אילן: שלום דני דה דיגר צדיק יסוד עולם. מה שלומך?
דני: עומד בפרץ עומד בפרץ..
אילן: איזה פרץ?
דני: פרץ עוזא, איזה פרץ.. פרץ וירוס קטן ומלוכסן.. טוב, סין החליטה להציב אתגר בפני העולם של התמודדות עם נגיף מדבק ביותר, וקצת קטלני, ומאז אמצע מרץ גם אני נטול הכנסה..
אילן: אכן, העולם משתנה.
דני: כן. אני החלטתי לנצל הזמן לסדר את האתר אינטרנט שלי. שכרתי יועצים..
אילן: צעד נבון.
דני: וגיליתי שיש ה מ ו ן מה לעשות.. כולל גם בגזרה של ההכשרה החדשה שלך בימים אלו.
אילן: קורס מורי דרך?
דני: אכן. האתר שלי הכיל המון חומרים לטובת תלמידים של קורסים במורי דרך, אבל יועצי אמרו לי שזה רק מפריע לזיהוי המיקוד של האתר כעסק להדרכת תיירים. בקיצור כל החומרים הורדו והועברו לדירה חדשה, ונדמה לי שכבר שלחתי לך לינק.
אילן: בהחלט. תן אישור ואני מפיץ את הבשורה.
דני: מאשר!, ועכשיו זה גם מוצג בצורה טובה יותר, וגם כולל העדכונים של הרפורמה בבחינות של קורסי מורי דרך שמתחילים השנה, ב2020!
אילן: אכן!
דני: חוצמזה, איך הקורס?
אילן: מדהים. למרות הקורונה הרכז התותח שלנו
דני: גיא נוימן?
אילן: הוא ולא אחר. אז גיא נתן גז לפני הקורונה בנושא הסיורים, כך שנותר לנו מעט סיורים להשלים, ואנחנו כבר בעיצומן של ההשלמות. הוא מצליח לתפור סיורים יש מאין ואיכשהו לעמוד במגבלות. הקורס עבר ממילא למודל מקוון, ואני רואה את כל ההרצאות במודל, ועתה אני ביישורת הסופית לקראת בחינת הסיום, והאתר שלך ישמש אותי ועוד איך.
וגם חזרתי לעבוד במערת הנטיפים. ושב אני יכול להתהדר בתואר 'איש המערות'
דני: יפה, אבל לפני שהמאזינים עוברים לפודקסט מתחרה, כדאי שנתאפס – אנחנו פה כדי לדבר לא עלינו, אלא על שליח האל!
אילן: אכן! אז על מה נדבר היום?
דני: או! אז בהקלטות הקודמות דיברנו על ה"היג'רה" של ישו מנצרת לסביבות הכינרת. ההשתקעות שלו בכפר נחום, על "הר המבורכים" שמעליו.
אילן: MOUNT OF THE BEATITUDES. איפה שהכנסיה של ברלוצי.
דני: בדיוק. והיום נרחיב את המעגל. נעשה זום אאוט, ונסקור עוד אתרים סביב הכנרת הקשורים למושיע ומורשתו.
אילן: כבר נשמע מעניין.
דני: על כורסי שמעת?
אילן: ודאי. הייתי שם בקורס מורי דרך. אתר מעניין אם כי שומם. היינו המבקרים היחידים, וסלקנו מעל הקופאית את קורי העכביש. לא נעים. מלבד זאת משמעות השם בארמית הוא 'כסאי'. כסא בעברית – כורסא בארמית.
דני: וואלה. זה לא ידעתי.
אילן: זה כבר מופיע בספר דניאל. בחלק הארמי שאיש לא קורא מלבד חובבי הארד קור ארמית מקראית. ולאתר יש גם היסטוריה מודרנית. היה שם כפר סורי ומוצב סורי, שהטריד את הדייגים בכנרת. שתי פעולות תגמול כוונו למוצב בכורסי. מבצע כנרת ומבצע סנונית. את זה גם למדנו בסיור.
דני: וולא, גם את זה לא היכרתי. תלמיד חרוץ אתה אילן!. אז אנחנו נתמקד רק בדבר אחד – המסורת הקושרת בן כורסי לנס נוסף של ישו "נס החזירים".
