אילן: שלום דני דה דיגר.
דני: שלום אילן דv טיצ'ר
אילן: אה.. יפה.. ובאמת, לפני שנתחיל, אני רוצה רגע להבהיר משהו על שם המותג שלך.. שנינו ארכיאולוגים בהשכלתנו, אז ככינוי באנגלית זה סביר ואף מתחרז.. אבל אם מתרגמים לעברית..
דני: אני יודע.. "דני החופר"... אכן בעיה, אבל הכינוי הזה הוא עוד מתחילת שנות ה90.. לפני שהביטוי "חופר" הוצמד ל.. ובכן.. חפרנים..
ובא נודה על האמת.. שנינו קצת "חפרנים" במונחים של דור האינסטגרם.. מדברים על תנך, נצרות, ארכיאולוגיה.. לא ממש תחום מעודכן.. אין תוכניות ראליטי על נושאים כאלה..
אילן: למה? היה לפני שנה את "תוהו ובוהו!"
דני: אכן, סדרת מופת, אבל הוגדרה כ"שירת הברבור" של ערוץ 1.. כמו סדרת הסטירה השנונה "היהודים הבאים"...
אילן: אוי, "היהודים באים"... פשוט להתמוגג... אני כל הזמן מראה קטעים לסטודנטים שלי.
דני: אכן.. דמויות התנ"ך שלנו חטפו בסידרה הזו, וחטפו חזק.. דוקא הדמויות של הברית החדשה, נושא ההסכת,/ פודקאסט שלנו, טופלו בכפפות של משי.. נראה לי שהיה חשש לביקורת מהעולם הנוצרי..
אילן: נכון אבל לא רק. בשביל סטירה טובה, אתה צריך להכיר את הסיפורים והדמויות. פאנץ' בסגנון 'ואז היא פשטה את הצעיף השישי' לא יובן ובעיקר לא יצחיק אף אחד שלא מכיר את ריקוד שבעת הצעיפים. וכן, גם חשש לביקורת נוצרית קיים בהחלט. אבל אנחנו נדבוק לאמת שלנו, ללא מורא וללא משוא פנים, נכון!.
דני: אמת ויציב ושריר וקיים! ואם זה אומר שאנחנו "חופרים" אני נושא את הכינוי בגאוה!.
לידת ישו – חיבורים לסיפורים מהתנ"ך
אילן: אכן!. אז היום נדבר על סיפור לידתו של ישו. אולי סיפור הלידה המוכר ביותר בעולם. בטח בעולם המערבי.
דני: אכן. לנו כיהודים לידת משה היא אולי הלידה המפורסמת ביותר. שליט עריץ הרוצח תינוקות בהיוולדם, ואזי תינוק בן יומו מוברח בסל נצרים, ומתגלה ע"י אומנת מצרית, שבאותו רגע לפתע מגלה בקיאות בשפה העברית ומעניקה לו השם "משה" כי משתה אותו מהמים...
אילן: משה זה שם מצרי. 'הילוד'.
דני. נכון, אבל לפי הטקסט האומנת מסבירה כי מקור השם הוא בשפה העברית.. "כי משיתיהו".. לא משנה.. . בכל אופן הנצרות לקחה אלמנטים מסיפור זה, והעתיקה אותם בסיפור לידת ישו. בכלל, כמו שכבר אמרתי, ארועים של הברית הישנה נתפסים בנצרות כארועים "מטרימים", מלשון "טרום", או בלעז "פרה פיגורציה". עקידת יצחק? פרה פיגורציה לקרבן ישו; עלית אליהו השמימה? פרה פיגורציה לעלית ישו השמימה.. ועוד..
ולברית החדשה גם חשוב להראות שישו הוא נצר לבית דויד, אז בשורת מתי למשל מתחילה, קודם כל, בהצגת אילן היוחסין של ישו, החל מאברהם - "ספר היוחסין של ישוע המשיח בן דויד בן אברהם".
