Skip to content

למה שבקתני? – פרק 5: לידת ישו – חלק ב

Become a Patron!

בפרק זה אנו ממשיכים לשוחח על ילדותו של ישו

קריאה

אילן: שלום דני דה דיגר.

דני: שלום אילן דה טיצ'ר! ואני שמח לגלות אורח חדש פה איתנו בהקלטה. מכשיר הקלטה איכותי, בעל שני מיקרופונים. עכשיו לכל אחד יש מיקרופון משל עצמו. לא צריך לריב J

אילן: אכן מיקרופון חדש ומעולה. ומלבד זאת מתחיל למצוא חן בעיני הכינוי.. אז איפה היינו?

דני: במפגש האחרון שלנו ילדנו את ישו.

אילן: אמת! ואמרנו שיש עוד כמה נושאים שלא הספקנו, אז ברשותך, ברשותכם המאזינים, אני רוצה לחזור וללבן כמה סוגיות.

דני: בקשה. לבן כאוות נפשך!

אילן: יפה. אז בא נתמקד ברגע שאחרי הלידה. מה קורה אחר כך?

דני: טוב, קודם כל נזכיר שלסיפור הלידה שתי גרסאות כן? מרקוס ויוחנן כאמור ממלאים פיהם מים, אבל מתי ולוקס מוסרים את גרסתם, ויש כמה הבדלים מעניינים בינהם.

אילן: מה למשל?

דני: ובכן לפי בשורת מתי, כאשר ישו נולד "ויבואו אמגושים (ראיתי באתר שכתוב מְגוּשִׁים אבל יש אל"ף פרוזודית. כמו א-פלטון. אי-צטדיון. עברית לא וסבלת מילה שמתחילה בעיצור.) מארץ מזרח ירושלים. ויאמרו איה מלך היהודים אשר יולד? כי ראינו את כוכבו במזרח ונבוא להשתחוות לו". לבסוף הם מוצאים את הכוכב, אשר מוביל אותם למקום הלידה, בבית לחם. "ויבואו הביתה (ושימו לב לבית. כי זה חשוב) וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפלו על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומור". (מתי ב' 1 - 11).

אילן: אגב, בחלק מהתרגומים כתוב 'חכמים' wise. אז לא התעצלתי, ובדקתי במקור היוני: magoi. עוד מעט נרחיב עליהם מעט.

דני: יפה. מנגד  לוקס ב' מוסר גרסה עם כמה פרטיים מהותיים שונים: "לאחר שחיתלה אותו השכיבה אותו באבוס, כי לא היה להם מקום במלון."

אילן: אז תחליט! הוא נולד בבית או באורווה? או אולי הבית נראה כמו אורווה? J

דני: זהו.. שאין תשובה ברורה לכך... וזה הסיכון של השארת כמה גרסאות של אותו סיפור..  זה קרה גם  בתנ"ך  – שתי גרסאות קצת שונות לסיפור הבריאה.. (בראשית פרק א לעומת פרק ב..) שתי גרסאות, קצת שונות לעשרת הדיברות... (שמות כ לעומת דברים פרק ה)

אילן: ויש עוד דוגמאות.

דניף נכון. בכל אופן, מי שהחליט לקדש את הגרסאות לא העז לחבר בינהם, אז הוא מציג את שתיהן. ואתה הקורא, המאמין, תשבור את הראש...

אילן: שברתי. אז מה עושים?

דני: אז הנצרות העדיפה את גרסת לוקס. רוב התיאורים באמנות נוצרית של הלידה היא באורווה, לא באיזשהו בית.

אילן: ברור, זה ציור הרבה יותר יפה ודרמטי.

דני: ואגב, המסורת הנוצרית מזהה את אותה אורווה במערה. היא נמצאת בליבה של בית לחם, והכנסיה שמעליה היא מקרה נדיר של כנסיה מהתקופה הביזנטית שהשתמרה במלואה, ובביקור האחרון שלי בכנסיה התרגשתי לראות שצוות שימור חושף עוד מהפסיפס הביזנטי המקורי ומציג אותו לקהל!.

אילן: יפה. ויש עוד הבדלים בן שתי הגרסאות?

דני: כן. הבדל מענין נוסף  הוא שבגרסת לוקס במקום שלושה חכמים מן המזרח, הבאים לברך את הרך הנולד עם רועים משדות בית לחם: " בְּאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ הָיוּ רוֹעִים שֶׁנָּהֲגוּ לָגוּר בַּשָֹדֶה וְלִשְׁמֹר עַל עֶדְרָם בְּאַשְׁמוּרוֹת הַלַּיְלָה. 9 לְפֶתַע נִצַּב עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ יהוה וּכְבוֹד יהוה נָגַהּ סְבִיבָם. הֵם נִבְהֲלוּ עַד מְאֹד, 10 אוּלָם הַמַּלְאָךְ אָמַר לָהֶם: "אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי הִנְנִי מְבַשֵֹר לָכֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָעָם.11 הַיּוֹם נוֹלַד לָכֶם מוֹשִׁיעַ בְּעִיר דָּוִד, הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן. 12 וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: תִּמְצְאוּ תִּינוֹק מְחֻתָּל שׁוֹכֵב בְּאֵבוּס."

