שירי האהבה השומריים קשורים ברובם למה שקרוי 'טקס נישואי הקודש' בין איננה לדומוזי. או ליתר דיוק בין נציגיהם עלי אדמות. המלך והכהנת הגדולה. נישואים אלה מסמלים את החיבור בין דומוזי (אל הפריון) לאיננה (אלת האהבה והפריון. המקבילה השומרית לאישתר הבבלית). הנישואים מבטאים את הזיקה העמוקה בין פריון הרחם לפריון האדמה. שימו לב כי על תחום הפריון מופקדים שני אלים. גם זכר וגם נקבה. צריך את שני הצדדים. ככה זה.
דומוזי, כזכור לכל, מבלה חצי שנה עם איננה וחצי שנה בשאול, עם אחותה של איננה אֶרֶשְקִיגָל (ereshqigal), שהיא בעצם גיסתו. כמו יעקב אבינו עליו השלום. גם לאה וגם רחל, שהיו גם אחיות וגם גיסות. נכון, זה נבע מתרמית, אבל התוצאה היא העיקר במקרה זה. זה כמובן מזכיר את הסיפור על פרספונה. סביר כי, אין קשר ישיר, אלא שאנשים שונים במקומות שונים בזמנים שונים – הסבירו את אותה התופעה בדרכים דומות.
מעניין לציין, כי בשומרית התקיימו שני ניבי דיבור שונים. ניב לגברים וניב לנשים. ניבים אלו היטשטשו עם השנים, אך בשירת האהבה עוד ניתן למצוא את ההפרדה בין הדיבור הגברי ודיבור הנשי. הגם שאיננה ודומוזי הם הדמויות הראשיות בשירים, הרי גם דמויות משנה רבות ומגוונות מופיעות בשירים.
שירים אלה חוברו אמנם עבור מטרה פולחנית טהורה, אבל כמו שקורה לא פעם, בטח בעולם בו אין הפרדה בין קודש לחול, ולמעשה אין דבר כזה חילוני, השירים זלגו מתחום הקודש אל תחום החול. תהליך הפוך ממה שקרה עם שיר השירים אגב, בו השירים זלגו מתחום החול לתחום הקודש. ובפרק עתידי על שיר השירים נרחיב בנושא.
השירים עצמם בוצעו בליווי מוזיקלי, על ידי מקהלה וכדומה. בתחתית חלק מהשירים יש הוראות ביצוע כלשהן. לא כל ההוראות ברורות לנו. זה מזכיר את חלק מהכותרות למזמורי תהילים 'למנצח, על הכינור' וכו' – שאינם חלק מהמזמור, אלא הוראות ביצוע ככל הנראה.
בפרק נקרא שיר וחלק משיר. השיר הראשון נקרא: 'שבועת הנשים' והוא דו שיח בין דומוזי לאיננה, בו איננה מבקשת מדומוזי להשבע לה אמונים. בכל זאת חצי שנה רחוק מהבית, ועוד אצל אחותה... והנה השיר:
יונתי, יונתי יונתי, תמתי תמתי (יונתי ותמתי בשומרית: lu-bi-mu ו- la-bi- mu. משחק מילים, וכן אונומטופיאה של מלמולי האוהבים בעת ההתעלסות. יש לשומרי דרכים משונות לומר לך שהוא אוהב ונמשיך). 'דבש לאמה יולדתה' שלי. גפני הלחה, דבשי המתוק, 'פה מתוק כדבש לאמה' שלי. עינייך ימתקו לי מבטן. בואי אחות אהובה שלי (ואין אחות, אלא כינוי לאהובה, ולא אחות ביולוגית. ממש כמו בשיר השירים) פיך – ימתקו לי אמריו. 'פה מתוק כדבש לאמה' שלי. שפתייך – ימתקו לי נשיקותיהן, בואי אחות אהובה שלי. אחותי, שיכר שעורתך מתוק (שיכר הוא בירה. Shikarum באכדית. לכן נזכרת פה השעורה). 'פה מתוק כדבש לאמה' שלי. נופת 'עוגת השיכר' (תערובת שעורים בלתי מושרות ותבלינים שונים בצורת עוגה,. אחד הרכיבים בהכנת הבירה. ונמשיך) אשר לך, מה מתוקה. בואי אחות אהובה שלי. בבית [לא אשבע דודייך], 'פה מתוק כדבש לאמה' שלי. אחותי [לא אשבע] דודייך, אהובה שלי. ביתך ממגורה [שופעת] 'פה מתוק כדבש לאמה' שלי (פעם אחרונה שהדימוי המוזר הזה מופיע). בת מלך את [לא אשבע דודייך] אהובה שלי. והנה איננה עונה
(אתה) אשר החיית נפשי, אשר החיית נפשי, הישבע לי. אחי בן הכפר, אשר החייה נפשי, הישבע לי, כי לא שלחת יד אל אשה זרה, הישבע לי. כי לא הנחת ראש על אשה זרה, השבע לי! (איש) הלובש למעני שני עם עדנים (שימו לב, הוא אמור לענוד תכשיטים לכבודה) –שלי, אהובי, בחיר לבבי. הבה אשביעך, אח יפה העיניים שלי. אחי, הבה אשביעך, אח יפה עיניים שלי. והנה זה נהייה מעניין יד ימינך על ערוותי תשים נא. שמאלך אל ראשי תשלח. פיך אל פי תגיע (כך כתוב בתרגום. בלשון נקבה), שפתיי בפיך תטעם (מילולית: תאחז. ונמשיך). אתה, כה תשבע לי: כזה וכזאת 'שבועת הנשים' (כפי הנראה שבועה נאמנות של הגבר לאשה) אח יפה עיניים שלי.
עטור ניצנים שלי, מה טובים דודיך! גן תפוחים עטור ניצנים שלי, מה טובים דודיך! גן עצי מַַיִש (עץ לא מזוהה) נושא פרי שלי, מה טובים דודיך! 'דומוזי אַבְּזוּ (כינוי ייחודי לדומוזי, שמשמעו 'דומוזי של מי התהום') אין זולתו' שלי, מה טובים דודיך! צלם טהור שלי, צלם טהור שלי, מה טובים דודיך! צלם בהט עוטה עדי ספירים, מה טובים דודיך!
והנה שורת הסיום: מזמור בלבלה לאיננה.
המונח בלבלה משמעו, ככל הנראה 'שיח'. כלומר זהו מזמור שיש לשיר אותו כדו שיח. זמר וזמרת, או להקת גברים ולהקת נשים. או משהו כזה.
ועתה לסיום שיר הקרוי 'חתן, לינה בביתנו עד השחר'. כאילו יש לו לאן ללכת אחרי החתונה. והנה השורות הסוגרות:
אתה, אַחַר אשר אהבתי, מחמדי, לו אך תנעים לי בתענוגותיך. שֻסִן (המלך הרביעי בשושלת אור 3. מלך שעף על עצמו ונתיניו סגדו לו כאל. מופיע בשירי אהבה רבים כמאהב המושלם) שלי, מנעים לב אנליל, לו אך תנעים ל'חלקתך' (לשון נקיה לאיבריה המוצנעים של הבחורה) המתוקה. 'חלקתך' מתוקה כדבש, לו תגע בה ידך. שים עליה ידך כ'חופה' (מפית בד המכסה את כד המים או היין) עלי כד (גם הכד הוא לשון נקיה לאותם איברים מוצנעים) פרוש עליה ידך כחופה עלי כד עתיק יומין.
מזמור בלבלה לאיננה.
