בפעם שעברה דנו בחיל הרגלים העממי והשכיר. בְּפֶרֶק זה נתמקד בחיל הרכב שהוא כולו שכיר. באומרי ''חיל הרכב' אני מתכוון גם לְפָרָשִים וגם למרכבות. כל מי שרכוב. אם נזדקק נערוך הבחנה בין פרש לבין מרכבה.
יש נטיה שגויה להשוות את חיל הרכב של אז לחיל השריון של ימינו. הדמיון הוא שטחי וּמַטְעֶה. זה כמו הדמיון בין חמור לְכִסֵּא לִשְנֵיהם יש ארבע רגליים וניתן לשבת עליהם. הא ותו לא. השוואה טובה יותר היא לחיל האויר של ימינו. חיל עתיר תקציבים, בו ההכשרה ארוכה ארוכה וִיקָרָה, וּמִתְבַּסֵּס בעיקר על אנשי סדיר וקבע וּמְעָט אנשי מילואים (יחסית לִצְבַא היבשה המתבסס בעיקר על אנשי מילואים).
בטרם נדון בחיל הרכב בישראל נקדים כמה מילים על תפקיד הרכב והפרשים במלחמה.
לשם כך שוחחתי עם חברי ורעי אסף וול שכתב את התזה שלו על הנושא הזה בדיוק.
הקטע של אסף.
לתוספת ולסיכום דברי אסף הרי: לסוס יש שני יתרונות משמעותים על פני האדם: מהירות וִיכוֹלֶת נשיאה. מכאן נגזרים חלק מתפקידי הרכב במלחמה. תפקידי הרכב העיקריים הם: מרדף וניצול הצלחה, כמסופר על מות שאול (ציטוט): וְהִנֵּה שָׁאוּל, נִשְׁעָן עַל-חֲנִיתוֹ; וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים, הִדְבִּקֻהוּ (סוף ציטוט. שמואל ב' א' 6). פגיעה בְּמַטְרוֹת איכות כמסופר על מות אחאב (ציטוט): וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת-שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר-לוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, לֵאמֹר, לֹא תִּלָּחֲמוּ, אֶת-קָטֹן וְאֶת-גָּדוֹל: כִּי אִם-אֶת-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְבַדּוֹ. לב וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת-יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ אַךְ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל הוּא, וַיָּסֻרוּ עָלָיו, לְהִלָּחֵם; וַיִּזְעַק, יְהוֹשָׁפָט. לג וַיְהִי, כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב, כִּי-לֹא-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וַיָּשׁוּבוּ, מֵאַחֲרָיו (סוף ציטוט. מלכים א' כ"ב 31 - 33). סיוע בהסגר בעת מצור. כמו בסיפור המצור הארמי על דותן (ציטוט): וַיִּשְׁלַח-שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב, וְחַיִל כָּבֵד; וַיָּבֹאוּ לַיְלָה, וַיַּקִּפוּ עַל-הָעִיר. טו וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים, לָקוּם, וַיֵּצֵא, וְהִנֵּה-חַיִל סוֹבֵב אֶת-הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב; וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי, אֵיכָה נַעֲשֶׂה (סוף ציטוט. מלכים ב' ו' 14 – 15). השפעה מורלית על האויב. כמו בִּנְבוּאַת ירמיהו על עזה (ציטוט): כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנֵּה-מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ, הָאָדָם, וְהֵילִל, כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. ג מִקּוֹל, שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו--לֹא-הִפְנוּ אָבוֹת אֶל-בָּנִים, מֵרִפְיוֹן יָדָיִם (סוף ציטוט. ירמיהו מ"ז 2 – 3). קשר פיקוד ושליטה כמו בסיפור הפיכת יהוא (ציטוט): וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר, שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה; וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם, קַח רַכָּב וּשְׁלַח לִקְרָאתָם--וְיֹאמַר הֲשָׁלוֹם? יח וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל-אַחֲרָי; וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא-הַמַּלְאָךְ עַד-הֵם וְלֹא-שָׁב (סוף ציטוט. מלכים ב' ט' 17 - 18). וכן להתקפות מהאגף, הרחבת פרצות במערך האויב, סתימת פרצות במערך שלנו, וַעֲתוּדָה כללית לאור התפתחות הקרב.