אבל בא קודם תמקם את כורסי לטובת המאזינים.
אילן: טוב, כורסי שוכנת בצד המזרחי של הכינרת. קצת צפונה מעין גב. עד 67 היא היתה תחת שליטה סורית.
דני: יפה. השאלה היא מה היה המיקום שלה בגיאו-פוליטיקה לפני 2000 שנה?
אילן: התקלת אותי. למה כוונתך?
דני: כשנקרא את הסיפור ניווכח שכורסי מזוהה כאתר של גוים. הרי שיאו של הנס שישו מחולל שם הוא החדרת שדים לגופם של חזירים.
אילן: נו וזה מחייב שטח של גוים? מה אין חזירי בר? בחיפה הם שורצים ומתרבים ללא הפרעה.
דני: אכן, אבל בסוף הסיפור מוזכרים "מגדלי חזירים", מה שמלמד שמדובר בעליל בחזירים מבויתים.
אילן: רגע, אתה רוצה להגיד לי שאנחנו הולכים לקרא סיפור בו ישו מחולל נס בקרב לא יהודים? הוא אמר שהוא לא בא לשנות ולו אות אחת מהתורה, ואמר לשליחים שלא ילכו אל הגויים, אלא לצאן האובדות של בית ישראל. אז הוא הולך לגויים? מה שמותר לו אסור לתלמידים?
דני: אתה רואה? ביבי וריבלין לא יצרו תקדים.. ואכן כן, צפויות בסיפור הזה כמה הפתעות. אבל קודם כל - לא ענית לי לשאלה מי שלט על המרחב של כורסי באותם ימים.
אילן: טוב על הגליל באופן כללי שלט הורדוס אנטיפס. וכידוע הוא לא ממש סימפט את המבשר על ישו..
דני: אכן, הוא התיז את ראשו במהלך איזה ריקוד מושחת.. אז אני מתחיל לחשוב שאולי ישו הפליג לאזור ההוא בכלל כי הורדוס אנטיפס רדף אותו באותו זמן??
אילן: ובמזרח הכינרת הוא היה בטוח?
דני: טוב כמו שנראה חלק מהבשורות סבורות שהאזור היה בשליטת אחת מערי הדקפוליס. אבל לדעתי אם הוא לא היה בשליטתם הוא היה בשליטת הורדוס פיליפוס.
אילן: האח שלו! זה היה נשוי להרודיה, שנישאה להורוס אנטיפס. ובגללה יוחנן המטביל קוצר בראש.
דני: אכן. שנעשה חזרה קצה על שושלת בית הורדוס? אז שני ההורדוס הללו הם הורדוס הב', הבנים של ה-הורדוס, הוא הורדוס הגדול. והיה עוד אח, הורדוס ארכלאוס, שמלך 10 שנים על ירושלים, עד שהוגלה ללנגדום שבגליה, הלא היא ליון שבצרפת של היום.
אילן: אוי מסכן, הוא בטח הטביע את יגונו בגולה בצריכה בלתי פוסקת של קרבנה-סוביניון מקומי..
דני: לחלוטין.. ועם גבינות האזור.. מסכן..
אילן: נכמר הלב.
דני: בכל אופן שני הבנים האחרים, הורדוס פיליפוס והורדוס אנטיפס קיבלו נחלות יותר בצפון, ושפך הירדן היה בדיוק הגבול בין נחלותיהם.
אילן: זאת אומרת שאם ישו עובר לאזור מזרח הכנרת, אנטיפס מוגבל בלרדוף אותו! והיחסים בין האחים לא משהו, אז אין הסכם הסגרה.
דני: בדיוק! ולדעתי המחקר עוד לא מספיק הבחין בכך. זאת לדעתי גם הסיבה שאחרי שישו מחולל עוד נס, של האכלת 5000 איש, בסופו הוא מצווה להפליג מייד לבית ציידה. הרי לו היה רוצה לשוב הביתה היה מפליג לכפר נחום, אך היא בתחומי אנטיפס. בית צידה, מנגד, כבר בתחומי נחלת פיליפוס. כנראה שארוע האכלת ההמונים יצר הד ציבורי, ונציגי שלטון אנטיפס התקדמו לעברו ולכן העזיבה הזריזה, ודוקא לבית צידה.
