Skip to content

פרק 235 – קריאה

האזנה

שלום וברוכים הבאים לדברי הימים הסכת על מדינת ישראל בתקופת הפלסטיק הקדומה והתיכונה. ט"ו באדר שנת 3058 לעליית לוי בן יוסף האשכולי לְכֵס השלטון במלכות ישראל השלישית. אני ד"ר אילן אבקסיס השישים ושמונה. שם הפרק: שניים שהם אחד – על כפל מסורות בישראל הקדום.

בתולדות ישראל בתקופת הפלסטיק המוקדמת Iב מזדקרים שני גיבורי חיל רבי עלילות ומעשי גבורה. אולם ניתוח מדוקדק וּקְרִיאה מַעֲמִיקה של המקורות מגלים כי מדובר למעשה באותו אדם, שהמסורות עליו, שעברו מדור לדור בע"פ עד שהועלו על הכתב – התפצלו לִשְתֵי מסורות שונות.

גיבור חיל זה נזכר בשני מקורות, המכונים במחקר מקור D, שהוא צפוני בעיקרו ומקור J שהוא דרומי. מקור D קרוי כך על שם האות הראשונה בשם הגיבור - 'דיין', ואילו מקור J קרוי כך על שם האות הראשונה בשם הגיבור - 'ידין'. (J נהגתה כמו י' בגרמנית בינונית. שפת המלומדים באותה תקופה).

קוי הדמיון בין הגיבורים הם כה חדים וּבְרוּרִים עד שאין סביר כי מדובר בצירוף מקרים. אלא ברור לחלוטין כי מדובר בִּשְתֵי גרסאות של אותו השם. שימו לב שבשם יש את אותן ארבע אותיות. ד', שני י' ו-ן' סופית. לשני השמות סיומת זהה. י' ו-ן'. האותיות ההתחלתיות הפוכות בסדרן. י' או ד'. רק טעות של מסרנים בע"פ או מעתיק רשלן יצרה שתי גרסאות המורכבות מאותן אותיות בדיוק!

גם שמו הפרטי של הגיבור מופיע בשתי גרסאות. במקור D הוא מכונה משה (דיין), ואילו במקור J הוא מכונה יגאל (ידין). אין ספק שגם השם הפרטי הוא שתי גרסאות של אותו שם. משמעות השם יגאל הוא מי שיזכה לִגְאוּלָּה. ואילו משה רומז בבירור למשה רבנו גוֹאֲלָם ומושיעם של ישראל ממצרים. קיימת מחלוקת במחקר מהו השם המקורי. אני סבור, כי יגאל הוא השם המקורי. לאור שמות נוספים מאותה תקופה המתועדים בִּמְקוֹרוֹת היסטוריים, שהם פועל כ'יצחק' (רבין) 'יעקב' (חזן) ו'יוסף' (בורג).

אבי הגיבור נזכר בשם אלי-עזר או שמו-אל. בִּשְנֵי המקרים מדובר בשם תיאופורי.

ידין נולד בירושלים, מקום המקדש הקדום, ואילו דיין נולד במקום הקרוי 'דגניה' (מזוהה בחירבת אל טנק מדרום לכנרת). מקום שלפי שמו דגנ-יה היה בו פולחן סינכרתיסטי בין אל הדגן לבין ה' אלהי ישראל. סביר מאוד כי המקדש לאל הדגן במקור D הוא המקדש שהיה בירושלים לפי מקור J. זאת ועוד, מעדויות בנות התקופה עולה כי משה דיין התגורר תקופה מסויימת בנְהַלֵל. ואין נהלל אלא כינוי למקדש בו מהללים את האל. יוצא איפוא, כי הגיבורים השונים לכאורה, נולדו למעשה באותו מקום. מה שמחזק את הדעה כי מדובר באותו איש.

