אחזיה מלך יהודה מת
(ישנה סתירה בין המקרא
לבין עדות חיצונית.
אך לענייננו אין זה משנה.
הוא מת טרם זמנו. וזהו).
לפי המסופר אמו עתליה
טבחה את כל זרע המלוכה
למעט אחד מנכדיה יואש
שהוחבא במקדש מבלי שעתליה תדע.
שש שנים חלפו, והן סוכמו במשפט:
"וַעֲתַלְיָה, מֹלֶכֶת עַל-הָאָרֶץ".
(ניתן לתהות האם המקרא
דייק בעובדה שעתליה
רצחה את נכדיה שלה.
וכיצד היא מלכה זמן כה רב
ללא תמיכת חוגי החצר).
כך או אחרת יואש המסתתר
הגיע לגיל שבע.
גיל בו הוא יכול כבר למלוך לבד
(בעזרת יועציו כמובן).
אבל יש בעיה.
עתליה מולכת על הארץ כזכור.
וידוע המשפט התלמודי
(אם כי בהקשר אחר):
"אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא הנימה".
ואין יואש נוגע בעתליה כמלוא הנימה גם כן.
על מנת שיואש ימלוך – עתליה חייבת ללכת.
כיון שמלך הוא שליט לכל ימי חייו,
הרי עתליה צריכה לחצות את הנהר
מגדת החיים אל גדת המתים.
ויפה שעה אחת קודם.
ברור מה צריך לעשות.
אבל עתליה היא המלכה.
למרותה סרים קציני הצבא.
בהחלט גורם שיש להתחשב בו.
מי שהחביא את יואש היה יהוידע הכהן.
כהן הוא תפקיד חשוב.
חשוב אך ללא צבא.
מה עושים?
משתמשים במה שיש.
ומה יש?
את שומרי המקדש.
יהוידע הבין שבידוד זירת ההמלכה
הוא המפתח להצלה.
"הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם, בָּאֵי הַשַּׁבָּת,
וְשֹׁמְרֵי, מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.
וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר,
וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים...
וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת (חלקים) בָּכֶם,
כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת,
וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת בֵּית-יְהוָה, אֶל-הַמֶּלֶךְ.
וְהִקַּפְתֶּם עַל-הַמֶּלֶךְ סָבִיב,
אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל-הַשְּׂדֵרוֹת, יוּמָת;
וִהְיוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ".
חלק פה, חלק שם, חלק בעתודה
ועוד חלק שומר על המלך.
הבעיה היא שאין כל כך הרבה מהם.
המקדש הוא מקום קטן יחסית.
מספר השומרים אינו גדול.
מה עושים?
מקבצים את כולם.
"וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי המאיות (הַמֵּאוֹת),
כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן,
וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת-אֲנָשָׁיו,
בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת".
כולם התייצבו!
גם המשמרת שעולה במוצאי שבת
וגם המשמרת שיורדת במוצאי שבת.
לכל שבת יש מוצאי שבת. כפשוטו.
הכח הזמין מוצה עד תום.
רק כך היה ליהוידע סיכוי להצליח בקשר.
הסוף ידוע.
יהואש הומלך ועתליה נרצחה.
הלקח מסיפור זה ברור:
מיצוי האמצעים חיוני להצלחת המשימה!
ואתם האם אתם ידועים למצות את האמצעים?
האם אתם מבינים כמה זה חשוב להצלחת המשימה?
החיים מזמנים לנו אתגרים שונים.
חלקם קלים וחלקם חסר סיכוי.
אבל הסוג הנפוץ הוא אתגר שהוא
'קשה אבל אפשרי'.
המשמעות היא שנצטרך
לרתום המון משאבים על מנת
להתמודד עם האתגר.
לפעמים נצטרך את כל המשאבים.
מיצוי נכון ויעיל של המשאבים הוא חיוני.
זה לא קל אבל חשוב.
משאבינו לעולם יהיו חסרים
ונצטרך תעדוף משימות אל מול המשאבים.
(שאלה אחרת עליה אין תשובה אחת
היא: איך מתעדפים נכון).
אם נשכיל למצות את המשאבים המוגבלים
סיכויי ההצלחה שלנו – יגדלו בצורה משמעותית.
