רות הגיעה עם חמותה נעמי
ממואב לבית לחם יהודה.
הן הגיעו בדד.
בלי עתיד, בלי תקוה. בלי חלום.
היא הייתה גם אלמנה וגם גרה
('גר' בלשון המקרא משמעו
אדם זר וחסר זכויות אזרח.
רק בימי בית שני המילה נטענה
במשמעות 'אדם שהמיר דתו ליהדות').
התקיימו בה שניים משלוש האפיונים של
המעמדות הנמוכים בחברה:
גר, יתום ואלמנה.
מה עושים?
נעזרים בטוב ליבם של אחרים.
במקרה הזה
'לקט, שכחה ופאה'.
רות הלכה ללקט בשדות.
בדרך מקרה היא הגיעה לשדה
של בועז. קרוב רחוק של נעמי.
רות הייתה בולטת דיה
כדי לעלות על צג המכ"ם של בועז:
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ, הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים:
'לְמִי, הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?"
בועז אסף מידע בסיסי (שם, מוצא, רקע).
בועז לא שמר את המידע לעצמו,
אלא השתמש בו:
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל-רוּת:
'... אַל-תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר...
וְכֹה תִדְבָּקִין, עִם-נַעֲרֹתָי...
וְצָמִת (צמאת), וְהָלַכְתְּ אֶל-הַכֵּלִים,
וְשָׁתִית, מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים...
וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ, בַּחֹמֶץ".
'שומעת רות,
אין מה לחפש בשדה אחר.
הישארי עם נערותיי.
שתיה ואוכל חופשי – עלי'.
(יש הטוענים שטבילת הפת בחומץ
היא למעשה ניגוב חומוס.
הם טועים).
בנוסף בועז הורה לפנק אותה
בחלק מהיבול.
עכשיו בועז עלה על צג המכ"ם של נעמי.
"וַתֹּאמֶר לָהּ, נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ:
'בִּתִּי, הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ-לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב-לָךְ'".
'שומעת רות,
הגיע הזמן לסדר אותך.
יש לי מישהו שיכול להתאים לך'.
התכנית של נעמי פשוטה.
להניח בפני בועז פיתיון,
בתקוה שינגוס בו.
"וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ...
הִנֵּה-הוּא, זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים--הַלָּיְלָה.
וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ-
-וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן...
וְיָדַעַתְּ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב-שָׁם,
וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ);
וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין".
'שומעת רות,
בועז! הוא האיש שלנו.
הלילה הוא יהיה בגורן.
לכי להתקלח, שימי בושם,
לבשי את השמלה הכי טובה שלך.
לכי לגורן, ושם בועז כבר ידע מה לעשות'.
וכך היה.
רות מילאה את ההוראות במדויק.
היא נשכבה ליד רגליו וחיכתה.
חיכתה וחיכתה עד חצות הליל.
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,
וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת;
וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו
וַיֹּאמֶר: 'מִי-אָתּ?'ְ"
בועז ישן שינה עמוקה.
הוא התעורר ולהפתעתו
הוא גילה אשה לא מוכרת
ליד רגליו.
איך היא הגיעה לפה?
מי זו בכלל?
רות הבינה שזו 'נאום המעלית' שלה
(נאום בן 30 שניות,
בו מעבירים מסר קצר וממוקד).
יש לה שניות ספורות להעביר לבועז את המסר:
'קח אותי!'.
אבל מה היא תגיד?
הוא היה נחמד אליה.
אז מה? אולי הוא נחמד לכולן?
מה עושים?
רות בחרה בגישה הישרה והברורה.
"אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ
וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל-אֲמָתְךָ,
כִּי גֹאֵל אָתָּה".
רות הציגה את עצמה,
אמרה מה היא רוצה,
והסבירה מדוע.
'אני רות.
אני רוצה שנתחתן.
כי אתה האדם המתאים'.
ישר ולענין.
ללא פטפוטי סרק מיותרים.
בועז לא התעכב:
"כֹּל אֲשֶׁר-תֹּאמְרִי, אֶעֱשֶׂה-לָּךְ".
נגס.
ההמשך ידוע.
בבוקר רות מיהרה לספר לנעמי
על עלילותיה בלילה.
נעמי חייכה אל עצמה.
בועז עלה בחכה ובגדול.
"כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ,
כִּי-אִם-כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם".
הלקח מסיפור זה ברור.
חשוב להעביר את המסר בצורה הברורה והמדויקת ביותר.
ואתם, האם אתם מוכנים עם 'נאום מעלית' משלכם?
האם אתם מעבירים את המסר בצורה ברורה?
האם אתם נמנעים ממסרים פתלתלים?
אנחנו מעבירים ומקבלים מסרים כל יום כל היום.
לא פעם המסרים אינם ברורים דיים.
לא תמיד ברור מה רוצים מאיתנו
(במקרה הטוב)
או לא ברור מה אנחנו רוצים
(במקרה הרע).
אנחנו צריכים 'נאום מעלית' מוכן.
(לפעמים גם כמה, בהתאם לקהל היעד).
העברת המסר שלנו בצורה ברורה,
כך שהצד השני יבין את הכוונה,
תחסוך לנו זמן, אי הבנות והוצאות מיותרות.
(בתמונה: מעלית).
אנא שתפו והמליצו על הדיוורים שלי. תודה.
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם!
והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!
)למנויי האתר יש הנחה בסיורים!!!)
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