אילן: זה מעניין. כי מאזין בשם אלי וינגוט הסב את תשומת לבי, שרועים הגרים בשדה ושומרים על העדר בלילה – זה בקיץ. לא בחורף! אז כיצד הגענו ל25 בדצמבר?

דני: נכון! ונתייחס לכך בהמשך.

בכל אופן רק לאחר ביקור הרועים מרים מבינה מה היא ילדה: "  הֵם הָלְכוּ מַהֵר וּמָצְאוּ אֶת מִרְיָם וְיוֹסֵף וְאֶת הַתִּינוֹק הַשּׁוֹכֵב בָּאֵבוּס. 17 כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הִשְׁמִיעוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם עַל־אוֹדוֹת הַיֶּלֶד הַזֶּה. 18 כָּל הַשּׁוֹמְעִים תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם הָרוֹעִים, 19 אַךְ מִרְיָם שָׁמְרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשָׁקְלָה אוֹתָם בְּלִבָּהּ"

אילן: אז אליבא דלוקס מרים התעברה מרוח הקודש, ביקרה את קרובתה אלישבע והתינוקות רקדו, ילדה, אבל רק לאחר שרועים מהללים את העולל היא מתחילה להבין מה קרה פה??

דני: לא מדויק. אני מזכיר לך שלוקס הוא שואף להיות ההיסטוריון, הרציונלי. לוקס לא מתאר שום התעברות ניסית. רק הערה לקונית שמרים היתה בהריון בעודה מאורסת ליוסף, ושישו היה הבן הבכור. אין שום התעברות ללא חטא, ואין בתולין שלא ניזוקים למרות הלידה. לזה דוקא יש גרסה מאד מפורטת, הנחשבת אף למאד קדומה, אבל הנצרות הקדומה השכילה לא להכניס אותה לקנון, ולהשאיר אותה במעמד "אפוקריפה", קרי, גרסה סוג ב, לא מספיק אמינה. לא מקודשת.

אילן: באמת? ספר לי עוד על הגרסה הזו?

דני: ובכן הגרסה הזו נקראת ה"פרוטואבנגליון על פי יעקב": מסמך המתמקד בפרוטו של ישו – במוצאה של מרים, ולידתה של מרים את ישו. חוקרים מציעים שהיא נכתבה באמצע המאה השניה לסה"נ. למרות שלא נכנס לברית החדשה, הוא נחשב למקור קדום ופופולארי. התגלו תרגומים שלו לכמה שפות כולל ארמית, קופטית, גיאורגית, ארמנית, ערבית, לטינית, ואף אירית.

אילן: או קי, אז מה אותו פרוטואבנגליון מספר לנו??

דני: עיקר הסיפור הוא שמרים היא בתם של אנה ויואכים, או בעברית חנה ויהוכין, ונולדה לאחר התערבות אלוהית שהביאה את חנה להתעבר לאחר שנים של עקרות. בלעז זה נקרא "אימקולט קונספשן" – "הריון ללא רבב".

אילן: בעצם יש פה קונספט של נשים המתעברות באופן א-מיני. כלומר סובלות בהריון אבל לא נהנות מהתהליך. ויש מושג ביולוגי הקרוי 'רביית בתולים'. בעיקר במצבי קיצון בו יש רק נקבות.

דני: אילן, אתה סוטה מהנושא.. תרתי משמע.. בכל אופן, לאחר שובה של מרים מביקורה אצל אלישבע הריונה היה ניכר. הכהן הגדול העמיד אותה במבחן המים המאררים והיא עמדה בו.

אילן: אה.. בתור נציג הברית הישנה, אני יכול להסביר מהם מים מאררים.

דני: אוקי, אז בוא והסבר לקהל מהם מים מאררים?

אילן: ובכן בספר במדבר פרק ה' יש מבחן לגלות האם אשה בגדה בבעלה. יחסי מין לא מותירים חותם מיידי. למעט המקרים, הנדירים יחסית, של הריון, וגם אז צריך כמה שבועות על מנת להבין מה קרה. בכל אופן, הבעל חושד באשתו. אין לו הוכחות, אבל הוא חושד. 'מה פתאום התחלת ללכת לחדר כושר?', 'מי זו החברה החדשה הזו'?. חושד אבל אין לו הוכחה. המקרא מציג שיטה מעניינת לאשש או להפריך את החשד. מה שמכונה דין אשה סוטה. היא מובאת בפני כהן והלה משקה אותה במה שמכונה "הַמַּיִם הַמְאָרְרִים". לפי התורה הוא ערבב מים בעפר מקרקע המשכן. המשנה מוסיפה קצת דיו לענין. כמו ריזוטו נרו.