אילן: רגע, אם ישו הוא בן האלהים, מדוע יש רשימת יחס אל דוד? הרי ברור שיוסף אינו אביו. נכון, שלהיות נצר לדוד, ולקיים את הנבואה שהמשיח הוא נצר לבית דוד זה נחמד. אבל ישו הוא בן האלהים – טוב בהרבה מבן דוד. לא?
דני: נכון, ואכן שוב לוקס, ה"היסטוריון" שלנו, שם לב לדיסוננס הקוגניטיבי הנ"ל, וכשהוא מציג את הגניאולוגיה של ישו הוא הולך אחורה ומצהיר שישו הוא - "בן יוסף, בן עלי, בן מתת, בן לוי.." וכו וכו, אך הוא לא נעצר ב"בן אברהם" אלא ממשיך ב"בן תרח, בן נחור, בן שרוג, בן רעו, בן פלג, בן עבר, בן שלח, בן קינן, בן ארפכשד, בן שם, בן נח, בן למך, בן מתושלח, בן חנוך, בן ירד, בן מהללאל, בן קינן, בן אנוש, בן שת, בן אדם," ואחרון חביב? – "בן אלהים".
אילן: רגע!, אבל לפי הגיון זה כולנו בני האלוהים! כולנו צאצאי אדם.
דני: נכון, אבל רק במקרה של ישו, לפי הברית החדשה, אלוהים שב והתערב אישית ביצירת בן אנוש. ישו. ובעצם הדוגמה הנוצרית סבורה שישו הוא אלוהים עצמו, שהתאנש.. עזוב.. אנחנו מסתבכים פה עם דוגמות נוצריות..
אילן: או קי.. וגם ברשימה עצמה יש כמה פרטים בעייתים, לא? לפי מתי "אברהם הוליד את יצחק, יצחק הוליד את יעקב" וכו.. ובהמשך "וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז " אבל אז הוא גם מוסיף את זהות האם! – "מֵרָחָב". רחב שלנו! זו מספר יהושע, עליה סיפרו המדרש, שהיא התחתנה עם יהושע... וזה חוזר שוב בהמשך: "וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי׃ וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה (מתי א' 5 - 6).
למה מתי עושה לנו את זה? מדוע להזכיר לנו זונות וניאופי דוד המלך? מה, לא מספיק החשדות (עליהם נרחיב בהמשך) על כך שאמו של ישו בגדה בבעלה, והתינוק הוא של חייל רומי בכלל? יש לו DNA זימתי משהו, לא?
דני: טוב אנחנו לא יודעים, אבל אני יכול להציע שהכוונה של מתי היא "לשנמך" את הגניאולוגיה האנושית של מלכות ישראל. להזכיר לנו שגם מלכים ואבות מייסדים חטאו ב"חטא הקדמון" הנקשר תדיר למיניות. הדבר רק מעצים את לידתו הטהורה , נטולת החטא, של ישו.
אילן: ברשותך, אני רוצה להציע היפותזה המדברת על טעות מכוונת. במקרא המילה 'בן' היא לא רק בן ביולוגי או מאומץ, אלא יש לה עוד משמעויות. כמו למשל הכינוי המקראי 'בני הנביאים', שאינו מכוון לבנים של הנביא, אלא לתלמידי הנביא שנספחו אליו. או מה שקשור אלינו: בהבטחה האלהית לדוד ושושלתו בספר שמואל ב' נכתב: אֲנִי אֶהְיֶה-לּוֹ לְאָב, וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן (שמ"ב ז' 14). ברור שהאל אינו אביו הביולוגי של דוד. לאבא של דוד קוראים ישי. הכוונה היא לקשר המיוחד בין דוד ואלהים. אז אולי הכינוי 'בן האלהים' לא מתכוון להיות ישו בנו הביולוגי של אלהים, אלא בחיר האל. או זה שנמשח על ידי האל, כלומר המשיח? ורק כששיווקו את הנצרות לקהל ההלניסטי רומי, הענין פורש לאור העולם התרבותי של קהל היעד? במיתולוגיה היוונית ישנם סיפורים רבים על זאוס ששכב עם בנות אדם, והוליד חצאי אלים, כשהדומה המפורסמת היא הרקלס כמובן. כלומר ישו התחיל בכחיר האל, ועבר להיות בנו הממשי של האל. מה דעתך?