גם תאריכי הלידה שלהם דומים בצורה חשודה. בעוד שידין נולד בעשרים במרץ, הרי דיין נולד בעשרים במאי. שניהם נולדו באותו יום בחודש! באופן מפליא המסורות שימרו את היום המדויק, אך יש פער של חודשיים בין התאריכים. אין ספק כי שיבוש בשם החודש (ששניהם מתחילים באות מ'. עוד חיזוק לעובדה שמדובר באותו תאריך) הוא שגרם לְפַעַר מדומה של חודשיים.

פער נוסף לכאורה מצוי בשנת הלידה. דיין נולד ב-1915, ואילו ידין נולד ב-1917. שלוש הספרות הראשונות זהות לחלוטין! אני סבור ששנת הלידה היא 1915, והחלפת ה-5 ב-7 נעשתה בידי מסרן מאוחר, שייחס חשיבות לאופיו הטיפולוגי של המספר 7. זאת ועוד, שניהם נולדו בתקופה בה האימפריה העותומנית שלטה בארץ. זהו רכיב ספרותי ידוע, המייחס לגיבורים עממיים לידה בִּתְנָאִים קשים מנשוא, תחת עול של אימפריה אכזרית. רוב המקורות שיש בידנו מציינים כי בשנת 1918 נכבשה הארץ על ידי האימפריה האנגלית. לפיכך יש לשקול את האפשרות שהגיבור העממי נולד ב-1918 ואילך, ורק סופר מאוחר הזיז את שנת לידתו אחורה, על מנת להוליד אותו, מבחינה ספרותית, בימי האימפריה העותומנית השנואה.

לפי מקור J ידין נולד וגדל בשכונת רחב-יה בירושלים. שכונה, אשר בשמה נרמז זכר רחב מיריחו. אפשר ששם היה קברה אליו נהגו נשים עקרות לעלות לרגל. מקור D מציין כי דיין גר תקופה מסויימת ב'וילה לאה' ברחב-יה. אין ספק כי מדובר באותה תקופה, ושוב מסורת שהתפצלה.

כידוע לכל, המסורות המתארות את הקמת מדינת ישראל ב-1948 מגובות במגוון מקורות חוץ. אנו מכירים את עלילות הגבורה של הישוב העברי בארץ ישראל בטרם הקמת המדינה. גיבורנו תופס מקום מרכזי בעלילות גבורה אלו. לפי מקור J, ידין שירת במחתרת המכונה 'הגנה', ואילו לפי מקור D דיין שירת בצבא הבריטי, ואח"כ כך בשורות ארגון שכונה הפלמ"ח. למיטב הבנתנו מדובר בקיצור של 'פלוגות מחץ' או משהו דומה. תיעוד היסטורי מתקופה זו קושר את הפלמ"ח לאותו ארגון הקרוי 'הגנה', ואין ספק כי המסורת התפצלה גם בִּנְקוּדָּה זו. עובדת שירותו של דיין בצבא האנגלי, היא מסורת מאוחרת, שנכתבה בדיעבד על ידי מתנגדיו על מנת להבאיש את ריחו, כמי ששיתף פעולה עם האימפריה האנגלית.

 הן מקור J והן מקור D מציינים את עובדת היות הגיבור בעל חוש אבחנה מעולה, יכולת ניתוח וּרְאִיָּה מַעֲמִיקָה. על כן דבק בו הכינוי 'חד עין'. אפשר שכינוי זה הוא המקור למסורת (המופיעה רק במקור D), לפיה דיין איבד את עינו במסגרת הצבא האנגלי.

גיבור החיל שירת בִּצְבַא ישראל, ואף זכה לדרגת רא"ל. הפירוש המקובל של רא"ל זה 'רב אלוף'. כלומר הוא עסק בְּפָרִים (אלופים) והיה אביר הרועים של ישראל. שני המקורות מציינים כי הגיבור גם היה מפקד הצבא, ולא רק אביר הרועים. אם כי בִּנְקוּדָּה זו נחלקים המקורות. לפי מקור J ידין היה הרמטכ"ל השני, ואילו לפי מקור D דיין היה הרמטכ"ל הרביעי.

