Skip to content

פרק 142 – קריאה

Become a Patron!

האזנה

חודש אדר הוא חודש השמחה. ואין שמחה כמו חגיגה בסנוקר, גבעת חלפון וצ'ארלי וחצי. אבל רק חגיגה בסנוקר גדוש ורווי בהקשרים מקראיים.

נתחיל בכך שלרוב  הדמויות יש זיקה למקרא ולמסורת ישראל: הרב יוסף שמש כשמו של יוסף הצדיק עליו השלום, בתו יונה כשמו של יונה הנביא עליו השלום. כרמלה אשת הרב על שם הר הכרמל שם אליהו, לא עליו שלום כי הוא לא מת, הביס את נביאי הבעל. גברי כשמו של המלאך גבריאל. עזרי כשמו של המלאך עזריאל, יעקב חלפון השיכור כשם יעקב אבינו עליו השלום. אפילו הדוד סלבדור, שפירוש שמו הוא המושיע, הוא רמז ברור למשה רבנו עליו השלום. מושון שהוא אשכרה כִּשְמוֹ של משה רבנו עליו השלום. המלצרית ריקי שחולקת שם עם רבקה אמנו עליה השלום, וכמובן חכם חנוכה, שקרוי על שם חג האורות. אז ברור שסרט כזה אפוף בִּקדושה וטהרה.

בְּפֶרֶק חגיגי זה לכבוד חודש אדר נראה את חלקם הגדול של הקשרים המקראיים והמסורתיים של הסרט. בדף הפרק ציינתי בִּמְדוּיָּק את הדקה בסרט, על מנת שגם אתם, בפעם הבאה שתראו את הסרט, תוכלו להיות מסמר הערב.

בסצינה המפורסמת בה הפסיד מושון לגברי בסנוקר אמר חלפון השיכור למושון (9:17) –קטע 1

האיווי של חלפון שמושון יגיע פעמיים בשבוע להפסיד בסנוקר הוא רמז ברור רמז לִקְרִיאַת התורה בִּימֵי חול פעמיים בשבוע.  ימי ב' וה'.

          בסצינה המפורסמת בה קיבל מושון את פני הדוד סלבדור בשדה התעופה, רצה מושון לעזור לדוד, ונשא את אחד התיקים. תגובת הדוד הייתה (11:10): קטע 2

האיסור של סלבדור לדעת בתיק הוא התייחסות ברורה לאיסור נגיעה בחפץ מיוחד ומובדל. זו התייחסות מפורשת לאיסור הנגיעה בַּאֲרוֹן הברית כמסופר בסיפור על העלאת ארון הברית לירושלים (ציטוט):  וַיָּבֹאוּ, עַד-גֹּרֶן נָכוֹן; וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֹּאחֶז בּוֹ--כִּי שָׁמְטוּ, הַבָּקָר.  ז וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּעֻזָּה, וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל-הַשַּׁל; וַיָּמָת שָׁם, עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים (סוף ציטוט. שמואל ב' ו' 6 - 7).

בסצינה המפורסמת כשסלבדור בא לסגור את השידוך עם הרב יוסף שמש עולות כמה נקודות. (13:00 ואילך) קטע 3 בסרבו לקבל את המתנה אמר הרב: שונא מתנות יחיה. ציטוט ישיר מספר משלי (ציטוט):  עֹכֵר בֵּיתוֹ, בּוֹצֵעַ בָּצַע; וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה (סוף ציטוט. משלי ט"ו 27). בנוסף התגאה סלבדור בהיותו אחראי על חברת קדישא בארצות הברית. והרב אמר 'מצוה גדולה'. מצוה זו קשורה ישירות לאיסור הלנת המת (ציטוט): לֹא-תָלִין נִבְלָתוֹ עַל-הָעֵץ, כִּי-קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא--כִּי-קִלְלַת אֱלֹהִים, תָּלוּי (סוף ציטוט. דברים כ"א 23). בהמשך (13:31) הזכיר סלבדור את מצוות הכנסת כלה. והנה בתלמוד מצאנו קטע הכורך את הוצאת המת והכנסת כלה יחדיו (ציטוט): דאמר רבי אליעזר: מאי דכתיב הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ (ציטוט ממיכה . ו' 8)  "עשות משפט" - זה הדין, "ואהבת חסד" - זו גמילות חסדים, "והצנע לכת עם אלהיך" - זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה. (סוף ציטוט. סוטה מט ע"ב).

