בשל עבודת הבעל הגיעה בצורת.
אליהו שהכריז על הבצורת
ברח לצרפת (סרפנד בדרום לבנון).
שם הוא חולל כמה נסים.
אחרי שלוש שנים
אליהו התבקש לחזור לישראל.
שלוש שנות בצורת זה הרבה זמן.
הרבה מאוד זמן.
בארץ התלויה בחסדי שמיים –
בצורת היא הוצאה להורג בהילוך איטי.
אליהו אמור לפגוש את אחאב
(המלך שנתפס כאחראי לבצורת,
בשל עבודת הבעל שאשתו הכניסה).
אליהו ואחאב יפגשו, ידברו ויפתרו את הבעיה.
אחאב המלך לא ישב בחיבוק ידיים:
"וַיֹּאמֶר אַחְאָב, אֶל-עֹבַדְיָהוּ:
'לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם,
וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר,
וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד,
וְלוֹא נַכְרִית, מֵהַבְּהֵמָה.
וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ, לַעֲבָר-בָּהּ:
אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד, לְבַדּוֹ,
וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ-אֶחָד, לְבַדּוֹ".
'שומע עובדיהו,
אני אלך מפה, אתה תלך משם.
פה באמצע גבול הגזרה ביננו.
נחפש חציר כדי להחיות את הבהמות.
אחרת נאלץ לשחוט אותן'.
בעוד הם סורקים את השטח
הופיע אליהו בפני עובדיהו.
למרות חששו של עובדיהו,
הוא ניאות לארגן פגישה בין אליהו לאחאב.
אחאב המתוסכל מהחיפוש
לא האמין למראה עיניו.
לפתע הופיע מולו אליהו!
האיש שהכריז על הבצורת.
האיש שגרם לסבל כה רב.
האיש האחראי לכל זה!
אחאב לא התבלבל והטיח באליהו:
"הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל?"
(אליהו הוא 'עוכר ישראל' הראשון בהיסטוריה).
אליהו לא התבלבל והטיח בחזרה:
"לֹא עָכַרְתִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל,
כִּי אִם-אַתָּה, וּבֵית אָבִיךָ!"
'אני עוכר ישראל?
אתה עוכר ישראל!
אתה ובית אביך!!!'.
אבל לפני שהדיון יתפתח לדיון עקר
בסגנון 'כן נכון - לא נכון'
לאליהו יש הצעה שאלי תפתור את המשבר:
"וְעַתָּה, שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי
אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַר הַכַּרְמֶל;
וְאֶת-נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים,
וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת,
אֹכְלֵי, שֻׁלְחַן אִיזָבֶל".
'אחאב היקר,
עזוב. חבל לריב.
קבץ להר הכרמל את כל ישראל.
כולל ובעיקר את נביאי הבעל והאשרה'.
לאיסוף כל העם יש מטרה –
אליהו רוצה שתיפול החלטה.
אבל שכל העם יהיה שותף לה.
מעין מעמד סיני מועד ב'.
וכך היה:
"וַיִּשְׁלַח אַחְאָב, בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;
וַיִּקְבֹּץ אֶת-הַנְּבִיאִים, אֶל-הַר הַכַּרְמֶל".
אליהו הוא לא בחור שיתן
להזדמנות פז זו לחמוק מפניו.
צריך לחתוך! ויפה שעה אחת קודם.
"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר:
'עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?
אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו,
וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו'".
'חברים, זה לא יכול להמשך כך!
אתם צריכים להחליט.
אתם לא יכולים לפסוח על שני הסעיפים
(מילה לא ברורה. אך ההקשר מובן:
לא להחליט כשנדרשת החלטה).
אם ה' הוא האל שלכם – מעולה.
לכו אחריו והכל בסדר.
אם הבעל הוא האל שכלם – גם טוב.
לכו אחריו והכל בסדר.
אבל אתם לא יכולים גם וגם.
זה לא עובד ככה.
או ה' או הבעל!
מה שתחליטו – מקובל עלי.
רק החליטו בבקשה!'
העם, כדרכם של מתבלטים שלא
רוצים להחליט:
"וְלֹא-עָנוּ הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר".
ברור, איך יענו?
הם לא יודעים לבחור.
הלקח מסיפור זה ברור:
נחמד לשמור על מירב האפשרויות – אבל לפעמים חייבים לחתוך.
ואתם האם אתם יודעים לחתוך כשצריך?
האם אתם מבנים את הנזק שבחוסר החלטה?
החיים מציבים בפנינו מגוון רחב של אפשרויות.
יש והאפשרויות מתנגשות זו בזו.
מימוש אפשרות א' יבטל את אפשרות ב'.
ולהיפך.
בחלק מהמקרים הבחירה נעשית על סמך מידע חסר,
תחושת בטן, ובלחץ זמן.
אבל אין ברירה – צריך להחליט.
לא פעם דחייה בקבלת ההחלטה רק מגדילה את הדילמה.
וחמור מכך – התנאים משתנים כל הזמן.
החלטה א' במועד מוקדם תהיה טובה בהרבה
מאותה החלטה שמן מה לאחר מכן.
נכון – זה לא קל ולא פשוט.
אבל תמיד מגיע הרגע שצריך להחליט.
(בתמונה: מבט מהמוחרקה, שם המסורת הביזנטית מיקמה את הסיפור, לעבר יקנעם).
אנא שתפו והמליצו על הדיוורים שלי. תודה.
צפו בסדרת הרשת החדשה שלי: חגבים
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם!
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