שני המקורות מספרים שאחיו של הגיבור נהרג במלחמה הקרויה 'מלחמת העצמאות' (מקור D) או מלחמת השחרור (מקור J). לפי מקור J האח נקרא מתתיהו, ונפל כטייס בעת קרב אויר מול מטוסים מצריים. לפי מקור D האח נקרא זוהר, היה איש צבא היבשה, ונהרג בקרב מול הדרוזים בִּצְפוֹן ישראל. אין ספק כי מקור זה משמר את השלב טרם הטמעות הדרוזים בִּמְדִינַת ישראל.

לא ברור מדוע האח נקרא בשמות שונים. יש המציעים כי לאח היו שני שמות, כמקובל באותה עת, ושמו המלא הוא מתתיהו – זוהר. ויש הסבורים כי מתת-יהו, כלומר מתת האל, שקול לזוהר האל.

עם תום מלחמת העצמאות או השחרור (מקור P מכנה אותה מלחמת הקוממיות) ניהל גיבורנו משא ומתן עם האויב הישמעאלי באי היווני רודוס. לפי מקור J ניהל ידין משא ומתן עם המצרים, ואילו לפי מקור D ניהל דיין משא ומתן עם הירדנים. בשני המקרים נזכר אדם בשם ולטר איתן, שהיה שותף במשא ומתן גם עם הירדנים וגם עם המצרים. אות וסימן שגיבורנו ניהל את המשא ומתן עם המצרים והירדנים כאחד. חיזוק לעובדה זו יש בכך שעם ירדן נחתם הסכם חילופי שטחים, וגם עם המצרים נחתם הסכם דומה! אם כי מטבע הדברים מקור J ממקם את השטחים המוחלפים בנחל עירון וּבִדְרוֹם הר חברון, ואילו מקור D ממקם אותם במזרח וּבִצְפוֹן רצועת עזה. רוב החוקרים מקבלים את עִקְרוֹן חילופי השטחים, אך חלוקים בשאלה אלו חילופי שטחים התבצעו? מיעוט מקרב החוקרים מקבל את הנתון כלשונו, וגורס שבוצעו שני חילופי שטחים.

בשני המקרים עסק גיבורינו בארכיאולוגיה. לפי מקור J ידין חפר בתל חצור, וזכה לשם 'ידין מלך חצור', ולאחר מכן בִּמְצָדָה וּבִמְעַרוֹת מדבר יהודה. לפי מקור D דיין אף הוא היה ארכיאולוג. אם כי הוא תואר כשודד עתיקות דווקא. זוהי פרי עריכה מאוחרת, הרוצה להשמיץ את דיין. עריכה לפיה דיין אף הצטרף למועצת הזקנים הקרויה כנסת.

כלומר לפי מסורת J גיבורנו השתחרר מהצבא, ושקע מיד בתחום הארכיאולוגיה. ואילו לפי עריכה מאוחרת של מסורת D דיין השתחרר מהצבא, הפך לפוליטיקאי ועסק בשוד עתיקות.

כמה שנים לאחר עליית לוי האשכולי לְכֵס המלכות התחוללה מלחמה עזה בה נחל צבא ישראל נצחון כביר על אויביו הישמעאלים. לפי מקור J היה ידין יועץ מיוחד לאשכול, ואילו לפי מקור D היה דיין שר הצבא אשר לישראל. אין ספק כי גם במקרה זה, מילא גיבורנו תפקיד חשוב בַּחֲצַר השלטון, והמסורת על תפקידו התפצלה לשתי מסורות. דווקא מסורת J היא הממעיטה, וקובעת אותו כיועץ, ואילו מקור D רומם אותו לכלל מעמד של שר הצבא. נראה כי מסורת היועץ היא הנכונה כיוון שבתיעוד מאותה תקופה המתוארך לימים ספורים בטרם פרוץ המלחמה נזכר שלא היה שר צבא לישראל, וכי לוי אשכול שימש גם כשר הצבא.