דני: רעיון יפה. מכל מלמדי השכלתי!.
אילן: או קי, אז בא באמת נדבר על לידתו של ישו. בא נתחיל בהתעברות. התעברות בהתערבות אלוהית אינה יחודית לברית החדשה ככלות הכול. בתנ"ך אנו מכירים כמה עקרות שהתעברו בעקבות הופעת מלאך, כלומר התערבות אלוהית. אני יכול לחשוב על שרה, רבקה, אם שמשון, חנה אם שמואל.
דני: נכון, אבל רק בסיפור של ישו, הטקסט טוען שהאל בעצמו היפרה את מרים!. מתי ולוקס, הבשורות שעוסקות בנושא (מרקוס ויוחנן מתעלמים מנושא ההתעברות האלוהית), מדגישים שמרים נותרה בבתוליה. עכשיו איפה נמצא לנושא זה נבואה בברית הישנה? אז מתי מצליח לאתר משהו קרוב: וְכָל־זֹאת הָיְתָה לְמַלֹאת אֶת־דְּבַר יְהוָֹה אֲשֶׁר־דִּבֶּר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר (ציטוט מישעיהו ז' 14): הִנֵּה הָעַלְמָה, הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ, עִמָּנוּ אֵל".
לצערו של מתי אין כל דמיון צלילי בן "ישו" ל"עמנואל", אבל כידוע לדוברי עברית "עמנו אל" פרושו נוכחות האל, בדיוק מה שהנצרות טוענת שארע בלידת ישו – האלוהים התאנש, בא. בלעז זה נקרא – פרסוניפיקציה. האל נהיה פרסון.
אילן: או קי, ואיך נסביר את "עלמה"? זה בהכרח בתולה?
דני: אז לפחות לפי תרגום השבעים, זו אכן המשמעות!. תרגום השבעים (תרגום לשפה היוונית מראשית התקופה ההלניסטית שכביכול נעשה ע"י 70 חכמים יהודים), מתרגם את "עלמה" ל"פרתנוס", παρθένος. מילה שמשמעותה, גם ביוונית מודרנית – בתולה. זה יושב מצוין למתי!.
אילן: בתור נציג הברית הישנה, ותרגום השבעים הוא בתחום השיפוט של מועצה איזורית אילנה, המונח παρθένος משמעו ביונית עתיקה – נערה צעירה. לא בהכרח בתולה במובן של אחת שלא ידעה משכב זכר. כיוון שבד"כ אלו שלא ידעו משכב זכר הן עלמות צעירות – נוצר זיהוי בין שני המונחים. זיהוי שאולי מתאים לנוצרים, אבל ממש עוקר את פשוטו של מקרא. כך או אחרת, Mati strike again
דני: אכן, וכך בניגוד לבועז שנוצר מזונה, ושלמה שנוצר מניאופי דויד, מרים מתעברת בעודה בתולה, ותלד ילדים נוספים רק לאחר לידת ישו, ונישואיה ליוסף.
אילן: רגע! לישו היו אחים ואחיות??
לישו היו אחים ואחיות?
דני: אכן כן. ותאמין לי, זה בעיה!. במיוחד לנצרות הקתולית שמנסה כל כך להפוך את מרים לסוג של סגן אל, לנקבה המושלמת, הכמעט אלוהית – נולדה ללא חטא (קרי משכב), ילדה ללא חטא , ונרדמה ,אך לא מתה, והועלתה על ידי בנה, מקף, אלוהים, אל השמים.
