Skip to content

למה שבקתני? ? פרק 17: קריאה

Become a Patron!

האזנה

אילן: שלום דני דה דיגר הצדיק הנסתר והנס הגלוי. מה שלומך?

דני: מצוין. שלום רבנו איש המערות, מה שלומך?

אילן: מעולה. על מה נדבר היום?

דני: ובכן בהקלטה הקודמת התמקדנו בכפר נחום, כפר דייגים הקטנצ'יק שעל שפת הכינרת שבו ישו ייסד את הזרם היהודי החדש, הגורס שישו הוא המשיח, ושהמאמינים בו יזכו לישועה.

אילן: אמן כן יהי רצון.

דני: סקרנו את הסיפורים המתוארים באתר, ואלו ממצאים מתקשרים לסיפורים הללו. היום אני רוצה לעשות "זום אאוט", ולבחון את סביבות כפר נחום. אלו אתרים נוספים יש בסביבות הכפר, וסביב הכינרת, שקשורים לברית החדשה והדת שישו ייסד.

אילן: או קי, איפה נתחיל?

דני: אני מציע שנעלה על הגבעה מעל – אל "הר האושר".

אילן: או... אני כבר מאושר... הרבה זמן אני רוצה לשאול אותך מה לעזאזל המקום הזה מייצג? מה זה "הר האושר"?? ישו נהייה קוצ'ר? הוא ניהל על ההר הזה סדנאות איך להיות שכיר ועדיין מאושר?

דני: שנון... והאמת שכשאני חושב על זה , ישו כן היה גם סוג של קוצ'ר. הוא הציע סוג של אושר לכל המדוכאים אותם פגש, אבל זה יותר אושר של נחמה, אושר עתידי, לא עכשווי.

אילן: הסבר, נמק, באר, והבהר. לווה הסברייך עם איורים.

דני: טוב, זו לא בחינה בארכיאולוגיה, אבל אעשה כמיטב יכולתי.

ה-מקור לנושא הזה, "דרשת ההר", הוא גרסת מתי. הוא מקדיש שלושה פרקים להצהרות ישו, שכולן יחדיו יוצרות מעין מעמד קונטרה למעמד הר סיני. משה תמצת אותן לעשרת דיברות? ישו פותח בעשרה הגדים, אבל לאחריהם מרביץ תורה, ועוד איזה תורה – תורה חדשה, תורה שכולה רחמים, פייסנות, אביונות, עוני כאידיאל, עם שכר במונח חדש שישו מציג – "מלכות שמיים".

אילן: ורק מתי מציג את המניפסט הזה?

דני: בגדול כן. לוקס מגיש תקציר של המניפסט, על פני חצי פרק, ומרקוס ויוחנן לא טורחים להציגו כלל... מעניין...

אילן: או קי, ולמה כל הארוע הזה נותן להר את השם "הר האושר".

דני: ובכן זה בגלל תרגום לא מוצלח לדעתי לעברית של שמונה הגדים איתם פותח ישו את הדרשה... אני אקריא לך את הראשון –

"אשרי עניי הרוח כי להם מלכות שמיים".

או השלישי –

"אשרי הענוים, כי הם ירשו את הארץ".

ובמיוחד חשוב האחרון –

"אשרי הנרדפים בגלל הצדק, כי להם מלכות שמיים".

ומענין שהוא מבין שהוא יגרום למחלוקת ועוינות, ולכן מייד אחר כך הוא מוסיף –

"אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם ויעלילו עליכם בגללי. שמחו וגילו, כי שכרכם רב בשמים. הרי כך רדפו את הנביאים שהיו לפניכם".

אילן: אז מהמילה "אשרי" נתנו להר השם העברי "הר האושר"??

דני: אכן... אני הייתי מחליף את השילוט ל"הר הדרשה", או "הר המבורכים", כי בעצם ישו מבטיח פה ברכה לכל המדוכאים למיניהם, ובמיוחד אם הם יאמצו את תורתו החדשה. הוא מודע לאופוזיציה נגדו ונגד מי שילך בעיקבותיו, אך מבטיח שכר – באותה אוטופיה אותה הוא מכנה "מלכות שמים".

