לאחר שבני ישראל הובסו
על ידי הפלשתים,
ארון הברית הובא אל שדה המערכה.
הוא היה אמור לעזור נגד הפלשתים.
התוצאה הייתה הפוכה.
תבוסה ישראלית מוחצת.
ארון הברית נפל בידי הפלשתים.
בזיון וחרפה.
הפלשתים הניחו את הארון
במקדש דגון באשדוד.
כאן החלה סדרת אירועים.
משעשעת בעיני הישראלים,
כואבת בעיני הפלשתים.
בלילה הראשון נפל צלם דגון.
הוא הועמד מחדש.
בלילה השני שוב נפל.
הפעם נכרתו ראשו כפות ידיו ורגליו.
הפלשתים לא הבינו את הרמז.
ה' הכה אותם בעפלים (בַּטְּחֹרִים).
לא ברור מהם העופלים.
רק ברור שזו מילה כה גסה,
שיש להחליפה במילה מנומסת יותר.
'טחורים'.
גם מהות הטחורים אינה ברורה
(יש המציעים מכרסמים).
רק ברור שטחורי המקרא
אינם הטחורים של ימנו.
(בהמשך הם יעשו טחורי זהב.
ואני לא רואה איך עושים
צלם טחורים של ימנו מזהב...).
אנשי אשדוד הבינו שיש בעיה.
הם חשדו שארון אלהי העברים
אחראי לדבר.
מה עושים?
מעבירים את הבעיה למישהו אחר.
הארון נשלח אל גת עיר היין.
גם אנשי גת לקו בטחורים.
גם הם חשדו שיד אלהי העברים בדבר.
מה עושים?
מעבירים את הבעיה למישהו אחר.
הארון נשלח אל עקרון המעטירה.
אנשי עקרון סירבו בעקרון לקבל את הארון.
מה עושים?
מעבירים את הבעיה למישהו אחר.
הבעיה היא שכבר נגמר המישהו האחר.
מה עושים?
"וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים, לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר:
'מַה-נַּעֲשֶׂה, לַאֲרוֹן יְהוָה?
הוֹדִעֻנוּ, בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ".
'חברים ניסינו הכל
מלבד דבר אחד.
זה ארון של הישראלים.
אז שהם יתמודדו איתו.
איך מקדמים את זה?'
הקוסמים והכהנים המליצו
שאם מחזירים את הארון
אז לשלוח איתו מנחת כפרה.
"חֲמִשָּׁה עפלי (טְחֹרֵי) זָהָב
וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב...
וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי עפליכם (טְחֹרֵיכֶם)
וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם".
את כל הכבודה הזו יש לשים
על עגלה ללא עגלון.
את העגלה יש לשלוח לכיוון בית שמש.
הכהנים והקסמים עדיין לא היו בטוחים
שארון ה' הוא שחולל את כל הצרות.
היו ודאי מי שהציעו הסברים אחרים.
על כן הם המליצו לעקוב אחרי מסלול העגלה,
ולראות לאן הפרות העצמאיות
מושכות את העגלה.
"אִם-דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ-
-הוּא עָשָׂה לָנוּ, אֶת-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת;
וְאִם-לֹא, וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ-
-מִקְרֶה הוּא, הָיָה לָנוּ".
'שימו לב, כן?
אם העגלה תלך בכיוון בית שמש
סימן שהארון אשם.
אם היא תלך בכיוון אחר
הארון לא אשם
ומשהו אחר אחראי לצרותינו'.
כצפוי העגלה המשיכה בנתיב המהיר
לבית שמש עיר האורות.
הלקח מסיפור זה ברור:
כדי לאשש או להפריך השערה צריך לערוך ניסוי.
ואתם האם אתם יודעים לבחון את ההשערות?
האם אתם מבינים שחשוב לאשש או להפריך את ההשערה?
הפלשתים נתקלו במצב לא מוכר ומאיים.
החשוד המיידי היה ארון הברית.
הם שמו לב לקשר בין ארון הברית
לבין התופעות הלא מוסברות.
אבל הקשר לא היה מובהק וחד משמעי.
בניגוד לרושם העולה מהסיפור
כאילו הכל קרה מהר
הרי האירועים נמשכו זמן רב.
"וַיְהִי אֲרוֹן-יְהוָה בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים,
שִׁבְעָה חֳדָשִׁים".
שבעה חודשים הם המון זמן.
זמן שעמעם את הקשר בין הארון בין האירועים.
לאירועים יתכן יותר מהסבר אחד.
אז היה צורך לבדוק.
החיים מעמידים אותנו מידי פעם
בפני מצבים ואירועים מטרידים ומאיימים.
לא תמיד ברורה הסיבה.
לא פעם ישנם כמה הסברים.
(צירוף מקרים? מעשה מכוון? חוסר תשומת לב?...).
לכן חשוב לבחון מהו הגורם לבעיה.
לא פעם הבדיקה היא בניסוי וטעיה.
כי אין דרך אחרת.
מציאת הגורם (או הגורמים) לתופעה המאיימת
תקל על מציאת פתרון ראוי והולם (אם ישנו).
(בתמונה: פרה).