אבל מה לעשות – הטקסט אומר במפורש שלישו היו אחים ואחיות!..
ואכן אבות כנסית לדורותיהם התקשו בנושא, כי אז מרים לא נותרה בבתוליה.. אפילו פרוטסטנטים, ששאפו לחזור ולקרא את הטקסט כפשוטו, התקשו להשלים עם כך שמרים לא נותרה בבתוליה. הם הציעו שמדובר בקרובים בנפש לישו, לא קרובים בקירבת דם.
אלא שהפיסקה במרקוס שעוסקת בנושא לא משאירה הרבה מקום לספק שמדובר בקרובי משפחה ב י ו ל ו ג י ם: "אמו ואחיו באו. הם עמדו בחוץ ושלחו לקרא לו. אותה שעה ישבו סביבו המון עם והם אמרו לו: "הנה אמך ואחיך ואחיותך בחוץ. הם מבקשים אותך". ענה ואמר להם: "מי הם אמי ואחי?". הוא הביט כה וכה אל היושבים סביבו במעגל ואמר: "הנה אמי ואחי! כל העושה את רצון האלוהים הוא אחי ואחותי ואמי".
אילן: אז מה עושים??
דני: אכן. אז היו שפרשו זאת כבני יוסף מנישואים קודמים לנישואיו עם מרים, או בכלל בני דודים של ישו.. הירונימוס איש כנסיה בכיר מהתקופה הביזנטית [תרגם את כל התנך ללטינית (!)],
אילן: הוולגטה!
דני: אכן. הירונימוס שלנו הציע שמדובר בבני אחות של מרים, שגם שמה היה מרים..
וכאמור כל זאת למה? כי שמירת בתוליה של מרים חשובה במיוחד בכנסיה הקתולית, ועוד נקדיש לה פרק, אבל בוא נתקדם כבר ללידה.
לידה בבית לחם
אילן: יאללה, אני ממש מרגיש את חבלי הלידה!
דני: ואתה בכלל גבר... מדהים מה התוכנית הזו עושה לך J אבל דמיין שבמהלך הריונך אתה עובר, פעמיים, מהלך של 3-4 ימי הליכה!.
אילן: פעמיים? אני יודע שישו לבסוף נולד בבית לחם. אבל מתי עוד מרים הלכה מרחק שכזה?
דני: ובכן להזכירך כאשר אם יוחנן, אלישבע, מתעברת, בשורת לוקס מספרת לנו שבעצם אלישבע ומרים קרובות משפחה, וכיון שכך מרים טורחת ונודדת מהגליל עד לכפר של הורי יוחנן, שלפי לוקס נמצא ב"הרי יהודה", ולפי המסורת הנוצרית מדובר בעין-כרם, ולבסוף שבה לגליל, כיון שמרים עצמה תתעבר בביתה בנצרת.
אילן: זה חתיכת מרחק לא?
דני: אכן, לפי וייז מדובר ב31 שעות הליכה רצופות. בהנחה ואתה הולך 10 שעות ביום, מדובר ב3 עד 3.5 ימי הליכה.. ואני ממש לא מקנא במי שצריכה ללכת מרחק שכזה בחודש תשיעי..
אילן: מה, זה לא נשמע הגיוני ללכת כזה מרחק בשלב כזה של הריון, לא?
דני: אכן, אבל הלידה חייבת להתרחש בבית לחם כדי לחבר את מוצאו של ישו למוצאו של.. של מי?
אילן: דויד המלך כמובן..
דני: יפה, ומי מכותבי הבשורות ידגיש שגם זה ארוע המגשים נבואות מהתנ"ך?
אילן: תן לי לנחש.. מתי?
דני: בדיוק! ולפי מתי היועצים של הורדוס בעצמם מסבירים את הנושא: "ויהי כשמע הורדוס המלך.. ויחרד.. ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וישאל אותם לאמר: "איפה יולד המשיח?". ויאמרו לו: "בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא: "ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל".
