במקרא נזכרו נשים לא מעטות. חלקן נזכרות בשמן, והן דמויות ספרותיות בזכות עצמן (שרה, רבקה, רחל ולאה הן דוגמאות מפורסמות), וחלקן נזכרו בשמן, ולהן תפקיד בקידום העלילה (למשל אסנת אשת יוסף ילדה את אפרים ומנשה, יוכבד ילדה את משה וכדומה).
אבל ישנן נשים שנזכרות במקרא אך ורק בתוארן וללא שמן. יש אפילו נשים שכלל לא נזכרות במקרא, אבל ברור שהן התקיימו (ולו בשל העובדה שהן ילדו דמות מקראית זו או אחרת).
כיתת נשים אלמונית זו תעמוד במרכז פרק זה. שמותיהן מופיעים החל בספרים החיצוניים וכלה במדרשים השונים.
אמו של אברהם אבינו נעדרת כליל מסיפור לידתו (ציטוט): וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן. כז וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט... דלגתי קצת לא וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. לב וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן (סוף ציטוט. בראשית י"א 26 - 32).
אם אברהם נזכרת בדרך אגב בסיפור לקיחת שרה אל אבימלך, כאשר אברהם הצטדק בפני אבימלך על כך שלא דייק בנוגע לטיב היחסים בינו לבין שרה (ציטוט): וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה (סוף ציטוט. בראשית כ' 12).
רק בספרות הבתר מקראית (מדובר הן בספרים שנכתבו לאחר חתימת המקרא, והן בספרים שלא נכנסו למקרא. כומר הספרים החיצוניים) יש ההתייחסות לשמה של אם אברהם. שמה מופיע לראשונה בספר היוֹבְלים (ציטוט): וביובל התשעה ושלושים בשבוע השני בשנה הראשונה, לקח לו תרח אשה ושמה עדנה בת ארם בת אחות אביו לו לאשה. ובשנה שביעית לשבוע ההוא, ילדה בן ויקרא את שמו אברם כשם אבי אמו, כי מת בטרם הרתה לבן (סוף ציטוט. יובלים י"א 22 - 23).
בקטע זה מצוין באיזו שנה נישאו הורי אברהם ושנת לידתו (1870 ו-1876 לבריאת העולם בהתאמה). שמה של אם אברהם היא עדנה בת ארם. וכן מדוע ניתן לאברם שמו. אפשר שמדובר באבי אמו של תרח, ואז מדובר בסבא רבא של מצד אבא. אולם ניתן להבין גם כאבי אמו של אברהם, ואז מדובר על הסבא מצד האמא.
לא ברור האם מחבר ספר היובלים ייחס את מוצאה של עדנה לאחד מהאנשים הקרויים 'ארם' במקרא? במקרא נזכר ארם בנו של שם (ברא' י' 22), ארם בן קמואל (בראשית כ"ב 21), וכן ארם נינו של אשר בן יעקב (דברי הימים א' ז' 34). השניים האחרונים אינם באים בחשבון (ולו בשל העובדה שהם צאצאיה). כמו כן, ספק האם ארם בן שם הוא אבי עדנה. למרות שאין מוקדם ומאוחר בתורה, הרי בכל זאת הוא מבוגר ממנה בשבעה דורות! אפשר, כי בידי בעל היובלים הייתה מסורת על ארם נוסף בשרשרת הדורות המתאים מבחינה כרונולוגית, או שהכוונה היא להיותה אשה ממוצא ארמי. וזו דעתי.
העדרה של אם אברהם מספר בראשית היה כר פורה לדרשני חז"ל למלא את הפער. כך נכתב בתלמוד (בתרגום לעברית): ואמר רב חנן בר אבא: אמו של אברהם – אמתלאי בת כרנבו. אמו של המן – אמתלאי בת עורבתי. וסימנך: טמא- טמא. טהור – טהור. (בבא בתרא צא ע"א). לפי המדרש אמו של אברהם ואמו של המן הרשע נקראו באותו שם לא עלינו. ויש סימן להבדיל. סבו של המן נקרא עורבני, לפי מדרש זה, והעורב הוא חיה טמאה. כך שלא קשה לזכור שמהטמא (עורב) יצא טמא (המן הרשע. שם רשעים ירקב). ואילו כרנבו רומז למילה כר, שהוא כבש. כך שמהטהור (כרנבו) יצא טהור (אברהם אבינו עליו השלום). לא מצאתי אמתלה למקור השם אמתלאי.