ואכן השם הלועזי של ההר הוא Mount of Beatitudes, שבא מהמילה הלטינית – BEATI, שהוא המילה המקבילה בלטינית ל"אשרי", אבל אני חושב שתרגום עברי נכון של השם "MOUNT OF BEATITUDES" הוא כאמור "הר המבורכים".

אילן: או קי, פעם הבאה שאנהל את ישיבת ועדות השמות הממשלתית אמליץ לשקול את השינוי...

דני: תודה.

אילן: ואחרי שהוא מברך ומנחם את קהל המאזינים? מה הלאה?

דני: תתפלא, אבל אז הוא טובע ביטוי שנהיה שגור מאד גם בעברית של הישראלים – "אתם מלח הארץ".

אילן: מה זה לא ביטוי ממקורותינו? התנ"ך? המשנה?

דני: לא! זה ביטוי מקורי של ישו בכבודו ובעצמו.

אילן: והרבנות לא פילטרה את זה? כשלון תורני!
דני: לחלוטין... כל החלוצים, מפריחי השממה, בוגרי הסיירות, כולם מגשימים ביטוי שישו טבע – "אתם מלח הארץ". משעשע לא?

אילן: לחלוטין.

דני: וגם הביטוי הבא של ישו מענין "אתם אור העולם".

אילן: טוב "אור לגויים" אינו מושג חדש .כבר ישעיהו אמר את זה!

דני: יפה מקראיסט שכמוך, אבל מענין לציין שהרעיון של "אור וחושך" מופיע לא רק בברית החדשה, אלא גם לא מעט במגילות ים המלח, ומראה עוד נקודות משיקות בין הנצרות הקדומה לאנשי המגילות.

אבל ברשותך אני רוצה להתמקד במשפט המלא של ישו בנוגע ל"אור העולם", כי לעניות דעתי, אולי הוא הצביע על אתר מסוים כאשר אמר משפט זה...

אילן: למה מתכוון כבודו?

דני: ובכן המשפט המלא של ישו הוא "אתם אור העולם. עיר השוכנת על הר אינה יכולה להיסתר".

אילן: או קי, אבל שמה של העיר אינו נזכר... זו רק מטפורה...

דני: נכון, אבל כשאני מקריא את הפסוק באתר אני אוהב להציע שאולי ישו כדי להמחיש שעיר הנמצאת על הר אינה יכולה להחבא, הסתכל או אולי אף הצביע על עיר מסוימת... איזו לדעתך?

אילן: טוב, אם אתה נמצא על גבעה מעל כפר נחום, אתה רואה יפה את טבריה...

דני: נכון, אלא שטבריה במאה הראשונה לספירה היתה בחיתוליה, ועל קו החוף בלבד. היא לא עונה להגדרה "עיר השוכנת על הר".

אילן: נכון... וכבר מגדל היתה ישוב עירוני על קו המים בלבד... אז מי זו יכולה להיות?

דני: יפה... אז לדעתי יתכנו שני מועמדים, ושניהם גל חורבות כיום, אתרי עתיקות.

אילן: רגע... תן לי צאנס... בית ציידה וכורזים?

דני: בית ציידה העתיקה היא חידה גדולה, עוד נדבר עליה, אבל בכל מקרה היא על קו החוף של הכינרת, לא על הר, וכורזים, שגם עליה נדבר, היא לא עיר.

אילן: או קי... אז מה אולי עם בניאס וסוסיתה??

דני: אתה מתחמם... כמה שידוע לי לא ניתן לראות את בניאס מאזור כפר נחום... אבל סוסיתה היא בהחלט מועמד לעיר עליה הצביע ישו כשהצהיר "עיר אשר על הר אינה יכולה להיחבא". היא נמצאת על ראש שלוחה מעל קיבוץ עין גב. ואיזו עיר נוספת היתה על ראש שלוחה דומה צפונית לסוסיתה??

אילן: רגע... אני חושב... גמלא?

דני:  דוז פואה! גם גמלא נמצאת על ראש גבעה, וגם עליה ישו היה יכול להצביע... אז זוהי אנקדוטה מענינת להשתעשע במחשבה שאולי ישו השתמש בסביבתו כדי להמחיש את אימרותיו, אבל האימרה הבאה, היא אחת החשובות ביותר –

אילן: שדר.

