שלומית בונה סוכות - על העיר סוכות
במקרא יש שתי ערים בשם סוכות. עיר אחת מצויה במסלול נדידת בני ישראל ממצרים. נזכיר אותה בקצרה, ונפנה לעיר סוכות השניה החשובה לעניננו (ציטוט): וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם. כ וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. כא וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה (סוף ציטוט. ספר שמות י"ג 19 – 21).
סוכות זו היא העיר המצרית ת'כו, בת' עם גרש, הידועה ממקורות מצרים, ששכנה במזרח הדלתא, ולפיכך אזכורה במסלול יציאת בני ישראל ממצרים הוא הגיוני ומתבקש.
העיר סוכות בה נתמקד שוכנת בעבר הירדן המזרחי, ומזוהה עם תל דיר עלא, 30 ק"מ בערך מזרחית לשכם. הזיהוי מבוסס על סמך זיהוי, בתלמוד הירושלמי, של סוכות עם מקום בשם דרעלה. זה מזכיר את דיר עלא. זהוי סביר והגיוני אגב. יש המזהים את העיר בתל חצאן, לא רחוק משם. בדף הפייסבוק של התכנית העליתי מפה עם העיר סוכות במצרים ובעבר הירדן. כך או אחרת, העיר נזכרת לראשונה בעת חזרת יעקב מארם פדן ארצה כנען, לאחר הפגישה עם עשו (ציטוט): וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת (סוף ציטוט. מבראשית. ל"ג 17). פסוק זה הוא למעשה מדרש שם לעיר סוכות. מדרש שם הוא סיפור המסביר את מקורו של שם מסוים. למשל: אברהם וגם שרה צחקו, בהזדמנויות שונות, לכן בנם נקרא 'יצחק'. תינוק אחז בעקב אחיו, ולכן הוא נקרא 'יעקב', וכן הלאה.
יעקב בנה סוכות לו ולאנשי ביתו ולכן המקום נקרא מאז בשם סוכות. אם כי, יש חוקרים הסבורים כי מדובר במדרש שם עממי. במילים אחרות – לא נכון. כלומר, הקשר בין המילה 'סוכה' כמבנה ארעי, והמילה 'סוכות' כשם ישוב – הוא מקרי בהחלט.
בספר יהושע, נזכרת העיר סוכות כחלק מנחלת שבט גד. סיפור מעניין על סוכות יש בעת מרדף גדעון אחרי מלכי מדין זבח וצלמונע (ציטוט): וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים. ה וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת: "תְּנוּ-נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי-עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן". ו וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת: "הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי-נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם?". מזלזלים בו ז וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן: "לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת-בְּשַׂרְכֶם אֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים". דיקור סיני בסגנון מקראי אם תרצו ח וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת. ט וַיֹּאמֶר גַּם-לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל לֵאמֹר: "בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם אֶתֹּץ אֶת-הַמִּגְדָּל הַזֶּה". דלגתי קצת... וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּלְכֹּד אֶת-שְׁנֵי מַלְכֵי מִדְיָן אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע וְכָל-הַמַּחֲנֶה הֶחֱרִיד. יג וַיָּשָׁב גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָשׁ מִן-הַמִּלְחָמָה מִלְמַעֲלֵה הֶחָרֶס. יד וַיִּלְכָּד-נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכּוֹת וַיִּשְׁאָלֵהוּ וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת-שָׂרֵי סֻכּוֹת וְאֶת-זְקֵנֶיהָ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אִישׁ. טו וַיָּבֹא אֶל-אַנְשֵׁי סֻכּוֹת וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע אֲשֶׁר חֵרַפְתֶּם אוֹתִי לֵאמֹר הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הַיְּעֵפִים לָחֶם!". טז וַיִּקַּח אֶת-זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת. יז וְאֶת-מִגְדַּל פְּנוּאֵל נָתָץ וַיַּהֲרֹג אֶת-אַנְשֵׁי הָעִיר (סוף ציטוט משופטים ח' 4 - 17).
