמקום לקבל תשובה הם קיבלו הפתעה גדולה, או יותר נכון 25000 הפתעות בדמות מטבעות ברונזה קטנים שנראה שהוטמנו מתחת לריצפת "בית הכנסת הלבן " לפני שנבנה, וההפתעה היא לא מנהג ההטמנה של מטבעות קטנים לברך את המבנה, יש לנו עדויות מכמה בתי כנסת עתיקים נוספים למנהג הזה, כגון באום אל קנאטיר ובדיר עזיז.

אילן: אז מה ההפתעה הגדולה?

דני: ההפתעה היתה התיארוך שלהם... רוב אלו שהיה ניתן לתארך היו מהמאה הרביעית, ואף החמישית (!). זאת אומר שהם מאוחרים במאתיים שנה לסגנון הארכיטקטוני של בית הכנסת!.

אילן: או אה... זה בלגן...

דני: רגע, זה רק מתחיל. מחקר חדש של רינה טלגם אם אתה זוכר אותה, המתרגלת שלנו לארכיאולוגיה קלאסית, בשיתוף עם חוקרים אחרים, הראה שבעצם בית הכנסת הזה הוא שעטנז סגנוני, וניתן לזהות בו שלושה סגנונות, קרי שלושה שלבי בניה שונים, לא אחד, וכמה חוקרים אחרים מציעים שכל המבנה הוא בעצם מיחזור של מקדש או מבנה ציבורי אחר שיצא מכלל שימוש! זאת אומרת "שבית הכנסת הלבן" נבנה במאה החמישית לסה"נ, תוך מיחזור שלושה מבנים קודמים שהיו בנוים אבן גיר לבנה. דויד עמית הציע שמדובר במיחזור של בתי כנסת קדומים יותר, שיצאו אולי משימוש ברעידת האדמה של 363 לסה"נ, וזאת כי השלטונות הביזנטים לא התירו הקמת בתי כנסת חדשים, אך התירו לשקם ישנים, ואכן בתלמוד הירושלמי שני (!!) תעודים של הקהילה שואלת את הרבנים אם מותר לקחת אבני בית כנסת ממקום אחד כדי לבנות במקום אחר (!!!!!) (מגילה ג א).

אילן: אכן הצעה יפה! אבל שוב אנחנו סוטים מהנושא... אנחנו מחפשים את בית הכנסת של ימי ישו בכפר נחום! האם הוא אכן נמצא קבור מתחת ל"בית הכנסת הלבן"??

דני: או... יפה... אז מתחת ל"בית הכנסת הלבן" התגלו שרידים של מה שנראה כמבנה ציבור, על אותו ציר, והפרנציסקנים זיהו אותו כבית הכנסת של ימי ישו, והשאירו קטע קטן שלו חשוף מתחת ל"בית הכנסת הלבן" שבו ניתן לראות כניסה, וניתן להציע ששם ממש ישו פסע כאשר נכנס לבית הכנסת של כפר נחום.

אילן: נו יפה!, מרגש לא?

דני: לצליין הנוצרי זה בהחלט רגע מרגש לראות פתח מבנה שבו ישו עבר בסבירות גבוהה! אבל הפרנציסקנים חשפו עוד מבנה שקשור לישו

אילן: באמת? איזה?

דני: זוכר את הסיפור בו ישו ריפא את חמותו של פטרוס?

אילן: אכן

דני: יש לי על זה גם בדיחה, סיפרתי אותה כבר?

אילן: גם אם כן, תביא בראש עוד פעם!

דני: אז כשישו נתפס בירושלים פטרוס בסיטואציה מסוימת מתכחש אליו, זוכר את זה?

אילן: כן, אבל איפה פה הבדיחה?

דני:  טוב עכשיו ברור למה פטרוס התכחש לישו!, כי הוא ריפא את חמותו!

(רעש תופים)

ועד כאן פינת הדחקה להקלטה זו...

אילן: נו? אז האם הפרנציסקנים חשפו המבנה בו ישו ריפא את חמות פטרוס?

דני: אז זה לא כל כך פשוט, אבל כנראה שכן.  גרסת מרקוס מוסרת שישו יצא מבית הכנסת "ומייד" נכנס לבית "שמעון ואנדריי", ואז ריפא את חמות שמעון / פטרוס. ומדרום לבית הכנסת, כמעט צמוד אליו, מצאו הפרנציסקנים, מבנה שבמאה הרביעית תוחם בקיר והובדל משאר הכפר, ובמאה החמישית לספירה נבנתה עליו כנסיה אוקתגונלית מרשימה. הרצפות כולם היו פסיפס, ובמרכז הוצג תאור של טווס במסגרת עגולה. הפרנציסקנים הסיקו שזהו לב בית אנדרי, פטרוס וחמותו, איפה שישו ריפא אותה בדרך ניסית, ובתקופה הביזנטית הבית הפך למושא צליינות נוסף.

