דני: למה שבקתני 31 – גדרה שמעבר לגדר
אילן: שלום לצדיק הנסתר, פוקח עיני העוורים, מעבר העקרות, ומדריך הטיולים תותח העל דני דה דיגר.
דני: אילן! אמרנו שלא תזכיר את יכולת הפוריות המופלאה שלי. שש...
אילן: אה... סליחה...
דני: ושלום לאילן האור הגנוז, המצוי בגנזי מרום, האדיר, גדול, חכם, מאד, ומדריך טיולים החטוב והנאה – אילן. מה זה הטקסטים האלה שהכנת לי לקרוא?!?!
אילן: בא לי לפרגן לעצמי, מה אכפת לך?
דני: לבריאות.
אילן: חן חן. אז על מה נדבר היום?
דני: אז בפרק הקודם דיברנו באריכות על הדקפוליס, ויצאנו לטיול וירטואלי בבית שאן. הסיור עשה לי תאבון לקחת את המאזינים לסיור וירטואלי נוסף, בשתי ערי דקפוליס, שלישראלים קצת פחות קל להגיע אליהן: גדרה וגרסה.
אילן: ולמה דוקא שתי אלה?
דני: האמת, בעיקר כי ההשתמרות בשתי ערים אלו פשוט יוצא מהכלל. גרסה אף משווקת כ"פומפי של המזרח". עיר רומית-ביזנטית שניטשה ועמדה בחורבותיה תקופה ארוכה, אבל יחסית לא נשדדה ולא כוסתה במטרים של שפכים
אילן: כמו מרכז ניסה-סקיתופוליס.
דני: בדיוק, וההשתמרות שלה גובלת במופלאה! הלואי והיינו יכולים לעשות את הפרק הזה כסרטון וידיאו!
אילן: או קי, וגדרה?
דני: גדרה גם שמורה באופן יפה מאד, למרות שמעליה נוצר כפר ערבי בשם "אום קייס". הוא פונה ב1975 ע"י המלך חוסיין כדי לחפור אותו, והחפירות חשפו גם פה עדויות מרהיבות לעיר ואם בדקפוליס הרומי, שפרחה גם בתקופה הביזנטית, ועד הכיבוש המוסלמי. והאמת אילן, שחלק ממנה בתחומי ישראל!
אילן: חמת גדר?
דני: בדיוק! חמת גדר היתה מוקד ביקורים פופולארי, אפילו של קיסרים, בתקופה הרומית-ביזנטית, והיא נחשבה למתחם בית המרחץ של גדרה. לכן היא גם נקראת "חמת גדר". אלא שכיום, לא ניתן לעלות ולהיכנס לגדרה מחמת גדר, ולמה אילן?
אילן: למה?
דני: מחמת הגדר, שטגדם. אלו חידודי לשון. ישתבח שמו.
אילן: יפה, ואגב, עם שתי ערים אלו השתמרו כה טוב, מה עם שאר ערי הדקפוליס? לא שוות גם ביקור?
דני: אז לצערי לא באותה מידה. פילדפיה עמון למשל קבורה מתחת לעמאן המודרני. ישנם חלקים ששרדו או נחשפו, אבל זה לא מרהיב כמו בגדרה וגרסה. גם בפלה ואבילה / ראפאנה השרידים אינם כה מרשימים, ואני מודה שעוד לא ביקרתי אישית בשאר האתרים, אבל הבנתי שאין הרבה מה לראות.
אילן: טוב, ולטובת המאזינים, בא תמקם אותנו, איפה נמצאות גדרה וגרסה.
דני: את גדרה ניתן לראות יפה מישראל, ומנגד, מגדרה נשקף נוף מרהיב של דרום הכנרת. בגדול היא על קצה השלוחה הצופה לכיוון הכינרת מדרום לחמת גדר. בעבר גדרה גם היתה צופה על הפינה הדרומית של הגולן הסורי, אבל מאז 1967 מדובר בגולן הישראלי, כך שגדרה צופה כיום אל מול מבוא חמה וכפר חרוב.
אילן: ואו, ממש קרוב!
דני: בהחלט, וכאמור עם נוף מדהים של דרום הכנרת. רואים משם יפה גם מי מתדלק בצומת צמח, וגם מי טופלס בחמת גדר.
אילן: או הו, נקודה אסטרטגית ביותר!
דני: במיוחד למי שסבור שפטמות חשופות מהוות איום אסטרטגי. J וחכה שתשמע מה התרחש בחמת גדר בעת העתיקה.