דני: "אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים. לא באתי לבטל כי אם לקיים. אמן אני אומר לכם, עד אשר יעברו השמים והארץ אף יוד אחת או תג אחד לא יעברו מן התורה בטרם יתקים הכול". פה ישו נותן את ההצהרה החשובה ביותר לדעתי להגדרתו העצמית - הוא אינו דת חדשה, אלא פשוט הגשמת הנבואות המקראיות על בואו המשיח. במילים אחרות - "איני אלא זה שישעיהו וירמיהו דיברו עליהם!". וזה מתחבר יפה לסיפור אחר, במתי טו, בו "אישה כנענית" מתחננת כי יסיר שד מביתה, והוא עונה לה: "לא נשלחתי אלא אל הצאן האובדות אשר לבית ישראל".

מבחינת ישו, כל פעילותו היא יהודית, ועבור יהודים, בלבד, ובאמת לא תמצא ולו מקום אחד בו ישו עובר על חוקי התורה, אם כי הוא לא חוסך ביקורת מההקפדה של אנשים על חוקי הטהרה, תוך התעלמות מחוקי המוסר.

אילן: אז רגע, מאיפה בא ביטול הכשרות? ביטול המילה? ביטול השבת??

דני: או... אף לא אחד מהם אינו חלק מתורתו המקורית של ישו. מבחינת ישו  הדת שהקים, או יותר נכון הגשים, היא מיועדת ליהודים, בלבד, ואין בה לבטל דבר מהתורה. אבל דור אחד בלבד יותר מאוחר, פטרוס, ובמיוחד פאולוס ישנו אותה ויעוותו את המסרים המקוריים של ישו במידה כזו, שההגדרה המדעית של הנצרות היא "דת פאולינית", קרי שמוגדרת יותר על ידי פאולוס מאשר על ידי ישו! לו ישו היה שב בימי פאולוס הוא מכניס לו באבי אביו – "אני לא התכוונתי לכך!!".

אילן: משעשע... אז מה עוד ישו במקור רצה להציג כעיקרי אמונתו?

דני: ובכן אחרי ההבהרה שלא בא לשנות את התורה, או כן משנה את המסר המרכזי של התורה. ביחסים שבן אדם לאדם התורה מתמקדת בצדק. דין גונב, דין רוצח, "שן תחת שן" הוא אחד המפורסמים שבהם.

ישו לוקח את הצדק ומעלה אותו לרמה הרבה יותר גבוהה של מודעות חברתית. לא רק "היה צודק וקבל צדק מסביבתך", אלא "היה רחום לסביבתך!" –

בתורה כתובת שאסור להיות אלים? ישו מוסיף שאסור אפילו לכעוס!

בתורה כתוב כיצד לסכסך מחלוקות בצורה צודקת? ישו אומר שיש להתפייס עם מי שיש לך מחלוקת!

בתורה כתוב שאסור לנאוף? ישו מצהיר שאסור אפילו להסתכל על אישה בתאוה!, והוא לוקח את זה לרמה אוטופית בלתי אפשרית - שמי שעושה כן שיגדע את האיבר שמכשיל אותו!. אתה מבין אילן כמה פעמים אני ואתה היינו צריכים לעקור לעצמנו את עיננו במהלך חיינו?...

אילן: או הו...

דני:  ואם אתה חושב שזה מוגזם, תקשיב לסדרת ההנחיות הבלתי אפשרויות הבאות:

  • סטרו לך, הפנה את הלחי השניה. אילן, זה אחד הבאמת בלתי אפשריים, ועוד לא נתקלתי בנוצרי שחטף סטירה ולא החזיר או ברח. להפנות לחי שניה זה באמת בלתי נתפס, זה ממש להעליב את המכה אותך. לדעתי רק במציאות של שלטון רומי עריץ ואכזר ניתן היה להגות רעיון שכזה. "מכים אותך? משפילים אותך?מרוששים אותך? – תהפוך את זה לאידיאל!" כי ביננו מה עוד אפשר לעשות... ובאמת ההנחיות הבאות ממשיכות את אותו קו –
  • לקחו לך – תן לו עוד, ואף תלווה לו עם צריך.
  • "אהוב את האויב!" אתה מבין אילן, בא גובה מס רומי ובעריצות חומס אותך, ואתה בתגובה מרעיף עליו חיוך ומברך אותו!. זה באמת מהפכני. תחשוב על אותו חייל שמינקותו חונך לברוטליות, והוא מממש אותה, וניתקל מהכפרי העני הזה בחיוך וברכה!. זה בטח מוציא אותו מדעתו, אבל בטווח הארוך זה ירכך אותו, ובסוף גם הוא יהיה סקרן להבין איך ניתן להגיע לחיוביות שכזו... גאוני!