אילן: אז מה פה לא כל כך פשוט?

דני: או... אז קודם כל צליין אחד במאה השישית שמבקר במקום מצהיר שהכנסיה היא "בסיליקה", לא כנסיה הרכזית, אבל החוקרים מציעים שהוא פשוט לא ראה חשיבות בתאור נכון של סוג הכנסייה. "בסיליקה" הוא כמעט ביטוי גנרי לכנסיה ברוב העולם הנוצרי. הבעיה הנוספת היא – מה משמעות הטווס?? למה דוקא טווס??

אילן: נו? ויש הצעות?

דני: טווס מופיע לעיתים באמנות נוצרית כסמל לישו, ומשני טעמים – זהו הזכר המעוטר ביותר בעולם החי, ונוצותיו צומחות מחדש מידי שנה, כאילו הן קמות לתחיה. הבעיה שאם מדובר בסמל של ישו, אז אולי בו סברו אנשי התקופה הביזנטית שישו היה גר, לא שמעון וחמותו! ולעניות דעתי יתכן מאד ובכפר נחום עדיין מסתתרת כנסיה נוספת... שנים אני אומר שאני צריך לכתוב מאמר מסודר בנושא... אבל הנה, ציון ב"פודקסט" יהיה כנראה הפירסום היחידי של הרעיון הזה שלי... אבל זה לא הרעיון הכי מופרע לגבי הבנת האתר...

אילן: יש עוד דיעה קיצונית על הבנת האתר??

דני: בהחלט, מאמר קצר אך מפורסם של חוקר בשם צבי אורי אילן, שב1999 הציע ש"בית הכנסת הלבן" נבנה בכלל ע"י הנוצרים!, וזאת כדי לשמר את זכרו של בית הכנסת שהיה במקום בימיו של ישו! האמת – רעיון מבריק!, ובמיוחד העדר רעפים או שריד של אחר כלשהוא הוא עדות חזקה לדעתו של אורי צבי אילן שהמבנה לא היה באמת פונקציונלי.

אילן: נו רעיון מבריק כשאני חושב על זה! ואתה מסכים איתו?

דני: אני זוכר איך קראתי המאמר בהתרגשות, ורצתי אחר כך למורנו ורבנו לענייני בתי כנסת עתיקים, פרופסור ישראל לוין, ושאלתי לדעתו. הוא ענה לי בשתי עדויות סותרות תיזה זו. קודם כל ב"בית הכנסת הלבן" של כפר נחום התגלה, בין השאר, עמוד ועליו נחרת  -

חלפו בר זבידה בר יוחנן עבד הדן עמודה ת[ה]י לא ברכתה

או בעברית –

חלפי בן זבידה בן יוחנן עשה (=מימן) עמוד זה. תהא לו הברכה

זאת אומרת שבכפר נחום הביזנטית חיו יהודים, והיתה להם יכולת לממן את בית הכנסת בעצמם. יתרה מכך, התגלתה בחמת גדר כתובת המלמדת שיהודי מכפר נחום אף תרם לבית הכנסת של חמת גדר!

אילן: וואלה? אז התאוריה של צבי אורי מעוז נופלת?

דני: לא בדיוק. אחרי כמה שנים של הדרכה במקום נפל לי האסימון איך קרה שדוקא בכפר נחום הקטנה נבנה בית כנסת כה גדול ומפואר, גם אם תוך מחזור מבנה קודם, בתקופה הביזנטית.

אילן:  נו? מה הפיתרון שלך?

דני: אז אחרי כמה שנים שמתי לב לשיטתיות שבה רוב ההמבקרים כיום לאתר הם נוצרים, אבל רוב המדריכים, כמו רוב הנהגים, כמו רוב מספקי הארוחות והלינות באזור – הם יהודים.

אז עשיתי ניתוח אתנו ארכיאולוגי, או אינדוקציה לאחור, תקרא לזה איך שאתה רוצה, והגעתי למסקנה שבתקופה הביזנטית, ממש כמו היום, חיו יהודים בכפר נחום, ששמו לב שהולכים ומתרבים המבקרים הנוצרים במקום, והחלו מעניקים להם שרותים שונים, ולהתפרנס יפה מזה. לבסוף הקהילה היהודית המקומית שהתעשרה החליטה לממש ההון המשותף ולהקים בית כנסת מפואר, אלא שכיון שאסור היה לבנות מבנה חדש, הם מיחזרו משלושה מבנים שונים, או מבנה שעבר שלושה שלבים, והקימו אותו מחדש בכפר נחום במאה החמישית לסה"נ, והטמינו 25000 מטבעות לברך את הפרויקט.