אילן: די! הפקרות, זנות, תועבה, וטומאה?
דני: זאת, ואף יותר. שאקריא כמה ציטוטים?
אילן: אל תחסוך אף פרט!
דני, אז בא נתחיל ממקור בשם אאופינוס, בראשית המאה הרביעית, שרק מציין את שמות המעינות בחמת גדר –
"ושם בסוריה יש מרחצאות חמים, שניים מהם בכל העולם הרומי רק לאלה אשר בבאיה, כמותם אין אחר להשוות... שנים מהמעינות החמים שם היו קטנים יותר אך יפים מכולם... הראשון נקרא ארוס והשני שלידו נתכנה אנטארוס (=מול ארוס)"
וארוס, מיותר לציין, היה אליל קטן, אלילונצ'יק, שהיה ממונה על התשוקה והתאוה מינית
אילן: רחמנא ליצלן,
דני: בהחלט. ממנו באה גם המילה "ארוטס". אבל חכה תראה מה אפיפאניוס, מקור נוצרי מפורט מהמחצית השניה של המאה הרביעית כותב על מה שהתרחש בחמת גדר בימיו –
"כך הזדמנו [=יוסף הקומס (ובנו של ראש הסנהדרין בטבריה), הילל) לגדרה, למרחצאות החמים. במקום מתנהל מידי שנה בשנה יריד. במקום זה רוחצים גברים ונשים יחדיו. בדרך מקרה הזדמנה למרחץ אישה בת חורין אחת, שהצטיינה ביפי תארה. בשל נהגיו המופקרים של המקום היה העלם כמוכה קסם, ובחצותו את חדר האדים חיכך את צידו בצידה של האישה. אך היא חתמה עצמה בחותמו של כריסטוס, כי נוצרית היתה".
אילן: אוי לאוזן השומעת, ולעין שרואה.
דני: ולראש המדמיין. ותראה איך אפיפאניוס הנכלולי מציג את היהודים כשטופי תאוה, ואילו האישה כצדיקה נוצרית.
אילן: עוד צדיקה כזו ואני מצטרף למנזר של המקום.
דני: אז זהו, שהארכיאולגיה לא מצאה מנזר במקום, אבל מה כן? רוצה לנחש?
אילן: כנסייה?
דני: לא. תחשוב מחוץ לקופסא.
אילן: לא. בית כנסת??
דני: רחמנא ליצלן, למרות שזה אינו המקום היחידי בו יש בית כנסת ליד מרחצאות מרפא. אנחנו מכירים דוגמא יפה נוספת ליד הכינרת.
אילן: חמי טבריה?
דני: בדיוק! ממש בצמוד למרחצאות של התקופה הרומית התקיים בית כנסת במשך מאות שנים, שעבר לפות ארבע שלבי שיפוץ והרחבה, כולל לאחר הכיבוש המוסלמי, ורק רעידת האדמה של 749 לספירה הכריעה אותו סופית, והוא ניטש. ולא רק זאת. בשכבה השיפוץ השניה שלו השתמרה באופן יפיפה רצפת פסיפס מרהיבה המתארת כתובות הקדשה של פרנסי העיר, ואריות, וארון הקודש, ומנורות. אבל מה עוד –
אילן: גלגל מזלות!
דני: בדיוק! ובו תאורי דמויות, כולל אף ערום! אוי לאוזן שרואה, ולעין ששומעת על תועבות שכאלו. ובשבילי אילן, זו היה ממש התגלות. כי למעשה את גלגל המזלות אנחנו מוצאים גם בבתי כנסת אחרים, כמו בית אלפה, וציפורי. כולל גם תאורי דמויות, והכל מלמד, לעניות דעתי, שיהדות התקופה הביזנטית היתה הרבה יותר חופשית וליברלית ממה שמצטייר בתלמוד, שנכתב באותם ימים ממש. התלמוד, לדידי, הוא שופר של "יתד נאמן". הוא ממש לא מייצג את כלל היהדות של התקופה הביזנטית. אלא שלצערנו רק הוא שרד. לא שרדו כמעט יצירות יהודיות אחרות המלמדות שלא כולם היו פדנטים ושמרנים.
אילן: מרתק, ומה התגלה בבית הכנסת של חמת גדר?
דני: או, אז המתחם הזה נחפר כבר ע"י אליעזר ליפא סוקניק ב1932. הוא מצא שם בית כנסת עם רצפת פסיפס שמורה יפה. האמת שאותה ניתן לראות בקלות יחסית במקום מפתיע
אילן: איפה?