אילן: אבל רגע, לפני שאנחנו עוברים לנס הבא, מה בדיוק ארע בכורסי?
דני: נו אז אולי יקריא כבודו?
אילן: בכבוד, איזו גרסה עדיפה עליך?
דני: ובכן במקרה הזה אני מעדיף את גרסת מרקוס, ואסביר בהמשך למה.
אילן: או קי, מרקוס פרק ה. מצאתי.
וַיָּבֹאוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־אֶרֶץ הַגּרשיים.
דני: סטופ.
אילן: מה?
דני: רק תזכור את שם המקום, אוקי? נחזור לנושא. ימשיך כבודו.
אילן: ממשיך
הוּא יָצָא מִן־הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה־אִישׁ אֲשֶׁר־רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ בָּא לִקְרָאתוֹ מִבֵּין הַקְּבָרִים׃ 3 וּמוֹשָׁבוֹ בַּקְּבָרִים וְגַם בַּעֲבֹתִים לֹא־יָכֹל אִישׁ לְאָסְרוֹ׃ 4 כִּי־פְעָמִים הַרְבֵּה אֲסָרוּהוּ בִּכְבָלִים וּבַעֲבֹתִים וַיְנַתֵּק אֶת־הָעֲבֹתִים וַיְשַׁבֵּר אֶת־הַכְּבָלִים וְאִישׁ לֹא עָצַר כֹּח לְכָבְשׁוֹ׃ 5 וְהוּא תָמִיד לַיְלָה וְיוֹמָם בֶּהָרִים וּבַקְּבָרִים צֹעֵק וּפֹצֵעַ אֶת־עַצְמוֹ בָּאֲבָנִים׃ 6 וַיְהִי כִּרְאֹתוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק וַיָּרָץ וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ׃ 7 וַיִּזְעַק קוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמֶר מַה־לִי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן־אֵל עֶלְיוֹן הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ בֵּאלֹהִים אֲשֶׁר לֹא תְעַנֵּנִי׃ 8 כִּי הוּא אָמַר אֵלָיו צֵא רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן־הָאָדָם הַזֶּה׃ 9 וַיִּשְׁאַל אֹתוֹ מַה־שְּׁמֶךָ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לִגְיוֹן שְׁמִי כִּי־רַבִּים אֲנָחְנוּ׃ 10 וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו מְאֹד לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם אֶל־מִחוּץ לָאָרֶץ׃ 11 וְעֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים הָיָה שָׁם רֹעֶה בְּמוֹרַד הֶהָרִים׃ 12 וַיִּתְחַנֲנוּ־לוֹ כָל־הַשֵּׁדִים לֵאמֹר שַׁלְּחֵנוּ אֶל־הַחֲזִירִים וְנָבֹאָה אֶל־תּוֹכָם׃ 13 וַיַנַּח לָהֶם וַיֵּצְאוּ רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וַיָּבֹאוּ בַּחֲזִירִים וַיִּשְׂתָּעֵר הָעֵדֶר מִן־הַמּוֹרָד אֶל־הַיָּם וְהֵם כְּאַלְפַּיִם בְּמִסְפָּר וַיְטֻבְּעוּ בַּיָּם׃ 14 וַיָּנוּסוּ רֹעֵי הַחֲזִירִים וַיַגַּידוּ אֶת־הַדָּבָר בָּעִיר וּבַשָׂדוֹת וַיֵּצְאוּ לִרְאוֹת אֶת־אֲשֶׁר־נִהְיָתָה׃ 15 וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּרְאוּ אֶת־אֲחוּז הַשֵּׁדִים אֲשֶׁר הַלִּגְיוֹן בּוֹ וְהוּא יוֹשֵׁב מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים וְטוֹב־שֵׁכֶל וַיִּירָאוּ׃ 16 וַיַּגִּידוּ לָהֶם הָרֹאִים אֶת־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים וְאֶת־דְּבַר הַחֲזִירִים׃ 17 וַיִּתְחַנֲנוּ לוֹ לָסוּר מִגְּבוּלֵיהֶם׃ 18 וַיְהִי בְּרִדְתּוֹ אֶל־הָאֳנִיָּה וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה אֲחוּז שֵׁדִים לְתִתּוֹ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ׃ 19 וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו שׁוּב לְבֵיתְךָ אֶל־מִשְׁפַּחְתֶּךָ וְהַגֵּד לָהֶם אֶת־הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ יְהוָֹה וַיְחֻנֲֶָּך."