בסצינה המפורסמת כשהרב יוסף שמש שאל את הדוד סלבדור בנוגע לאדיקותו של מושון בתפילה נאמר: קטע 4 (13:51). בקטע נזכרו שְלוֹש התפילות הרגילות ביהדות: שחרית, מנחה, ערבית. בתלמוד יוחסו תפילות אלו לאבות האומה (ציטוט) רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום... אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר:  אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם (בראשית י"ט 27) ואין עמידה אלא תפלה שנאמר: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס, וַיְפַלֵּל (תהילים ק"ו 30). יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב  (בראשית כ"ד 63) ואין שיחה אלא תפלה שנאמר: תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ (תהילים ק"ב 1). יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר :וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם  (בראשית כ"ח 11) ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר: וְאַתָּה אַל-תִּתְפַּלֵּל בְּעַד-הָעָם הַזֶּה, וְאַל-תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה--וְאַל-תִּפְגַּע-בִּי (ירמיהו ז' 16). (סוף ציטוט. ברכות כ"ו ע"ב).

בהמשך תהה הרב שמש האם החתן המיועד נוסע בשבת. התשובה היא כמובן שלא: איך יסע ואין לו אוטו. איסור נסיעה בשבת נגזר ישירות מהאיסור (ציטוט): לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת (סוף ציטוט. שמות ל"ה 3). הנעת המכונית, וכן תהליך הבעירה המתרחש בְּבוּכְנוֹת המנוע כרוכות בהבערת אש כידוע.

בסצינה המפורסמת  כאשר חנוכה וגברי ניסו לגנוב את הצ'ק (המחאה) בחזרה, התחפש חנוכה לאשה וניסה להתקרב לדוד סלבדור על מנת לגנוב את הצ'ק ללא הכיסוי אותו הם מסרו לסלבדור. סלבדור תהה מה שם הגברת: קטע 5 (26:11) דלידה – רמז ברור לדלילה, שפיתתה את שמשון. רק שפה הפיתוי של דלידה נכשל.

          בסצינה המפורסמת בה חנוכה בא לשדך אשה לעזרי אחיו התאום של גברי, הוא הגיע לַחֲנוּת הירקות בה עזרי עובד. הירקן שנאלץ לצאת לשליחות לא הסכים שחנוכה ישאר בחנות. חנוכה הציע הצעה מפתה משהו. תגובת הירקן הייתה קצרה ותכליתית קטע 6 (37:58). הירקן (מוסקו אלקלעי) אמר 'תהילים תקרא בבית'. זו השתקפות של המנהג הידוע לקרוא תהילים מעת לעת.

חדי העין הבחינו ודאי, שֶבַּחֲנוּת הירקות אוחז חנוכה בידו את הספר 'אוצר המדרשים', ממנו נלקח המדרש על עשרת הצדיקים. מדרש אותו נזכיר בהמשך.

          בסצינה המפורסמת בה התבלבל הירקן בין עזרי לאחיו התאום גברי, הוא תקף את גברי. אך גברי השיב מנה אחת אפיים וזרק עליו כרובית. ובסצינת ההמשך בה התלונן הירקן על התנהגותו של עזרי לכאורה יש כמה אבני לשם (38:15 – 40:00). קטע 7.

דלגנו על הסצינה המפורסמת בה הפושטק הוציא לעזרי את האויר מהאופניים. בזריקת הכרובית יש רמז ברור לכרובים המקראיים. הכרוב המקראי הוא שור מכונף karubum באכדית. ההופעה הראשונה של הכרוב מופיעה בסיפור גן עדן (ציטוט): וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת (סוף ציטוט. בראשית ג' 24).

בדברי הירקן 'הוא הרביץ לי. שאני הייתי כמו אמא בשבילו' מהדהדים היחסים המיוחדים בין אלהים האב לבין עם ישראל הבן. יש פסוקים רבים לענין ואצטט רק אחד (ציטוט): בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם (סוף ציטוט. דברים י"ד 1). אולם, כשעם ישראל מתכחש לאביו, בדיוק כשם שעזריאל המדומה התכחש לירקן, הרי הזיקה בין האל לעמו ניתקת (ציטוט): וַיֹּאמֶר, קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי:  כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְאָנֹכִי לֹא-אֶהְיֶה לָכֶם (סוף ציטוט. הושע א' 9).

