Skip to content

למה שבקתני? פרק 23: קריאה

האזנה

דני: לללללמה שבתקני? פרק 23! והפעם פרק מאתגר, עם חידונים, כינוים ולפותרים נכון - מפתחות לשמיים.

אות פתיחה

אילן: שלום דני דה דיגר. כריש פטיש מכה כל איש. נשמה של ברבור בגוף אנוש.

דני: שלום אילן ד"ר בייבל, שהגיח מהמערה, ורוקד 'בולה בולה איפה את?'.

אילן: מה שלומך צדיק?

דני: השבח לאל ותודה לשואל. ומה שלומך, המספריים של אלהים?

אילן: המספריים של אלהים?

דני: צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.

אילן: יפהההה.. אז אנחנו שמחים להיפגש למרתון הקלטות נוסף.

דני: אמת. והפעם יש לנו מטעמים משובחים במיוחד.

אילן: אכן. רק השם לפרק כבר עושה תיאבון. על איזה מפתחות אתה מדבר? של הצוללת?

דני: ברור. הרי בכל ארגון יש את הבחור, שכל המפתחות אצלו, והוא אף פעם לא נמצא.

אילן: אז אתה מתכוון למפתחות השמיים של פטרוס?

דני: יפה אילן!

אילן: שמע, במסגרת לימודי מורי הדרך הקשבתי כמה פעמים לבשורות שוב ושוב. ואני זוכר את הענין. אבל יש לי שאלה.

דני: מה?

אילן: הפרק בו נעסוק הוא אחרי כמה אירועים שדילגנו עליהם. לא חבל?

דני: נכון. אבל אנחנו הולכים בקו גיאוגרפי. אל חשש הסיפורים אליהם אתה רומז עוד ידוברו פה. מה עוד שמדובר באירוע קרדינלי. נקודת מפנה בישו ומעשי השליחים.

אילן: קרדינלי תרתי משמע 😊

דני: יפהההה. אז SHALL WE?. מתי פרק ט"ז. מפסוק 13 כמדומני

אילן: בכבוד –

וַיְהִי כְּבוֹא יֵשׁוּעַ אֶל־גְּלִילוֹת קֵיָסַרִיה שֶׁל־פִילִפּוֹס

דני: סטופ! איפה אנחנו?

אילן: הטקסט אומר "קיסריה". מה הבעיה?

דני: זאת הבעיה, שזאת לא ה-קיסריה. הקיסריה, שעוד נגיע גם אליה כונתה "קיסריה מריטימה", קיסריה שעל הים. זו קיסריה אחרת. "קיסריה של פיליפוס".

אילן: או קי, ואיפה זה?

דני: אתה יודע מה. בא נשאל את וייז..

אילן: או קי בודק.

דני: מה יצא?

אילן: קטע. הוא נותן תוצאה "שמורת טבע נחל חרמון". מה זה, באג בתוכנה?

דני: אז זהו, שלא. ואני יודע שגם אתה יודע את זה, אבל לא כל מאזיננו למדו גם תואר ראשון בארכיאולוגיה וגם קורס מורי דרך, אז בוא נשלים להם. בניאס כאמור זה שיבוש של השם "פניאון" שהוא היה שמה המקורי של העיר, כשנוסדה, אי שם בראשית התקופה ההלניסטית, אולי על ידי גמלאי צבא אלכסנדר מוקדון. והם החליטו לקרא לעיר על שם האל פאן, כי במיתולוגיה היוונית האל החצי-איש-חצי-עז הזה היא חי ביערות ובמערות.

אילן: ואם אני זוכר נכון, כיון שהוא נווטה להופיע לאנשים בהפתעה, המילה מופתע מאד באנגלית היא –

דני: PANICKED. יפה תלמיד חכם! ואכן נחל חרמון בוקע בצידי מערה שפעם היתה עמוקה מאד, וכבר יוספוס טען שהיא מערה מיסתורית, ועם זורקים בה מוץ הוא יצוץ מחדש בכינרת. בקיצור זה מקום מיסתורי, וכידוע כל מה שבני אנוש לא יכלו בעבר להסביר יוחס לאלוהות כזו אחרת. "מן אללה". והארכיאולוגיה הראתה יפה שספציפית מול המערה המקודשת של בניאס התרחש קרקס שלם של פולחן פאגאני.

