לאחר פילוג הממלכה
הקים ירבעם בן נבט
שני מקדשים.
אחד בדן ואחד בבית אל.
איש האלהים מיהודה
נשלח על מנת להתרות במלך.
הוא ניבא שהמזבח בבית אל
ייהרס בעתיד הרחוק.
תגובת המלך הנרגז
"וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת-יָדוֹ
מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר:
'תִּפְשֻׂהוּ! וַתִּיבַשׁ יָדוֹ
אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו
וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו".
רק לאחר חרטה של המלך
התפלל איש האלהים
וידו של המלך שבה אליו.
לירבעם אסיר התודה הייתה
הצעה מפתה עבור איש האלהים.
"בֹּאָה-אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה
וְאֶתְּנָה לְךָ, מַתָּת".
'אח שלי,
בוא אלי, נאכל משהו יחד,
ואני אפנק אותך במתנה שווה.
כדאי לך'.
תשובת איש האלהים הייתה נחרצת.
"אִם-תִּתֶּן-לִי אֶת-חֲצִי בֵיתֶךָ,
לֹא אָבֹא עִמָּךְ;
וְלֹא-אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה-מַּיִם,
בַּמָּקוֹם הַזֶּה
כִּי-כֵן צִוָּה אֹתִי, בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר:
'לֹא-תֹאכַל לֶחֶם, וְלֹא תִשְׁתֶּה-מָּיִם;
וְלֹא תָשׁוּב, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ'".
'מצטער אח שלי,
יש נהלים ברורים.
אסור לי לאכול, לשתות
ואפילו לחזור באותה הדרך.
הוראות הנהלה.
אין מה לעשות'.
איש האלהים אכן חזר
בדרך אחרת ממנה בה.
אבל תמיד יש מי שינסה להתערב.
נביא זקן מבית אל שמע על המקרה.
הוא מיהר אחרי איש האלהים
והדביק אותו ליד עץ אלה.
הנביא הנלהב הזמין
את איש האלהים אליו הביתה
כדי לאכול יחד.
תשובת איש האלהים
חזרה על עצמה.
'מצטער.
אסור לי.
אלה הנהלים'.
הנביא הזקן מבית אל לא ויתר,
וחירטט לו מעשיה מצוצה מהאצבע:
"וַיֹּאמֶר לוֹ:
'גַּם-אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ,
וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר
'הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל-בֵּיתֶךָ,
וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם'.
כִּחֵשׁ, לוֹ".
'איזה קטע
גם אני נביא בדיוק כמוך.
אתה לא מעודכן אחי.
מלאך ה' אמר לי
ממש לפני כמה רגעים,
אולי ראית אותו הולך מפה,
שאני צריך לארח אותך אצלי בבית.
לתת לך לאכול ולשתות'.
שקר מוחלט.
מראשית הדברים ועד אחריתם.
איש האלהים נתן אמון בקשקשן מבית אל.
"וַיָּשָׁב אִתּוֹ, וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ--וַיֵּשְׁתְּ מָיִם".
אכל ושתה.
אבל רק מים.
אלהים לא אהב את מה שקרה
והעניש את איש האלהים.
"וַיֵּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ...
וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה, עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה:
לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה,
וְלֹא שָׁבַר אֶת-הַחֲמוֹר".
האריה הרג את האיש.
רק הרג. לא טרף אותו.
וגם לא נגע בחמור.
שניהם יחד עמדו ליד הגופה.
'וגר אריה עם חמור'.
נביא השקר מבית אל קבר את איש האלהים
בחלקת הקבר שלו וספד לו:
"הוֹי אָחִי".
תודה רבה באמת.
הלקח מסיפור זה הוא ברור:
לא כל מקור סמכות – הוא באמת כזה.
ואתם האם אתם יודעים להבחין מתי מקור הסמכות הוא מהימן?
האם אתם מבינים שלא כל המדבר בבטחון עצמי הוא דובר אמת?
החיים בנויים ממדרג.
כולנו כפופים כך או אחרת למקורות סמכות.
בעבודה, במשפחה ובעיקר סמכות מקצועית.
בעתות משבר מקורות סמכות מקצועית
צצים יש מאין, כפטריות אחר הגשם.
הביקוש לסמכות מקצועית בעת משבר
יוצר את ההיצע של מקורות סמכות כאלה.
אנשים בעלי בטחון עצמי,
הופעה מרשימה, ומילים נכונות
יוצרים אשליה של סמכות מקצועית.
במקרים רבים הם לא.
לא פעם הם מדברים שטויות.
בלשון המעטה...
איש האלהים מיהודה היה רעב, צמא ועייף.
היה לו קשה.
לפתע הופיע מקור סמכות מקצועי.
נביא אלהים. ממש כמוהו.
הנביא הקשקשן ידע מה לומר.
והסוף ידוע.
בעתות משבר ומצוקה אנו מתקשים להבחין
במקצועיות ובאמינות של הסמכות המקצועית.
לכן כדאי להתכונן מראש.
כדאי לגבש בעתות רגיעה
את מקורות הסמכות שלנו.
על סמך נסיון, המלצות,
תחזיות שהתממשו,
שגיאות הערכה, תפיסת עולם ועוד...
(איש איש ותבחיניו הוא).
כך בשעת משבר נדע על מי לסמוך,
נצמצם את הסיכוי ללכת שולל
אחרי מאחזי עיניים,
ונגדיל את שלוות הנפש שלנו.
החיים בנויים ממדרג.
כולנו כפופים כך או אחרת למקורות סמכות.
בעבודה, במשפחה ובעיקר סמכות מקצועית.
בעתות משבר מקורות סמכות מקצועית
צצים יש מאין, כפטריות אחר הגשם.
הביקוש לסמכות מקצועית בעת משבר
יוצר את ההיצע של מקורות סמכות כאלה.
אנשים בעלי בטחון עצמי,
הופעה מרשימה, ומילים נכונות
יוצרים אשליה של סמכות מקצועית.
במקרים רבים הם לא.
לא פעם הם מדברים שטויות.
בלשון המעטה...
איש האלהים מיהודה היה רעב, צמא ועייף.
היה לו קשה.
לפתע הופיע מקור סמכות מקצועי.
נביא אלהים. ממש כמוהו.
הנביא הקשקשן ידע מה לומר.
והסוף ידוע.
בעתות משבר ומצוקה אנו מתקשים להבחין
במקצועיות ובאמינות של הסמכות המקצועית.
לכן כדאי להתכונן מראש.
כדאי לגבש בעתות רגיעה
את מקורות הסמכות שלנו.
על סמך נסיון, המלצות,
תחזיות שהתממשו,
שגיאות הערכה, תפיסת עולם ועוד...
(איש איש ותבחיניו הוא).
כך בשעת משבר נדע על מי לסמוך,
נצמצם את הסיכוי ללכת שולל
אחרי מאחזי עיניים,
ונגדיל את שלוות הנפש שלנו.