לאחר מכן חנוכה אמר 'כל ישראל חברים'. משפט זה הוא הבסיס לארגון 'כל ישראל חברים', הדוגל בערכי שיוויון. הרעיון שכל ישראל חברים לקוח מהמקרא. גם בסיפור פילגש בגבעה, אבל בעיקר בחזון העצמות היבשות בספר יחזקאל (ציטוט): וְאַתָּה בֶן-אָדָם, קַח-לְךָ עֵץ אֶחָד, וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וּלְקַח, עֵץ אֶחָד, וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם, וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו (סוף ציטוט. יחזקאל ל"ז 16).

          בסצינה המפורסמת בה משכנע חנוכה את עזרי לבקש את בת הרב הוא אמר לו קטע 8 'כל בחור מגיע לְפִרְקוֹ' (42:02). נדון במימרה זו בהמשך.

          בסצינה המפורסמת בה חנוכה מנסה לשכנע את הרב לפגוש את עזריאל כחתן אפשרי לְבַת הרב נשמע חנוכה ממלמל תפילה קטע 9 (!) (43:20). הביטוי  מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם מוכר בספרות הנבואה (ישעיה ט' 6, נ"ט 21. מיכה ד' 7). אבל בעיקר בתהילים (ד' 7, קי"ג 2, קט"ו 18, קכ"א 8, קכ"ה 2, קל"א 3). המילה 'עולם' במקרא משמשת כציון זמן. נצח. ולא כמו בימנו במשמעות של מקום. הרב ענה לחנוכה ב'אמן'. מילה המופיעה במקרא לאורך ולרוחב, שמשמעה  הוא אכן, אמת, הלוואי, כן וכדומה.

          בסצינה המפורסמת מאוד של המפגש בין גבריאל / עזריאל לבין הרב בְּבֵית הרב יש שפע של פנינים מקראיות ואחרות. נשמע את הקטע קטע 10 (44:56 – 46:50).

בקטע זה יש כמה נקודות כאמור.

חנוכה תיאר את עזריאל כִּירֵא שמים תמים. הירא את האל נזכר בספר מלאכי (ציטוט): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא, בִּכְנָפֶיהָ; וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם, כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק (סוף ציטוט. מלאכי ג' 20).

התואר תמים במקרא משמעו 'שלם', ולא נאיבי. נאיבי זה 'תם'. התואר תמים מזכיר כמובן את נח שהיה אִישׁ צַדִּיק תָּמִים (בראשית ו' 9). גם אברהם אבינו עליו השלום התבקש להיות תמים (ציטוט): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים (סוף ציטוט. בראשית י"ז 1).

בתגובה אמר הרב יוסף שמש: אשרי תמימי דרך (44:56). ביטוי הלקוח מספר תהילים (ציטוט): אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ הַהֹלְכִים, בְּתוֹרַת יְהוָה (סוף ציטוט. תהילים קי"ט 1). 'אשרי' במובן 'מאושר'.

בהמשך המפגש אמר חנוכה קטע 11 (45:47) 'והגית בו אלף לילה ולילה'. זהו ציטוט המערב את סיפורי שחרזדה עם ספר יהושע (ציטוט): לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, (סוף ציטוט. יהושע א' 8).

לאחר שהרב שאל את עזרי בדמות גברי במה הוא עוסק הוא אמר (46:02) 'אם אין קמח אין תורה'. הרב ציטט את רבי אלעזר בן עזריה (זה שהיה בין המסובים בִּבְנֵי ברק בהגדה של פסח) במסכת אבות שבמשנה (ציטוט): רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה. אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה.
אִם אֵין בִּינָה, אֵין דָעַת. אִם אֵין דַעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח (סוף ציטוט. מסכת אבות ג' י"ז).

בהמשך אמר הרב יוסף שמש (46:26) 'ארץ זבת חלב ודבש'. ביטוי הנזכר במקרא פעמים רבות (למשל: שמות ג' 8, 17. י"ג 5, ל"ג 3, וכן בויקרא, במדבר ובדברים. יהושע, ירמיהו ויחזקאל).

לאחר שהקציצות הגיעו מלמל הרב את הברכה קטע 12 (47:26) 'המוציא לחם מן הארץ'. ברכה זו היא מה שמוגדר 'ברכות הנהנין'. כלומר ברכה שיש לומר בנוגע להנאות חושיות.

          והנה הסצינה המפורסמת מכל. סצינת עשרת הצדיקים (מ-48:26 ואילך). כל כך מפורסמת עד שהקדשנו לה שני פרקים שלמים. פרק 15 ופרק 17. נשמע את הקטע בִּקְצָרָה. קטע 13 נוסטלגיה מפרק 15.