אילן: אכן, התברכנו שם בלא מעט כתובות עתיקות, כולן ביוונית, המלמדות על פולחן לאיזיס, זאוס, פאן כמובן, הרמס, ואף עיזים קדושות!.

דני: בהחלט וממש לאחרונה התגלו שתי תגליות חשובות נוספות! קודם כל חפירה מחודשת של המקדש הראשי מול המערה לימד אותנו שהיא הפכה בתקופה הביזנטית, ל, רוצה לנחש?

אילן: כנסיה?

דני: בדיוק! וזה יתחבר יופי לסיפור שאנחנו נדון בו היום! זו ממש תגלית חשובה, והתראיינתי עליה לטלוויזיה אבנגליסטית כשנחשפה. זה ממש תגלית חשובה לעולם הנוצרי! וממש השבוע התבשרנו על עוד תגלית, שקיבלה הרבה פחות כותרות, כי מה לעשות, איש כבר לא סוגד לא לפאן, ולא להליופוליטינוס.

אילן: הליופוליטנוס? מי זה הליופוליטנוס? מהשם אני מבין שזה קשור להליוס, אל השמש.

דני: זה לא מי זה, אלא איפה זה, והתשובה היא בלב בקעה שבלבנון, והיום העיר העתיקה הזו, הליופוליס,

אילן: אני רוצה להדגיש שיש גם במצרים עיר בשם הליופוליס, שנזכרת בספר ירמיהו בשם המתבקש בית שמש. אבל זו עיר אחרת לחלוטין.

דני: נכון. בכל אופן הליופוליס עליה אנו מדברים ובה המקדשים המרהיבים הם אחד הבסיסים הגדולים ביותר של החיזבאללה.. ודוקא לי יש פינה חמה בלב לאתר.

אילן: בגלל החיזבאללה? כמה מתאים לך...

דני: חלילה, בגלל הנושא של הפולחן ההליופוליטני.  אי שם, כשהייתי צעיר לח ודביק המחפש את עתידו, עבדתי כעוזר אוצר אוסף המטבעות של המכון לארכיאולוגיה, תפקיד שסידר לי חברנו, נועם שובל, כשהוא עזב את המשרה לטובת מסלול ישיר לד"ר בגיאוגרפיה.

אתה גם לקחת קורסים ב"נומיסמטיקה"?

אילן: ככככןןןןן. עם פרופסור יעקב משורר ז"ל. איש מדהים. קורס מרתק, שפתח לי, ואני מאמין שלרוב מי שלמד אותו, אופקים רחבים וחדשים. מאז הקורס אני כבר לא מתעלם ממה שיש על מטבע או שטר מלבד הסכום, אלא מבין שכל פרט במטבע או בשטר תוכנן בקפידה על מנת להעביר מסר. אם המאזינים זוכרים את הויכוח האחרון בנושא ייצוג לנשים ומזרחיים בשטרות, הם מבינים על מה אני מדבר.

דני: בקיצור הקורס שהכי ריתק אותי בלימודים היה מבוא למטבעות עתיקים, שהעביר זכר צדיק לברכה פרופסור יעקב משורר. ויחד עם המשרה הצנועה הזו, תכננתי קריירה מרתקת של מחקרים של מטבעות עתיקים.

אילן:  נו, ומה קרה לחלום שנגוז.

דני: מסתבר שיש פער, גדול, בן התחום, מטבעות עתיקים, ליכולת ההשתכרות בו, במטבעות בני ימינו.. פער גדול..

אילן: אילו היית מסליק פה ושם כמה מטבעות, אני מבטיח לך שיכולת ההשתכרות שלך הייתה עולה פלאים...

דני: אכן.. בכל אופן המישרה נתנה לי גישה לאוסף מיוחד של מטבעות יטורים. שמעת עליהם?

אילן: על היטורים שמעתי. שבט ממוצא ערבי באזור הגולן והגליל. המלך החשמונאי יהודה אריסטובלוס הבן של יוחנן הורקנוס גייר אותם. על המטבעות לא שמעתי עד לרגע זה.