החשודה שותה את הקוקטטיל הזה, ואם היא בגדה "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ".  כלומר יש לפנינו סוג של מבחן נאמנות.

דני: או אה.. אבל בא נחזור לבשורה החיצונית לפי יעקב. כשמרים נתקפה בצירי לידה הם היו בדרכם לבית לחם. הם נכנסו למערה וענן כיסה אותו.

אילן: ממש כמו אוהל מועד במדבר!.

דני: אכן.. בכל אופן עם לידת ישו פרץ אור מן המערה. אישה בשם שלומית לא האמינה שזו לידת בתולין, הכניסה את אצבעה לבדוק את מרים ונוכחה לדעת שהיא אכן נותרה בתולה.

אילן: אני רואה שיעקב החיצוני לא מחסיר שום פרט. לפחות היא נהנתה מהבדיקה?

דני: מזל שלא ליווה את הטקסט עם איורים.. אבל התאור הגראפי בא להדגיש את מרים הנותרת בבתוליה, וזה קצת לא מסתדר עם מה שלמדנו לפני שתי הקלטות, שלפי מרקוס לישו היו אחים ואחיות, קרי מרים לא נשארה בתולה עד בלותה..

וההערכה היא שבשל הסתירה בן ה"בשורה" הזו הטוענת שמרים נותרה בבתוליה, בעוד הבשורות הרשמיות מצהירות שלישו היו אחים, כפי שלמדנו בהקלטה הקודמת, העדיפה הכנסייה הקדומה לא להכניס גרסה זו ל"קאנון".

מנגד ענין המערה כן התקבל במסורת הנוצרית, ובמאה הרביעית, כשהנצרות הופכת לדת האימפריה הרומית, בבית לחם נבנית כנסיה בסיליקלית גדולה ומרשימה מעל מערה המזוהה כמערת המולד, ועד עצם היום הזה, אלפי

אילן: אלפי? לא עדיף 'מאות'?

דני: אלפי אילן. תאמין לי. אלפי צליינים, על בסיס יומי, מצטופפים כדי לרדת לאותה קריפטה (=מערה מקודשת מתחת לכנסיה), לגעת ו\או להצטלם מול פינה במערה בה צלב כסף גדול מציין כביכול את המקום המדויק של הלידה, וממול מעין מתאר המזכיר לי קצת שוקת עתיק, מזהים את ה"אבוס" בו הניחה מרים את העולל המחותל.

ובכל שנה ב25 לדצמבר בחצות נערכת מיסה גדולה המשודרת בכל העולם המערבי מאותה כנסיה, ובשיאה הקרדינל של בית לחם לוקח בובת פלסטיק המסמלת את ישו, מחתל, אותה, ושם אותה באותה נישה.

אילן: אני זוכר, בשעתו הייתי מאבטח בערוץ 1 מנוחתו עדן. ואז ערוץ 1 שידר את המיסה, אז הייתי בצוות האבטחה. וראיתי את הבובה הזו, ואם אתה זוכר את מורתנו מהחוג לארכיאולוגיה, המורה לקרמיקה רומית – הלניסטית, אן קילבורו, היא הייתה שם ונשקה לבובה בהתרגשות רבה. זה הדהים אותי. לראות חוקר רציונאלי בלהט דתי כזה.

דני: באמת??? היא הייתה קתולית. את זה לא ידעתי.

אילן: ברשותך, אני רוצה לחזור לגרסה הראשונה שהקראת על הלידה הניסית – גרסת מתי. מי הם אותם ה"אמגושים" הבאים מן המזרח?

דני: ובכן הטקסט היווני מכנה אותם "מגים".

אילן: מה מגיסטים?

דני: לא אילן.. ודוקא ממך, המקראיסט.. אני מצפה לספק התשובה,

אילן: בסדר, יא דיגר, קצת מתבדחים.. אז אכן בספר ירמיה (לט) נזכרו שרי מלך בבל לאחר חורבן בית ראשון: נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר סַמְגַּר-נְבוּ שַׂר-סְכִים רַב-סָרִיס, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב-מָג, וְכָל-שְׁאֵרִית, שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל.

זה עדיין לא מבהיר לחלוטין באיזו סוג של מעמד מדובר אולי סוג של גנרל כלשהו, אבל אני אוחז בדעה שמדובר בכהני דת זרתוסטרא.

דני: ואני דוקא אוהב את הדיעה שמדובר בכלל בסוחרים נבטים. גם הם היו צריכים להגיע מן המזרח, ורק לנבטים היה מור ולבונה, ועושר מהמסחר בהם עד כי יוכלו לתת גם זהב כמתנה לרך נולד שהוא.