אילן: אגב, זה לא ציטוט מדויק של מיכה, נכון?
דני: אכן, מתי מרשה לעצמו לא פעם "חופש יצירתי" בעת ציטוטים מן המקרא.. הוא לא בוחל בשיבוש הטקסט כדי להתאים אותו לצרכיו.. אבל אנחנו סוטים מהנושא.
אילן: רק לפני שנחזור, אפתח סוגריים ואציין, שלא פעם בתלמוד יש ציטוט השונה מעט מנוסח המסורה שבידנו. כך שאולי גם מתי פשוט ציטט מהזכרון.
דני: ולא? שוב מכל מלמדי השכלתי.
אילן: או קי. אז מבחינת מתי הלידה היא בבית לחם, כדי להגשים עוד נבואה מקראית. והוא לא מסביר מה הניע את מרים להיגרר כזו כברת דרך? היא הבינה שזה כדי להגשים את הנבואות המקראיות??
דני: לא. מתי עובר בשתיקה רועמת על נושא זה, אבל מי שנחלץ לעזרתנו הוא ה"היסטוריון" שלנו –
אילן: לוקס!
דני: אמת. לוקס מבין שזה לא סביר שאישה ש"כרסה בין שיניה" תעבור כזו כברת דרך ללא סיבה מעשית, ובתגובה בגרסתו הוא מוסיף את נסיבות המהלך. אליבא דלוקס בשנה בה נולד ישו היה מפקד אוכלוסין של הרומים, וכיון שיוסף, האב החורג, צאצא של בית דויד, הוא היה צריך להתפקד בבית לחם. שנקרא את הטקסט עצמו?. זה תחילת פרק ב בלוקס.
אילן: הנה. מצאתי: " ויהי בימים ההם ויצא צו מאת קיסר אוגוסטוס למנות את-כל-ישבי תבל: 2 והמפקד הזה היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא: 3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו: 4 ויעל גם-יוסף מן-הגליל מעיר נצרת אל-יהודה לעיר דוד הנקראת בית-לחם כי-היה מבית דוד וממשפחתו: 5 להתפקד עם-מרים המארשה לו והיא הרה: "
דני: יפה. לכאורה יש לנו הסבר הגיוני לחלוטין מדוע מרים הגלילית יולדת את ישו בבית לחם. מפקד!. אז זהו –שלא..
אילן: מה זאת אומרת? לא היה מפקד?
בעיות בתאריך הלידה
דני: היה מפקד, אבל בשנת 6 לסה"נ, וישו כידוע נולד בשנת..
אילן: 1 לספירה..
דני: אופסס.. כנראה שכולנו שוגים.. השנה הזו היא לא שנת 2018, אלא שנת..
אילן: 2012??
דני: אכן, אבל מצד שני מקודם קראנו שכאשר ישו נולד הורדוס עדיין בחיים, אלא שכיום אנחנו יודעים מכרוניקות רומיות שהורדוס נפטר בשנת 4 לפנה"ס.
אילן: מה? אז ישו נולד לפחות בשנת 4 לפנה"ס או אף מוקדם יותר!.
דני: בדיוק.. והמחקר המודרני מודע לבעייה הזו של פער של כמעט עשור בן שני הנתונים הללו.. בעצם הספירה הנוצרית שכולנו משתמשים בה הומצאה ע"י נזיר שנודע בכינוי "דיוניסוס העניו" ("דיוניסוס אקסגיוס"), והוא עשה זאת במאה השישית, ברומא, בעיקבות חישובים כרונולוגים שונים. לדעתי גם ראה את הבעיה בן שני הנתונים, והלך על איזשהוא ממוצע באמצע..
אילן: אז כל העולם משתמש בעוגן כרונולוגי שהומצא ע"י נזיר הן המאה השישית לספירה?