תנאים טופוגרפיים (תבליט ותכסית כאחד) יכולים לקזז את יתרונות הרכב וּלְהָפְכַם לחסרון. כך למשל בשירת דבורה המתארת את המפלה של הרכב הכנעני (ציטוט): נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן (סוף ציטוט. שופטים ה' 21). וכך הסיפור על חַצִיַּת ים סוף, עת הרכב המצרי נקלע לשטח השמדה בקרקעית הים, לאחר שה' המם את אופני מַרְכְּבוֹתָיו.
נקודת המוצא בדיוננו על חיל הרכב היא, שמול רכב האויב חייב המצביא הישראלי להעמיד חיל רכב נגדי. כלומר גם אם לא נזכר חיל רכב יִשְׂרְאֵלי במקור מסוים, אך נזכר חיל רכב של האויבים, נוכל להניח כי גם בצד הישראלי היה חיל רכב. אין הדבר אומר שבכל מקרה אם לאויבים יש רכב אז גם לישראלים יש (למשל לְבָרָק וְלִדְבוֹרָה לא היה חיל רכב), אלא עלינו לבחון את המקרה לגופו ולשקול האם התנאים חייבו חיל רכב יִשְׂרְאֵלי נגדי.
במלחמת מגן בה נלחמים קרוב לבית, התבליט והתכסית ידועים, וכן ישנם ביצורים - אין חובה להניח חיל רכב יִשְׂרְאֵלי גם אם לאויב יש חיל רכב משלו. כך למשל בתיאור המצור הארמי על שומרון נכתב (ציטוט): וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-הַסּוּס וְאֶת-הָרָכֶב, וְהִכָּה בַאֲרָם, מַכָּה גְדוֹלָה (סוף ציטוט. מלכים א' כ' 21). אין חובה להניח כי אחאב השתמש בחיל רכב. הוא יכול היה לתקוף את הארמים במעלה נחל תרצה, או להתבסס על הטופוגרפיה של הרי שומרון על מנת לבטל את יתרון הרכב הארמי.
ואם כבר הזכרנו את סיפור המצור הארמי על שומרון, נזכיר כי אחד הביטויים הנאים בשפה העברית: אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ לקוח מכאן.
לעומת זאת אם מדובר במלחמת חוץ התקפית – השליט הישראלי / יהודאי לא יכול לקזז את חיל הרכב של האויב באמצעים טופוגרפיים או ביצורים. אם נזכר חיל רכב של האויב, חזקה עלינו שגם לצד השני יש חיל רכב.
גם במקרה של חיל הרכב ניתן לחלק את הדיון לתקופת הממלכה המאוחדת והמפולגת (על כל הבעייתיות שבשימוש במונחים אלה).
אין לנו כל עדות לשימוש בחיל רכב בימי שאול. אפשר שלא היה לו את הזמן והמשאבים הדרושים על מנת ליסד את חיל הרכב הישראלי. דווקא אצל הפלשתים נזכר חיל רכב. כך סופר במלחמת מכמש (ציטוט): וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם-יִשְׂרָאֵל, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וְעָם, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב (סוף ציטוט. שמואל א' י"ג 5). המספרים הם מופרכים בעליל, ונועדו להאדיר את נצחון שאול הקטן על הפלשתים הגדולים. אולם קטע זה מהוה עדות לאופן שבו תפס בעל שמואל את הפלשתים האיומים.
גם אצל דוד לא נזכר חיל רכב, אך נזכר חיל רכב אצל אויביו עת דוד נלחם בארץ בני עמון (ציטוט): וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ (מהדדעזר מלך צובה), אֶלֶף וּשְׁבַע-מֵאוֹת פָּרָשִׁים, וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, אִישׁ רַגְלִי; וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת-כָּל-הָרֶכֶב, וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב (סוף ציטוט. שמואל א' ח' 4).
כיצד יכול היה דוד להתמודד עם חיל הרכב הארמי ללא חיל רכב משלו? אפשרי אבל קשה. ידין שיער שדוד השאיר מאה רכב לצורך מילוי אבדותיו. ובמשתמע שהיה לו חיל רכב. שהרי ללא חיל רכב כיצד נגרמו לו אבדות בתחום?