אילן: או קי. רעיון מענין. עכשיו יש עוד פרט מענין בהקשר לאותם אמגושים. מה שמוליך אותם אל בית לחם, למקום הלידה, הוא איזשהו כוכב מסתורי.

דני: אכן. לוקס בפרק ב פסוק 9 מוסר ש: "והנה הכוכב שראו במזרח התקדם לפניהם עד אשר בא ונעמד מעל למקום שהיה שם הילד."

אילן: נו. ויש הסבר רציונלי לכוכב?

דני: קודם כל העובדה שלוקס, ההיסטוריון כן?, לא מזכיר כוכב מספיקה לי כדי להסיק שגם סיפור הכוכב אליבא דמתי קצת בעייתי.. אבל תסמוך על הנוצרים  שינסו לתת רציונל מדעי להופעת הכוכב. אז נוצרים חובבי אסטרונומיה ניסו לאתר עדות לכוכב שהופיע בשמיים. אולי כוכב השביט המפורסם ביותר הוא שביט "היילי", אלא דא עקא, שהלה עשה סיבוב מעל כדור הארץ בשנת 12 לפנה"ס. דעה אחרת מציע שבשנת 5 לפנה"ס צדק ונגה היו כה קרובים אחד לשני עד שהיה נדמה שהם כוכב אחד.. בקיצור, עם כל הרצון הטוב, לא אותר כוכב שמיימי שחתך את השמיים ב25 לדצמבר שנת 1 לפנה"ס ממזרח למערב.. מה לעשות.

אילן: ואם אני זוכר נכון, בקריפטה יש כוכב מכסף תקוע ברצפה, לא?

דני: נכון! נקודת הלידה "המדויקת" לפי המסורת הנוצרית, שבתוך הקריפטה בבית לחם, מסומנת בכוכב כסף בן 14 קרניים, והעיטור הזה מסמל ומחבר את הלידה עם מותו לבסוף של ישו לאחר שהלך ב"דרך היסורים" ממקום המשפט למקום הצליבה, ולפי המסורת הקתולית יש ל"דרך היסורים" הזו 14 תחנות. ועל מלחמת קרים שמעת?

אילן: בטח! מה הקשר?

דני: ובכן ב1847 כוכב הכסף, שהוצב ע"י הקתולי נעלם באופן מסתורי. החשד נפל על יוונים-אורתודוקסים, שאינם "חובבי קתולים" גדולים, וכנראה לא יכלו לסבול את המחשבה שארטיפקט קתולי, נמצא במקום קדוש שכזה.. בכל אופן הארוע הזה יצר רצף ארועים שבסופו נלחמות הרוסים תומכי היוונים-אורתודוקסים נגד התורכים נתמכי המדינות האירופאיות קתוליות, בחצי האי קרים. קרוב למליון איש מצאו את מותם במלחמה אומללה זו.

אילן: ואת הכוכב הנעלם מצאו לבסוף?

דני: לא! הכוכב הנוכחי הוא העתק של הכוכב שנעלם.. אבל כתוב עליו שכביכול נוצר ב"1717".. נסיון לטייח את כל הפרשה..

אילן: או קי. בא נחזור לטקסט. דיברנו על הלידה לפי גרסת מתי. מגושים, כוכבים. אלו כולם פרטים יחודיים למתי, כמו גם תאור בלעדי למתי שלאחר לידת ישו, במקום שהמשפחה תחזור לנצרת, הם הולכים ל- מצרים?? מה יש להם לחפש במצרים??

דני: טוב, זה נובע מאותו מגמה לאורך כל הכתיבה של מתי להציג ארועים בברית החדשה כ"מגשימים" ארועים, משפטים או אף ביטוים מהברית הישנה. ובמקרה הזה – נבואה של הושע: "וּמִמִּצְרַיִם, קָרָאתִי לִבְנִי" (הושע י"א 1). וכדי לתת רציונל לנדודים הללו, מתי מסביר שזה נעשה כדי להתחמק מהורדוס, ורק לאחר מותו המשפחה שבה לנצרת. יצא לו יפה!

אילן: ולוקס?

דני: נו, מה אתה חושב? שתיקה רועמת. אף מילה על הירידה למצרים. ברור ללוקס שזה קצת  לא סביר...

אילן: ממש מלך הרציונל הלוקס הזה.. הכול אצלו חייב להסתדר עם הגיון בריא..

דני: טוב אילן, אל תגזים.. בכל זאת גם לוקס מתאר את ישו הולך על המים.. מגרש שדים.. חכה.. עוד לא הגענו לפרקים הללו..

