כל המעיין בספר מלכים נתקל בִּנְתונים כרונולוגיים סינכרוניסטיים. כלומר מתארכים את מלך יהודה על סמך מלך ישראל המקביל לו, וּלְהֵיפך. התיארוך ההדדי מתבסס על העובדה, כי שתי הממלכות התקיימו במקביל, עד חורבן ישראל.
כך למשל (ציטוט): בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: מָלַךְ אֵלָה בֶן-בַּעְשָׁא עַל-יִשְׂרָאֵל, בְּתִרְצָה--שְׁנָתָיִם (סוף ציטוט. מלכים א' ט"ז 8).
בְּהֶעֱדֵר נקודת ייחוס קבועה כמו בריאת העולם, לידת ישו או הגירת מוחמד, התארוך הוא יחסי. מי מלך בימי מי, מי קדם למי ומי בא אחרי מי.
בְּפֶרֶק עתידי על הכרונולוגיה במזרח הקדום – נרחיב בנושא זה.
עם זאת, כל נסיון ליצור רצף כרונולוגי רצוף וּבָרוּר של מלכי ישראל וִיהוּדָה – יגלה כי הנתונים הכרונולוגיים בספר מלכים בעייתיים מאוד, בִּלְשון המעטה. ישנן אי התאמות העולות מהחישובים השונים, וסתירות ממש - הפזורות מלוא החופן בספר מלכים.
כך למשל מנין השנים בין רחבעם לעתליה בממלכת יהודה מסתכם ב-95 שנה. ואילו מנין השנים בין ירבעם (שעלה לכס באותה שנה של רחבעם) ויהוא (שעלה לכס בה בשנה של עתליה) מסתכם ב-98 שנה. מה שלא יתכן.
חוקרי המקרא הביקורתיים מסבירים את הסתירה ואי ההתאמה בשיבושי העתקה, מקורות שונים וכו'. אבל פרשני המקרא המסורתיים אינם יכולים לנקוט גישה דומה, כי הטקסט הוא מקודש בעינהם. הם נאלצים לא פעם להפגין גמישות של נערת גומי בקרקס הסיני, על מנת ליישב את הסתירות ואי ההתאמות.
גדול פרשני המקרא, הלוא הוא רש"י, התמודד גם הוא עם הבעיה.
רש"י הוא פרשן ימי ביינימי שחי בצרפת בין השנים 1040 – 1105 לספירה, ושמו המלא: רבי שלמה יצחקי. בפרקים עתידים נתייחס גם לכתב רש"י, וגם למסופר על בנותיו של רש"י, שהניחו תפילין.
רש"י לא פתר כל קושי כרונולוגי אלא רק קשיים המשבשים את רצף השנים של המלכים השונים. כלומר אם סידור שנות המלוכה לפי פשוטו של מקרא יצר פער בין אב ובנו – רש"י נחפז לעמוד בפרץ.
ברוב המקרים רש"י התבסס על דברי חז"ל (בעיקר אלה המובאים במדרש 'סדר עולם רבא'. סדר עולם רבא הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה של עם ישראל מימי האדם הראשון ועד מרד בר כוכבא. כנראה מימי הביניים המוקדמים, הגם שהוא מיוחס לתנא רבי יוסי חלפתא, כלומר ימי המשנה והתלמוד כמה מאות שנים קודם לכן. אם חגגתם לפני חודש וחצי את ראש השנה של שנת 5,780 לבריאת העולם, הרי מספר זה מתבסס במידה לא מעטה על סדר עולם רבא).
ברוב המקרים רש"י הצליח ליישב את הבעיה כך או אחרת. אך בִּשְנֵי מקרים הוא נאלץ להודות שיש פה בעיה.
על אחזיה בן אחאב מלך ישראל נכתב: (ציטוט): אֲחַזְיָהוּ בֶן-אַחְאָב, מָלַךְ עַל-יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן, בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה, לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיִּמְלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁנָתָיִם (סוף ציטוט. מלכים א' כ"ב 52).
