Skip to content

נחש נשך נחש – אין הזדמנות שלישית לרושם ראשון

משה רבנו קיבל משימה כבדה.

כבדה מאוד.

עליו להוציא את בני ישראל ממצרים.

להוציאם מבית עבדים.

אבל יש בעיה אחת בשם פרעה.

פרעה עלול לא לשחרר.

משה ואהרון נשלחו אל פרעה

על מנת לדבר אל ליבו.

וְאַחַר, בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ, אֶל-פַּרְעֹה: 

כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי!...

ב וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ?

לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל?

לֹא יָדַעְתִּי אֶת-יְהוָה!

וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ!!!

לא משחרר. בצדק מבחינתו.

הוא אינו מכיר את הצמד המוזר הזה,

ובטח לא את אלהי הצמד.

אין ברירה, צריך להרשים אותו באיזה מופת.

וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת-מַטֵּהוּ, לִפְנֵי פַרְעֹה

וְלִפְנֵי עֲבָדָיו--וַיְהִי לְתַנִּין.

(בלשון המקרא 'תנין' ו'נחש' הן מילים נרדפות לפעמים)

מרשים מאוד. אבל לא את כולם.

וַיִּקְרָא, גַּם-פַּרְעֹה, לַחֲכָמִים, וְלַמְכַשְּׁפִים;

וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם,

בְּלַהֲטֵיהֶם--כֵּן. יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ,

וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם.

מה?!?!

זה מה שהצמד המוזר

עם האלהים הלא ברור שלהם

יודע לעשות?

החרטומים גם יודעים את הטריק הזה.

המפגש הראשון בין אלהי ישראל

לבין אלהי מצרים (בדמות פרעה)

הסתיים בקול ענות חלושה.

נכון, התנין העברי בלע את התנין המצרי

אבל זו תקלה מקומית.

הרושם הראשון שהותיר אלהי ישראל

על פרעה הוא לא משהו בלשון המעטה.

'אין הזדמנות שניה לרושם ראשון'.

פרעה הכביד את לבו,

כי הצמד המוזר הזה

חולל בדיוק את התוצאה ההפוכה.

תחת להרשים את פרעה

הם גרמו לו לגחך.

אבל זה לא נגמר פה.

אין ברירה. עוברים למכות.

מכה ראשונה – דם!

וַיַּךְ (אהרון) אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר,

לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו;

וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר, לְדָם.

'אה, זה הכל?'.

וַיַּעֲשׂוּ-כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלָטֵיהֶם.

'גם החבר'ה שלי יודעים את הטריק הזה'.

מילא פעם אחת, אבל פעמיים?

טוב, עוברים למכה הבאה.

וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת-יָדוֹ, עַל מֵימֵי מִצְרָיִם;

וַתַּעַל, הַצְּפַרְדֵּעַ, וַתְּכַס, אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם

'מה? אתם מסתלבטים עלי?'.

וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים, בְּלָטֵיהֶם;

וַיַּעֲלוּ אֶת-הַצְפַרְדְּעִים, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם'.

מילא פעם אחת, מילא פעמיים, אבל שלוש?!?!

נכון, החרטומים רק הוסיפו צפרדעים

ולא סילקו.

נכון, בהמשך הם לא יוכלו להתמודד עם שאר המכות.

אבל הרושם הראשוני המשולש

חרוט היטב אצל פרעה!

דעתו על הצמד המוזר ואלהיו

היא שלילית ומזלזלת.

רק פגיעה אישית בפרעה עצמו במכת בכורות

תסדוק את חומת הזלזול במשה, אהרון וה'.

וגם זה לזמן קצר.

כי מיד אחרי יציאת מצרים

פרעה יצא לרדוף אחרי בני ישראל.

אות וסימן, שבסתר לבו הוא עדיין

זלזל בצמד המוזר הזה

ובאלהי הצמד הזה.

הלקח מסיפור זה ברור.

אין הזדמנות שניה לרושם ראשון, שני ואפילו שלישי.

קשה מאוד לשנות דעה שהתקבעה בתחילת הדרך.

 

ואתם – האם אתם יודעים ליצור את הרושם הראשון הנכון?

האם אתם יודעים לתת הזדמנות לרושם שני?

האם אתם משנים את דעתכם הראשונה, כשצצות עובדות חדשות?

 

ר ושם ראשוני הוא כלי הישרדותי רב ערך.

אם התרשמתי שזה אריה, אז קודם אברח.

אחרי זה אחשוב 'מה זה היה?'

הרושם הראשוני שאנו עושים על אחרים

הוא כלי חיוני.

חשוב בזוגיות, בלימודים, בעסקים, בחיי החברה ואיפה לא?

רושם ראשוני של אחרים עלינו - חשוב באותה מידה.

אבל חשוב שנדע לתת הזדמנות שניה.

רושם ראשוני טוב שלנו מחד גיסא,

ומתן הזדמנות לרושם שני

יקדמו את מטרותינו בחיים.

ובהזדמנות זו אאחל חג פסח שמח לכם ולכל יקיריכם.

(בתמונה: מטה. חדי העין יבחינו בחיפושית זבל. סמל מלכותי במצרים העתיקה).

רוצים תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור "מוחשי" ומעשי יותר?

רוצים להזמין סיורים מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?

רוצים להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?

כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם

ואתקשר אליכם בהקדם –

או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376

שלכם,

ד"ר אילן אבקסיס

סופר, היסטוריון ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.

נגישות