Skip to content

ארץ זבת חלב ודבש – לשנות את המותג

משה רבנו קיבל משימה.

להוציא את בני ישראל ממצרים.

היו לו שתי בעיות.

הראשונה היא שמדובר

בחבורת עבדים נרצעים.

אנשים שלא מכירים שום דבר

מלבד השעבוד.

אז צריך לשנות להם את התודעה.

זה לא הלך בקלות.

(למעשה העם חיכה בקדש ברנע

עד שכל יוצאי מצרים ימותו.

רק אלו שנולדו בני חורין

יזכו להיכנס ארץ המובטחת).

האתגר השני היה

שמצרים היא ארץ ממש עשירה.

והארץ המובטחת - מי יודע מה יש שם?

נכון, אבותינו באו משם.

אבל מדובר באבותינו.

וזה היה ממש מזמן.

לא לשוא מצרים תוארה כ-

"בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר,

בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע".

ובמקום אחר:

"וַיִּבְכּוּ, גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ:

'מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר?

זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה,

אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם;

אֵת הַקִּשֻּׁאִים (כנראה מלפפון),

וְאֵת הָאֲבַטִּחִים,

וְאֶת-הֶחָצִיר

 וְאֶת-הַבְּצָלִים,

וְאֶת-הַשּׁוּמִים".

כישראלים טובים

מילת המפתח פה היא

כמובן 'חינם'...

מדוע שבני ישראל

ירצו לעזוב ארץ כזו עשירה

וללכת אל הלא נודע?

'נכון, אנחנו עבדים.

אבל המזנון פה הוא "אכול כפי יכולתך"'.

הבעיה של משה היא פשוטה.

הוא צריך לשכנע את בני ישראל

שהמותג החדש טוב לא פחות

מאשר המותג הישן.

העם הוא בעייתי.

הקהל רגיל למותג מסוים,

הציבור נולד למותג מסוים.

בני ישראל לא מכירים

שום מותג אחר.

מה עושים?

דואגים לשבח ולהלל

את המותג החדש.

למעשה כבר ה' זהה

את הבעיה הזו.

במפגש הראשון עם משה

(הסנה הבוער וזה)

צריך קודם לשכנע את

משה קודם כל.

"וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא (מצרים)

אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה,

אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

מיד בהמשך הפרק שוב מופיע הביטוי:

"אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".

הנה המיתוג החדש

של ארץ כנען, שהיא לא פחות מ-

'ארץ זבת חלב ודבש'.

מצרים זה לחלשים.

כנען היא הארץ למביני ענין.

אבל כמו שיודע כל פרסומאי מתחיל

מותג חדש צריך תגבור וחשיפה מתמידים.

לחזור שוב ושוב על השם.

הביטוי 'ארץ זבת חלב ודבש'

מופיע שוב ושוב.

בהמשך ספר שמות:

"אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".

ושוב בשמות:

"אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".

בספר ויקרא:

"אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

בספר במדבר בסיפור המרגלים:

"וַיְסַפְּרוּ-לוֹ (המרגלים), וַיֹּאמְרוּ:

'בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ;

וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא".

ובהמשך הסיפור:

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

ושוב האופן פרדוקסלי

ככינוי למצרים

עת דתן ואבירם התנגחו במשה.

גם בספר דברים נזכר הביטוי:

"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ, לָךְ-

-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".

ושוב בהמשך:

"אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".

ועוד שלוש פעמים בספר דברים.

נראה לי שהנקודה ברורה...

הלקח מסיפור זה ברור:

מותג חדש חייב חשיפה מתמשכת ותזכורת מתמדת.

ואתם האם אתם מבינים שמותג חדש דורש חשיפה ממושכת וקבועה?

האם אתם מבינים שתחזוקת מותג היא ריצת מרתון שאינה נגמרת?

האדם הוא יצור שמרן בבסיסו.

אנחנו יצורים של הרגלים ושגרות.

קשה לשכנע אותנו

להחליף מותג שהתרגלנו אליו.

קשה אבל לא בלתי אפשרי.

עובדה.

פה ושם פורצים לחיינו מותגים חדשים.

חלקם נכשל וחלק מצליח.

תנאי בסיסי להצלחת מותג

היא חשיפה ממושכת ומתמדת.

תחזוקה יומיומית של המותג.

הקהל שלא מכיר את המותג החדש

צריך, מה צריך? חייב! להיחשף למותג החדש.

יום יום.

רק כך ניתן לשכנע, אולי,

לנסות את המותג החדש,

ומי יודע אולי אולי אולי לותר על הישן.

אם יש לנו מותג חדש

(מוצר, שירות או אנחנו).

חשוב וחיוני לחשוף אותו כמה שיותר

בכמה שיותר ערוצי הפצה.

רק כך אולי אנשים יעדיפו את מרכולתינו.

(בתמונה - ארץ זבת חלב ודבש).

נגישות
How can I help you?