על יהושפט, המלך לפיו תִּאֲרַכו את אחזיה נכתב: (ציטוט): וִיהוֹשָׁפָט, בֶּן-אָסָא, מָלַךְ, עַל-יְהוּדָה--בִּשְׁנַת אַרְבַּע, לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (סוף ציטוט. מלכים א' כ"ב 41).
אחאב בן עמרי מלך עשרים ושתיים שנה. כלומר יהושפט ואחאב מלכו במקביל במשך שמונה עשרה שנה (עשרים ושתיים שנות מלכות אחאב פחות שנה ארבע לאחאב בה עלה יהושפט). כלומר אחאב נפטר בשנה השמונה עשרה של יהושפט.
על יורם בן אחאב (אחיו של אחזיה, שהחליף אותו, לאחר שאחזיה מת בלא בנים) נכתב (ציטוט): וִיהוֹרָם בֶּן-אַחְאָב, מָלַךְ עַל-יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן, בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה (סוף ציטוט. מלכים ב' ג' 1).
רגע. אחזיה עלה לשלטון בשנה השבע – עשרה של יהושפט, שנה לפני מות אביו לכאורה, ומלך שנתיים. כלומר הוא נפטר בשנה התשע עשרה של יהושפט (17 + 2). אחיו יורם, לעומת זאת, עלה לשלטון בשנה השמונה עשרה ליהושפט, שנה לפני שאחזיה מת, אך בשנת מות אביו. מה קורה פה? איך שלא נסובב את זה המספרים לא מתכנסים.
רש"י שנזקק לענין כתב (ציטוט): בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט (כרגיל – ציטוט הפסוק הבעייתי) -יש מתמיהים על המקרא הזה (ואני מוסיף: בצדק. שימו לב איך רש"י מקטין את חומרת הבעיה בציינו 'שיש המתמיהים'. כלומר מי שמבין לא מתפלא. אז אני אסביר למתקשים ביננו. ונמשיך): לפי שנאמר באחאב מלך עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וביהושפט נאמר שעמד בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב, נמצא שכלו ימי אחאב בשנת תשע עשרה ליהושפט (שימו לב, רש"י מתחיל לספור ליהושפט משנה חמש לאחאב), וכאן הוא אומר שמלך אחזיה בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט? (רש"י העלה בקצרה את הבעיה. והנה הפתרון) אך בדקתי ומצאתי ברוב מלכי ישראל, שאינו מדקדק במנין שנותיהם (סוף ציטוט. רש"י למלכים א' כ"ב 52).
רש"י כתב כי, הסופר אינו מדקדק במנין שנותיהם של מלכי ישראל. הערה מפתיעה, שבהחלט פערה את לסתי כשנתקלתי בה לראשונה. מהערה זו משתמעת הודאה בִּנְתונים שגויים בספר מלכים. הודאה שסופרי ימי קדם לא דייקו בספירתם. השימוש בבינוני 'אינו מדקדק' מלמד שלפי רש"י היה זה מצב מתמשך, ולא אירוע חד פעמי. בואו נראה מקרה נוסף וּמוּרְכָּב.
על ירבעם השני, אולי גדול מלכי ישראל, מלבד אחאב בן עמרי כמובן, נכתב: (ציטוט): בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַאֲמַצְיָהוּ בֶן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה--מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בְּשֹׁמְרוֹן, אַרְבָּעִים וְאַחַת, שָׁנָה (סוף ציטוט. מלכים ב' י"ד 23).
אמציה מלך יהודה מלך 29 שנים. יוצא איפוא, שאמציה מת בשנה החמש עשרה של ירבעם השני (29 שנות מלכות פחות 15 שנה הם 14 שנה בה מלכו בו זמנית). על עוזיה (או עזריה) בן אמציה נכתב: (ציטוט): בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה, לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן-אֲמַצְיָה, מֶלֶךְ יְהוּדָה (סוף ציטוט. מלכים ב' ט"ו 1).