דני: בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים!
אילן: וואלה, ולמה היא דווקא שם?
דני: האמת שלא ברור לי לגמרי, אבל עבודתי הראשונה כמדריך, אילן, לא תאמין, היתה כמדריך בבית המשפט העליון, אי שם בשנות ה90 כשלמדנו לתואר ראשון. וניסיתי אז למצוא תשובה. מצאתי רק רמזים.
אילן: ומה הם?
דני: קודם כל בראש הפסיפס מופיעים שתי אריות, ואריה כידוע הוא גם סמל ירושלים. אבל יש בפסיפס שתי כתובות, שהתוכן שלהן הוא, רוצה לנחש?
אילן: מה?
דני: 95 אחוז מהכתובות שמוצאים בבתי כנסת, וגם כנסיות, אגב, מה התוכן שלהם?
אילן: ציטוטים מהמקרא?
דני: לא בדיוק –
THANK YOU MR COHEN
תודות לתורמים!
וכך גם במקרה של בית הכנסת העתיק של חמת גדר. והכתובת הארוכה יותר אומרת (בעברית, המקור בארמית) –
"וזכור לטוב רב תנחום הלוי בן חליפה, שנתן טרמיסיס אחד. וזכור לטוב ילדו של סיסיפוס, איש ציפורי, ואדון פטריק איש כפר עקביה, ויוסה בן דוסתי שמכפר נחום, שנתנו שלושתם שלושה גרמין (גרמה- חלק של דינר זהב); מלך העולם ייתן ברכתו במעשיהם. אמן ואמן סלה שלום. וזכור לטוב יודן האדריכל (?) מאמאוס, שנתן שלושה. וזכורים לטוב בני ארבל, שנתנו כל מחירם. מלך העולם ייתן ברכתו במעשיהם. אמן ואמן סלה".
ואני הצעתי שהסיבה המרכזית שדוקא פסיפס זה הושם בכניסה לבית משפט עליון הוא ש
- הפסיפס מלמד שבית הכנסת נבנה בתרומות. כידוע (או שלא), בית המשפט העליון נבנה גם בתרומה, של קרן רוטשילד.
- הפסיפס מלמד שבית הכנסת תוכנן ע"י אדריכל מקומי, יהודי! שמו יודן, קרי יהודה, ו"אמאוס" היא כנראה חמת גדר, או חמת טבריה. אבל מדובר בארכיטקט מקומי, ויהודי. ובית המשפט העליון גם הוא תוכנן ע"י ארכיטקטים יהודים ומקומיים – האח והאחות עדה ורם כרמי.
אילן: יפה, אז אולי אפיפאניוס לא הגזים שהוא תאר שהמקום היה חביב על יהודי הגליל.
דני: אכן, ומורנו ורבנו, פרופסור זאב וייס אכן עסק לא מעט ביחס היהדות והמקורות היהודים לתרבות החילונית הרומית ביזנטית. ואוהבים לצטט את המעשיה במשנה בה רבן גמליאל רוחץ במרחץ של עכו, ובא אליו פאגאני בשם פרוקלוס בן פלוספוס ומוכיח אותו –
כתוב בתורתכם, ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי. כשיצא אמר לו, אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי
אתה מבין? רבן גמליאל נאלץ להתמודד שהוא במקום בו יש פסלי אלילים ואלילות, אבל לא הוא ולא המוכיח אותו תמהים על מעשיו בבית מרחץ!!!
ומסתבר שלא רק יהודים אהבו לרחוץ בבית המרחץ הזה, אלא גם קיסריות!
מתחם המרחצאות של חמת גדר נחפר ע"י מורי ורבי, זצ"ל יזהר הירשפלד בשנות ה80, ובן השאר הוא מצא הרבה כתובות חרוטות על הריצוף סביב הבריכות של מי מעינות המרפא. אחת מהן, אילן מיוחסת ללא אחרת מאשר הקיסרית אבדוקיה, אישתו של תיאדוסיוס השני –
וכך נרשם בה –
פלאים רבים אינסופיים, ראיתי בימי חיי
אבל מי, הו מבוע אציל, יוכל לתאר בביטויים כה רבים
את חִיּוּנִיּוּתך מלידה, אלא זה שאינו בן תמותה. יתר על כן
הצדק דורש שאתה תקרא טובינוס החום
או מקומו של פאן, המרפא, הגורם ותורם את הזרמים המתוקים
- ממך, נובעים גלים ללא מספר מצד זה ואחר
- מעבר זה, חם - מהאחר, קר - וגם פושר
מפכים הלאה את יופייך בארבעה פלגים.
