יעקב ברח לחרן מאימת עשו אחיו.
בחרן הוא התחתן, נולדו לו ילדים
וחייו התנהלו על מי מנוחות.
לכאורה.
אחרי שיוסף נולד
הוא רצה לחזור הביתה.
לבן דודו וחמו בירר בנימוס
"נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי, וְאֶתֵּנָה".
'שומע יעקב,
מה אתה רוצה כשכר?'
הם הסכימו שלבן יקבל את הצאן החד גוני.
ויעקב יקבל את הצאן הצבעוני.
הצלחת יעקב הייתה מרשימה.
מרשימה מדי.
אדם מצליח מדי מעורר קנאה.
גיסיו לא אהבו את המצב שנוצר:
"וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן לֵאמֹר:
'לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ;
וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה".
'היעקב הזה, גונב אותנו.
הוא מסובב את אבא.
הוא מרוקן אותו.
הוא לא משאיר לנו דבר!'.
אבל לא רק בני לבן.
הדברים חלחלו הלאה.
"וַיַּרְא יַעֲקֹב, אֶת-פְּנֵי לָבָן;
וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ, כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם".
גם לבן הזעיף פנים. לא נעים.
בעוד יעקב מתלבט מה פשר היחס הזה,
אלהים כבר החליט עבורו:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יַעֲקֹב:
'שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ',
וְאֶהְיֶה, עִמָּךְ".
יעקב קיבל את ברכת הדרך מאלהים.
אבל הוא הבין שזה לא מספיק.
יש עוד גורמים שיש להתחשב בהם.
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב, וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה,
הַשָּׂדֶה, אֶל-צֹאנוֹ
וַיֹּאמֶר לָהֶן:
'רֹאֶה אָנֹכִי אֶת-פְּנֵי אֲבִיכֶן,
כִּי-אֵינֶנּוּ אֵלַי, כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם...
וְאַתֵּנָה, יְדַעְתֶּן:
כִּי, בְּכָל-כֹּחִי, עָבַדְתִּי, אֶת-אֲבִיכֶן...
וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בַּחֲלוֹם...
קוּם צֵא מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת,
וְשׁוּב, אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ".
יעקב לקח את נשותיו אל השדה.
שם אין כותל וממילא אין אוזניים.
הוא הציג להן את הבעיה (יחס רע)
ואת הפתרון המוצע (חזור לכנען).
"וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה, וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:
'הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה, בְּבֵית אָבִינוּ?
הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ....
וְעַתָּה, כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ--עֲשֵׂה".
'אתה צודק במאה אחוזים.
אבא כבר לא רואה בנו משפחה.
מה שאלהים אמר לך – עשה.
אנחנו איתן באש ובמים'.
ההמשך ידוע:
יעקב ניצל שעת כושר וברח מבית לבן.
הלקח מסיפור זה ברור:
לפני הכרעה חשובה כדאי לשתף את מי שיושפע מההחלטה.
ואתם, האם אתם משתפים בהכרעות חשובות את מי שיושפע ממנה?
האם אתם מבינים שתמיכת המושפעים חשובה להצלחה?
יעקב הבין שהוא כבר לא אותו
רווק צעיר שברח בגפו מחברון לחרן.
הנסיבות השתנו.
יש לו ארבע נשים.
וחשוב מכך!
יש לו שנים עשר ילדים
(כולל דינה).
אחד מהם (יוסף) ממש עולל.
לתלוש את נשותיו ובניו
מהסביבה היחידה אותה הם מכירים
זה לא צחוק.
רצוי וכדאי לשתף את הנשים הראשיות.
הנשים שתפקודן במסע הוא חיוני להצלחתו.
החיים מזמנים לנו מידי פעם הכרעות חשובות
(מעבר דירה, שינוי מקום עבודה, החלפת קריירה...).
מטבע הדברים איננו פועלים בחלל ריק.
אנחנו מוקפים באנשים שיושפעו מהחלטותינו
(בני משפחה, עמיתים לעבודה...).
לא פעם תמיכה שלהם במהלך היא חיונית להצלחתו.
נכון, לא כל שיתוף יניב את ההתלהבות הרצויה,
אבל שיתוף את המושפעים הישירים בהחלטה
יגדיל את סיכוי התממשותה.