אילן: נו רעיון מבריק! אותי שכנעת!

דני: רגע, אבל זה רק חלק מהתשובה, כי באמת המבנה יוצא דופו בגודלו ופארו. לדעתי זה לא היה מצליח עם השלטונות הביזנטים הנוצרים לא היו משתפים פעולה, ובכפר נחום ארע ארוע יחידי בו הן ליהודים והן לנוצרים היה אינטרס משותף להקים בית כנסת מפואר. ליהודים זה ברור למה, אבל הנוצרים גם רצו בכך, כי בית כנסת מפואר פיאר את ישו מעשיו בבית הכנסת שהיה במקום בימיו! ובכך אני מקבל באופן חלקי התזה של צבי אורי אילן. זה לא שהנוצרים הקימו את בית הכנסת, אבל הם תמכו, גם אם פסיבית, בהקמתו.

אילן: וזה באמת רעיון יפה! אז כבר כתבת מאמר בנושא?

דני: יום יבוא וגם אפרסם בכתובים את ההגיג הזה, ואחרים שמתרוצצים במוחי הקודח, אבל בא נסכם: בכפר נחום התגלה אחד מבתי הכנסת העתיקים המרשימים ביותר מהעת העתיקה, והיית צופה שיזכרה לביקורים של יהודים רבים, אך דא עקא אם תבקר באתר, רוב הסיכוים שהיהודים היחידים שתראה באתר הם מורי הדרך, והמודרכים, ברובם המוחלט לחלוטין, יהיו נוצרים נלהבים, והכול תחת חסות וחזקת הקתולים.

אילן: רגע, פה ליוונים-אורתודוקוסים ולכנסיות המזרחיות אין שום חזקה?

דני: אז בחלקים החשובים באמת לא, אבל היוונים יותר מאוחר קנו שטח ממזרח למתחם שהקתולים רכשו, וטענו לקדושת המתחם הזה גם כן בטיעון שפה ישו בחר את 12 השליחים , ובהתאמה יש שם כנסייה מאד יפה, עם כיפות אדומות, ועיטורים מרהיבים של יום הדין, ובו החוטאים נשרפים באש הגהינום הבלתי נכבית... מאד גראפי... ובדיעבד מסתבר שהם אכן יושבים על שרידים נוספים של כפר נחום העתיקה, חפירות בשנות ה80 של רשות העתיקות חשפה סביב הכנסיה שלהם שרידים של המשך הישוב, כולל מחסן של ייצור אבני ריחיים מבזלת, שרידי מפעל ייצור צבע לבדים,  ואפילו שרידים של בית מרחץ, אבל מתקופה יותר מאוחרת לישו. ואם כל זה לא מספיק, אז ממזרח לאתר התגלה מתחם קבורה תת קרקעי ובו כמה ארונות קבורה מאבן, סרקופגים, מאד מרשימים.

אילן: ואו, מרתק. אתה יודע מה? זה ממש עושה לי חשק לצלם פרק אחד באתר עצמו.

דני: האמת שגם אני רציתי לעשות את זה, אבל לך תמצא זמן פנוי, ותקציב לצילום. בכל אופן, זה אתר מרתק, ולא רק לנוצרים...

אילן: מקסים. אז על מה נדבר בהקלטה הבאה?

דני: אני מציע שנתחיל לחקור את סביבות כפר נחום, אתרים הקשורים לישו ותקופתו בכפר נחום, וברוך השם – לא חסר: אתר נסי ריבוי הלחם והדגים, אתר בכורת פטרוס, "סירת ישו", מגדל, כורזים, בית ציידה, את נס החזירים...

אילן: או הו... ישתבח שמו... ישו מספק לנו סיפורים ואתרים למכביר...

דני: ללא ספק, אז כמה מילות סיכום?

אילן: זה שאתה מדריך מצוין ותשמח לערוך סיורים לאורחים מחו"ל?

דני: וזה שיש לך פודקסט מצוין בשם "דברי הימים"??

אילן: בדיוק... הסיכום הזה... על מה נדבר בפרק הבא?

דני: נדבר על אחד האירועים המכוננים בנצרות. עשרת הדברות של הנצרות!

אילן: מגניב. אז להתראות צדיק!

דני: להתראות!

 

נגישות