ראה הודיית וגבירתה, רפנטינוס, אליהו הקדוש
ראה פיוס אנטונינוס, גלטיאה הרעננה - ובעצמה,
בריאות טובה. ראה, בריכה חמימה גדולה ואחת קטנה
ואף אחת כפנינה, המבוע העתיק, ועוד הודית
וגבירתה, המנזר היציב, והפטריארך
בכוחך הרב החולים... [מתרפאים?]
אך אני אשיר לאל המהולל בכישרונו...
לתועלת האדם...
שים לב איך עמוק בתוך התקופה הביזנטית, קיסרית שנודעה בצדיקותה (אבדוקיה בנתה חומה לירושלים ותמכה בנזירות מדבר יהודה!) במקום הזה היא מהללת שילוב של צדיקים ואלילים! פאן, ואליהו!!. מדהים!
מצד שני תראה את עדותו של הצליין הידוע בשם "אנטונינוס מפלקנטיה". סייר ותייר בארץ הקדוש בשלהי המאה השישית לספירה כמאה ומשהו שנים אחרי אבדוקיה.
"בחלק זה, המרוחק שלושה מילין מן העיר גדרה יש מעינות חמים הקרוים "מרחצאות אליהו (*)", שם מיטהרים המצורעים, המקבלים ארוחות מן האכסניה על חשבון הציבור. בשעות הערב מתמלאים המרחצאות (במים). לפני הקליבנוס עצמו של המים (=של המעין החם) יש אמבט גדול, וכאשר הוא מתמלא, נסגרים כל הפתחים, והם (=המצורעים) נשלחים פנימה דרך פתח אחורי ובידיהם נרות וקטורת, והם יושבים באמבט זה כל הלילה. כאשר הם נרדמים, אדם העומד להירפא חוזה חזיון מסוים.. ובתוך שבעה ימים הוא מתרפא".
התאור שלו כבר נטול כל אלילות, ומענין שהוא מייחס המעינות דוקא לאליהו. רוצה להציע למה?
אילן: למה?
דני: אין לי מושג. מי אמר שיש לי תשובה להכול?!? דווקא יותר מתאים ליחס את המעינות לאלישע, והסיבה לכך, ד"ר למקרא?
אילן: טוב, זה יותר הגיוני, ואף מסתדר גיאוגרפית. מל"ב פרק ה' מתאר את נעמן שר צבא מלך ארם חולה בצרעת, ופונה, רחמנא ליצלן, למרפא מקרב ממלכת ישראל, אלישע. הלה מצוה עליו לרחוץ שבע פעמים, בירדן, והרמטכ"ל, הפלא ופלא, נרפא!
דני: תיירות רפואית בתקופת המקרא!
אילן: סוג של. ואפשר להוסיף עוד דבר. אחרי שנעמן נרפא מהצרעת – הוא החל להאמין באלהי ישראל, ולקח כמה שקים עם אדמת ארץ הקודש לארם, כדי לעבוד את ה' בארם עם אדמה מארצו של ה'. אם תרצה יש פה הטרמה לכל אלה שטבלו וראו את האור.
דני: יישר כח. ולפני שנעזוב את מרחצאות המרפא המופלאים האלה, חובה לציין מצבו המזעזע של המתחם כיום. חפירות הירשפלד הסתיימו ב1998, והיו דיבורים רבים על פיתוח ומוזיאון, אך נכון לעכשיו המתחם נטוש, מלא עשביה, ובקושי נגיש, וחבל. זה קומפלקס של 9 בריכות, כולל אולם מוארך ובו במקור היו 32 פיות של מזרקות, חלקן בצורת ראש אריה.
אילן: מה שהתלמוד מכנה (ברתיעה) "פרצופות המטילין מים לכרכים"?
דני: בדיוק. ובחפירות נמצאו כ40 כתובות עתיקות. כבר הזכרתי את כתובת אבדוקיה, אבל בא נקרא עוד אחת, להמחיש חשיבות המתחם:
מוקיוס אלכסנדר, הנציב המהולל, אשר קיסריה היא כור מחצבתו, ביצע את העבודה המופלאה, בקבלו מתת גדול מאת הקיסר אנסתאסיוס.
ויש אפילו כתובת שיפוץ, ביוונית, עם צלבים, אבל משנת "42 להיג'רה"!
