הבבלים החריבו את ירושלים.
חורבן לאומי וטראומה אדירה.
אבל הייתה תקוה.
וְהָעָם, הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הִשְׁאִיר,
נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל-
-וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם, אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן.
יש שארית פליטה, שלא גלתה לבבל.
אולי אפשר להתחיל שוב.
וַיָּשֻׁבוּ כָל-הַיְּהוּדִים, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם,
וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ-יְהוּדָה אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּתָה;
וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ, הַרְבֵּה מְאֹד.
אבל לא כולם היו מרוצים מהמצב החדש.
וְיוֹחָנָן, בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה-
-בָּאוּ אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּתָה.
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו (אל גדליה) הֲיָדֹעַ תֵּדַע
כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן שָׁלַח
אֶת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה, לְהַכֹּתְךָ, נָפֶשׁ?
ליוחנן ושרי החיילים נודע כי מלך עמון
שלח את ישמעאל בן נתניהו על מנת לרצוח את ירמיהו.
וגדליה, האם הודה להם על הדאגה לשלומו?
וְלֹא-הֶאֱמִין לָהֶם, גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם.
יוחנן לא אמר נואש. הייתה לו הצעה מעשית
וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ אָמַר אֶל-גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר
אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה, וְאִישׁ, לֹא יֵדָע;
לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ? וְנָפֹצוּ כָּל-יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ,
וְאָבְדָה, שְׁאֵרִית יְהוּדָה?
הבא להרגך – השכם להרגו. מכת מנע לתכנית של מלך עמון.
סיכול ממוקד לרוצח בטרם יכה את גדליה.
האם הפעם גדליה שמח על ההצעה?
האם הוא הוקיר את הרעיון להקדים תרופה למכה?
וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם אֶל-יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ
'אַל-תעש (תַּעֲשֵׂה) אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה!
כִּי-שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר, אֶל-יִשְׁמָעֵאל!'.
בדיוק להיפך. הגנה בלתי מתפרשת על ישמעאל.
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶן-אֱלִישָׁמָע
מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ
אֶל-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם--הַמִּצְפָּתָה;
וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה
ישמעאל, בחור בעל ייחוס מלכותי הגיע עם עשרה מחבריו.
הם פגשו את גדליה, והסבו יחדיו לשולחן.
אכילה בצוותא היא בעלת משמעות חברתית.
לא רק אספקת קלוריות לצורך פעילות הגוף.
התמימות של גדליה הרגה אותו.
וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה
וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ,
וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן בַּחֶרֶב--וַיָּמֶת אֹתוֹ:
יוחנן צדק בכל מילה. אבל לא רק גדליה נרצח.
וְאֵת כָּל-הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ אֶת-גְּדַלְיָהוּ בַּמִּצְפָּה,
וְאֶת-הַכַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר נִמְצְאוּ-שָׁם--אֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,
הִכָּה יִשְׁמָעֵאל
גם העוזרים של גדליה וגם חיל המצב הבבלי (הכשדים).
את כולם רצח ישמעאל.
גם שבעים עוברי אורח תמימים נרצחו.
בנוסף ישמעאל שבה את הנותרים,
ולקח אותם לארץ עמון.
יוחנן שחרר את השבויים אמנם,
אבל התוצאה הייתה הרת אסון
וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-אִתּוֹ,
אֵת כָּל-שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר הֵשִׁיב מֵאֵת יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה...
וַיֵּלְכוּ, וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת כמוהם (כִּמְהָם), אֲשֶׁר-אֵצֶל, בֵּית לָחֶם-
-לָלֶכֶת, לָבוֹא מִצְרָיִם
מִפְּנֵי, הַכַּשְׂדִּים, כִּי יָרְאוּ, מִפְּנֵיהֶם.
הגרעין להתחדשות עם ישראל בארצו
ברח מצרים מפחד הבבלים (הכשדים).
קימום המקדש נדחה לדורות הבאים.
לא לשוא הגדירו חז"ל את הרצח כחורבן בית נוסף.
'כשריפת בית אלהינו' לא פחות!
וגם קבעו את צום גדליה, כט' באב מועד ב'.
הלקח מסיפור זה ברור.
קבעון מחשבתי עלול לגרום לאסון.
מידע חדש ומטריד מערער את שלוות הנפש.
יש נטייה להתעלם ממידע מטריד.
לפרש אותו באופן שלא יערער את תפיסת עולמנו.
ואתם – האם מקובעים מחשבתית?
האם אתם מתעלמים ממידע חדש,
מידע אשר סותר את הנחות היסוד שלכם?
כשנתקלים במידע חדש ומערער יציבות
הנטיה היא להיצמד חזק חזק לישן ולמוכר.
לפעמים אפילו מכחישים את המידע המטריד.
מי שמתעלם ממידע מטריד – עלול להתרסק.
כמו חברת קודאק, שלא הוטרדה מהמצלמות הדיגיטליות...
מידע מטריד לא צריך לשנות את התנהלותנו מיד.
חלק מהמידע המטריד יתברר כלא נכון או כלא רלוונטי.
אבל אסור להתעלם ממנו.
ללא התייחסות רצינית – התוצאות עלולות לכאוב.
(בתמונה: נבי סמואל, שיש המזהים שם את מצפה).