דני: יפה, אז כרגיל יש להשוות את הסיפור פה לגרסאות אחרות, ואכן הוא מופיע גם במתי ובלוקס. ההבדלים בינהם יחסית דלים. בגרסת מתי למשל מדובר בשני משוגעים. אבל כארכיאולוג או גיאוגאף אני שואל איפה הארוע הזה התרחש, ולפי גרסת מרקוס זה ארע שם?
אילן: האמת שזה שאלה טובה. יש תרגומים בהם מופיע "ארץ הגרשיים" ובאחרים "ארץ הגדריים".
דני: או קי, זה נכון. בא נתחיל עם גרסת ה"ארץ הגרשיים". לצערי קורס מורי הדרך הישראלי אינו כולל סיורים בעבר הירדן המזרחי, אבל אתה זוכר מלימודי מבוא לארכיאולוגיה קלאסית עיר רומית בתחומי הממלכה ההאשמית של היום בשם גרסא.
אילן: ודאי וודאי.
דני: אז לכאורה יש שם מקום כפי שמוזכר בברית החדשה, אלא מאי? הוא ממש לא על חוף הכינרת, ואף לא קרוב אליה!
אילן: אבל הטקסט אומר "ארץ הגרשיים", אז אולי הכוונה לחוף שהוא בתחומי אותה עיר?
דני: אולי, אלא שבן גרסא / ג'רש של היום לכינרת יש עוד עיר רומית גדולה באותם ימים – גדרה!, ואכן בחלק מהגרסאות מופיע "ארץ הגדריים", וגם לפי מתי הסיפור מתרחש ב"ארץ הגדריים". וזה גם יותר הגיוני, כי לגדרא יש אפילו מתחם מרחצאות מפורסם בצמוד לכינרת – חמת גדר. לשם כבר הגעתם בקורס?
אילן: לא. אני בספק אם נגיע. הורידו 20 סיורים בערך. יש רשימה של אתרים שצריך לבקר לבד. חמי טבריה ברשימה. חמת גדר, עד כמה שאני זוכר- לא.
דני: טוב, חבל כי לא רק שלהתרחץ במרחצאות שם בחורף זה תענוג, אלא יש שם גם מתחם מרחצאות ענק מהתקופה הרומית-ביזנטית! הוא נחפר ע"י מורי ורבי פרופסור יזהר הירשפלד זצ"ל. יצא לך ללמוד אצלו?
אילן: למרבה צערי לא. אם כי קראתי לאחרונה את ספרו 'המדבר של העיר הקדושה', שאותו קניתי אגב, כשנפגשנו בהרודיון במקרה.
דני: עכשיו לעניננו - אם היה לנו רק את מרקוס ומתי הייתי מקבל הצעה זו, אבל גם לוקס מציג את הסיפור, וטורף את כל הקלפים, כי הוא מצהיר שהארוע התרחש ב"ארץ הגרגשיים, אשר ממול לגליל".. וגרגשיים זו יותר המחלקה שלך.. קרי שם מהברית "הישנה".. או התנ"ך שלנו..
אילן: אמת ויציב. אחד משבעת עממי כנען, שחובה להשמיד. בלוח העמים (בראשית י' הגרגשי הוא צאצא של כנען. תרגום השבעים, ואחריו האונומסטיקון של אזביוס במאה הרביעית לספירה זיהו את הגרגשי עם הגשורי. כלומר ארץ גשור שממזרח לכנרת. אם כי יש כאלה שקשרו אותם לגויי הים.
דני: יפה, ואחרי כל הניתוח היפה הזה באה הארכיאולוגיה ושוב טורפת את הקלפים, וכנראה פותרת לנו את החידה..
אילן: כולי אוזן.
דני: אז אחרי מלחמת ששת הימים, מדינת ישראל מיישמת את משילותה לא רק על קו החוף הצפון מזרחי של הכינרת ברוחב 10 מטרים של צפון מזרח הכינרת, בהתאם להסכמי הפסקת האש עם סוריה ב1949, אלא על עיבוי מסוים של אותו קו..
