Skip to content

פרק 49 – קריאה (סיכום ליתר דיוק)

Become a Patron!

האזנה

סיכום ממצה ויעיל של אורי ארליך. תודה!

יהודה קפלן הוא אוצר במוזיאון ארצות המקרא. הפרק יעסוק בתערוכה על חורבת קיפא.

אנחנו לא יודעים איך בדיוק צריך להגות את השם, השם הוא בערבית אבל חסר משמעות. הבנת השם מאוד חשובה, כי אי אפשר לקשור את האתר למקום שידוע לנו, בניגוד לאתרים אחרים. זה אתר לא מזוהה.

גרפינקל הציע לקרוא לאתר "שעריים", זו הצעה יפה ומושכת אבל לא בטוח שהיא נכונה. הצעות נוספת הן "נטעים" או "גוב". ההצעה של "שעריים" היא לא רק באוויר - זו עיר מבוצרת עם שני שערים די זהים (הם די זהים בגודל, שניהם שערי ארבעה תאים, בשניהם יש תעלת ניקוז) שכנראה נבנו ביחד כחלק מהעיר.

האתר מבוצר, ומשתרע על 23 דונם. זה מעניין לראות שיש לה שני שערים, כיוון שהיא עיר ספר ולא היינו מצפים לשני שערים - שער הוא מקום גישה אך גם מקום תורפה. אין הסבר טוב מדוע יש לה שני שערים. בנוסף, שעריים מוזכרת ביהושע פרק ט"ו פסוק ל"ו, פסוק לאחר שוכה ועזקה שמזוהים כאתרים די קרובים.

שעריים מוזכרת גם בהקשר של דוד וגוליית (שמ"א י"ז) - בנ"י רודפים אחרי הפלישתים עד גת ועקרון דרך שעריים, גם גת די קרובה לאתר.

בהתאם לכל הטיעונים האלה שעריים די מתאים, ואין לנו הסבר אחר טוב יותר.

נשאלת השאלה - העיר מתוארכת ע"י גלעיני זיתים בעזרת פחמן 14. פחמן 14 זה איזוטופ רדיואקטיבי שמתפרק והוא נמצא בחומרים אורגניים (צמחים ובבעלי חיים). עם מות האורגניזם מתחיל תהליך של דעיכת האיזוטופ, בקצב דעיכה קבוע. ע"י בדיקת כמות האיזוטופ בתוך חומר, אפשר לתארך ממתי הוא בערך. זה לא תארוך מדויק, אבל הוא יכול לעזור בטווח של עשרות שנים. גלעיני הזיתים מחורבת קיאפה תוארכו מסוף המאה ה11 לתחילת המאה העשירית, שזה בדיוק תקופת שאול ודוד. לפיכך, זה נכנס לקלחת המבעבעת לגבי שאלת התיאור המקראי של שאול ודוד. בין סוף המאה ה13 ועד המאה התשיעית ארץ ישראל היא חור שחור ולא ידוע, ומה שיש לנו זה עדויות ארכיאולוגיות ואת התנ"ך, אין כל כך מקורות היסטוריים חוץ מקראיים מסיבות גיאופוליטיות של ירידת מצרים ומהסיבה שהתרבויות המקומיות לא השאירו תרבות כתובה. אז מאוד מסובך לנסות להבין מה קרה, בהתחשב בעובדה שהתנ"ך הוא לא ספר היסטוריה וגם עבר תהליכים רבים. בפועל אנחנו לא יודעים הרבה על דוד ושלמה מהתנ"ך, וגם תיאורי הכיבוש עומדים בסימן שאלה (כמו כתובות אשוריות) - האם זה נכון או הגזמה? האם באמת הייתה ממלכה גדולה ומאוחדת שהשתלטה על כל המרחב? מה היחס של הארכיאולוגיה לכל זה?

קודם כל, לפי התנ"ך ירושלים אמורה להיות המרכז של הממלכה הזאת, אבל אנחנו לא יודעים הרבה על ירושלים בתקופה הזו. יש נסיונות בזמן האחרון למצוא את ארמון דוד, אבל זה נתון לביקורת. היינו מצפים שדברים יקפצו לנו ולא שנצטרך לחפש אותם מתחת לבלטה. יש כאלו שאומרים שיש מעין אידאליזציה של תקופת דוד ושלמה, וניסיון לשפוט את כל מלכי יהודה ביחס לדוד. אי אפשר להתעלם מהעובדה ששושלת בית דוד החזיקה מעמד, למרות תהפוכות וניסיונות מרידה, במשך זמן רב (מעל 400 שנה!). זה עוד יותר מרשים ביחס לממלכת ישראל בצפון בה לא היו שושלות.

