נחמיה היה שר המשקים של מלך פרס.
הוא ביקש את רשות המלך לבוא לירושלים.
המלך נעתר ונחמיה מונה לפחה, לנציב ביהודה.
עוד בפרס נודע לו כי
וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ.
נחמיה היה בחור מעשי ומיד עם בואו לירושלים
הוא תכנן לשקם את החומה. כצעד ראשון:
וָאָקוּם לַיְלָה, אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַט עִמִּי,
וְלֹא-הִגַּדְתִּי לְאָדָם... וָאֵצְאָה בְשַׁעַר-הַגַּיְא לַיְלָה...
וָאָשׁוּב, וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא--וָאָשׁוּב.
קודם כל סיור בשטח להתרשם מהמצב לאשורו.
מצב החומות היה בכי רע.
הוא החליט לנקוט פעולה
לְכוּ, וְנִבְנֶה אֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם, וְלֹא-נִהְיֶה עוֹד, חֶרְפָּה.
'חברים, המצב חמור. חייבים לבנות את חומת ירושלים'.
וַיֹּאמְרוּ נָקוּם וּבָנִינוּ, וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה.
אבל יש פער בין הרצון לבין המציאות.
ועוד לא דיברנו על מתנגדי נחמיה.
אלה שלא רצו לראות את ירושלים מוקפת חומה.
ירושלים היא עיר קטנה ואנשים בה מעט.
איך הם יבנו את החומה? גדול עליהם!
גדול עליהם אבל לא על נחמיה.
הוא הבין שהזמן הוא הגורם המשפיע ביותר.
החומה צריכה להבנות במהירות הבזק.
אבל איך בונים מהר, כשאין אנשים???
נחמיה הגה רעיון פשוט:
'ירושלים מעוטת אנשים? נשתמש באנשי יהודה כולם'.
נחמיה הפך את בניית החומה מעניין עירוני לעניין לאומי!
כך ענין מקומי הפך לכלי לגיבוש לאומי מן המעלה הראשונה.
הרעיון היה פשוט, וגם המימוש היה פשוט.
החומה חולקה לקטעים – קטעים.
אנשי יהודה חולקו לקבוצות שונות.
כל קטע נבנה על ידי קבוצה אחרת.
וכל הקטעים יחד נבנו בו זמנית.
'עבודה במקביל – הצלחה לכל דביל'.
פשוט ויעיל.
זאת ועוד, אנשי ירושלים קיבלו את הקטע שמול ביתם.
כך הייתה להם התלהבות יתר לסיים את הבניה כמה שיותר מהר.
שאר אנשי יהודה קיבלו קטעים שונים לאורך החומה החרבה.
וַיָּקָם אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וַיִּבְנוּ אֶת-שַׁעַר הַצֹּאן...
וְעַל-יָדוֹ בָנוּ, אַנְשֵׁי יְרֵחוֹ...
וְעַל-יָדוֹ הֶחֱזִיק, שַׁלּוּם בֶּן-הַלּוֹחֵשׁ... הוּא, וּבְנוֹתָיו....
אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַתְּקֹעִים, מִדָּה שֵׁנִית...
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק, מְשֻׁלָּם בֶּן-בֶּרֶכְיָה--נֶגֶד, נִשְׁכָּתוֹ....
וּבֵין עֲלִיַּת הַפִּנָּה לְשַׁעַר הַצֹּאן, הֶחֱזִיקוּ הַצֹּרְפִים וְהָרֹכְלִים.
כך במאמץ לאומי נבנתה חומת ירושלים.
אבל לא כולם היו מרוצים.
תמיד יש כאלה שיקלקלו את החגיגה:
וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וְהָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים,
כִּי-עָלְתָה אֲרוּכָה לְחֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם—
כִּי-הֵחֵלּוּ הַפְּרֻצִים, לְהִסָּתֵם; וַיִּחַר לָהֶם, מְאֹד.
וַיִּקְשְׁרוּ כֻלָּם יַחְדָּו, לָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם.
מתנגדי נחמיה לא אהבו את החומה.
הם כבר לא יוכלו להתערב בענייני ירושלים כרצונם.
הפתרון: מלחמה נגד בוני החומה.
אבל לא איש כנחמיה יהסס ברגע האמת:
הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל, עֹמְשִׂים;
בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה, וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח.(חרב).
וְהַבּוֹנִים--אִישׁ חַרְבּוֹ אֲסוּרִים עַל-מָתְנָיו, וּבוֹנִים;
וְהַתּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר, אֶצְלִי
נחמיה הקדים את ראשי הציונות בכמה אלפי שנים.
'עבודה, התיישבות ובטחון'.
כל בנאי עבד עם כלי מלאכתו חרבו על מותניו.
וליתר בטחון נחמיה הלך עם כפתור האזעקה (תוקע השופר).
וַאֲנַחְנוּ, עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה; וְחֶצְיָם, מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים,
מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
למרות התנאים הקשים, ואולי בזכותם הרי:
וַתִּשְׁלַם, הַחוֹמָה, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, לֶאֱלוּל—
לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, יוֹם.
במצבע בזק שוקמו החומות תוך 52 ימים בלבד.
נצחון נחמיה היה שלם!
הלקח מסיפור זה ברור
משימה אדירה ומפחידה הופכת לפשוטה
אם מפרקים אותה למשימות משנה קטנות.
ואתם האם אתם נרתעים ממשימות עצומות?
האם אתם יודעים לפרק משימה גדולה?
האם אתם יודעים לעבוד במקביל?
פירוק משימה גדולה למשימות קטנות מגביר את סיכויי הגשמתה.
מה שנראה מפחיד ובלתי אפשרי מתברר כאפשרי.
נכון, זה דורש מאמץ מחשבתי
אבל התוצאה שווה את המאמץ.
ביצוע משימות גדולות חיוני להצלחה בחיים.
חיוני להכרת האחרים את מעלותינו
חיוני לדימוי ולבטחון העצמי שלנו.
הצלחה במשימה עצומה תקרין לטובה על כל תחומי חיינו.
זוגיות, משפחה, עבודה, לימודים ומה לא.
(בתמונה: מסע נחמיה.
מאת גוסטב דורה - Doré's English Bible, נחלת הכלל, https//commons.wikimedia.org/w/indexphp?curid=10717116).
רוצים תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור "מוחשי" ומעשי יותר?
רוצים להזמין סיורים מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
רוצים להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