אילן: עיבוי קטן מאד של הקו בהחלט.. מ10 מ' ל15 ק"מ.. עד לקונייטרה.. .
דני: אה אה (במבטא אריאל שרון).. בהחלט, וזה, בין השאר, מאפשר סלילת כביש חדש לאורך הגדה הצפון מזרחית של הכינרת. ב1970, בעוד הדחפורים מיישרים את השטח במרץ איפה שעד 67 היה כפר בשם כורסי, חבר קיבוץ נמרץ מעין גב מנדל נון משוטט בין הדחפורים ומצליח לעצור את עבודות הפיתוח כאשר הוא מזהה שנחשפים עתיקות. בדיעבד הבולדוזר כמעט גילח את האפסיס עם הבפטיסטריון היפה שלידו. לשטח מוזעקת משלחת של אגף העתיקות בראשות וסיליוס צפיריס, ודן אורמן (ולא אין קשר ביננו.. למרות שכשהתחלתי לעבוד עבור פרופסור נגב הוא תחילה חשב שאני הוא..)
אילן: עבדת פעם בשביל פרופסור אברהם נגב?
דני: כן, אבל זה סיפור אחר. ועם כבר מזכירים חופרים, אתה יודע מה הסיפור של צפיריס?
אילן: בערך. היה נזיר יוני, שלמד ארכיאולוגיה. התאהב ביונית אורתודוקסית מקומית, פרש מהכנסיה, והפך לארכיאולוג בכיר ברשות העתיקות. הוא מצא למשל את העדות הארכיאולוגית היחידה אי פעם לצליבה נכון?
דני: יהוחנן בן חגקול המסכן.. אכן.. נדבר עליו.. אבל בא נחזור לכורסי. בקיצור צפיריס ואורמן חושפים בן 1970 ל1973 מתחם של מנזר מהתקופה הביזנטית בהיקף של 18 דונם! הגדול ביותר בארץ!. וחפירות שנעשו שנים מאוחר יותר במתחם הראו שהיה במנזר אפילו בית מרחץ!
אילן: או הו.. שובבים הנזירים של כורסי..
דני: אכן, זו בהחלט היתה הפתעה, ולדעתי ארוע יחידאי.. אבל לעניות דעתי הבית מרחץ היה לטובת המבקרים הרבים במקום, לא לנזירים. והשאלה היא למה המנזר הזה קיבל הרבה מבקרים?
אילן: נו באמת למה?
דני: או. אז החידה הזו נפתרה רק ב1980, כאשר סקר של סביבת המנזר העלה שעל הצוק מדרום לו ישנה מערה קטנה עם קפלה בחזיתה!. מסקנתו של צפיריס היתה שהמערה הזו זוהתה עם המערה בה ריפא ישו את "לגיון המשוגע", וזה הביא להקמת מנזר תחזוקת המקום, ומקום אירוח לצליינים שבאו לעלות לרגל גם לאתר קודש נוצרי זה. ואולי אתה ביקרת בקורס והוא היה ריק, אבל כשיש תיירים, הוא בהחלט מקבל נפח מסוים של צליינים.
עכשיו לי יש כמה הערות על הזיהוי. קודם כל, לצערנו, אין ולו צליין אחד מהתקופה הביזנטית שמציין את המקום הזה. ולא חסרים לנו יומנים של צליינים ביזנטים שתיירו את הארץ: הנוסע מבורדו, הנזירה אגריה, תיאודסיוס.. למדתם עליהם בקורס?
אילן: ברור. ספריהם הם אוצר בלום של ידיעות על הארץ בתקופה הביזנטית. ללקק את האצבעות.
דני: יפה. ובנוסף לזה יש עוד בעיה, ארכיאולוגית, בזיהוי המקום הזה. כל הבשורות המתארות את הסיפור אומרות שאותו לגיון לא חי רק במערה, אלא ב"מערת קברים". ולא יודע אם בקורס עלית למערה הזו, אבל היא יותר מחסה סלע, לא ממש מערה, בטח שלא מערת קברים, וגם אינה נמצאת בשום בית קברות של מערות קברים..
אילן: אז עכשיו לגמרי בלבלת אותי.. אז האם הגילוי הארכיאולוגי הוא אכן המקום הנכון של הסיפור או לא??