אילן: או קי, אז ברשותך לפני שנסיים הדיון על לידת ישו, אני רוצה לסגור חוב למאזינים. על הקשר בין משה לישו. הרי ישו עוצב בזיקה עזה למשה. הוא משה שני. סיפור לידת ישו, מאיר לנו צדדים נסתרים גם בסיפור לידת משה. אז נעשה הנדסה לאחור. סיפור לידת משה הוא חידתי משהו. דל ועלוב בפרטים. כאילו מחברי התורה ניסו (ודי הצליחו) לגמד ככל יכולתם. מסיפור לידת משה עולה תהיה אחת: אם רוצים להכחיד את העם, מדוע להרוג את הזכרים, כח עבודה זול וטוב, ולא את הנקבות? הרי נקבה יכולה להתעבר פעם בשנה נניח, ואילו גבר יכול לעבר 365 נקבות בשנה, אם לא יותר.

דני: בהחלט מזכיר את הרצון של הורודוס להרוג את כל התינוקות בני שנתיים ומטה. אוקיי. אז מה התשובה?

אילן: במדרשי חז"ל, שמגלים דמיון מפתיע לכאורה לברית החדשה (ושניהם צמחו באותה ערוגה) יש התייחסות לענין: אף על עמו גזר (פרעה הכוונה) ולמה עשה? כן שהיו אסטרולוגין אומרים לו (לפרעה): 'גואל ישראל נתעברה ממנו אמו ואין אנו יודעין אם ישראל הוא או מצרי הוא'... מה צורך לפרעה לקיים הנקבות? אלא כך היו אומרים (המצרים הכוונה): נמית הזכרים ונקח הנקבות לנשים, לפי שהיו המצריים שטופים בזימה (שמות רבא א' י"ח).

דני: שוב פעם אנחנו חוזרים לדבר על סקס?..

אילן: זה לא אנחנו! זה חז"ל!. בכול אופן מתוך מסורת חז"ל ובעיקר מהברית החדשה, אנו יכולים לעמוד על מסורת שנדחתה מהתורה בנוגע למשה רבנו.

פרעה (וגם הורודוס) לא רצה להרוג את כל הילדים, אלא רק ילד אחד ספציפי. אבל הוא לא ידע מי זה. אז ליתר בטחון – נהרוג את כולם!

וזה לא הכל עוד ביטוי סתום מעט בנוגע למשה מתבאר לנו בעקבות ישו. על משה נאמר: וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא (שמות ב' 2). מה הכוונה 'כי טוב'? יש פתגם בערבית: כל קירד בעין אומו ע'זל (כל קוף – בעיני אמו איילה) הרי כל ג'וק - בעיני אמו ראוי לבוק. כל תיקן – בעיני אמו חתן. כל נמלה - בעיני אמא כלה.

דני: מעניין! אז מה זה?

אילן: המדרש לא נתן לנושא זה לחמוק (ציטוט): ותרא אותו כי טוב הוא (ופה התפתח דיון, ואני מדלג לעיקר) ורבנן אמרי: בשעה שנולד משה, נתמלא כל הבית כלו אורה.  כתיב הכא (כלומר כאן): 'ותרא אותו כי טוב הוא' וכתיב התם (כלומר שם. בבר' א' 4): וירא אלהים את האור כי טוב (שמות רבה כ').

הדרשן חיבר בין 'כי טוב' בפרקנו, לבין ההופעה הנוספת (והיחידה) של הביטוי 'כי טוב' במקרא (בבריאת העולם), והסיק שהבית התמלא אור.

דני: וואלה, והרי בבשורה על פי מתי נזכר מקור אור – הכוכב! עליו דיברנו J

אילן: אכן. אז מה שאני בא להגיד זה שברקע הסיפור על ישו (הבשורה לאב, ההריון הפלאי, האור, נסיון הרג התינוק) – עומדת המסורת על משה.  ואני רוצה להזכיר למאזינים יש לזכור שהבשורות נכתבות כאשר רוב הקהל מאמינים הוא יהודים, אז טבעי שמתי, היהודי גם הוא (שמו המלא הוא כמובן מתתיהו), ישתמש בדימוים ברורים מהברית הישנה. הבשורות, ובעיקר הבשורות הסינופטיות (מתי, מרקוס ולוקס) הם חיבורים יהודיים!. חשוב לזכור זאת.

דני: אמן!

ישו בתלמוד

אילן: ואפרופו מקורות ואופיים, אני רוצה להעיז ולשאול – האם יש גם

מקורות חיצונים ללידת ישו? יוספוס? משהו?

דני: אילן. יוספוס בקושי מזכיר את ישו והזרם הנוצרי במשפט אחד, אז אתה רוצה שיתאר את לידתו? הגזמת.

אילן: בקיצור הארוע הקרדינלי הזה, שהכרונולוגיה של העולם המערבי מושתתת לפיו, בעצם אינו מתועד בשום מקור חוץ מהברית החדשה?

דני: כך יצא...

אילן: ומה עם חכמי ישראל? המשנה? התלמוד?

דני: או אילן.. אני יודע לאן אתה מכוון... אני מכיר במעומעם את גרסת התלמוד ללידת ישו.. והיא לא מחמיאה.. רק תזכור שמדובר במקורות המאוחרים במאות שנים לימי ישו!