דני: אמת. אוסף של כ50 מטבעות יטורים היה המסד לעבודת המאסטר שלי, מה שהיה  קיטלוג חסר תקדים בהיקפו של מטבעות האתנוס היטורי. ובוא לא נגזים, היו שם כעשרה סוגי מטבעות בסה"כ, אבל עליתי על תופעה שלא היתה מוכרת קודם, שהאלים במטבעות הזכירו את שלישית האלים הראשית של הליופוליס, וכיון שהיטורים שלטו גם על לבנון, הצעתי שהפולחן ההליופולטני מקורו בפולחן יטורי. עד היום מאמר זה הוא תרומתי המחקרית החשובה ביותר.

אילן: כפיים J

דני: בקיצור האל הראשי של הליופוליטנוס היה זאוס. הוא הוכר בשם "זאוס הליפוליטנוס", ואל יטורי לשעבר זה זכה לפולחן בכל רחבי האימפריה הרומית, ולמקדש מרהיב ששרידיו המרשימים קיימים עד היום. וכל מי שרוצה יכול לבקר במקדש זה, יכול, בתנאי אחד קטן, שישבע אמונים לחיזבאללה J

אילן:  או קי, סובבת אותנו סחור סחור אבל איך כל זה קשור לבניאס.

דני: שממש לאחרונה התבשרנו על כתובת יוונית נוספת, על בסיס, מזבח, שנחשפה בבניאס, והיא מלמדת על פולחן ל"פאן הליופוליטנוס", מעין אל היברידי המשלב את פולחן פאו בפניאון, ופולחן הליופוליס. מענין!

אילן: אכן, מה שמכונה במחקר המקרא סינכרתיזם. זיהוי אל אחד באל שני, ופולחן משותף. יפה מאוד, אבל איך כל זה מתחבר לישו ומפתחות?

דני: אה, צודק, אז בא נתקדם. בקיצור בימי ישו, לתקופה קצרה, האתר משנה את שמו ל"קיסריה של פיליפוס". הורדוס פיליפוס היה אחד משלושת בני המזל מבניו של הורדוס, שלא רק שלא הוצא להורג על ידי אביו

אילן: והורדוס אכן הוציא להורג שניים מבניו.

דני: בהחלט, וגם את אישתו הראשונה, הנסיכה היהודיה, מרים החשמונאית. אבל יוספוס אמר שהוא מאד אהב אותה, והתאבל על מותה ארוכות. לתיירים אני מסביר המקרה פשוט –

He loved her to death

אילן: ובעברית  נוכל לצטט את שיר השיריפ: עזה כמוות האהבה'. לא עלינו.

דני: יפההה. או יותר נכון "אהבתו היתה עזה עד מוות". אבל נתקדם. הבן הורדוס פיליפוס שרד יפה את אביו בחייו, ובמותו, ובצוואת הורדוס יצא שהוא קיבל את השליטה על האזור הבשן, שזה כנראה הגולן ודרום לבנון של ימינו, כולל העיר בניאס או בשמה אז

אילן: "פניאון"

דני: בדיוק. והבנים שירשו את מלוכת הורדוס ניסו להרשים את הרומאים בנאמנותם והרוח היזמית בהם התברך האב, הורדוס הגדול. אז הורדוס אנטיפס, שירש את הגליל. ניסה לחקות את אביו הורדוס, שהקים עיר על שפת הים התיכון וקרא לה על שם משפחתו של אוגוסטוס, פטרונו, היא -

אילן: קיסריה.

דני: כמובן. אוגוסטוס היה בנו המאומץ של יוליוס קיסר ונחשב לממשיך שושלתו. בקיצור הורדוס אנטיפס רוצה להראות לקיסר בימיו שגם הוא יכול להקים עיר חדש על שפת ים, ומקים על שפת ים כינרת עיר חדשה נוספת, לה הוא קורא –

אילן: טבריה כמובן, על שם הקיסר טיבריוס!.

דני: בדיוק! ואחיו למחצה, הורדוס פיליפוס, שירש את הבשן, מנסה לחקות את האב, והבן

אילן: ורוח הקודש?