עכשיו ישו מודע לכך שהתנהגות שכזו תביא אותך להתרוששות מהירה, ואזי הוא מציג רעיון מהפכני נוסף – עוני כאידיאל. שים לב למשפטים הבאים –

מתי ו 24-25: "אין איש יכול לעבד שני אדונים, שכן או ישנא אחד ויאהב את השני, או יהיה מסור לאחד ויזלזל בשני. אינכם יכולים לעבד את האלהים ואת הממון  (אגב המילה "ממון" מופיעה ביוונית לא בצורה מתורגמת.., μαμωνᾷ, כאילו מדובר בשם של אל...). לכן אומר אני לכם: אל תדאגו לנפשכם - מה תאכלו או מה תשתו, ולגופכם - מה תלבשו."

אילן: רגע, אם העוני הופך לאידיאל, איך אמורים לשלם את מס מחצית השקל? איך אמורים לתת את הקרבן בירושלים? הרי יש לכך עלויות?

דני:  או... אז ישו לא מבטל את הקרבן או מס מחצית השקל, אבל מצהיר על משהו שכבר אנשי מגילות ים המלח קבעו כתחליף לקרבנות, הלא הם תפילות קבע.

  ישו גם הוא מציג ב"דרשה על ההר"  טקסט ליטורגי, תפילת קבע, שכל נוצרי טוב מכיר... מעין "שמע ישראל" של הנצרות –

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ׃
10
תָּבֹּא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ׃
11
אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן־לָנוּ הַיּוֹם׃
12
וּמְחַל־לָנוּ עַל־חֹבוֹתֵינוּ כַּאֲשֶׁר מָחַלְנוּ גַּם־אֲנַחְנוּ לְחַיָּבֵינוּ׃
13
וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי אִם־תְּחַלְּצֵנוּ מִן־הָרָע

אילן: טוב אני מזהה פה שוב את הגישה הפייסנית "למחול  לחייבנו",

דני: כמובן. פייסנות, רחמנות, אביונות, כולם אידיאלים בעולם החדש שישו מציג. והוא מסכם את התורה החדשה הזו באזהרה חשובה ביותר!

אילן: מה?

דני: נביאי שקר כמובן. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִנְּבִיאֵי הַשָּׁקֶר הַבָּאִים אֲלֵיכֶם בִּלְבוּשׁ כְּבָשִׂים וּבְקִרְבָּם זְאֵבִים טֹרְפִים הֵמָּה׃ הרי עד שהוא גיבש תורה כה שלמה, הדבר האחרון שאתה רוצה הוא שהקהל ינהר אחרי רפורמטור אחר, וכבר במיפגש הראשון למדנו שישו אינו היחיד.

אילן: כמובן... יהודה הגלילי, אתרוגנא הרועה,  "נביא השקר המצרי" בלשונו של יוספוס... . ועוד...

דני: שלא לאמר "מורה הצדק" וקהילתו שבקומראן... אפילו ביוחנן המטביל ניתן לראות מתחרה מסוים באותם ימים... רק יותר מאוחר אוחדו הזרם של יוחנן עם הזרם של ישו כמו שלמדנו כבר...

אילן:  אכן... אבל אני עדיין לא לגמרי הבנתי איפה כל ה"דרשה על ההר" ארעה?

דני: טוב, כרגיל, גם הפעם הברית החדשה לא מנדבת לנו את הקורדינטות של מקום הארוע... מעשה שטן... אנחנו רק יכולים לקרא את הטקסט, ולשער.

אילן: יקריא כבודו –

דני: "כראותו את המון העם, עלה במעלה ההר וישב, ותלמידיו נגשו אליו. פתח פיו ולימד אותם"

אילן: טוב, אז מה הבעיה? עלינו לחפש מעלה הר בסביבות הכינרת או אזור הררי שהוא...