כמה שנים לאחר אותה מלחמת ישועה פלאית (רוב המקורות נוקבים בִּתְקוּפָה בת שש שנים) פרצה מלחמה חדשה בין ישראל לבין האויב הישמעאלי. מלחמה המכונה בשני המקורות 'מלחמת יום כיפור'. מקור P מכנה אותה 'המחדל'. ממסמכים ישמעאליים בני התקופה מכונה המלחמה 'מלחמת אוקטובר' או 'חרב תישרין'. מלחמה זו, הגם שהייתה נצחון צבאי מזהיר, הותירה חותם רע בקורות העיתים. כמה שנים לפני מלחמה זו נפטר לוי האשכולי, ולשלטון עלתה רעייתו השלישית גולדה בת משה. גולדה הייתה נסיכה רוסיה שהיגרה לארה"ב, ונישאה ללוי האשכולי בנישואים דיפלומטיים. כמקובל באותה עת.

רוב המקורות טוענים בתוקף, כמו מקור D, כי במלחמה זו היה גיבורנו שר הצבא אשר לישראל. ורק מקור J טוען כי הוא לא היה שר הצבא, אלא דווקא חבר בועדת הבדיקה לכשלי המלחמה. ועדה שמכונה במקורות 'ועדת אגרנט'. נראה כי המסורת המעתיקה את גיבורנו מתפקיד שר הצבא האחראי לכשלי המלחמה לתפקיד בודק הכשלים היא מאוחרת, ונועדה לנקות את גיבורנו מהכתם שדבק בו בעקבות המלחמה.

בעקבות המלחמה ויתרה גולדה בת משה על הכס, והחליף אותה בנה המאומץ יצחק בן נחמיה הרביני. אולם שושלת מפא"י לא האריכה ימים לאחר מלחמה זו. בשנת 1977 עלתה לשלטון שושלת 'מחל'. בְּפֶרֶק עתידי נרחיב על התפתחותה ועלייתה של שושלת מחל. מייסד השושלת הוא מנחם בן זאב הבגיני.

גיבורנו שהיה עצם מעצמיה ובשר מבשרה של שושלת מפא"י, החליף נאמנות ועבר לשרת את מנחם הבגיני. המקורות שלנו חלוקים מתי בדיוק אירע המעבר. לפי מקור D הצטרף דיין כשר החוץ כבר עם הכתרת מנחם הבגיני במקדש הכנסת. ואילו לפי מקור J הצטרף ידין כִּסְגַן ראש ממשלה רק ארבעה חודשים לאחר מכן.

גם מקור J וגם מקור D מציינים את שותפותו הרבה של הגיבור במשא ומתן לכריתת הברית עם המצרים מדרום. אם כי מקור D מייחס חשיבות רבה יותר לפועלו של דיין בתחום, מאשר מקור J מייחס לידין בתחום.

לפי מקור D נפטר דיין ב-16 באוקטובר 1981 ואילו לפי מקור J נפטר ידין ב-28 ביוני 1984.

כמו שנת הלידה גם שנת הפטירה חולקת שלוש ספרות זהות. 198. הפער בספרה האחרונה נובע מטעות מעתיק. נראה כי השנה המקורית היא 4, ומעתיק מאוחר בלבל בין שנת המות, לשנה בה מנחם הבגיני זכה שוב לאישור מלכותו בידי מועצת הזקנים.

הפער בין יוני ואוקטובר מוסבר בלוח שנה שונה, לפיה נמנה האירוע. במקרה אחד מדובר בלוח המאדים, ואילו במקרה השני מדובר בלוח צדק.

נגישות