אילן: לאחר הכיבוש המוסלמי?
דני: אכן, והיא מטעם השליט, עבדאללה מאעיוה, אבל כאמור, ביוונית, ועם צלבים לעיטור. נראה השלטון החדש, לפחות האומאי, מנסה פחות לכפות את דתו ותרבותו, ויותר עסוק בנהנתנות. ואת זה כידוע רואים יפה מאד בארמונות האומאים ביריחו
אילן: חירבת אל מפג'ר
דני: בדיוק. כיון שהם חרבו ברעידת האדמה של 749 ולא נבנו שוב או נשדדו בשיטתיות, הממצא בהם רב. הארמון עוטר בעיקר בטיח מכויר, מה שמכונה, סטוקו, והוא מכיל אמנות דמות למכביר, כולל, רחמנא ליצלן, תאורי נשים חשופות חזה.
אילן: רחמנא ליצלן, טפו טפו.
דני: אז אחרי כל הזימה הזו, בא נעלה אל העיר עצמה, שכיום, כאמור דורשת פספורטים וויזה לירדן.
אילן: אבל לו יכולנו, למה עלינו לצפות?
דני: או, אז קודם כל בכניסה לעיר שרידים מרשימים של חומת העיר, שראשיתם מהתקופה ההלניסטית אילן. אכן גדרה כבר מככבת בתקופה ההלניסטית, ונודעת כעיר של פילוסופים, לא פחות. אני אציין שלושה מהם. החשוב שבהם בעיני המחקר - מלאגרוס מגדרה – משכיל מהמאה השניה לפנה"ס שנודע בשירה יוונית קצרה, מה שמכונה, אפיגרמה, אבל עם נופך ארוטי.
אילן: הרחב, הדגם, ופרט. לווה הסבריך באיורים במידת הצורך.
דני: לא, זה לא עד כדי כך.. אל תגזים.. הנה דוגמא –
אם שוב ושוב ארוס
תכוה את נפשי,
היא תעוף לה!
הן גם לה, הוי אכזר, יש כנפים
אילן: טוב, זה יותר מזכיר לי את האפיגרמה של "ברברה" מהמערכון האלמותי של הגשש החיוור "קרקר נגד קרקר".
דני: ללא ספק, כולל פרשנותו של פליקס. היא קריטית להבנת הטקסט. שנקריא מבחר שורות מהפרוזה הזו?
אילן: בכבוד. יש לי רכבת דוהרת בן שתי עיני
דני: תאונת דרכים קטלנית
אילן: בחושך
דני: הלך הפיוז.
אילן: הראש סתום
דני: צריך ניקוי ראש
אילן: יש לי ציפור משוגעת ששרה בתוך גרוני
דני: ואוי ואי ואי ואי.
אילן: ומה יש לי ומה אין לי. ובסך הכול – מי אני, מה אני, מי אני, מה אני. מה מה מה. יפה?
דני: מה?! בטח יפה! אחלה שיר שבעולם!
אילן: נו, יש לנו אלטרנטיבה מקצועית? בדרנים?
דני: מסופקני. בא נתמקד בארכיאולוגיה.. בקיצור אותו מלאגרוס לא רק כתב אפיגרמות, אלא גם קיבץ אפיגרמות יווניות מהתקופה הקלאסית, וכתביו השתמרו! לכן הוא נחשב כיום כאחד המקורות החשובים לשירה יוונית קלאסית.
אילן: יפה. אגב הוא כתב שיר לדמו אהובתו וזהו האזכור הראשון של יום שבת במקור הלניסטי. מי עוד?
דני: זמן קצר אחר, פרח בגדרה עוד פרח בשם פילודמוס מגדרה. הוא למעשה היה פעיל אחרי הכיבוש הרומי של המרחב וייסוד הדקפוליס, מה שכנראה הקל על המעבר שלו לאיטליה, ובסוף הוא השתקע בדרום המגף ליד נאפוליס, הלא היא נפולי של היום, בעיירת יוקרה בשם הרקולנאום, ואתה יודע איך זה נגמר שם?
אילן: לא טוב כמדומני.
דני: בהחלט בקיץ 79 כל העיירה כוסתה באפר וולקני. ואנחנו יודעים שפילודמוס השתקע שם כי ב-1738 הרקולנאום התגלתה מחדש, וב1750 נחשפה בפאתו הצפונית וילה ענקית, ובספרייתה 1800 פפירוסים. היא למעשה מכונה "הוילה של הפפירוסים", למרות שאנחנו כיום יודעים מי היה בעליה.