דני: אז אני מודה שאני לא יודע מה לענות, אני רק מציג את כל הנתונים. ואם יורשה לי, אני רוצה לבלבל אותך, והמאזינים, עוד פעם אחת.
אילן: בלבל
דני: מה שם האתר?
אילן: כורסי?
דני: יפה. ולי יש הרגשה שבכורסי היה כפר, שאולי חרב במרד היהודי הגדול, או אולי עוד קודם לכן, וכתוצאה מכך כאשר זכרון הסיפור עולה לכתב, אף אחד מכותבי הבשורות לא מכיר כפר בשם כורסי. אז מרקוס מציע "גרשיים", שזה הכי קרוב. מתי מציע "גדרה" כי זה הכי הגיוני לישוב נוכרי ממזרח לכינרת לדעתו, ולוקס מעלה הצעה שזה אולי בכלל שם מקום המשמר זכר הגרגשיים הכנענים.. עכשיו, מה שיפה הוא שבשנים האחרונות קולגה שלנו מאוניברסיטת חיפה, ד"ר חיים כהן, שהוא גם ארכיאולוג וגם מורה דרך, חופר בכורסי. הוא מצא לפני שנתיים כתובת עברית יפה מהתקופה הביזנטית. אני מחכה לראות אם ומתי הוא יחשוף שרידי ממאה ראשונה. יהיה מענין לראות אם התזה שלי אפשרית.
אילן: תזות זה טוב. מזה אקדמיה מתפרנסת J
דני: עכשיו מה שמענין, שאף אחת מהבשורות לא מציע לייחס את שם המקום לישוב עירוני נוכרי שנמצא רק 4 ק"מ בקו אוירי מכורסי. אתה יודע על מה אני מדבר?
אילן: בית ציידא?
דני: לא – היפוס סוסיתא!
אילן: אה! על הגבעה מעל קיבוץ עין גב! זה כל כך קרוב לכורסי?
דני: בהחלט!. נכון מקום יפה?
אילן: מדהים? וגם עם שרידים עשירים ביותר! זה היה המוצב הצה"לי הפינתי מול הסורים ע 1967. המבנים ל צה"ל עוד קיימים. חלל צה"ל האחרון לפני מלחמת ששת הימים נהרג שם בתקרית מול הסורים ימח שמם. הדרך לשם היא לא משהו, הכביש רעוע, ומהכביש עוברים על אוכף שלידו שדות מוקשים ישנים. אבל אתר שוה ביקור.
דני: בהחלט! במיוחס בעשור האחרון, שמשלחת של אוניברסיטת חיפה חופרת במקום, נחשפים ה מ ו ן ממצאים. רק בעונה האחרונה הם חשפו שם עוד עוד כנסיה, חמישית במספר! עכשיו לדעתי בסיפור נס החזירים יש התיחסות להיפוס-סוסיתא, למרות שהיא לא מוזכרת בשמה?
אילן: הכיצד?
דני: שים לב בגרסה שאתה עצמך קראת נאמר שלאחר הנס - וַיָּנוּסוּ רֹעֵי הַחֲזִירִים וַיַגַּידוּ אֶת־הַדָּבָר בָּעִיר.
"בעיר" אילן, לא "בערים". זאת אומרת שמדובר על ישוב עירוני מסוים ליד ארוע הנס!
אילן: וולא!
דני:עכשיו פה באמת שוב צריך לחכות לחפירות של חיים כהן בכורסי. מה הוא יגלה על כורסי במאה הראשונה לספירה. האם היא בכלל היתה מיושבת אז. ואם כן, מה היה גודל הישוב. אם היה שם ישוב עירוני, מה שלא נראה לי, הרי שניתן להציע ש"העיר" היא כורסי. אם לא, אז העיר הכי קרובה היא -
אילן: היפוס-סוסיתא. וכידוע היפוס-סוסיתה היא חלק מה"דקפוליס" ברית עשר הערים הפאגאניות, וכבר דיברנו על זה שישו ביקר בערי הדקפוליס.
דני: בדיוק! ואגב , לדעתי זו לא הפעם היחידה שהיפוס סוסיתא מוזכרת בברית החדשה, למרות שלא בשמה. אתה זוכר שדיברנו על זה בפרק על "הר האושר"?