דני: אכן, ואם אתה חושב שזה קצת אבסורד, בו נתמקד רגע ביום שבו מתחילים למנות את השנה.
אילן: 1 בינואר. מה הבעיה עם זה?
דני: ובכן.. מה בדיוק קרה ב1 בינואר? הלידה של ישו? לא ממש. הלידה היתה ב25 לדצמבר!..
אילן: וואלה! אז למה מתחילים למנות את תחילת השנה רק ב1 בינואר?
דני: נו, בא נחשב.. הפער בן שני התאריכים הוא שמונה ימים..
אילן: אוי נכון!. ה1 לינואר הוא יום הברית של ישו!
דני: יפה!. עכשיו בא נחשוב על זה רגע. המנין העולמי, העוגן הכרונולוגי של המין האנושי בזמן המודרני, כן? כולו מבוסס על חיתוך בולבלו של תינוק יהודי קטן וחמוד, אי שם באיזו עיירה קטנה בפרוביניקיה נידחת בקצה המזרחי של האימפריה הרומית. האם זה אכן הנושא הראוי לעגן את הכרונולוגיה של המין האנושי? תאר לה מה חוצנים יחשבו עלינו כאשר יום אחד הם יופיעו ויעריכו אותנו..
אילן: אכן, אנחנו נראה קצת טונה, לא?
דני: אמת. אבל חכה, יש עוד בעיה לא פשוטה בהסבר שלוקס מספק. כשהרומים ערכו מפקדים זה היה לתכלית אחת בלבד – מיסוי מקסימלי של האוכלוסייה. לשם כך כל נישום היה צריך להתפקד במקום מגוריו, היכן שגם מקור פרנסתו!. איזו תועלת יש בהליכת יוסף לבית לחם?? פרנסתו היא כידוע סוג של נגר, וסדנת העבודה שלו היתה ודאי בנצרת או סביבתה, בטח שלא בבית לחם!
אילן: אכן. אז מתי מייצר תסריט מסוים כדי להתאים למבנה הסיפורי שלו, ולוקס מייצר הסבר לתסריט, למרות שהוא בלתי אפשרי!.
דני: בדיוק. עכשיו יש דעה מענינת במחקר שאולי ישו אכן נולד בבית לחם, אבל לא זו שביהודה, אלא זו שבגליל – בית לחם הגלילית!.
אילן: וואלה. זו אפשרות. יש גם כיום ישוב בשם בית לחם הגלילית, הנמצא ליד צומת אלונים. יש לי חבר מהצבא שם. בוסתן איתן יצירה של שמן זית. הנה עשיתי לו פרסומת. נדמה לי שהוא הוקם ע"י הגרמנים הטמפלרים, לא?
דני: בדיוק, עכשיו לו הארכיאולוגים היו מוצאים בחפירות באזור עדויות לחדרי לידה, היה לנו "קייס" לטעון שישו אכן נולד בבית לחם, אבל זו הגלילית, היכן שהיה בית יולדות אזורי.
אילן: רגע? היו בכלל בתי לידה? נשים לא ילדו בבית?
דני: לא בדיוק. אבל היום רופאים שהיו ידועים, והיו באים אליהם לטיפול. וארכיאולוגיה לעיתים מוצאת כלי רפואה עתיקים, אפילו כלים לטיפול וגינאלי. כגון ספקולום.
אילן: נו, ומצאו ספקולום בחפירות בבית לחם הגלילית??
דני: אז זהו.. שלא.. אבל בחפירות שבוצעו בשנות ה80 בפאתי בית לחם הגלילית נמצאה רצפת פסיפס יפה של כנסייה מהתקופה הביזנטית. וזה מענין, כי לא פעם כנסיות ביזנטיות בנויות בזיקה לאתר מקודש לנוצרים. אנחנו עוד נדון בלא מעט כנסיות שכאלו. לצערנו, הפסיפס וגם צורת המבנה של הכנסיה שנחשפה בבית לחם הגלילית (מתאר בסיליקלי טיפוסי)
אילן: מה זה בסיליקלי? אני עוד זוכר משיעורי ארכיאולוגיה קלאסית.. אבל תזכיר למאזינים.