אילן: אכן, אבל אני לא מוותר על הצגת הגרסה התלמודית.. זה עסיסי מידי...

דני: שדר.

אילן:  אז ישו נזכר כחמש פעמים בתלמוד הבבלי (ועוד קצת בירושלמי ובתוספתא. אבל זה בטל בחמש).

ישו ואלכסנדר ינאי

איזכור אחד נראה שהוא אנכרוניסטי לחלוטין. ישו ורבי יהושע בן פרחיה נמלטים לאלכסנדריה מאימת אלכסנדר ינאי המלך.

דני: אלכסנדר ינאי? הוא מת כבר בשנת 76 לפני הספירה!

אילן: נכון. אבל כידוע אין מוקדם ומאוחר בתורה, אז גם בתלמוד!.

דני: רגע, ואולי הכוונה בכלל לישו אחר? הרי השם עצמו היה נפוץ בשלהי ימי בית שני!. יוספוס מזכיר כמה וכמה אנשים עם שם זה, ובמוזיאון ישראל אני מכיר אישית שני ארונות לקבורה משנית.

אילן: גלוסקמות?

דני: כן, שעל הדופן רשום "ישו" או "ישוע". על אחת מהן אף כתוב "ישוע בן יוסף"!. ואיש אינו טוען שזוהי קופסאת ליקוט העצמות של ישו..

אילן: אילו זו כן היתה הגלוסקמה של ישו זה קצת היה הורס את הסיפור לא? הרי מעל 2 מיליארד איש מאמינים שהוא קם לתחיה אחרי שלושה ימים..

דני: אכן. אבל הנה גם אנחנו מקדימים את המאוחר.. יש לנו עוד כמה וכמה הקלטות עד שנדבר על קבורתו של ישו, ומנהגי הקבורה של אותם ימים..

אבל אפרופו קבורה בימי אלכסנדר ינאי, רק החודש התבשרנו שבחפירות הצלה במגרש הרוסים התגלה קבר אחים של מה שנראה כאופוזיציה למלך אלכסנדר ינאי, וכפי שיוספוס מציין מסתבר שהוא לא בחל באמצעים וטבח באוכלוסיה שהתנגדה לו..

אילן: סוג של באשר אסאד, אה? כל מי שמתנגד למלך הוא בחזקת מורד.. וכל האמצעים כשרים.. כמה יהודים מבני עמו הוא טבח?

דני: לפי יוספוס – 50,000 איש!

אילן: מזעזע.. בכל אופן בו נחזור לתלמוד.

"ישו בן פנדרא"

ציון נוסף בתלמוד מצהיר שישו הוא "בן פנדרא".

דני: "פנדרא"? חשבתי שהוא בן מרים ואלוהים, אב חורג יוסף!

אילן: דני, את התלמוד לא מענין מה אתה חושב, או הנוצרים חושבים. יש לו גרסה משלו..

דני: או קי. אז מה זה פנדרא??

אילן: יפה. השם פנדירא אינו מוכר בכתובות או קברים, אך כנראה זהו שיבוש של השם המוכר פנתרה. כלומר נמר.

דני: אז אליבא דתלמוד ישו הוא בנו של נמר? נו באמת!

אילן: לא מדויק. התלמוד משמר מסורת הנחשבת כמובן לכפירה מוחלטת בנצרות לפיה ישו הוא בן של, תקשיב טוב, חייל רומי בשם "פנתרס"!

דני: מאיפה הבאת את זה?

אילן: אז מסתבר שלא רק התלמוד סבור כך. מקור רומי בשם קלסוס מסוף המאה השניה, הוא כנראה שהציע מוצא גיניאולוגי זה לישו. כמובן שספר כפירה כזה לא ישתמר ע"י הנצרות, אבל למזלנו יש לנו את כתב הגנה שהנצרות כתבה כנגד הספר, כמו ספר המכונה "נגד קלסוס" שכתב איש כנסיה חשוב בשם אוריגנס, ובזכותו בעצם השתמרה גירסה זו...

דני: אבל אוריגנס פעל בסוף המאה השלישית, מאה שנה יותר מאוחר!

אילן: אכן, וזה כנראה מלמד כמה הספר האנטי-נוצרי של קלסוס היה פופולארי..

דני: או קי, אז מה אנחנו למדים מגרסתו של קלסוס למוצאו של ישו?

אילן: יפה. קלסוס כתב ש"שמע מיהודי" ,מה שמתחבר יפה לעדות בתלמוד.., שאמו של ישו, תקשיב טוב, גורשה על ידי בעלה, בשל ניאוף עם חייל רומי בשם פנתרס, והוא הוא אביו האמיתי של ישו!

דני: טאץ ווד, מלח בפינות. מה זה  דברי הכפירה הללו!

אילן: אכן. ואוריגנס לא יכל שלא להגיב לדבר הארס הללו, והשיב שקלסוס טועה ומטעה, וש"פנתרה" היה שם המשפחה של יוסף, אבי ישו.