אילן: "עיר אשר על הר אינה יכול להחבא".
דני: בדיוק! וולא תלמיד חכם אתה!
אילן: צדיק בן צדיק!
דני: ואבא של צדיקות!
אילן: אמן ואמן!
דני: ולטובת העוקבים אחרינו בפייסבוק, כשנעלה פרק זה, אשים גם לינק להופעה שלי בטלוויזיה נוצרית אמריקאית מלפני שנה, ראיון בהיפוס-סוסיתא, בו הצגתי בפניהם את האתר וההקשרים שלו בברית החדשה.
אילן: צדיק ומפיץ צדיקות אתה!
דני: רק אני? שנינו ביחד לאחרונה עשינו הפקת וידיאו! זה כבר עלה לדף הפייסבוק?
אילן: לא! אכן הגיע הזמן שנעלה אותו.
דני: אז מאזינים יקרים, הנה ההזדמנות שלכם להיות גם צופים של ההסכת. לפני כחודש ניצלנו הפוגה בקורונה וצילמנו מעין "סרטון תדמית" ביפו. ומי שלא עוקב אחרינו בפייסבוק שפשוט יעשה ביוטיוב מילות החיפוש "למה שבקתני". סביר להניח שהוא יתקל בתוצאות הראשונה בסרטון הזה, בן כ15 דקות. והאמת אילן, מאד נהנתי לצלם אותו. נקוה שערן הצלם / עורך / במאי יהיה מוכן לצלם איתנו בעוד לוקיישן! (צלם מוכששר ואיש יקר. זה האתר המרתק שלו).
אילן: הלואי, גם אני נהנתי מ"טבילת האש" הזו, מול מצלמה. ואפרופו לוקיישן. מה יהיה הלוקיישן הבא שלנו?
דני: אז אני חשבתי לעשות אייטם על היפוס סוסיתא, אבל היא גם לא מוזכרת בשמה אף לא פעם אחרת בבשורות, וגם לדעתי כבר הזכרנו את כל ההקשרים שלה לברית החדשה. אבל יש לי עיר אחרת ששווה מאד פרק
אילן: איזה?
דני: בית ציידה!
אילן: או.. עירו של פטרוס! בית הצייד?
דני: זהו, שלא צייד זה עברית. ציידא זה משפה אחרת
אילן: ארמית?
דני: בדיוק! ובו נחכה לפרק הבא לדבר גם על משמעות השם הארמי "ציידא". ילא מילות סיכום
אילן: אז כאמור תודה לכל המאזינים, ובמיוחד למי שגם קצת תורם לנו.
דני: אכן.. נושא רגיש.. בימים כתיקונם אני מלא בעבודה, ותודות לוירוס הסיני המ@#$@#ן הזה (תעשה פיפס כשאני אומר את המילה J) אני נטול כל עבודה. בקיצור אם מי מבין המאזינים רוצה ליצור קבוצה של חברים או קבוצה של קולגות לעבודה ולהזמין אותי לסיור מודרך, אני מאד מאד אשמח!
אילן: והבנתי שכבר יש לך כבר קבוצה אחת!
דני: אכן, יש לי כבר קבוצה אחת, חברי מפעל מסוים בדרום הארץ (אני לא יודע אם הם רוצים שאזכיר את שמם), שהזמינו ממני סיור אחד. הם גם רוצים ממני עוד סיור, אבל קודם רמת התחלואה צריכה לרדת קצת.
אילן: בקיצור אם יש עוד קבוצה שרוצה סיור איתי או עם דני, נהיה אסירי תודה, במיוחד בתקופה זו
דני: גם נעשה לכם מחיר טוב!
אילן: זה גם משתלם עכשיו! ופרטי ההתקשרות?
דני: טוב בשבילי זה מאד פשוט – "דני דה דיגר" בגוגל. אני תוצאה ראשונה, אולי היחידה.. בכל זאת, ביטוי די מטופש.
אילן: למה? אני מחבב אותו!
דני: ואם אתם רוצים סיור או הרצאה מאילן – פשוט תקליקו "הסכת דברי הימים". אילן הוא התוצאה הראשונה.
אילן: ועד כאן פרסומות. בפרק הבא, כאמור, בית ציידא. להתראות חכם.
דני: להתראות צדיק!!