מעניין שגם על יהושע סופר שהוא עיקר את הרכב הכנעני. למרבה השמחה חברי ורעי עקיבא ויטקין יחד עם נתן ארונס הקדישו פרק שלם לענין. בדף הפרק שמתי קישור
עדויות רבות יחסית לחיל רכב בממלכה המאוחדת יש בתיאור ימי שלמה. אמנם יש כמה בעיות מבחינת ניתוח המקור המקראי את דברי ימי שלמה, אך הדבר משקף לפחות את תפיסת בעל מלכים את צבא ישראל בִּימֵי שלמה.
בתיאור עושר שלמה נכתב (ציטוט): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים--לְמֶרְכָּבוֹ; וּשְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף, פָּרָשִׁים (סוף ציטוט. מלכים א' ה' 6). גם במקרה זה המספרים הם מופרזים ונועדו להאדיר את שלמה, אך לא מן הנמנע כי יש בהם גרעין אמת כלשהו. בנוסף (ציטוט): וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה, רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְהִי-לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע-מֵאוֹת רֶכֶב, וּשְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים; וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב, וְעִם-הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם (סוף ציטוט. מלכים א' י' 26).
בקטע זה צץ מוסד חדש 'ערי הרכב'. ערים שהיו מרכז מלכותי לסוסים ומרכבות. ערי הרכב נזכרו במובאה נוספת (ציטוט): וַיִּבֶן ... דלגתי קצת יט וְאֵת כָּל-עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב, וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים... עוד דילוג כִּי-הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִישָׁיו, וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ, וּפָרָשָׁיו (סוף ציטוט. מלכים א' ט' 17 – 22).
יש שקישרו בין מיקומה המרכזי של ארץ ישראל כגשר יבשתי בין אסיה – אפריקה – אירופה לבין המובאה הבאה המתייחסת לסחר הסוסים של שלמה (ציטוט): וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, מִמִּצְרָיִם; וּמִקְוֵה--סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר. כט וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם, בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְסוּס, בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה; וְכֵן לְכָל-מַלְכֵי הַחִתִּים, וּלְמַלְכֵי אֲרָם--בְּיָדָם יֹצִאוּ (סוף ציטוט. מלכים א' י' 28 – 29). לפי קטע זה שלמה סחר בסוסים ממצרים ומקוה (דרום מרכז תורכיה של ימינו), וזה היה אחד ממקורות העושר שלו. סוס זה דבר יקר כידוע.
בֶּעָבָר היו כאלה שייחסו מבנים בִּמְגִידוֹ כאורוות שלמה. אולם כיום ברור שהמבנים הם מימי אחאב, ויש ויכוח האם הם אורוות או מחסנים. לדעתי מדובר באורוות, אבל הראיות הן נסיבתיות ולא מכריעות. ומלבד זאת אני מעריך מאוד את אחאב, ובאופן טבעי אני נוטה ליחס לו גדולה.
בניגוד לחיל השכירים הרגלי, הרי חיל הרכב בממלכה המפולגת נזכר במגוון מקורות מקראיים וחוץ מקראיים. וְכָרָגִיל נתחיל בממלכה האהובה עלינו – ישראל.
הידיעה הראשונה על חיל הרכב הישראלי מופיעה בתיאור רצח אלה בן בעשא מלך ישראל (ציטוט): וַיִּקְשֹׁר עָלָיו (על אלה בן בעשא) עַבְדּוֹ זִמְרִי, שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב; וְהוּא (אלה בן בעשא) בְתִרְצָה, שֹׁתֶה שִׁכּוֹר, בֵּית אַרְצָא, אֲשֶׁר עַל-הַבַּיִת בְּתִרְצָה (סוף ציטוט. מלכים א' ט"ז 9). מִתְָּאֳרוֹ זמרי 'שר מחצית הרכב' אנו למדים שחיל הרכב הישראלי היה גדול דיו על מנת שיתחלק בין שני מפקדים. אתם יודעים איך זה. מדינה מוקפת אויבים צריכה צבא חזק שיגן עליה. ישראל אז וישראל היום. מצאו את ההבדלים...