אילן: מי?
דני: אביה של אישתו השלישית של יוליוס קיסר. אבל הפפירוסים מכילים כתבים רבים של?
אילן: של?
דני: פילודמוס ידידנו. נראה שבעל הבית היה פטרונו של פילודמוס ומינה אותו למנהל הספריה של אחוזתו. לא רע בשביל סכולסטיקן מהדקפוליס. ואם עדיין לא התרשמת מספיק, אזכיר גם את תאודורוס מגדרה, שייסד בעיר בית ספר לרטוריקה, ולבסוף הגיע למשרת מורה לרטוריקה של הקיסר טיבריוס!
אילן: כבוד למגזר!
דני: ללא ספק!
אילן: יפה, אז עברנו ליד חומות העיר גדרה, התרשמנו מיכולתם הרטורית של משכילי העיר, מה עוד יש לראות?
דני: האמת שדי הרבה. יש בעיר הזו רחובות ראשיים מרוצפים, עם קולונדות.
אילן: כמו בבית שאן
דני: נכון, וגם תאטרון מרשים
אילן: גם כמו בבית שאן.
דני: גם נכון, אבל בגדרה יש משהו שפחות רואים בבית שאן כיום – בסיליקה ביזנטית גדולה ומרשימה, במרכז העיר, קרוב לנקודת התצפית המדהימה על הכנרת. ולדעתי הדבר נעשה באופן מכוון כדי לכוון ולקשר העיר לאגם מכורת הנצרות, ואולי ספציפית לסיפור "נס החזירים" בו בגרסת לוקס מוזכרים "אנשי גדרה". אבל המרשים מכל אילן, למרות שניתן לראות רק קטע קטן ממנו – בגדרה נחשפה אמת מים באורך, תקשיב טוב, 170 ק"מ (!), כולל קטע של 94 ק"מ תת קרקעיים!!!. זה מדהים!. אני רק הייתי בתוך תחילתה של המנהרה, שהיא בעצם סופה לתוך העיר, אבל לחשוב שזה משהו כה ארוך? מטורף! ואמת מים זו אפשרה לקיים גם בעיר עצמה בית מרחץ, שנחשף חלקית, ושני מתקני חלוקת מים ציבוריים,
אילן: יעני נימפאום.
דני: חיובי. זה באמת מקום יפיפיה, ולו רק בגלל התצפית. אבל אם אתה רוצה לראות עיר גדולה, ממש כמטרופוליס, צריך לנדוד 60 ק"מ דרומה, לגרסה
אילן: ג'ראש.
דני: אכן. העיר הזו פרושה בתוך בקעה פוריה בן אירביד לעמאן, שתי הערים הראשיות בירדן כיום, פחות או יותר מול שדמות מחולה, טיפה דרומה יותר. ואילן – זה אתר ארכיאולוגי מדהים! עם יש לך יכולת לבקר רק שני אתרים בירדן, הראשון הוא פטרה, והשני –
אילן: ג'ראש.
דני: בדיוק. וכמו ערים אחרות במרחב של הדקפוליס, גם גרסה נוסדה ע"י הסלבקים, ושמה הראשון היה בכלל "אנטיוכיה".
אילן: אבל יש כבר אנטיוכיה אחת בממלכת הסלבקים לא?
דני: בדיוק, ולכן שמה המלא של אנטיוכיה דנן היה אנטיוכיה אה אפי כריסורואס", יעני "אנטיוכיה אשר על נהר הזהב".
אילן: ויש בצמוד לעיר נהר? כמה שידוע לי בממלכת ירדן רק הירמוך והירדן ראויים להיקרא "נהרות", לא?
דני: אכן, לקרא לואדי שחוצה את מזרח העיר "נהר" זו אולי משאלת לב, ובמיוחד עם שם מליצי כמו "נהר הזהב", אבל בתל נוף יש נוף מיוחד?
אילן: לא כמה שידוע לי. בקיצור, הבנת הרעיון. השם הוא שם מליצי, אין שם נהר ואין שם זהב.
דני: לא, בגרסה.
אילן: אז מה כן יש שם?
דני: או, אז עוד לפני הכניסה לעיר מכיוון דרום אתה חוצה שער נצחון שלם ומרשים, עוד מונמנט של הדראינוס שחיק עצמות מביקורו במזרח בשנת 130 לסה"נ. ומיד אחריו היפודרום, או "סירקוס", שנחפר, שוחזר, ומשמש גם כיום למרוצי סוסים!