זקני סוכות זכו לאקונפוקטורה acunpunctura כאמור. אנשי פנואל הוצאו להורג. העיר סוכות נזכרת גם בקשר לבניית מקדש שלמה. חלק מכלי המקדש נוצקו באזור (ציטוט): בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן (סוף ציטוט מלכים א'. ז' 46).
בנוסף, נזכר השם סוכות בקשר לדוד ואחאב. והיה זה יגאל ידין, שטען כי אין להבין את 'סוכות' כמבנים ארעיים, אלא כעיר סוכות. האזכור הראשון הוא בסיפור חטא בת שבע. כזכור לכל, דוד שכב עם בת שבע, וכמו שקורה מידי פעם בעקבות יחסי מין – בת שבע התעברה. דוד הזמין את אוריה, בתקוה שישכב עם בת שבע, ואז שבוע יותר שבוע פחות, ואוריה חתום על הילד. אוריה סרב בתוקף (ציטוט): וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל-דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל-בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם-אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה (סוף ציטוט שמואל ב'. י"א 11). כלומר בעוד חבריו לנים בסוכה, הוא לא ישן בבית. כתוב אמנם בַּסֻּכּוֹת. אך היות והניקוד הומצא מעל 1000 שנה לאחר חתימת המקרא, לא מן הנמנע לקרוא כהצעת ידין 'בְּסוכות', כלומר בעיר סוכות. וזה מתאים מבחינה צבאית. סוכות היא במרחק סביר מרבת בני עמון, עליה צר צבא ישראל. ארון האלהים נמצא בבסיס העורפי הבטוח יחסית, והחיילים הצרים על העיר חונים על פני השדה באוהלי סיירים.
האירוע השני הוא בעת המצור הארמי על שומרון בימי אחאב בן עמרי. לאחר איומי בן הדד הרי (ציטוט): וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. מכאן הביטוי אגב יב וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא שֹׁתֶה הוּא וְהַמְּלָכִים בַּסֻּכּוֹת וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו שִׂימוּ וַיָּשִׂימוּ עַל-הָעִיר. דלגתי על קטע בו צבא ישראל נערך להתקפה... טז וַיֵּצְאוּ בַּצָּהֳרָיִם וּבֶן-הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת הוּא וְהַמְּלָכִים שְׁלֹשִׁים-וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ. (סוף ציטוט מלכים א' כ' 11 – 15).
גם פה כתוב בַּסֻּכּוֹת. וניתן לקרוא 'בְּסוכות', בעיר סוכות. צבא ארם הטיל מצור על שומרון, אבל המלך נמצא במרחק חצי יום רכיבה, בבסיס עורפי נוח.
ונסיים באזכור כתובת בלעם, שהתגלתה ב1967 בחפירות סוכות. מדובר בכתובת על טיח, על גבי קיר מקדש. הכתובת נשברה והתפוררה, ושחזורה הוא משוער, היות וניתן לחבר את חתיכות הכתובת בצורות שונות. יש שני סידורים עיקריים, ונצטט את הפתיחה של אחד מהם. אזכיר רק, שבפרק על המואבים התייחסתי בקצרה לכתובת זו (ציטוט): ספר בלעם בר בעור איש חוזה אלוהין הוא. ויאתו (באו) אליו אלוהין בלילה ויחז מחזה כמשא אל (סוף ציטוט). הכתובת ממשיכה והיא מרתקת, אבל הנקודה ברורה. יש התאמה מופלאה בין המסופר על בלעם בספר במדבר לבין הכתובת. איש בעל יכולות נבואיות, הזוכה להתגלות בלילה ועוד. למיטב ידיעתי, בלעם הוא הדמות היחידה מהתורה, הנזכרת במקורות חיצוניים. מהתורה, לא מהתנ"ך, כן?