בסיפור מות אחאב יש מידע מענין. אמנם מדובר בסיפור נבואי בו מיכיהו בן ימלה איש האלהים הוא הציר עליו סובב הסיפור, וּבְצוּרָתוֹ הנוכחית הוא מִימֵי בית שני, אולם ברור כי הסיפור משקף את גדולתו ועוצמתו של אחאב בן עמרי. בסיפור נזכרו שרי הרכב של מלך ארם (וקראנו את הפסוק המתאים לעיל). קשה להאמין שאחאב היה יוצא למלחמה יזומה בארמים בעלי חיל הרכב ללא חיל רכב משלו. גם תשובת יהושפט לאחאב: כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ (מלכים א' כ"ב 4) רומזת לחיל הרכב הישראלי. תשובה זהה נתן יהושפט ליורם בן אחאב לפני המסע נגד מואב. סיפור נבואי ושכפול ספרותי, כבר אמרנו?
בתיאור מות אחאב נכתב (ציטוט): וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה, נֹכַח אֲרָם (סוף ציטוט. מלכים א' כ"ב 35).
אישוש ארכיאולוגי לחיל הרכב האחאבי יש באורוות ממגידו אותן הזכרנו לעיל. אולם האישור המרשים ביותר לחיל הרכב הישראלי נמצא במונולית מכורח'. המונולית מכורח' הינו כתובת מלכותית של שלמנאסר השלישי מלך אשור, בה תוארו מלחמותיו. באחד ממסעותיו של שלמנאסר השלישי מערבה הוא נלחם בקואליציה של שנים עשר מלכי החוף במקום הקרוי קרקר. לִקְרַב קרקר נקדיש פרק מיוחד. ועוד איך. המרואיין לפרק כבר הביע את הסכמתו והתחלנו להחליף טיוטות. אחד מהמלכים שנלחם נגד שלמנאסר השלישי הוא לא אחר מאשר אחאב הכוכב. וְכָך תיאר שלמנאסר את כוחה של ממלכת ישראל (ציטוט): 2000 מרכבות ו-10000 רגלי של אחאב הישראלי (באכדית: sir-i-la-ya ahi-abu סוף ציטוט. המונולית מכורח'). נְהַרוֹת דיו נשפכו בשאלה כמה מרכבות היו לאחאב בקרב קרקר. האם המספר הֶעָצוּם 2000 אמת הוא? האם אחאב תרם למערכה יותר מרכבות מכל האחרים גם יחד? בל נשכח שלשלמה, אותו פאר ורומם ספר מלכים, היו 1400 מרכבות בלבד. היו שקיבלו את המספר כִּפְשוּטוֹ (בין אם כביטוי לעוצמת אחאב ובין אם כסך כל המרכבות של ישראל, יהודה ומואב, שהייתה כפופה לישראל). אחרים ראו במספר התפארות והגזמה של שלמנאסר שתרץ את הפסדו בכח הֶעָצוּם שעמד מולו (הגם שהוא תאר את תוֹצְאוֹת (ה-צ בשוא) הקרב כנצחון מרשים). אחרים סברו כי נפלה פה טעות סופר והמספר הנכון הוא נמוך יותר. הרוב מציעים 200 אבל יש הצעות הסוטות מעט מִמִּסְפָּר זה. כך או אחרת לפנינו עדות ממקור חיצוני על עוצמת חיל הרכב הישראלי.
עדות נוספת לחיל הרכב הישראלי יש בסיפור הפיכת יהוא עת יורם בן אחאב שלח שני רכבים לקראת יהוא, כמו שקראנו קודם, ואף יצא לקראת יהוא במרכבתו (ציטוט): וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם אֱסֹר, וַיֶּאְסֹר רִכְבּוֹ; וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה אִישׁ בְּרִכְבּוֹ (סוף ציטוט. מלכים ב' ט' 21).
אמנם סיפור הפיכת יהוא הוא מפוקפק מִבְּחִינָה היסטורית והיה לנו פרק שלם על זה. בדף הפרק שמתי קישור, אך הוא משקף אל נכון את גדולת חיל הרכב הישראלי.
הפיכת יהוא דרדרה את ישראל לתהום. המצב היה חמור במיוחד בימי יהואחז בנו (ציטוט): כִּי לֹא הִשְׁאִיר (בן הדד מלך ארם) לִיהוֹאָחָז עָם, כִּי אִם-חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, רַגְלִי: כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם, וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ (סוף ציטוט. מלכים ב' י"ג 7). חמישים פרשים ועשרה רכב לממלכה כמו ישראל זה כמו 50 טנקים ועשרה מטוסים למדינת ישראל כיום. משהו סמלי וּמַשְפִּיל.