          לאחר שעזרי דקלם את שמות עשרת הצדיקים הוא השתעל מעט קטע 14 (51:37). הרב אמר 'ברוך רופא חולים'. רופא החולים הוא הקדוש ברוך הוא. הקשר בין האל לריפוי מוכר ונזכיר דוגמה אחת. לאחר שלמרים וּּּּלאהרון הָיָה דיבור נגוע על גיסתם הכושית אשת משה נכתב (ציטוט): וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת... דלגתי קצת יג וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ (סוף ציטוט. במדבר י"ב 10 -13).

גם חמורפי (ולא חמורבי) מלך בבל נושא שם המכיל יסוד רפואי. פירוש השם הוא 'האל חמו הוא רופא'.

          בסצינה המפורסמת לאחר שעזריאל ירה את שמות עשרת הצדיקים יש כמה מרגליות נאות קטע 15 (52:25 – 53:40). עזריאל שלכאורה אכל קציצות ביקש חלב. הרב התרגז וציטט את המשפט המפורסם 'לא תבשל גדי בַּחַלֵב אמו'. פסוק זה מופיע במקרא שלוש פעמים. פעמיים בספר שמות (כ"ג 19, ל"ד 26) וּפַעַם בספר דברים (י"ד 21). האזכור המשולש היה התשתית לדיון החז"לי ממנו הגיעו למסקנה (בתום דיון ארוך), שאין לאכול בשר וחלב יחדיו.

הרב התרגז על בקשתו המחוצפת של עזריאל ואמר (53:21) 'בן נעוות המרדות'. זהו ציטוט ישיר מִדִּבְרֵי שאול ליונתן בנו בספר שמואל (ציטוט): וַיִּחַר-אַף שָׁאוּל, בִּיהוֹנָתָן, וַיֹּאמֶר לוֹ, בֶּן-נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת:  הֲלוֹא יָדַעְתִּי, כִּי-בֹחֵר אַתָּה לְבֶן-יִשַׁי, לְבָשְׁתְּךָ, וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ (סוף ציטוט שמואל א' כ' 30).

מיד לאחר מכן אמר הרב 'רחוק מרשעים ישועה'. משפט זה נזכר בספר תהילים (ציטוט): רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה: כִּי חֻקֶּיךָ, לֹא דָרָשׁוּ (סוף ציטוט תהילים קי"ט 155).

בסצינה המפורסמת בה הדוד סלבדור חותר בסירת כושר ומושון מדווש במרץ על האופניים בחן סלבדור את ידיעותיו של מושון בתורה. גם פה יש כמה יהלומים קטע 16 (54:15 – 55:00). סלבדור חזר (הפעם באופן מדויק) על הציטוט מספר יהושע 'והגית בו יומם וָלָיְלָה'. דברנו על כך. לאחר מכן נשאל מושון מה אמר יעקב לעשו. אז יעקב ועשו לא דיברו דיבורים על הדברות, כי הן טרם ניתנו בהר סיני. מה שנאמר הוא (ציטוט):  וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ... דלגתי קצת וַיֹּאמֶר (עשו), מִי-אֵלֶּה לָּךְ; וַיֹּאמַר (יעקב) הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ... דילוג נוסף  ח וַיֹּאמֶר (עשו), מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי? וַיֹּאמֶר (יעקב), לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִיט וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ.  י וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי: כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִייא קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח (סוף ציטוט. בראשית ל"ג 4 – 12).

בנוסף נזכרו בקטע עשרת הדברות שניתנו למשה במעמד הר סיני. אבן הראשה של התיאולוגיה היהודית. הדברים ידועים ולא נרחיב.

          בסצינה המפורסמת בה חנוכה תדרך את גברי, שמתחזה לעזרי על מנת לחזר אחרי יונה בת הרב, היה חנוכה פיוטי משהו קטע 17 (56:09). חנוכה שורר משיר השירים (ציטוט): עַל-מִשְׁכָּבִי, בַּלֵּילוֹת, בִּקַּשְׁתִּי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו (סוף ציטוט. שיר השירים ג' 1). פסוק המתאר את יסורי האהבה. אחד הפסוקים הרומנטיים במקרא.

