Skip to content

משה והסנה – מספיק דיבורים. מעשים!

משה ברח למדין.

שם הוא התחתן

עם ציפורה בת יתרו.

הוא רעה את צאן יתרו חותנו

חי בשלווה, הוליד ילדים,

רעה צאן וחיכה לפנסיה.

אבל לאלהים היו תכניות אחרות

יום אחד משה שוטט

באזור הר חורב (הר סיני).

לפתע ראה מחזה מוזר

הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל

שיח כלשהו (אינו מזוהה. בכוונה),

שבוער, בוער ובוער

אבל אינו מתכלה...

משה הסקרן ניגש לראות.

מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה?

לרגע הזה חיכה ה':

וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה

לאלהים הייתה דרישה מפורשת ממשה:

וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה;

וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.

קל להגיד – קשה לבצע (כמו דיאטה).

משה לא נלהב, בלשון המעטה:

מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה?

וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.

משה תהה האם הוא האדם הראוי למשימה?

לדעתו – לא!

אבל דעתו לא חשובה במקרה זה.

למשה יש טענה חדשה:

הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם

שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם;

וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ?

מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?...

וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי,

וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי

'סליחה, מי אתה?

אני, עד לפני 2 דקות,

לא הכרתי אותך.

אז הם? בני ישראל?

מדוע שיאמינו לי

שפגשתי אותך?

ומדוע שישמעו בקולי?'.

אלהים ניסה להרגיע את משה.

הוא עשה למשה כמה מופתים.

המטה הפך לנחש.

היד הפכה למצורעת והתרפאה.

המים הפכו לדם.

עכשיו משה יודע שהדובר אליו

הוא אלהי ישראל.

משה עדיין לא התלהב

וניסה תירוץ אחרון:

כְּבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי.

'אלהים יקר, אני מתקשה בדיבור.

יש לי מבטא כבד'.

(משה אינו מגמגם!

מצרית היא שפת אמו.

לא עברית).

אלהים לא השתכנע.

משה, שהיה מנומס עד עכשיו

אמר במפורש:

שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח

'עזוב, שלח למשימה

כל אחד שהוא לא אני, בבקשה'.

אלהים התרגז:

וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה.

נמאס לו!

אלהים חתך את הדיון.

אַהֲרֹן אָחִיךָ... הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה...

וְאֶת-הַמַּטֶּה הַזֶּה, תִּקַּח בְּיָדֶךָ,

אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-בּוֹ, אֶת-הָאֹתֹת.

'משה היקר, מספיק דיבורים.

עכשיו מעשים!

יש לך בעייה לדבר עברית כראוי?

אהרון הוא הפתרון.

המטה  ישמש אותך בעתיד.

שיהיה בהצלחה!'.

הלקח מסיפור זה ברור.

לפני משימה חשובה

כדאי, רצוי וראוי

להתייעץ, לשמוע דעות והתנגדויות.

אבל בסוף צריך להחליט.

להחליט ולבצע בכל לב!

 

 

ואתם האם אתם שוקלים בעד ונגד?

האם אתם שומעים התנגדויות?

האם אתם יודעים 'לדפוק על השולחן' כצריך?

האם אתם יודעים לחתוך ולהתקדם?

התייעצות היא דבר חשוב.

שמיעת קשיים והתנגדויות היא חשובה.

בטח כשאתם מטילים משימה על מישהו אחר

(כפוף בעבודה, ילדים, בן / בת זוג).

אבל תמיד מגיע הרגע בו צריך להחליט.

לא פעם על סמך מידע חסר

והתנגדות של מבצע המשימה.

אבל! ללא החלטה סופית לביצוע

(גם אם בדיעבד היא תתברר כשגויה)

הדברים לא יזוזו וייתקעו.

בלימודים, בעסקים, במשפחה, בזוגיות.

(בתמונה: משה והסנה הבוער. By Sébastien Bourdon - ww.oceansbridge.com, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10586813).

רוצים תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור "מוחשי" ומעשי יותר?

רוצים להזמין סיורים מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?

רוצים להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?

כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם

ואתקשר אליכם בהקדם –

או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376

שלכם,

ד"ר אילן אבקסיס

סופר, היסטוריון ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.

נגישות