במקרא נזכר יהוא לראשונה בהתגלות ה' לאליהו בחורב. כזכור לכל, אליהו שחט ארבע מאות וחמישים מִנְביאי הבעל, וּבָרַח על נפשו מפחד נקמת איזבל, להר חורב. שם התגלה אליו האל, ובסופו של דבר אלהים העביר את אליהו מתפקידו. משימתו של אליהו תושלם על ידי שלושה אנשים שונים (ציטוט): וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק; וּבָאתָ, וּמָשַׁחְתָּ אֶת-חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ--עַל-אֲרָם. טז וְאֵת יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי, תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל; וְאֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה, תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ. יז וְהָיָה, הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל--יָמִית יֵהוּא; וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא, יָמִית אֱלִישָׁע (סוף ציטוט. מלכים א' י"ט 15 - 17).
אליהו צריך למשוח את חזאל למלך על ארם, את יהוא למלך על ישראל, ואת אלישע לנביא תחתיו. בפועל יש לפנינו דוגמה נאה של האצלת סמכויות, או שרשרת המזון של קבלני משנה. אליהו משח את אלישע. אלישע משח את חזאל. ונער נביאים יצא בִּשְלִיחוּת אלישע וּמָשַח את יהוא. כך סופר על משיחת יהוא (ציטוט): וֶאֱלִישָׁע, הַנָּבִיא, קָרָא, לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים; וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ, וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וְלֵךְ, רָמֹת גִּלְעָד. ב וּבָאתָ-שָּׁמָּה; וּרְאֵה-שָׁם יֵהוּא בֶן-יְהוֹשָׁפָט בֶּן-נִמְשִׁי, וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו, וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ, חֶדֶר בְּחָדֶר. ג וְלָקַחְתָּ פַךְ-הַשֶּׁמֶן, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר יְהוָה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה (סוף ציטוט. מלכים ב' ט' 1 – 3).
קטע זה הוא רק ההתחלה של סיפור מרד יהוא ביהורם בן אחאב מלך ישראל. אני מזכיר את הפרק על המצבה מתל דן. בדף הפרק שמתי קישור. לשים קישור
בין הקטעים ישנה אי התאמה לכאורה. האם מדובר ביהוא בן נמשי או ביהוא בן יהושפט בן נמשי? אולם זו אי התאמה לכאורה. לא פעם אדם נקרא על שם סבו, בתור מנהיג בית האב.
תפנית בעלילה התרחשה בשנת 1845 עת התגלה מונומט המכונה 'האובליסק השחור'. האובליסק התגלה בַּחֲפִירות תל נמרוד, היא כלח בירת האימפריה האשורית בין השנים 879 עד 706 לפני הספירה. נמצאת היום בצפון עירק בשטח הכורדי.
האובליסק השחור, כשמו כן הוא. אובליסק (כלומר עמוד אבן ההולך ומתחדד בקצהו) הֶעָשוּי מאבן בזלת, ומכאן צבעו השחור.
האובליסק מחולק לחמש רצועות בהן ציורים של מלכים שונים המעלים מס לשלמנאסר השלישי מלך אשור (שמלך בין השנים 858 – 824 לפני הספירה).
גובה האובליסק הוא כמעט שני מטרים (197.5 ס"מ). ורוחבו הוא קרוב לַחֲצִי מטר (45.08 ס"מ כנ"ל).
האובליסק מתאר את מַסְעוֹת המלחמה של שלמנאסר השלישי כאמור, והוא כתוב בִּכְתַב היתדות. האובליסק היה אחד מהמונומנטים שסייעו לחוקרים להתקדם בְּפִעֲנוּח כתב היתדות.
כיום מצוי האובליסק במוזיאון הבריטי. אלא מה?
האובליסק מזכיר, בין היתר, את קרב קרקר משנת 853 לפני הספירה. קרב בו נזכר 'אחאב הישראלי'. לִקְרַב קרקר נקדיש פרק מיוחד.
מה שנוגע לעניננו בפרק היא רצועת הציורים השניה באובליסק. שם ישנה תמונה של אדם הכורע בפני מלך אשור, ומעליו כתובת.
נתחיל בתמונה. חבר מועצת החכמים אזוב הקיר, צילם בשעתו את האובליסק ושלח לי תמונה המופיעה בדף הפרק. תודה איש יקר.
בתמונה נראה אדם הכורע בפני מלך אשור. והוא האדם הראשון מעם ישראל שתואר באופן גרפי אי פעם. לא ברור האם זהו יהוא ממש או שמא שליחו.
נעבור לכיתוב הנוגע לעניננו, כאשר את השם הנזכר אבטא באכדית (ציטוט): את מס יַא-אֻ-אַ בן חֻמְרִִ כסף, זהב, קערות זהב, כלי זהב, כוסות זהב, כדי זהב, עופרת, שרביט ליד המלך: קיבלתי (סוף ציטוט).
מלך ישראל בשם יַא-אֻ-אַ בן חֻמְרִִ העלה מנחה כלשהי לשלמנסאר הג' מלך אשור. מקובל לזהות את השם כ'יהוא בן עמרי', הוא יהוא שלנו מהתנ"ך.
רגע! יהוא בן עמרי או בן נמשי? מה קורה פה? זה לא יהוא שהרג את יהורם משושלת עמרי? אז מה פתאום הוא בן עמרי פה? הרצחת וגם ירשת?