אם אמציה אבי עוזיה מת בשנה החמש עשרה לירבעם, איך עוזיה בנו עלה בשנה העשרים ושבע לירבעם? כיצד נעלמו שתיים עשרה שנים? רש"י פתר את הענין באלגנטיות (ציטוט): אפשר לומר כן? (אי אפשר, לכן הוא מסביר) והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת כמו שפירש בסמוך (במקום אחר הוא העלה את שני המלכים יחד לשלטון, באמצעות הטענה שעוזיה מלך עוד בחיי אביו, והייתה בינהם חפיפה של כמה שנים) אלא מה תלמוד לומר 'בּשְנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה'? שמלך מלכות מנוגעת. ללמדנו שנתנגע בשנת עשרים ושבע למלכותו (סוף ציטוט. רש"י על מלכים ב' ט"ו 1).
רש"י ייחס את הציון 'עשרים ושבע' לשנה בה לקה עוזיה בצרעת כמסופר בספר מלכים, ולא לִתְחִילַּת מלכותו. מתוחכם. אבל עוזיהו עוד יגרום לִבְעָיה גדולה.
ירבעם השני עלה בשנה החמש עשרה לאמציה ומלך ארבעים ואחת שנה כמו שקראנו מקודם. עוזיה מצדו עלה בשנה העשרים ושבע של ירבעם השני. כלומר ירבעם השני מת בשנה החמש עשרה של עוזיה מלך יהודה (מהשנה העשרים ושבע, כולל אותה שנה, ועד השנה הארבעים ואחת – חמש עשרה שנה). על זכריה בן ירבעם נכתב (ציטוט): בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן-יָרָבְעָם עַל-יִשְׂרָאֵל (סוף ציטוט. מלכים ב' ט"ו 8).
אם ירבעם השני מת בשנה החמש עשרה לעוזיה, ובנו זכריה עלה לשלטון בשנה השלושים ושמונה של עוזיה, לאן נעלמו עשרים ושתיים שנה (אם זכריה עלה בשנה השש עשרה של עוזיה. או עשרים ושלוש אם הוא עלה בשנה החמש עשרה)?
בפירוש על אתר (כלומר לפסוק הנדון) רש"י סחט כל טיפה מחוכמתו, והתבסס על כמה הנחות יסוד (ציטוט): בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו" (עד כאן הציטוט המקובל) - אף מכאן יש ללמוד שמלך עזריה (הוא עוזיה מלך יהודה) משמת יואש מלך ישראל, חמש עשרה שנה בחיי אמציה אביו (הנה תקופת החפיפה שרש"י ייחס לאמציה ועוזיה, הגם שבמקרא אין לענין כל זכר. אבל הוא היה חייב להזיז את עוזיהו לאחור כך שעוזיה עלה לשלטון חמש עשרה שנה לפני מות אביו. יחד עם ירבעם השני. לכאורה), שאם לא עמד עד שמת אביו נמצא שלא עמד עד שנת חמש עשרה לירבעם בן יואש (זה החישוב שעשינו מקודם. אם הוא לא יזיז את עוזיה לאחור, נגיע למסקנה, העולה מפשוטו של מקרא, שעוזיה עלה בשנה החמש עשרה לירבעם. וזה יוצר בעיה. ונמשיך), וירבעם מלך ארבעים ואחת. נמצא שמת ירבעם בשנת עשרים ושבע לעוזיה (למרות שהוא דחף את עוזיה אחורה, עדיין יש פער של אחת עשרה שנה אותו יש לסגור). והיאך הוא (כלומר המחבר המקראי) אומר 'בשנת שלשים ושמונה' (לא מסתדר. אבל הנה הפתרון) אלא על כרחך (ובעצם 'על כורחי' אני רש"י) עוזיה וירבעם מלכו כאחת (קביעה מעניינת, המזיזה את ירבעם לאחור כדי ליישר קו עם עוזיה). אלא שירבעם מלך בחיי אביו יהואש שלש שנים לכך הוא אומר - וירבעם ישב על כסאו שישב כבר (רש"י מתפלפל פלפול לשוני על מנת להצדיק את הזזת ירבעם לאחור), ועוזיה עמד משמת יואש ומלך ירבעם מלכות שלמה (כלומר התחילו למנות בה בשנה בה ירבעם מלך לבד. כך הוא "העלה" את שניהם לשלטון באותה שנה). ובסדר עולם ראיתי שירבעם מלך בחיי אביו שנה (!) ואיני יודע אם שבוש סופרים הוא שאינו יכול ליישב בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה אלא בענין זה (סוף ציטוט. רש"י על מלכים ב' ט"ו 8).