דני: בדיוק... כמה אפשרויות כבר ישו?.. ואם זה לא מספיק ברור אז בגרסת לוקס, שכאמור מציג גרסה מאד מקוצרת של "הדרשה על ההר", נאמר שלפני כן "הוא ירד איתם ועמד במישור" (!).

אילן: או הו... קצת מבלבל...

דני: כימעה... כימעה...  אז בהחלט אין שום דרך לדעת איפה הארוע התרחש, אבל תסמוך על הנצרות שהא תאמץ נקודה מסוימת. אז בתקופה הביזנטית נזירה צליינית בשם אגריה זיהתה את מקום הדרשה "על הר סמוך למערה" שנמצא מעל טבחה, שעוד נדבר עליה בפרקים הבאים; פייר זקוטין, הכרטוגרף של נפוליאון, הציע לזהות את "הר הדרשה" בארבל ("Montagne des Beatitudes"); הפרוטסנטנטים הציעו לזהות את המקום ה"דרשה על ההר", לא רחוק משם, ב"קרני חיטין", אבל בראשית המאה העשרים הכנסייה הקתולית "חזרה למקורות", ובזיקה לתיעוד של אגריה, אימצה גבעה מעל כפר נחום וטבחה, ואכן האתר מכיל כנסייה מתומנת רבת רושם, נוף קדומים מרשים, ועשרות אוטובוסים של קבוצות צליינים נלהבים...

אילן: ואם האפיפיור אומר שזה שם, אז זה בטוח שם

דני: אז זהו... שממש לא בטוח שזה אכן שם... אבל כאמור האמת היא שלא ניתן לדעת באמצעים ארכיאולוגים איפה זה אכן ארע... אז בוא גם אנחנו נקבל את מרותו של האפיפיור לנושא הזה... והכנסייה במקום באמת מרשימה, עבודה נוספת של הארכיטקט הראשי של הקתולים בארץ הקודש באותם ימים

אילן: אנטוניו ברלוצי.

דני: בדיוק.  והמתאר המתומן של הכנסייה במקרה הזה מתאים בול, כי הוא גם "משוחח" עם הכנסיה המתומנת שהתגלתה בכפר נחום וטוענת להיות על מקום ביתו של פטרוס וחמותו, ובשני המקרים מדובר בכנסיה "הרכזית", קרי כנסיה המקדשת זכר מקום שהיה באמצעה של הכנסיה, אבל המתאר המתומן גם משקף את שמונת הברכות מקף נחמות שאיתם פותח ישו את "הדרשה על ההר.

אילן: צדיק גדול הברלוצי הזה...

דני: בונה רצון האל, ללא ספק.

אילן:  יפה, והאתר פתוח לכל דיכפין או רק לצליינים?

דני: לכל דיכפין אשר יתיי וייכול. רק לזכור שהם סוגרים כל יום להפסקת צהריים בין 11:40 ל14:30.

אילן: אשריהם

דני: ואשרי השומעים פודקסט זה

אילן: ואשרי השדיים אשר ישו ינק מהם.

דני: או חיכיתי לראות מתי יהיה קצת סקס בתוכנית...

אילן: זה לא אני, זה לוקס... הוא מצטט אישה הרואה את ישו וקוראת בקול – "אשרי השדיים אשר ינקת".

דני: אני רואה שבציטוטים מסוימים מהברית החדשה אתה נהיה ממש תלמיד חכם... אז לפני שההקלטה הזו שוב מיתדרדרת לתכנים לא מוסריים, בו נסיים בו בדברי ברכה והלל – לעצמנו?

אילן: בכבוד, אז אם יש לכם אורחים מחו"ל, דני "החופר" הוא ה-כתובת.

דני: ואם אתה רוצים הרצאה בחוג בית, אילן הצדיק הוא הנואם האולטימטיבי.

אילן: על מה נדבר בפרק הבא רבנו הצדיק?

דני: נפנה את מבטנו לסביבה הקרובה: כורזים, טבחה, בית ציידה, מגדל והסירה של ישו. יהיה מעניין.

אילן: להתראות צדיק

דני: להתראות רבינו!

נגישות