דני: ידעתי שתגיד את זה.. לא. רוח הקודש קשורה לסיפור אחר.. הוא הורדוס פיליפוס נסה לחקות את האב שהקים את העיר קיסריה, ואת האח, שהקים את העיר טבריה. אבל אין לא יכולת כלכלית להקים עיר חדשה, אז הוא לוקח עיר קיימת, פניאון, ומשנה את שמה ל"קיסריה", על שם אותו יוליוס קיסר. אלא שיש כבר ערים רבות עם שם זה ברחבי האימפריה הרומית, ואפילו פה אצלנו, בפרובינקיה יודיאה

אילן: קיסריה מריטימיה.

דני: בדיוק. אז הוא נותן לה את השם "קיסריה – פיליפוס", יעני קיסריה שהוקמה ע"י פיליפוס.

אילן: צעד מבריק מבחינה כלכלית. ללכת בלי ולהרגיש עם. כמו הנצרות, לא?

דני: אתה אמרת. ומענין שהעיר לא שמרה על השם הזה זמן רב. עובדה שאחרי הכיבוש הערבי העיר חוזרת לשמה המקורי, "פניאון", אך בשיבוש ערבי מסוים, וכך גם אנחנו מכירים אותה בשם "בניאס".

אילן: אכן. בערבית אין את העיצור פ"א, אז הוא מומר בבי"ת. והתופעה ידועה.

דני:  עכשיו מה שיפה הוא שהארכיאולוגיה לא רק שחשפה את כל המקדשים הפאגאנים מול מערת פאן, אל גם מסד של ארמון אדיר, באמת ארמון רב תפארת, שקבור בחלקו מתחת לציר 99, הציר שעולה מקריית שמונה למג'דל שאמס והחרמון. עד היום, אילן, משאיות ואף מובילי טנקים נוסעים מעל מעברים תת-קרקעיים של הארמון הזה, והוא עומד יציב כסלע!

אילן: אמת, ביקרתי בארממון הזה לאחרונה, והוא ארמון מדהים בעוצמתו. רגע, אז זה הסלע אליו מתייחס ישו בסיפור במתי ט"ז?

דני: NOT QUITE, ורגע, לפני שמגיעים לסיפור, חשוב לי שאנשים יבינו את ההקשר של הארמון הזה. הארכיאולוגים נטו לתארך אותו לאותו הורדוס פיליפוס שלנו, הרי הוא זה שייסד את העיר מחדש, אבל הממצאים המתארכים קבעו שהוא דוקא מימי שליט קצת מאוחר יותר – אגריפס הב. נין של הורודס..

אילן: או קי, מדוע זה חשוב?

דני: כי אותו אגריפס השני, שהיה נאמן מאד לרומא, עשה ככל יכולתו להניא את היהודים מלמרוד כנגד רומא, ולכשמרדו, פעל כנגדם וסייע לרומא. ולפי יוספוס בגמר המרד אגריפס השני אירח ארוח מלכים את הצורר טיטוס (ימ"ש ששרף את מקדשנו, והחריב את עיר בירתנו), ובבניאס, היא קיסריה-פיליפוס ערך לו משתה גדול, שכלל מופעי גלדיאטורים. אלא שאלו כללו גם הוצאה להורג של חלק נכבד מהמורדים היהודים שנתפסו. אקריא את יוספוס עצמו. מלחמת ז ב א:

"..טיטוס העתיק את מחנהו מקיסריה שלחוף הים ובא לקיסריה הנקראת על שם פיליפוס. שם שהה זמן רב וערך משחקי ראוה מסוגים שונים. שבויים רבים נספו שם. מקצתם הושלכו לחיות טרף, מקצתם נאלצו להילחם בקבוצות גדולות איש באחיו כאילו היו אויבים."

משחקי ההוצאה להורג הסדסיטים הללו כנראה נערכו באמפיתאטרון שהיה בקיסריה-פיליפוס, שאותו הארכיאלוגיה עוד לא איתרה, אבל מאז שקראתי את יוספוס, בניאס, בשבילי, כיהודי, מתחברת לארוע של התעללות חולנית בשבוים יהודים לפני 2,000 שנה.

אילן: ואפרופו אלפיים שנה, אולי נתחבר כבר לארועים בברית החדשה?