          בסצינה המפורסמת בה מושון מנסה להפגין את ידיעותיו בתורה בפני הרב יוסף שמש, נשאל מושון שאלה בִּתְחוּם המזון קטע 18 (1:03:54 – 1:03:35). בני ישראל אכן אכלו כשר. גם משה רבנו וגם הרמב"ם לא היו משיבים תשובה טובה מזו.

התשובה הנכונה אינה אזני המן אלא מן, כמו שאמר הדוד סלבדור. המן הוא תגובה לתלונות הבלתי פוסקות של בני ישראל (ציטוט): וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן--בַּמִּדְבָּר.  ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.  .. דלגתי קצת  יד וַתַּעַל, שִׁכְבַת הַטָּל; וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר, דַּק מְחֻסְפָּס--דַּק כַּכְּפֹר, עַל-הָאָרֶץ.  טו וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא--כִּי לֹא יָדְעוּ, מַה-הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה (סוף ציטוט. שמות ט"ז 2 - 15).

          בסצינה המפורסמת בה הרב יוסף שמש מנסה לנחם את בתו יונה, יש דיון על גיל הנישואין קטע 19 (1:05:34). כל בחורה מגיעה לְפִרְקָה וגם כל בחור כזכור. ענין זה מתקשר לקטע בו תוהים מה יקרה לאחות כשהיא תצטרך להתחתן (ציטוט): אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ; מַה-נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ, בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר-בָּהּ (סוף ציטוט. שיר השירים ח' 8).

          בסצינה המפורסמת בה חנוכה מנסה לשכנע את הרב לתת לעזריאל שאנסה (הזדמנות) נוספת יש כמה אבני חן קטע 20 (1:06:30 – 1:07:30).  הזכרנו את ענין בישול הגדי בַּחַלֵב אמו ולא נחזור על כך.  חנוכה בתארו את משפחתו של עזריאל ציין שהם 'חסידי אומות עולם' (1:07:14). בימינו יש לביטוי הזה משמעות של גויים שהצילו יהודים בשואה תוך סיכון עצמי. אולם מבחינת הלכתית מדובר על גויים שקיבלו עליהם  את שבע מצוות בני נח. כך כתב הנשר הגדול – הרמב"ם (ציטוט): חסידי אומות העולם כל גוי שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגים אותו אם ישנו תחת ידינו... דילוג קל כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא (משנה תורה לרמב"ם. הלכות מלכים ומלחמה. פרק ח').

          בסצינה המפורסמת של ארוחת הערב בבית הרב אמר חנוכה קטע 21 (1:08:57). חנוכה אמר 'מועדים לשמחה, חגים וּזְמַנִּים לששון'. משפט זה מתבסס על פסוק מספר במדבר (ציטוט): וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם--וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם, וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם (סוף ציטוט. במדבר י' 10). אבל יש פה עוד רובד, שגלוי רק ליודעי ח"ן. למרבה המזל אני כזה, לכן אגלה לכם אותו. בביטוי 'חגים וזמנים לששון' יש רמז ברור לסרט 'צ'ארלי וחצי', שיצא לאקרנים שנה לפני 'חגיגה בסנוקר'. ב'צ'ארלי וחצי' גילם זאב רווח את דמותו של ששון... הנה דוגמה קלאסית לְפַרְשנות פנים מקראית בגלגולה המודרני.

בהמשך נשאל יעקב חלפון, שהוצג בתור הדוד של עזריאל, במה הוא עוסק קטע 22 (1:10:42). תשובת יעקב חלפון 'ביקב בגורן מאיפה שבא - בא' מתייחסת לסיפור המצור הארמי על שומרון, עת מלך ישראל יצא לסיור על חומות העיר הנצורה. שם הוא נתקל באשה שביקשה עזרה. תשובת המלך (ציטוט): וַיֹּאמֶר אַל-יוֹשִׁעֵךְ יְהוָה, מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ; הֲמִן-הַגֹּרֶן, אוֹ מִן-הַיָּקֶב (סוף ציטוט. מלכים ב' ו' 27).

בהמשך ארוחת הערב נשמע הרב מזמזם קטע 23 (1:15:07). קטע זה הוא ציטוט ישיר מספר תהילים (ציטוט): מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָרב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי (סוף ציטוט. תהילים כ"ג 1 – 2).

גם בקטע זה מוציאים לחם מן הארץ. ודנו בדבר.