דני: רגע!. שמות משפחה זו המצאה מאוחרת. מה הקשר?

אילן: גם כדי לנקות את מרים מכל חשד ניאוף ובגידה כל האמצעים כשרים. אבל לדעתי אפשר גם לתת הסבר הרבה יותר רציונלי לביטוי "בן פנתרא", שאינו כפירה כלל וכלל. להיפך!.

דני: באמת? מה הוא?

אילן: אז כזכור למאזינים, הלידה הבתולית חשובה במיוחד למתי כדי להוכיח שגם פה ישנה הגשמה של אמירה מהברית הישנה, ובמקרה דנן, הגשמת נבואותו של ישעיהו "הנה העלמה הרה ויולדת בן,  וקראת שמו עמנואל"

דני: או קי, אז איך זה מתקשר ל"פנתרה"?

אילן: יפה, אז תרגום ה70 של הטקסט הזה, ונדמה לי שכבר דיברנו על זה, תירגם את המילה  "עלמה" ל"בתולה" ביוונית, ואיך אומרים בתולה ביוונית?

דני: "פרתנוס"!

אילן: נכון! ובין "פרתנוס" ל"פנתרה" דמיון צלילי, אז ניתן לטעון שהביטוי "ישו בן פנתרה" אינו אלא שיבוש של השם הלגיטימי של ישו ביוונית "ישו בן הבתולה".

דני: אכן פילפול נחמד, אבל זה לא עזר לתלמוד בימי הביניים.. הוא עדיין עלה על המוקד ונישרף בהמוניו באירופה הנוצרית בימי הביניים.

ישו וחמשת התלמידים

אילן: אכן, וזה בעיקר בשל איזכור אחר של ישו.. בצורה די עוינת.. ישנו סיפור קצר בו ישו מתואר כמורה לחמישה תלמידים, שנתלה בערב הפסח, וזאת כיוון 'שכישף, הדיח והסית את ישראל'. ולבסוף ישנו ציון של ישו שהיה אחד מפושעי ישראל משום ש'הלעיג על דברי חכמים' ועל כן "נידון להיות בצואה רותחת בגיהנום".

דני: אוקי. אני אכן מתרשם שהתלמוד לא אוהד גדול של ישו... אבל נראה שהרבנים לא תמיד מכירים את הפרטים במלואם.. לישו היו 12 תלמידים, לא 5..

אילן: אתה צודק. ההבדלים זו נובעים אולי מבורות, או אולי לעג מכוון מצידם של הרבנים.

דני: לי יותר נראה שמדובר בלעג מכוון.. אז אין להתפלא שאירופה הנוצרית בימי הביניים שרפה תלמודים..

אילן: אכן, ולא רק.. הוא גם צונזר.. למעשה האזכורים הללו הם רק כתבי יד או דפוסים של התלמוד שקודמים לשנת 1554. בשנה זו האפיפיור יוליוס השלישי..

דני: זה שניהל מערכת יחסים צמודה מאוד מאוד מאוד עם אחיינו המאומץ?

אילן: כן, אותו חובב נערים.. דוקא הוא זה שהקפיד על כבודה של הכנסייה וציווה לצנזר הקטעים האנטי-נוצריים שבתלמוד..

25 דצמבר

אבל אנחנו מגיעים לסופה של ההקלטה, ואני רוצה לחזור לסיפור הלידה, ולשאול רק עוד שאלה אחת, שכבר הזכרנו מקודם, על יום הלידה - מדוע הלידה נקבעה ל25 דצמבר?

דני: או.. זה הסבר מאלף.. קודם כל בברית החדשה אין שום הד ליום או אפילו העונה בא ישו נולד. העדות הקדומה ביותר לקביעת יום לידת ישו ב25 לדצמבר היא משנת 350 לסה"נ. ישנו חשד סביר שקונסטנטינוס הוא שקבע את התאריך הזה כיום לידת ישו, ולא קודם. אבל תשאל למה?

אילן: באמת למה?

דני: יפה, אז מסתבר שבחצי השני של המאה השלישית, סביב שנת 270 לסה"נ, צבר פולחן הליוס, אל השמש, כ"סול אינביקטוס" פופולאריות רבה באימפריה הרומית, ובעיקר בקרב הצבא הרומי. ויום החג הראשי של אותו "סול אינביקטוס" היה מתי לדעתך?

אילן: 25 דצמבר?

דני: בדיוק!. זאת אומרת שכנראה שקונסנטינוס לא רק שהעניק לנצרות מעמד חוקי, אלא סינכרן אותה עם פולחנות פופולארים של אותם ימים, וכך חדירת הנצרות למנהגי הרומאים היתה קלה יותר. הייתם רגילים לחגוג ב25 לדצמבר? תמשיכו לחגוג, רק עכשיו לא לשמש, אלא להולדת איזה יהודי...