דני: בהחלט! בקיצור בניאס, היא קיסריה פיליפוס, מתחברת לאחד הארועים החשובים בנצרות הקדומה, בה ישו מאתגר את תלמידיו. בא נחזור למתי ט"ז. יקריא כבודו?:

אילן: בכבוד –

כְּשֶׁבָּא יֵשׁוּעַ אֶל סְבִיבוֹת קֵיסַרְיָה שֶׁל פִילִיפּוֹס שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מָה אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עַל בֶּן־הָאָדָם, מִי הוּא?"

מה זה? חידון התנ"ך? מי זה בן-האדם?

דני: טוב, ברור שהכוונה לישו עצמו, וזו לא הפעם היחידה שהוא מדבר על עצמו בקודים. במחקר קוראים לזה "הסוד המשיחי". ישו מאד נזהר לא להצהיר, או אף להודות שהוא המשיח.

אילן: וזאת מדוע?

דני: טוב, זו בדיוק השאלה, אבל אני אוהב את הדעה שהוא חשש שאם יאמר זאת במפורש, זה יהיה לו לרועץ בפני מי שיאשים אותו שהוא משיח שקר. ועוד נראה במשפט איך מתפתל בתשובותיו, גם מול הכהן הגדול, וגם מול המושל הרומי, ובלבד שלא לאמר "אני המשיח".

אילן: או קי, אז מה, הוא עושה בדיקת נאמנות לחסידיו?

דני: כך זה נראה, ומי יעבור את הבדיקה, בהצטיינות יתרה?

אילן: נו מי?

דני: ימשיך כבודו! –

אילן: בכבוד – הֵשִׁיבוּ: "יֵשׁ אוֹמְרִים, 'יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל'; אֲחֵרִים אוֹמְרִים, 'אֵלִיָּהוּ'; וַאֲחֵרִים - 'יִרְמְיָהוּ אוֹ אֶחָד מֵהַנְּבִיאִים'.". שָׁאַל אוֹתָם: "וְאַתֶּם מָה אוֹמְרִים, מִי אֲנִי?" עָנָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאָמַר: "אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, בֶּן־אֱלֹהִים חַיִּים!"

דני: גלין גלין. יש לי פעמון. יש לנו מנצח!! שמעון יונה עונה התשובה שישו רצה לשמוע, ובתגובה ישו מכריז. אני אקריא –  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה, כִּי לֹא בָּשָׁר וָדָם גִּלָּה לְךָ, אֶלָּא אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 18 וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה כֵּיפָא וְעַל הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ. 19 אֶתֵּן לְךָ אֶת מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְכָל מַה שֶּׁתֶּאֱסֹר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם, וְכָל מַה שֶּׁתַּתִּיר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם. אָז הִזְהִיר אֶת תַּלְמִידָיו שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לְאִישׁ כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ.

ואו.. יש לנו פה הרבה חומר לעיבוד.. בא נעבור על זה פסוק פסוק –

 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה, כִּי לֹא בָּשָׁר וָדָם גִּלָּה לְךָ, אֶלָּא אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

כשאני קורא את זה אני תמיד נזכר במתולודגיה של טיפול פסיכולוגי. לא הפסיכולוג אמור לפתור את הבעיות שלך, אלא להביא אותך להבנה של הבעיות בעצמך!. אבל היות ומדובר בדת, אז כמובן מודים לאל, על שהמטופל הגיעה לשיאו של הטיפול הקוגניטיבי, והכיר, בעצמו במהות של ישו – הוא המשיח!

ובתמורה, ישו מעניק לו כינוי –

וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה כֵּיפָא וְעַל הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ.

מעכשיו שמעון יונה, מקבל גם את הכינוי "סלע", או בארמית "כיפא", אבל אם קוראים את הטקסט ביוונית מתגלה פה משחק מילים נחמד, שלא עובר בתרגום –

"Kata de soi legw oti ei Petros, kai epi tauth th petra oikodomhsw mou the ekklhsian"

למעשה התרגום המלא והנכון של העברית היה צריך להיות

וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה סלע וְעַל הסלע הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי

הבעיה היא שבכמה מהאיגרות פאולוס מכנה את פטרוס "קפאס", ביוונית - Κηφᾶς,

ולכן כל התרגומים לעברית העדיפו להשתמש בשם "כיפא" במקום "סלע".