גם אם חומר אורגני נשרף והתכלה ולכן לא נשאר חומר כתוב, עדיין היינו מצפים למצוא בולות ועדויות נוספות למערכת בירוקרטית, כמו שאנחנו מוצאים מסוף תקופת בית ראשון. זה טיעון חזק שהעלה הרבה מאוד הסברים. חוקרים קיצוניים אמרו עד שנות התשעים שדוד המלך בכלל לא היה דמות היסטורית אלא הוא דמות אגדית מאוחרת שהתחברה לקראת סוף ממלכת יהודה. בשנות התשעים נמצאה כתובת מתל דן מהמחצית השנייה של המאה התשיעית (כמה עשורים לאחר דוד ושלמה) שמראה לנו כמה צריך להזהר (הוקדש לכתובת פרק, לחפש קישור) עם הסקת מסקנות פזיזה ומרחיקת לכת. הכתובת במקורה היא מדמשק ובה מוזכר "מלך בית דוד". היו שטענו שמדובר על מקום בשם בית דוֹד (אבל אף אחד לא מכיר אותו), אבל התופעה של כינוי ממלכה על שם מייסד השושלת שלה מוכרת בכתובות אשוריות (למשל ארץ בית עומרי - ממלכת ישראל, וזה אחרי שהשושלת של עמרי נגדעה. מעניין לראות שחסר תיאור על עמרי במקרא וקשה להתבסס רק על מקורות מקראיים).

כפי שאמרנו מקודם, בגלל המחסור במקורות חיצוניים קשה מאוד להבין מה קרה בתקופה הזו. מנגד, גם בלי התנ"ך היינו מסתבכים מאוד - במצבת מישע כתוב שהוא כבש את מואב ובאובליסק השחור כתוב "יהוא בן עמרי" ואלמלא התנ"ך לא היינו יודעים שאחאב הוא הבן של עמרי. צריך גם תנ"ך וגם מקורות חיצוניים.

כנראה הכתובת שהזכרנו על בית דוד מדברת על הפיכת יהוא. זה מעניין, כי בתנ"ך הריגת אחזיה ויהורם מיוחסת ליהוא, ואילו בכתובת היא מיוחסת לחזאל. איך מסבירים את זה? יש כל מיני גישות, אבל לכאורה יש כאן סתירה.

מקודם אמרנו שחירבת קיאפה קשורה לשאלת ממלכת דוד - האם זו הייתה ממלכת גדולה או שדוד היה כמו "שייח' מקומי". ברגע שיש גרעיני זיתים ותארוך פחמן 14, אין ויכוח על הכרונולוגיה. השאלה היא על זהות התושבים ובמחקר יש שלוש גישות - יהודאים (כתבתי יהודאים כתי לא לבלבל עם "יהודים" ולהבדיל מ"ישראלים" ככינוי כללי יותר. הכוונה לאנשי ממלכת יהודה), פלישתים או כנענים. באופן אישי, אילן חושב שהויכוח בין כנעני ליהודאים הוא קצת מיותר כי הוא לא חושב שאפשר להבדיל ביניהם בתקופה ההיא.

השאלה האם התרבות החומרית יכולה לעזור לנו לזהות את התושבים? כמובן חוקרים שונים יענו תשובות שונות, בהתאם לפרשנות. לפעמים הויכוח הוא על הפרשנות, אבל לפעמים (למשל בקרמיקה) הויכוח הוא על הנתונים עצמם. למשל רואים קרמיקה ויש מחלוקת אם זה קרמיקה מאזור השומרון או שהיא המשך של התרבות מהשפלה.

בתקופה הזו הכל עניין של גבול ומעבר - זה אזור ביניים שמפריד בין פלשת (מישור החוף הדרומי) ואזור ההר המרכזי (שבו יש את שבטי ישראל). זה אזור גבול גאוגרפי אבל גם פולטי-תרבותי-אתני כאשר הישות הפלישתית ושבטי ישראל מתפתחים. אנחנו נמצאים כאן בתקופת הברזל א' שמפרידה בין תקופת הברונזה שבה הייתה תרבות עירונית כנענית מפותחת והיא התמוטטה, לבין התקופה שבה קמו ממלכות והיה שיקום של התרבות העירונית. במעבר בין התקופות רואים עולם חדש של ממלכות לאומיות - יהודה, ישראל, פלישתים, אדום, ארמים, פיניקים וכו'. הויכוח הגדול במחקר זה מתי כל הממלכות התחילו (במאה התשיעית כבר אפשר לדבר על זה, השאלה מה קורה במאה העשירית). בתנ"ך נראה שכבר בתקופת דוד ואף לפני.