בהמשך אותו פרק חלה תפנית בימי יואש בנו של יהואחז ואביו של ירבעם השני. אלישע הנביא התנדב לסייע. שימו לב לאופן בו קרא יואש המלך אל אלישע (ציטוט): אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו (סוף ציטוט. מלכים ב' י"ג 14). יואש פנה לאלישע איש האלהים בתואר אבי, אבל ליתר בטחון הזכיר את חיל הרכב. לא יועיל אז לא יזיק. אותה קריאה 'אבי אבי רכב ישראל ופרשיו' הפנה אלישע כלפי אליהו עת אליהו עלה בִּסְעָרָה השמימה. רמז לבני הנביאים של אלישע מהם יצאו שני הסיפורים הללו.
עדות חוץ מקראית מרתקת לחיל הרכב הישראלי ועוצמתו יש בִּכְתוֹבֵת סרגון השני שהתפאר בְּכִיבּוּש שומרון. הוא אמנם התפאר בנוצות לא לו, אבל דבריו הם מאלפים (ציטוט): 27,290 אנשים יחד עם מרכבותיהם ואלי מבטחם (אולי עגלי הזהב מדן ובית אל) מניתי כשלל. מתוכם גייסתי 200 (בנוסח אחר: 50) מרכבות לחיל מלכותי (סוף ציטוט. המנסרה מכלח). כבר הזכרנו בחלק א' של הפרק שלפעמים השובה גייס שבויים לִצְבָאוֹ. והנה דוגמה לכך. האשורים כבשו את שומרון. מצאו בה כמה עשרות או כמה מאות מרכבות ובעיקר צוותים מיומנים – אז מדוע לא לגייס אותם לִצְבַא האימפריה?
ממלכת יהודה שומרת על יציבות מרשימה וגם חיל הרכב שלה לא זוכה ליותר מידי אזכורים במקורות ההיסטוריים. שתי סיבות עיקריות לדבר. הראשונה היא המקום הנרחב יחסית לו זוכה ממלכת ישראל בספר מלכים. השניה היא שממלכת יהודה הקטנה, העניה והשולית החזיקה חיל רכב קטן בהרבה מאשר אחותה הגדולה והעשירה.
קראנו את דברי יהושפט בסיפור מות אחאב הזהים לדבריו בסיפור המסע על מואב, אז אין צורך להרחיב. רמז אפשרי יש בתיאור המסע של יהורם בן יהושפט מלך יהודה כנגד אדום (ציטוט): בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה; וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ. כא וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה, וְכָל-הָרֶכֶב עִמּוֹ; וַיְהִי-הוּא קָם לַיְלָה, וַיַּכֶּה אֶת-אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב, וַיָּנָס הָעָם, לְאֹהָלָיו (סוף ציטוט. מלכים ב' ח' 20 - 21).
בנבואת מיכה המורשתי שחי בימי חזקיהו (סביב שנת 700 לפני הספירה) יש רמז לֶהֱיוֹת לכיש עיר רכב של ממלכת יהודה (ציטוט): רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ, יוֹשֶׁבֶת לָכִישׁ (סוף ציטוט. מיכה א' 13). רכש הוא מילה נרדפת לסוס. המילה נזכרת שוב במגילת אסתר. חברתי ד"ר תמר עילם גינדין, בעלת ההסכת 'אירניום מועשר' (בדף הפרק שמתי קישור) מצאה דמיון בין המילה 'רכש' למילה סוס בפרסית עתיקה. לדעתה המילה היא תרגום שומר צליל מפרסית. זה היה נכון אילו המילה הייתה מופיעה רק במגילת אסתר. אבל ספר מיכה קודם לתקופה הפרסית. לדעתי הדמיון הצלילי בין המילים הוא אקראי.
חיזוק להיות לכיש עיר רכב של ממלכת יהודה יש בתבליט לכיש המפורסם. בתבליט נראים מגיני החומה משליכים גלגלי מרכבות על האשורים. ברור, מה יעשו במרכבות כשהאשורים כבר על החומה? מפרקים וזורקים.