אילן: לא רק. המילה Κηφᾶς חילחלה לעברית דרך הארמית. יש פה תרגום שומר צליל. כף זה סלע. אתה מכיר ודאי את סלע או כף התקוה הטובה. ובאופן לא מפתיע המילה האנגלית הוא קייפ. כמו קייפ קנברל.

דני: יפה! אגב, אם ישו היה אומר את המשפט באנגלית, מה היה יוצא?

אילן:  YOU ARE THE ROCK?

דני: בדיוק! , או YOU ARE ROCKY

ובשני המקרים זה יוצר חיוך, כי אלו כינוים של דמויות בהוליווד היום..

אילן: משעשע.

דני: אכן, אבל התפקיד שמעון יונה, סליחה, מעכשיו, פטרוס מקבל, נשמע מכובד ביותר –

וְעַל הַצּוּר הַזֶּה (כלומר על בסיס אמונתך היציבה וחזקה כסלע) אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיה (זאת אומרת הקהילה אף תגבור על המוות!, ולכן אך מתאים שפטרוס הוא מעכשיו העומד בשער, אבל שער למקום אחר. אני מקריא - ָ. 19 אֶתֵּן לְךָ אֶת מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. ולא רק זאת, ישו מסמיך את פטרוס להיות המחוקק הראשי של תקנון הקהילה, ושמה שיקבע תקף גם אחרי המוות –

וְכָל מַה שֶּׁתֶּאֱסֹר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם, וְכָל מַה שֶּׁתַּתִּיר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם." 

אילן: חתיכת תפקיד שמעון יונה סידר לעצמו. שחיתות למקורבים. בחיי.

דני: בהחלט, ואנחנו נראה בהמשך איך הוא באמת קובע גורלות באופיה של הקהילה. זה מה שהקלטנו, בוידאו, ביפו – פטרוס התיר את המאמינים מהכשרות, ובהמשך מהמילה! זו באמת רפורמה החותכת בבשר של הזהות היהודית.

אילן: זאת אומרת לא חותכת בבשר של הזהות היהודית.

דני: אה.. כן.. אם אתה מתכוון לחתיכת הבשר שערלים מתהדרים בהם.
אילו אכן. ובכל ברית שאני משתתף בה אני מקפיד להודות למוהל שנטל חלק.

דני: ושים לב איך גם הסיפור הזה מסתיים באותו "סוד משיחי" שדיברתי עליו –

." 20 אָז הִזְהִיר אֶת תַּלְמִידָיו שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לְאִישׁ כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ.

אילן: וזהו? סוף הסיפור.

דני:  בגדול כן, למרות שכידוע, חשוב להשוות גרסאות.

אילן: או קי, איפה נפתח.

דני: טוב, זה מופיע בגרסאות די דומות גם במרקוס וגם בלוקס, ולא ביוחנן, וכבר למדנו שזה מאד אופייני.

אילן:  נכון. שלושת הבשורות הראשונות מכונות "סינופטיות", מהמילה "סונ-אופטיקה" יעני "לראות יחדיו", בעוד הביוגרפיה של ישו בבשורת יוחנן שונה מאד. למעשה בין יוחנן לאחרים יש חפיפה של 8% בלבד. די עלוב. יוחנן הוא גרסה אחרת, שונה, חלופית. כאילו ביקום מקביל.

דני: יקום מקביל אבל מרתק. אבל אנחנו הרי תלמידי ארכיאולוגיה, לא תיאולוגיה. אז בא ננסה לחשוב אם ניתן לאתר איזשהי עדות ארכיאולוגית הקשורה לסיפור הזה.

אילן: לדעתי זו בעיה. בסיפור לא מוזכר אף ארמון או מערה כפי שאנחנו מכירים מהאתר.

דני: רק זה? ומי אמר שזה בכלל התרחש שם?

אילן: בקיסריה-פיליפי? מה זאת אומרת, הרי כתוב את זה בטקסט!

דני: אז זהו, שלא.. תקריא שוב את מתי טז 13 –

אילן: כְּשֶׁבָּא יֵשׁוּעַ אֶל סְבִיבוֹת קֵיסַרְיָה שֶׁל פִילִיפּוֹס

דני: עצור! "אל סביבות" לא לאתר עצמו!, ויקריא כבודו את המקבילה במרקוס , פרק ח פסוק  27 בבקשה

אילן:  יֵשׁוּעַ יָצָא עִם תַּלְמִידָיו אֶל הַכְּפָרִים שֶׁבְּאֵזוֹר קֵיסַרְיָה פִילִיפִּי. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מָה אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עָלַי, מִי אֲנִי?"