איך שלא נבין את חרבת קיאפה, זו עיר מתוכננת עם תכנון מורכב. זה אומר שיש מרכז פוליטי מורכב שנותן הוראה - אולי הוא שריד כנעני שלא התמוטט, ואולי הוא פלישתי או יהודאי. מכיוון שהוא באזור גבול, זה לא ברור. בבית שמש הכנענית (כמה ק"מ צפונה) כנראה רואים תופעה דומה - בית שמש הייתה בין שני הצדדים ובסופו של דבר בחרו צד והפכו להיות יהודאים.

קיאפה הייתה קיימת לזמן קצר, וזה גם שאלה. אם מקבלים את העובדה שהיא הוקמה ע"י דוד אז זה כנראה לאחר המעבר לירושלים והבסת פלישתים וקיאפה היא מעין מצודה קטנה שחולשת על הדרכים.

יותר מזה, העובדה שזה אתר ששרד תקופה קצרה (כשני דורות) ולא יותר מחזקת את התפיסה שמדינה הקימה את זה מסיבות ביטחוניות וזה לא יישוב שקם על בסיס נתונים אקולוגיים, זה כמו הבסיס בראש החרמון. זה אמנם לא תמיד עובד ככה, אבל בקיאפה זה הגיוני. כנראה פלישתים נלחמו במצודה ההיא כיוון שהם לא אהבו את המאחז היהודאי הזה (מעניין לציין שזה קרוב לפלישתים, אבל זה לא ממש "מול העין" שלהם).

מקודם כבר דיברנו על הקלחת לגבי הזיהוי של העיר ע"י דוד המלך. מה השאלה - נניח שזה באמת של דוד, מה זה משנה? האם זה מחזק את התנ"ך? זה מחזיר אותנו לסיפור המקראי של מיני-אימפריה של דוד לעומת חוסר ראיות ארכיאולוגיות. כבר הראנו שדוד הוא דמות היסטורית קיימת, אבל האם באמת הייתה לו ממלכה גדולה או שהוא היה כמו שייח' מקומי באזור ההר. אם קיאפה היא של דוד -  זה אומר שיש לנו מדינה מעבר לתחום הקטן באזור ההר. גרפינקל (חוקר האתר) טוען שזה עדות לקיום ממלכה מאורגנת בקיום דוד, ואם קיאפה היא עיר גבול לא מאורגנת, קל וחומר שירושלים הייתה גדולה ומרשימה. בירושלים יש מעט מאוד ראיות, וגם התיאוריה של ד"ר אילת מזר לגבי מציאת היסודות של ארמון דוד נתונה לביקורת.

אגב, יש לנו לקח חשוב לגבי שימוש בארכיאולוגיה בהקשר של ירושלים בתקופה ה14 לפנה"ס בתקופת אל עמארנה. אנחנו לא מוצאים מבחינה ארכיאולוגית את העיר, אבל יש לנו עדות חיצונית בלתי תלויה. אילת מזר גילתה שני לוחות בכתב יתדות בירושלים, ואנחנו רואים שמדובר על אותו פרק זמן. קרי - בירושלים לא מצאתי אינה ראיה, הורדוס ודמויות נוספות הרסו מאוד את כל העיר ויש לנו היעדר חומר רב.

גם אם נגיד שבו עיר כנענית, עצם העובדה שזו עיר מעידה על תודעה של בנייה מדינית מסודרת בתקופת המעבר שאחרי תקופת הברונזה שבה הערים התמוטטו, ולכן זה אתר כל כך מעניין ומרתק. דבר מעניין נוסף הוא שלא ברור מה היה במרכז האתר - יש גם שטחים שלא נחפרו וגם שטחים שברור שלא היה שם כלום. ייתכן שהיו שם דברים והם נשדדו, או שהיה שם שטח פתוח ואולי היו שם בע"ח. מעניין שיש המון עצמות בעלי חיים שנמצאו, ואף אחת מהם לא הייתה של חזיר - מה שמחזק את הטיעון נגד השיוך הפלישתי. עוד טיעון בהקשר הזה הוא הקרמיקה שרובה פשוטה ומקומית ומעט מאוד קרמיקה פלישתית (גם את המעט מסבירים בעזרת מסחר). אפשר לראות גם בתנ"ך וגם בראיות ארכיאולוגיות שהיה קשר עם פלישתים מעבר למלחמות כולל מסחר.

נגישות