אילן: יפה!
דני: אכן, והחפירות הראו שלפני ההיפודרום זה היה אחד מבתי הקברות של העיר, ומנגד בתקופה הביזנטית נבנו כנסיות באזור זה. אבל חכה חכה, השוס האמיתי מגיע אחרי ההיפודרום, כשנכנסים לעיר מכיוון דרום. במיוחד שם, עצמת הבניה וההשתמרות – מטורפת! על הכיכר המרכזית צופה מקדש עם רחבת כינוס (נאוס) ע נ ק י ת, שניהם על גבעה מוגבהת מרשימה, טמנוס, ומאחריהם תאטרון, שהוא אחד מתוך שלושה בעיר הזו(!). אבל הכוכב הגדול הוא – הכיכר עצמה! מדובר בכיכר אובלית גדולה ומרוצפת, 80 על 90 מ', אשר היתה מעוטרת בקולונדה מרהיבה עם כותרות יוניות, ומעליהם קורות מחברות, ארכיטראב, שגם השתמרו בצורה מופלאה! אין שם כמעט שחזור!!!
אילן: ואו, ולמה הכיכר לא עיגול מושלם? לא מתאים לרומים..
דני: אכן צודק, וזה נובע מחוסר האורתוגונליות בן מתחם מקדש זאוס למתאר העיר. ההנחה היא שמקדש זאוס קדום לתכנון העיר, אולי אפילו מקדש נבטי ששינה זהות. וכדי לטשטש הזוית הלא ישרה מול שאר העיר, הכיכר היא אובלית. ואכן היא מטשטשת בהצלחה את אי הסימטריה! כשאתה חוצה אותה אתה מתקשה להאמין שהיא בת כ1800 שנה..
ומפאתה הצפונית של הכיכר מתחיל רחוב ראשי, קרדו מקסימוס, שאורכו 800 מ, לאורכו שני טטראפילונים, וגם הוא השתמר באופן מופלא. קולונדות משני צידיו, עם כותרות יוניות בצד אחד, וקורינתיות בצד שני..
אילן: נשמע מקסים, ומה זה "טטראפילון"?
דני: "טטרה + פילוס" , 4 עמודים. אכן בשלב מסוים מגיעים לצומת עם אחד הדרומי, ואת הצומת מעטרת מבנה בם ארבע מגדלים, ומכאן שמו. צמוד אליו נחשף "מסלום", מתחם אוקטגונלי, אבל לא מדובר בכנסיה, אלא ב- שוק אוכל מקורה.
אילן: יפה, ויש כנסיות בגרסה?
דני: או הו.. ועוד איך יש.. חכה.. האמת שהגדולה שבהם נמצאת במרחק קצר מהטטראפילון הדרומי. והיא כמה גדולה שהחופרים קראו לה "הקתדרלה". זה מתחם פסיכי בגודלו, המכיל חמישה מפלסים. בראשון, מעלה מדרגות מרשים; אחריו מבנה בסיליקלי מרשים גם כן, שהחופרים כינו "הקתדרלה"; אבל אחריו יש עוד שלושה מפלסים יותר גבוהים! בשלישי מזרקה; בדרגה הרביעית עוד מבנה כנסייתי, אשר כתובת מלמדת שהושלם ב496 והוקדש לתיאודורוס; ומאחריו עוד מפלס, ובו בית מרחץ ומגורי המשרתים בקודש. והארכיאולוגים סבורים שכל המתחם הוא בעצם שימוש משני של מקדש לדיוניסוס, שבתורו החליף מקדש קדום יותר, נבטי, לדושרא.
אילן: מטורף.
דני: זה מטורף? חכה מה שתשמע על המתחם שצמוד אליו מצפון! – מדובר על מתחם 60 דונם, כמעט חצי ממתחם הר הבית, המורכב ממתחם כניסה מרשים ושמור יפה ממזרח לקרדו, כנראה סופה של דרך תהלוכות מהעיר למקדש; אחריו, ממערב לקרדו מעלה מדרגות לחצר קדמית ענקית; ואחריה עוד מעלה מדרגות למתחם המקדש עצמו, ובאמצעו מקדש ענק לאלת העיר הראשית – ארטמיס.
אילן: אלת הציד?
דני: אכן, ולדעתי האישית שוב יש כאן מחזור של אלה נבטית, אולי של עוזא. אבל זו רק דעתי האישית. בכל אופן למקדש היה מתאר יווני טיפוסי, עם עמודים לא רק בחזית, אלא בכל ההיקף.