יש לפנינו סתירה ברורה בין המקרא לבין מקור חיצוני. וכמו שיודע כל חובב היסטוריה, כאשר שני מקורות סותרים זה את זה – מתחיל מאמץ מחקרי שנועד ליישב את הסתירה הזו. ככה זה – בני אדם לא אוהבים סתירות. יישוב הסתירות מתמצה בשתי גישות עיקריות: הראשונה היא קביעת מקור אחד כאמין, וקביעת המקור השני – כלא אמין (במילים אחרות: שקרן). לאחר שקבענו איזה מקור הוא האמין, לא נותר אלא להחליט שמה שמסופר במקור האמין הוא האמת. כך מתקבלת תמונה אחת אחידה וברורה. החסרון בגישה זו הוא שלא תיתכן הסכמה בין החוקרים איזהו המקור האמין. ואם יש יותר ממקור אחד – השמחה רבה.
גישה שניה היא נסיון לאחוז את המקל בשני קצותיו, ולנסות ליישב את הסתירה בין המקורות. כך המקור הראשון צודק בהיבט מסוים, ואילו המקור השני צודק בהיבט אחר – וביחד הם לא סותרים אלא משלימים זה את זה. כך מתקבלת תמונה הרמונית של האירועים. החסרון בגישה זו הוא, שלעיתים נדרשת לוליינות מחשבתית ומילולית על מנת לפשר בין שני מקורות סותרים, שכל אחד מספר סיפור שונה לחלוטין.
מובן שסתירה כזו לא תעבור בשקט אצל החוקרים. כמה פתרונות הוצעו לַסְּתירה הזו לאור הגישות שהוזכרו לעיל.
הפתרון הראשון מציע לקרוא יַא-אֻ-אַ, כלומר יהו- כקיצור של יהו-רם שבאמת היה בנו של אחאב, כנזכר במקרא. באכדית אין את התנועה O, ועל כן Yeho הפך ל Yehu, ומכאן נובע הבלבול. אפשרי, אך מסופק, כיון שהאשורים לא נהגו לקצר את שמות המלכים. אם כבר להיפך. במקרא נזכר אחז מלך יהודה, ובמקורות האשורים הוא יהואחז.
זו דוגמה לנסיון לפשר בין המקורות, כך ששניהם צודקים.
פתרון שני ומעניין מציע שיהוא אכן שייך לשושלת עמרי, אך מענף אחר. לא הענף האחאבי אלא הענף הנמשי. לפי הצעה זו אפשר שנמשי היה בן עמרי ואח של אחאב. וכאשר יורם בן אחאב נהרג על ידי חזאל (כַּמְתואר במצבה מתל דן), יהוא, מענף אחר של השושלת, תפס את השלטון. לחיזוק טענה זו מדגישים החוקרים, כי בכל ההתייחסויות לשושלת עמרי לא נכתב ולו פעם אחת 'בית עמרי', אלא תמיד 'בית אחאב'. כלומר הענף האחאבי של המשפחה.
גם במקרה זה יש נסיון לפשר בין המקורות כך ששניהם צודקים בסופו של דבר, ורק מביטים על האירועים מנקודת מבט שונה.
פתרון שלישי, והוא זה המקובל עלי, גורס שיהוא הוא אכן בן נמשי, אלא ששלמנאסר הג' מלך אשור, רצה להעניק למלך הישראלי שנכנע לו לגיטימציה כְּבֵן לשושלת המלוכה המוכרת והלגיטימית, וכינה אותו 'בן עמרי' הגם שבפועל יהוא הכחיד את שושלת עמרי. אני מזכיר, שממלכת ישראל כונתה במקורות האשוריים: mat bit humri (מת בית חומרי) – כלומר 'ארץ בית עמרי' – מאה שנה ויותר לאחר ששושלת עומרי הושמדה. כלומר להיות משושלת בית עמרי היה דבר נחשב.
כששלמנאסר רצה ללעוג לַחֲזָאל מלך ארם, שלא נכנע לו ושנלחם נגדו, הוא כינה אותו mar la maman – בן של אף אחד, על מנת לרמוז למוצאו הלא מלכותי.
פתרון זה מייחס אמינות למקור אחד, המקרא במקרה זה, ודוחה את המקור השני כלא מהימן לפחות בנוגע לנקודה זו. זאת למרות המוסכמה המקובלת במחקר שמקור חיצוני עדיף על המקרא הערוך, המאוחר ובעל המטען האידאולוגי. במקרה זה היוצרות התהפכו, וּבְאוֹפן מפתיע רוב החוקרים תומכים בגרסת המקרא. כלומר שיהוא הוא בן יהושפט בן נמשי ולא בן עמרי. אתם רואים, לא תמיד מקור חיצוני עדיף על המקרא.
בין אם מדובר בבן עמרי, בן יהושפט או בן נמשי - מדובר באחד המלכים הכושלים של ממלכת ישראל. מלך שדרדר את ממלכת ישראל למצב השפל הגדול בתולדותיה. ככתוב: בַּיָּמִים הָהֵם (ימי יהוא הכוונה) --הֵחֵל יְהוָה, לְקַצּוֹת (במובן של לגדוע או לכרות) בְּיִשְׂרָאֵל; וַיַּכֵּם חֲזָאֵל, בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. לג מִן-הַיַּרְדֵּן, מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַגִּלְעָד, הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי--מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל-נַחַל אַרְנֹן, וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן (מלכים ב' י' 33 – 34). אני מתכנן סדרת פרקים על ממלכת ישראל, ושם אתייחס בהרחבה לנושא.