דני: בסיליקה היא מבנה רומי חילוני ציבורי ששימש להתכנסויות ולעיתים לעריכת משפטים. בגדול יש לו מתאר מלבני עם נישה חצי עגולה אל מול הכניסה. הנצרות אימצה את צורת המבנה הזה והפכה אותו למתאר הקבוע כמעט של כנסיות, במיוחד בתקופה הביזנטית.
בכל אופן, לצערנו שרידי הכנסיה הבסיליקלית שנחשפה בבית הלחם הגלילית אינם מכילים שום רמזים שהם נבנו מעל קדושה נוצרית שהיא. אין איזו כתובת לנושא, או מתאר סביב חפץ קדוש שהוא. זה רעיון יפה, אבל כנראה איש בעת העתיקה לא החזיק בדיעה זו.
אילן: או קי. אגב ניתן לראות את רצפת הפסיפס הזו גם כיום?
דני: בבית לחם הגלילית לא תמצא לה זכר. היא הוצאה מהאתר, ולמעשה כולו תועד ואז נהרס כדי להשלים כביש באותה נקודה. אבל כל תייר המגיע לישראל רואה את הפסיפס הזה!
אילן: באמת? איפה?
דני: אז פעם הבא שאתה שב מחו"ל (שמעתי שאתה מתכנן טיול משפחה לאיסלנד נכון),
כאשר אתה צועד במורד המוביל לביקורת הדרכונים, תרים את הראש, ותראה שלוש רצפות פסיפס. האחת מקיסריה, השניה מבית שאן, והרצועה השמאלית הצרה ומאורכת, היא היא רצפת הפסיפס של הכנסיה הביזנטית מבית לחם הגלילית!.
אילן: טוב. אז על מה נדבר בפרק הבא?
דני: יש לנו להשלים עוד כמה פרטים על הלידה בבית לחם.. מי זה הורדוס? מי הם שלושת החכמים שבאו מן המזרח לברך את הרך הנולד.. איזה כוכב הופיע לפתע בשמים?.. בקיצור יש עוד על מה לדבר, ולדעתי ההקלטה הבאה תבוצע לקראת (אולי את זה נעלה ב25. או שנקליט כבר שני פרקים במכה ב25 בדצמבר..
אילן: יום הלידה של ישו! אכן סינכרוניזציה מושלמת! כמעט והתפתתי לחשוב שיד אלוהים בדבר.. J. אז בא נסיים. קצת יחסי ציבור, שנוכל אולי גם להתפרנס מההסכת הזה..
דני: חשוב מאד!. אז אילן הוא מרצה מוערך, וישמח להיות מוזמן להרצאה אצלכם בארגון או בחוג בית. כמו כן תוכלו לקנות את ספריו: הסגן ש בר כוכבא מסרי 2 בהיסטוריה, ואת הספר על הרצייות הפוליטיות. כמו כן תוכלו לקנות לו כוס קפה דיגיטלית באתר קו-פי, או לתמוך בו באופן קבוע באתר פטראון. וכמובן הסכת האב שלנו 'דברי הימים' – נסו ותהנו.
אילן: ודני הוא מדריך תיירים ותיק וידוע!. "דני דה דיגר" הוא שם המותג שלו, ואם יש לכם אורחים מחו"ל כנסו לאתר שלו Dannythedigger.com ללמוד על כל שרותי הסיורים והדרכות שהוא מציע, ומהאתר תוכלו ליצור איתו קשר במידה ותרצו להזמין סיור.
דני: כמעט מרי כריסמס!
אילן: כמעט מרי כריסמס גם לך דני!