בהמשך נבחן שוב מושון על ידיעותיו. ושוב ללא הצלחה יתרה קטע 24 (1:17:05 -  1:18:35). השאלה 'היכן קבל משה רבנו את לוחות הברית' נענתה בתשובה שכל ילד יודע: בהר תבור (1:17:49). הרב הגיב בְּפָסוּק מתהילים (1:17:56. ציטוט): שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהוָה; דַּלֹּתִי, וְלִי יְהוֹשִׁיעַ (סוף ציטוט. תהילים קט"ז 6).

חנוכה הגיב (1:18:00) במשפט המבוסס על מסכת אבות (ציטוט): הוּא (רבן גמליאל) הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ (סוף ציטוט. ב' ה').מיד לאחר מכן (1:18:02) אמר חנוכה 'מעזריאל תצא תורה'. זוהי התייחסות מפורשת לפסוק המפורסם מספר ישעיה (ציטוט): וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם) סוף ציטוט. ישעיה ב' 3). ציטוט דומה קיים גם בספר מיכה (מיכה ד' 4: וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה וְאֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם).

          לאחר המבוכה שחלה בארוחה החלו לשיר כולם– זהו הפיוט הידוע מפי אל (ולא מי פילל). מחבר הפיוט אינו ידוע, והלחן הוא עממי. הפיוט מכיל גרסה קצרה בת ששה בתים וארוכה בת 22 בתים כנגד 22 אותיות הא"ב. מה שנקרא אקרוסטיכון. הפיוט עוסק באלהים שנתן את התורה, במשה שליחו, בעם ישראל הלומד את התורה, ובתורה עצמה. תפוצת הפיוט הרבה יצרה כַּמָּה וְכַמָּה גִּרְסְאוֹת משנה. ושוב חבר מועצת החכמים אלון גלוסקא אתגר אותי בהגיה נכונה. גִּרְסְאוֹת ולא גִּרְסָאוֹת). אלו ואלו דברי אלהים חיים. והנה גרסת הויקיפדיה (ציטוט): מפי אל מפי אל יתברך ישראל. אין אדיר כה', ואין ברוך כבן עמרם. אין גדולה כתורה. ואין דורשה כישראל. וכן הלאה (סוף ציטוט).

          בסצינה המפורסמת של המפגש בין עזריאל לרב יש שני ענינים קטע 25 (1:20:16 –  1:20:37). בקטע הרב יוסף שמש הדגים את אהבת עזריאל ליונה בפסוק 'מים רבים לא יכבו את האהבה' ועזריאל השלים 'ונהרות לא ישטפוה'. למרבה הצער זה אינו ציטוט מדויק. הרב שגה מעט. הנה הציטוט המדויק (ציטוט): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ (סוף ציטוט. שיר השירים ח' 7). עזריאל ציטט כראוי.

לאחר מכן שיבח הרב את עזריאל באומרו: 'פה מפיק מרגליות'. ביטוי זה מופיע בסיפור דומה בשני מקומות בתלמוד בנסיון להסביר מדוע אלישע בן אבויה, אחד מגדולי חכמי ישראל בכל הזמנים, יצא לתרבות רעה והפך ל'אחר' (הכינוי של חכמי ישראל שנמנעו מלנקוב בשמו. ציטוט. בתרגום חופשי לעברית): ויש האומרים לשונו של חוצפית המתורגמן (אחד מעשרת הרוגי מלכות)  ראה (אלישע בן אבויה הכוונה) שהיה גורר אותה דבר אחר (חזיר) אמר: פה שהפיק מרגליות (פיו של חוצפית המתורגמן) ילחך עפר?(יושפל על ידי חזיר? סוף ציטוט. קידושין לט ע"א. ובנוסח דומה בחולין קמב ע"א.  דהוה גריר ליה דבר אחר אמר פה שהפיק מרגליות ילחך עפר).

לאחר מכן לאחר שהרב נתן את הסכמתו לנישואי עזריאל ויונה ברך הרב את עזריאל קטע 26 . הרב אמר 'יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחנוךָּ'. זהו ציטוט ישיר מספר במדבר (ציטוט): יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.כה יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. כו יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (סוף ציטוט. במדבר ו' 24 – 26).

ברכת הכהנים התפרסמה גם הודות לגילויה על שתי לוחיות כסף מכתף הינום. בפרק עתידי נרחיב בענין.

אז יברך ה' את חכם חנוכה, גברי, עזרי, כבוד הרב, כרמלה, סלבדור, ג'רלדין, מושון, ריקי וחכם חלפון וישמרם. יאר ה' פניו אליהם ויחונם. ישא ה' פניו אליהם וישם להם שלום

 

נגישות