זה קצת מורכב, אז אסביר בחלקים. רש"י צריך "להרוג" את ירבעם בשנה השלושים ושמונה של עוזיה, ולא בשנה החמש עשרה, כפי שעולה מפשוטו של מקרא, כדי שזכריה יעלה באותה שנה, וכך אין פער בין מות האב לעליית הבן. בתור התחלה הוא הכריז שהם, עוזיה וירבעם, התמלכו יחד. לכאורה. בנוסף, רש"י דחק את ירבעם לאחור שלוש שנים, כך שירבעם השני מלך לכאורה בחיי אביו שלוש שנים. כך הוא יישר את ההדורים. שנה ארבע לירבעם היא גם שנה אחת לעוזיה, ובעצם שניהם עלו יחד לשלטון (ירבעם שמלך שלוש שנים עם אביו הפך למלך בודד). כך השנה הארבעים ואחת של ירבעם השני היא השנה השלושים ושמונה של עוזיה (ארבעים ואחת פחות שלוש שנות החפיפה). כך סילק רש"י את פער עשרים ושתיים השנים בין ירבעם השני לבין זכריה בנו. הוא קבע שירבעם ועוזיה עלו יחד, הזיז את ירבעם שלוש שנים אחורה – והופ – הפער נסגר וזכריה עלה בשנה שאביו מת, ולא באיחור של עשרים ושתיים שנה. מ.ש.ל.
אבל לרש"י יש בעיה. מישהו טעה בנתונים. וזה לא הוא. האם זה מחבר ספר מלכים? אפשרי. כבר ראינו מקודם, כי רש"י רמז בעדינות שמחבר מלכים 'אינו מדקדק במנין שנותיהם'. אבל אני נוטה לחשוב, שרש"י התכוון דווקא לסדר עולם רבא, החיבור עליו הוא התבסס כל הזמן בהסבריו הכרונולוגיים. בסדר עולם רבא צוין שירבעם מלך בחיי אביו רק שנה אחת. ולא שלוש כמו שהציע רש"י.
רש"י העז לערער על דברי חז"ל, שבעיניו הם סמכות עליונה. אבל לא הייתה לו ברירה, אלא להרים ידיים במקרה זה. הסמכות של ספר מלכים גוברת על סמכות חז"ל. על מנת ליישב קושיה בספר מלכים, אם צריך לדרוס את חז"ל – אז רש"י הוא האיש שיעשה זאת. שימו לב להערה המדהימה שלו: ואיני יודע אם שבוש סופרים הוא. במילים אחרות, אני רש"י, יש לי חתיכת בעיה, חז"ל טעו, אבל בוא נגיד שזה שיבוש סופרים. ופה יש כפל משמעות מרתק: שיבוש סופרים בִּבְחינת סופרים שהעתיקו את הטקסט ושיבשו את המסירה, או סופרים ששגו בִּסְפירת השנים. וסביר שרש"י כיוון לשני הפירושים גם יחד.
לסיכום, ראינו שיש בעיות שגם רש"י לא הצליח להתמודד איתן. אבל הוא ניסה. אז כמו במתמטיקה – הדרך היא החשובה ולא התוצאה.
