אליהו הנביא הופיע יש מאין
מעט לפני אמצע ספר מלכים.
לא ידוע מה שם אביו.
כינויו 'התשבי' רומז לעיר מוצאו
שאיש אינו יודע עליה
דבר וחצי דבר.
הוא מהגלעד.
זה בערך מה שניתן לומר
על הביוגרפיה שלו
טרם הופעתו בתנ"ך.
הופעתו הראשונה של אליהו
כללה בתוכה הבטחה לבצורת.
ואכן הבצורת הגיעה.
חשוב להבין שיושבי ארץ ישראל,
שאינה מפורסמת בנהרותיה
השוצפים והכבירים,
תלויים כמעט לחלוטין בגשם.
בצורת משמעה –גזר דין מות.
או ירידה למצרים
(כמו אברהם ויעקב למשל).
הבצורת נמשכה שלוש שנים.
המלך אחאב לקח
את ענין הבצורת ברצינות רבה.
הוא חשב גם על החיות.
לא רק על בני האדם.
המבצע להצלת בעלי החיים יצא לדרך.
"וַיֹּאמֶר אַחְאָב, אֶל-עֹבַדְיָהוּ:
'לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם,
וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים;
אוּלַי נִמְצָא חָצִיר,
וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד,
וְלוֹא נַכְרִית, מֵהַבְּהֵמָה'".
'שים לב עובדיה,
אנחנו נסרוק מעיין – מעיין.
נחל – נחל.
אולי נמצא חציר לבהמות.
אחרת נאלץ לשחוט אותן.
צער בעלי חיים'.
בהתאם לסיסמה הידועה
'עבודה במקביל – הצלחה לכל דביל'
הרי העבודה חולקה.
"וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ, לַעֲבָר-בָּהּ:
אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד, לְבַדּוֹ,
וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ-אֶחָד, לְבַדּוֹ".
עובדיהו שתואר כעובד ה' נאמן
(כראוי לשמו) הלך בדרכו.
והנה הפתעה!
"וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ,
וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ;
וַיַּכִּרֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו,
וַיֹּאמֶר: 'הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ?'
וַיֹּאמֶר לוֹ: 'אָנִי; לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ:
"הִנֵּה אֵלִיָּהוּ"'".
'-יו, אני לא מאמין!
זה אתה, אליהו?
- כן,
- לא. אני לא מאמין!
אליהו אליהו?
- כן נודניק. זה אני.
-יו, אליהו הגדול בכבודו ובעצמו.
- זה אני אומרים לך. מה לא מובן?
מה נפלת? קום!
- יו, שככה יהיה לי טוב.
אליהו הנביא בכבודו ובעצמו!
- גמרת להתרגש? יופי.
לך הגד לאחאב שראית אותי'.
עובדיהו לא הבין מאיפה זה נפל עליו.
"וַיֹּאמֶר: 'מֶה חָטָאתִי?
כִּי-אַתָּה נֹתֵן אֶת-עַבְדְּךָ,
בְּיַד-אַחְאָב—לַהֲמִיתֵנִי?
חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,
אִם-יֶשׁ-גּוֹי וּמַמְלָכָה
אֲשֶׁר לֹא-שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ,
וְאָמְרוּ, אָיִן;
וְהִשְׁבִּיעַ אֶת-הַמַּמְלָכָה
וְאֶת-הַגּוֹי, כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה".
'אתה רציני?
אתה רוצה שאחאב יהרוג אותי?
אתה יודע כמה הוא מחפש אותך?
אין מקום שהוא לא חיפש אותך.
הוא השביע את כולם
שמיד יגידו לו כשיראו אותך!'
"וְעַתָּה, אַתָּה אֹמֵר:
'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ, הִנֵּה אֵלִיָּהוּ?'
וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ,
וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא-אֵדָע,
וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב
וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי".
'אליהו יקר,
בוא לא נגזים.
אני מכיר אותך.
המוניטין שלך בעייתי.
אני אלך לאחאב
ואתה תעלם כהרגלך.
אתה נעלם מעכשיו לעכשיו.
אי אפשר למצוא אותך
ומי יחטוף את
כל העצבים של אחאב?
אני. אני ולא אתה'.
הסו ידוע.
אליהו הרגיע את עובדיהו,
והפגישה בין אחאב לאליהו התקיימה.
הלקח מסיפור זה ברור:
המוניטין קובע את היחס אלינו.
ואתם, האם אתם מבינים את חשיבות המוניטין?
האם אתם מבינים שחשוב לטפח מוניטין ראוי?
בחיי היום יום אנו פוגשים אנשים רבים.
חלקם מוכרים וחלקם לא.
לפעמים אנחנו צריכים דבר מה מאדם
(המלצה, עסקה, קשרים...)
שאינו מכיר אותנו.
איזו סיבה יש לאדם שלא מכיר אותנו
לתת לנו את מה שאנו נבקש ממנו?
המניע העיקרי הוא המוניטין שלנו.
שמנו הטוב (או לא...) ההולך לפנינו.
המוניטין של אליהו היה לא משהו.
רק מאמץ מצד אליהו
הצליח לשכנע את עובדיהו.
טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב אמר קהלת.
על כן שמירה על המוניטין הטוב שלנו
היא דבר חיוני מאין כמותו.
מוניטין טוב יקדם אותנו בכל תחום שהוא.
(בתמונה: שמן).