אילן: מה שמכונה מקדש פריפטריאלי?
דני: בדיוק. אבל הקנה מידה! כל עמוד גובהו מעל 13 מ'! ו11 מהעמודים עומדים שם עד היום! עם הכותרות הקורינתיות הענקיות מעליהן! אתה עומד מתחת לזה, ואתה באמת מרגיש קטנטן.
אילן: ואו, ממש עושה חשק לנסוע ולראות.
דני: באמת שחייבים לראות דבר שכזה. ואם הולכים לראות את המקדש, תמשיך עוד מערבה, לשטח פתוח ש"נעלם" במפות הירדניות של האתר, שם גילו ב1929, רוצה לנחש?
אילן: מה?
דני: בית כנסת! אנחנו יודעים מיוספוס שבגרסה, כמו בגדרה ובבית שאן, היתה קהילה יהודית בימי בית שני, אבל הארכיאולוגיה לימדה אותנו שגם בתקופה הביזנטית היהודים נכחו בגרסה, לפחות עד 530 לסה"נ.
אילן: למה רק עד אז?
דני: כי הארכיאולוגיה הראתה שכנסיה נבנתה על גבי בית הכנסת, ובה יש כתובת מאותה שנה. למה בית הכנסת הפך לכנסיה? לזה אין לנו עדות היסטורית, וכמו שאמרתי, הירדנים לא ששים לציין במפות המקום קיומו של בית כנסת במקום.
עכשיו לא הזכרתי את הנימפאום השמור יפה מאד, בן הקתדרלה למקדש ארטמיס, ולא הזכרתי את התאטרון הצפוני, השמור היטב ומשמש כיום למופעים. העין פשוט לא קולטת יותר אחרי מקדש ארטמיס. רק ללכת על הרחוב הראשי, וכל רגע צץ לך פריט עיטורי כזה או אחר, או כתובת ביוונית. באמת ליגה אחרת.
אילן: יפה, ואיך כל זה מתחבר לישו? הוא הלך על הקרדו הזה?
דני: אז זהו, כנראה שלא.. זאת אומרת – אני לא יכול לשלול האפשרות שישו ביקר בגרסה, הרי כמה פעמים נאמר שביקר בערי הדקפוליס, אבל העושר האדיר שאתה רואה בגרסה הוא בעיר במאה השניה לספירה, ומתחיל ב75 לסה"נ, לפי עדות הכתובות. לדעתי גרסה, כמו ערי הפאגאנים האחרות, נהנית מתמיכה אימפריאלית מסיבית כאתנן על תמיכתן בדיכוי המרד היהודי, הן הראשון והן השני. מנגד בגרסה רואים יפה כמה העיר התנצרה. הזכרתי רק את הקתדרלה, ואת בית הכנסת שהפך לכנסיה, אך בסה"כ נמצאו בגרסה 14 כנסיות אילן, 14 כנסיות!
אילן: מה זה, עיר של צדיקים!
דני: וצדיקות. הקתדרלה, לפי הכתובות, הוקדשה למרים, אימו של ישוע.
אילן: ישתבח שמה. אז תודה על הסקירה המעלפת של שתי נציגות הדקפוליס מעבר לירדן. לאן ממשיכים בפרק הבא?
דני: בפרק הבא כבר נתקרב מאוד לירושלים. נדבר על - יריחו. נלמד על אנשים מטפסים על עצים, על קבצנים ועיוורים שחווים ניסים, ועוד נפלאות.
אילן: רק אקדים ואומר שכבר בתנ"ך התחוללו ביריחו כמה נסים מרשימים.
דני: כמובן, עוד מקרה קלאסי של עיר מהברית הישנה שחווה "שכבת" ניסים וארועים בימי הברית הישנה.
אילן: אז יש למה לחכות. ומתי אנחנו מציעים למאזיננו סיור ממשי, מוחשי בערי הדקפוליס?
דני: טוב מחמת הגדר והמגיפה העולמית סיור לגדרה וגרסה לא יוצע למאזיננו בעתיד הקרוב, אבל בהחלט אנחנו מזמינים אתכם להזמין אותנו לסיור בניסה סקיתופוליס ו\או בהיפוס-סוסיתא.
אילן: נשמע מפתה מאד, אז עד לפרק הבא, להתראות!
דני: ברכה והצלחה, שלום ובריאות.