באותה מובאה תלמודית נזכרות עוד שתי נשים: אמו של דוד- נצבת בת עדאל שמה. אמו של שמשון – צללפונית (בבא בתרא צא ע"א).
נתחיל באם שמשון שהיא אשת מנוח, שאינה נזכרת בשמה בספר שופטים, אלא רק בייחוסה: אשת מנוח או אמו של שמשון. בספר דברי הימים, ברשימת היחס של שבט יהודה נכתב (ציטוט): וּרְאָיָה בֶן-שׁוֹבָל, הֹלִיד אֶת-יַחַת, וְיַחַת הֹלִיד, אֶת-אֲחוּמַי וְאֶת-לָהַד; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי. ג וְאֵלֶּה אֲבִי עֵיטָם, יִזְרְעֶאל וְיִשְׁמָא וְיִדְבָּשׁ; וְשֵׁם אֲחוֹתָם, הַצְלֶלְפּוֹנִי (סוף ציטוט. דברי הימים א' ד' 2 - 3).
אזכור צרעה ועיטם בזה אחר זה, מקומות שנזכרו גם בקשר לשמשון, והופעת הצללפוני כאחותם (דבר שאינו נפוץ במקרא) גרמה לחז"ל לכרוך בין הצללפוני לבין שמשון, וכך היא הפכה לאם שמשון.
ברומן המפורסם של זאב ז'בוטניסקי 'שמשון', אם שמשון נקראת הצללפוני. מי שלא קרא את הספר המרתק הזה – אני ממליץ עליו בחום.
אמו של דוד נזכרת בעת בריחת דוד משאול (ציטוט): וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם, מִצְפֵּה מוֹאָב; וַיֹּאמֶר אֶל-מֶלֶךְ מוֹאָב, יֵצֵא-נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם, עַד אֲשֶׁר אֵדַע, מַה-יַּעֲשֶׂה-לִּי אֱלֹהִים. ד וַיַּנְחֵם, אֶת-פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב; וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ, כָּל-יְמֵי הֱיוֹת-דָּוִד בַּמְּצוּדָה (סוף ציטוט. שמואל א' כ"ב 3 – 4).
לאור השורשים המואביים המשוערים של דוד, הנזכרים במגילת רות, מובן מדוע דוד העביר את הוריו למואב דווקא. שם אימו אינו נזכר, ורק המדרש בתלמוד מכנה אותה נצבת בת עדאל. מקור השם אינו ברור.
בספר בראשית נזכרו צאצאיו של למך משתי נשותיו (ציטוט): וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה. כ וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל.... דלגתי קצת כא וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל...עוד דילוג כב וְצִלָּה גַם-הִוא, יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן... דילוג אחרון וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן, נַעֲמָה (סוף ציטוט. בראשית ד' 19 – 22).
מן העבר השני נזכרה אשת נח האלמונית, כמי שעלתה אתו לתיבה. במדרש בראשית רבה חיברו בין שתיהן. שם נכתב (ציטוט): וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן, נַעֲמָה -אמר רבי אבא בר כהנא: נעמה אשתו של נח היתה, למה היו קורין אותה נעמה? שהיו מעשיה נעימים (סוף ציטוט. בראשית רבה, כג ג').
יש פה בעיה, כי בפרק הבא (פרק ה') בספר בראשית, למך הוא אבי נח. כך שיש פה חשש לגילוי עריות... בספר החיצוני ספר היובלים נכתב (ציטוט): וביובל החמשה ועשרים לקח לו נוח אשה ושמה אמצרה (בנוסחים אחרים שמה הוא אמזרה או אמזרע) בת רקעיאל בת אחותו לו לאשה, בשנה הראשונה בשבוע החמישי (סוף ציטוט. היובלים ד' 46). בספר היובלים נח התחתן עם אחייניתו, בשנה 1177 לבריאת העולם. מזל טוב.