ואגב בכנסיות המזרחיות "חג המולד" נחגג בתאריך אחר!. ב6 לינואר. תשאל למה?

אילן: למה??

דני: זה הכול בגלל האפיפיור גרגוריוס ה13. אפיפיור מהמאה ה16. האסטרונומים בני דורו שמו לב שנוצר פער בלתי נסבל בן תאריך חג הפסחא, לבן יום ההשתוות האביבית, 21 למרץ. הוא הקים ועדה שהגיעה לתגלית חשובה – השנה הסולרית היא יותר מ365 יום (היא 365.25 יום בערך), וזאת אומרת, ש

  • כל ארבע שנים צריך להוסיף יום 366, הוא ה29 לפברואר. וכך נהוג עד היום.
  • שיש "לקפוץ" 10 ימים ביומן כדי שיום ההשתנות האביבית יחזור להיות ב21 למרץ.

וכך יצא צו אפיפיורי ב1582 שאחרי ה4 לאוקטובר, למחרת יהיה ה15 לאוקטובר. פשוט מוחקים 14 יום מהיומן! זהו התיקון הגריגוריאני החשוב, והלוח של העולם נקרא בהתאם עד היום "הלוח הגרגוריאני".

אילן: או קי, ואיך זה קשור ללידת ישו ב6 לינואר?

דני: יפה. אז הקביעה נעשתה ע"י האפיפיור, ונאכפה יחסית בקלות באירופה הקתולית. אבל הכנסיות המזרחיות סרבו לקבל שינוי קרדינלי שכזה. הם הרי לא כפופים לאפיפיור!.

התוצאה היא שעד היום הכנסיות המזרחיות חוגגות את לידת ישו ב25 לדצמבר, אבל זה לפי לוח שרק משמש את הכנסיה המזרחית!, ובפועל הוא נחגג, במושגים מערביים, ב6 לינואר!.

אילן: איזה בלגן!.. לפחות אבל הם מסכימים שהוא נולד..

דני: אכן..

אילן: וברשותך עוד משהו על קביעת שנת הלידה. אותו מאזין מסור, אלי וינגוט, הפנה את תשומת לבי שאצל לוקס נכתב כי ישו היה בן 30 בשנה ה-15 לטיבריוס. פרק ג. טיבריוס עלה בשנת 14. כלומר ישו היה בן 29 או 30. מכאן הקביעה שהוא נולד בשנת 1.

דני: נכון מאד! ותודה לאלי. אכן זה כנראה היה העדות החשובה ביותר בשבילה דיוגנס הכחוש להציע שישו נולד בשנת 1; אלא שאם נדקדק, לוקס, ההיסטוריון כן?, מציין שישו היה "כבן שלושים" בשנה ה15 לטיבריוס.. לא בדיוק בן שלושים.. אין מה לעשות.. יש נושאים שלעולם לא תהיה לנו תשובה ברורה להם..

אילן: טוב. חפרנו די והותר. על מה נדבר בפרק הבא?

דני: אכן. אז בפרק הבא נדבר על ילדותו של ישו, או יותר נכון "ילדותו האבודה של ישו". מה המעט שהברית החדשה מספרת, ומה אנחנו מעריכים שעבר על ישו בשלושים השנים שבין לידתו לפגישתו עם יוחנן המטביל.

אילן: נשמע מרתק. אז בוא נתפרנס קצת.

דני הוא מורה דרך ותיק, מוערך, וגם מצחיק, כפי שגיליתם פה. אז אם יש לכם אורחים מחו"ל, או חברים מהארץ. דני הוא הכתובת. ואל תסמכו רק על המילה שלי – תבדקו אותו בטריפאדבייסור, בפייסבוק, באינסטגרם, ותראו את כל הסיורים שהוא מציע באתר שלו –

דני דה דיגר דוט קום

דני: אמת. ואילן, אתה בעל ההסכת המרתק דברי הימים. כתבת כבר שני ספרים (הסגן של בר ככובא וספר על רציחות פוליטיות במזרח הקדום). אם תרצו תמוך באילן ומעלליו, תוכלו לרכשו את ספריו, לכם או ליקירכם, עוד מעט פסח, וזו המתנה ממממושלמת לחג. תוכלו גם לתמוך בו באתר פטראון, או לקנות לו כוס קפה דיגיטלי באתר קו-פי. תזכרו – אנחנו לא רואים גרוש מהפודקסט באופן ישיר.. ובכל זאת צריך להתפרנס.. או לפחות לממן את המיקרופונים הדנדשים הללו..אגב – מרוצים מאיכות ההקלטה?

אילן: תודה לכל התומכים ולמי שקנה, ובייחוד תודה למי שהכפיל את כוסות הקפה. בדף הפרק שמתי קישורים בולטים לכל מה שנזכר. להתראות, דני. דני: להתראות, אילן.

Accessibility