דני: תודה רבה. לא בקיסריה פיליפי, ואפילו לא בסביבתה. "בדרך" שהיא אל "הכפרים שבאזור קיסריה פיליפי".

אילן: וולא. ומה אומר לוקס אם כבר בודקים.

דני: לוקס כנראה לא נעול על המקום, אז הוא לא מציין איפה הוא התרחש. פשוט.

אילן: אז מה זה לא קרה באמת בבניאס? כל הצליינים שהולכים לשם זה פארש?

דני: לא לגמרי, שהרי אין לנו מועמד טוב יותר, אבל אהבתי הדעה של אביעם וצרלסוורף. בעיקבות הגילוי של המקדש ההרודיאני בחירבת עומרית, אתר הנמצא 4 ק"מ מדרום לבניאס, הם הציעו שאולי שם, מול מקדש פאגאני ואימפריאלי מאין כמוהו, ישו מאתגר את חסידיו מי הוא בעיניהם. רעיון מאד יפה לדעתי!

מנגד מאד אהבתי הצעה ששמעתי לפני שנים מתייר בבניאס, הצעה די דומה – שמול כל הפולחנות הפאגאנים לצד המערה ישו המגדיר לחסידיו מה תפקידו, ובמיוחד מענין השימוש בביטוי "שער שאול" שישו אומר שכעת "מלכות שמיים" גוברת עליהם. הרי למדנו מיוספוס שאז חשבו שהמערה המרכזית היא בעלת עומק לא ידוע. וזה מזכיר את הרעיון של שאול. יפה לא?

אילן: בהחלט!

דני: אבל זמננו תם. ילא, קצת פרנסה?

אילן: בטח! דני הוא מורה דרך מוערך ומנוסה, וגם תותח על חלל, רב תחומי. כל סיור איתו הוא חויה מרתקת.

דני: PICK UP THE PHONE AND BOOK HIM NOW!

 ואתה אילן, שמעתי שנקטת בצעד יוצא דופן!

אילן: אמת! האתר שלי עבר למתכונת של אתר למנויים.

דני: באמת? מה זה אומר?

אילן: שחלק מתכני האתר הם ללא עלות, וחלק הם בעלות שוה לכל נפש.

דני: כמה עולה ומה מקבלים בתמורה?

אילן: יש שלושה מסלולים מנוי חודשי ב89 ₪. מסלול חצי שנתי ב69 שקלים כפול 6 (414 ₪), והמסלול הכי שוה הוא 49 ₪ כפול 12. דברי הימים, דבר היום, והמיזם החדש שלי 'איזה קטע  - תנ"ך עם נטע'. תנ"ך לילדים וגם להורים זמינים למנויים (ובגרסה מקוצרת לכל), ואילו שלושה שיודעים ולמה שבתקני – פתוחים לקהל הרחב.

דני: או, יופי. חשוב לי להיות זמין לכל.

אילן: ברור. אני לא אמנע אותך מקהל המעריצים. ובין לבין אנחנו מתכננים סדרה נוספת על אתרים בארץ, ואני חושב על סדרה על הצלבנים. נראה. עוד חזון למועד.

דני: ומלבד זאת אתה מעביר הרצאות, ובקרוב גם סיורים.

אילן: כן.

דני: וגם הדפסת את ספריך במהדורה חדשה.

אילן: נכון! הם זמינים לרכישה באתר שלי. ועכשיו עולה לי רעיון. מדוע שלא תכתוב ספר דני? הרי יש לך חומרים כתובים למכביר שיצרת במהלך השנים.

דני: אולי נוציא את פרקי הסדרה בתור ספר? 😊

אילן: על מה נדבר בפעם הבאה?

דני: נדבר על אחד האירועים החשובים בנצרות. הטרנספיגורציה. או ההשתנות. וזה מתחכך בתחום שלך אילן.

אילן: בטח! משה ואליהו עליהם השלום.

דני: בהחלט. אז להתראות צדיק.

אילן: להתראות איש יקר.

נגישות