עדות נוספת לכאורה לחיל הרכב יש בסיפור מות יאשיהו עת גופתו הוחזרה ברכב המשנה. סיפור זה מופיע רק בגרסת דברי הימים לאירוע (ציטוט): וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן-הַמֶּרְכָּבָה, וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ (סוף ציטוט. דברי הימים ב' ל"ה 24). בספר מלכים נכתב וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת (מלכים ב' כ"ג 30). אולם הפועל יכול להתייחס לסוס ולאו דווקא למרכבה. בפרק על רפורמת יאשיהו חלק ג' דנו בהרחבה בסיפור מותו, ולא נרחיב. בדף הפרק שמתי קישור.
שאלת היחס הכמותי בין חיל הרכב השכיר לחיל הרכב העממי אינה עולה כלל לדיון, כיון שלא היה חיל רכב עממי. גם אם אציל או שניים הביאו סוס מהבית, קשה לקרוא לזה 'עממי'.
לסיכום, כמה שאלות צצות ועולות בנוגע לחיל השכירים בישראל בימי המקרא:
מדוע בממלכה המאוחדת רבות יותר העדויות על חיל שכירים רגלי מאשר בממלכה המפולגת? וּשְאֵלָה נגדית: מדוע בממלכה המפולגת רבות יותר העדויות על חיל שכירים רכוב מאשר בממלכה המאוחדת? ושאלה שלישית היא מדוע חיל הרכב הישראלי זכה ליצוג בולט במקרא ומחוצה לו, בעוד חיל הרכב היהודאי נחבא אל הכלים?
לגבי השאלה הראשונה (בנוגע לחיל השכירים הרגלי בממלכה המאוחדת) ישנן מספר תשובות. תשובה ראשונה היא שדוד זכה לסיקור ארוך מכל מלך אחר, ובאופן טבעי גם שכיריו הרגלים השתרבבו לסיקור. תשובה שניה היא שחיל שכירים רגלי גדול דורש משאבים שהממלכה המאוחדת יכלה להעמיד, ואילו שתי הממלכות המפולגות לא יכלו להעמיד את אותם משאבים בנפרד.
סיבה שלישית היא מדיניות הכיבושים של דוד. לאחר שגבר על הפלשתים פנה דוד להרחיב את תחומי שליטתו. מלחמות חוץ יזומות וארוכות לא יכלו להתבסס רק על צבא עממי אלא דרשו צבא מקצועי שיוכל להגשים את מטרותיו של דוד. ישראל וִיהוּדָה לא הפגינו שאיפות קרקעיות נרחבות כמו דוד, וברוב המקרים די היה להן בחיל הרגלים העממי.
בנוגע לשאלה הנגדית (על חיל הרכב בממלכה המפולגת) הרי בניגוד לחיל הרגלים שהתבסס ברובו על צבא עממי, הרי חיל הרכב היה צבא סדיר של שכירים. כיון שצבא זה בא במגע רב יותר עם השליט וְהֶחָצֵר, הרי באופן טבעי הוא נזכר יותר במקורות. בדיוק כמו היום, שצבא הקבע בצה"ל שהוא קטן יחסית לצבא המילואים משפיע על הממשלה ומדיניותה, וראשיו מופיעים בתקשורת הרבה יותר מצבא המילואים.
גם לשאלה השלישית (בנוגע לחיל הרכב הישראלי לעומת היהודאי) יש כמה סיבות משנה המרכיבות את התשובה הגדולה. סיבה אחת היא המקום הרב לו זכתה ממלכת ישראל בספר מלכים כאמור, ובאופן צפוי חיל הרכב שלה נזכר יותר בספר מלכים. סיבה שניה היא ריבוי המפגשים האלימים בין צבא ישראל לצבא אשור, לעומת מיעוט מפגשים בין צבא יהודה לצבא אשור. על כן חיל הרכב הישראלי נזכר הרבה יותר במקורות האשוריים. סיבה שלישית היא שממלכת ישראל הגדולה והחזקה לעומת ממלכת יהודה החזיקה חיל רכב גדול וחזק. הן בשל הצורך להתמודד עם הארמים והאשורים והן בשל שליטת ממלכת ישראל על קטעים מדרך הים ודרך המלך, וחלקה בִּסְחַר הסוסים הבין לאומי דאז. שילוב הסיבות יחד מסביר מדוע חיל הרכב הישראלי גלוי לעיני החוקר המודרני יותר מאשר חיל הרכב היהודאי הצנוע.
